מי ראה את הרכב הנדיר של ברק?
לכתבה המלאה...
אתן מכירות את זה שאיזה קרוב משפחה מאוד קרוב מתחתן עם איזו מפלצת שגומרת על הקשר שלו איתכם? אז זהו, שלנו קרה ההפך.
עלעלתי לי בעיתון ומולי הופיעו המילים הבאות: "הבשורה המרכזית שיצאה מפריז היא שבקיץ הקרוב (סליחה, לא אמור קודם להיות
באחד הערבים, בכניסה לשכונה שלי, פתאום ראיתי את זה. שחור על גבי קיר. מישהו כתב שכהנא צדק. המשכתי לנסוע, ואז
"חייבים לתת להם כוח", הוא כתב לי. אומרים את זה יותר ויותר הורים שהילדים שלהם חוזרים מבית הספר עם סיפור על
הכול התחיל לפני כ־19 שנה. רוחל'ה קושילביץ לא הרגישה טוב. לא כאב ראש קטן, אלא משהו שרק לב חדש יכול היה להציל אותה.
הסימן שיש בינינו הבדלים התגלה כשיצאנו בפעם הראשונה לארוחת ערב. הכול זרם, ואפילו היה נחמד, ואני צחקקתי במבוכה, והוא
יותר משלושה שבועות עברו מאז שמטפלות מעונות נעמת שבתו ליום אחד, בכוונה לעורר רעש, מתוך חוסר ברירה וכאב. 21.94 שקל
אני חושבת עלייך הרבה. לפעמים אני תוהה מה היה קורה לו היה זה הפוך. אני חושבת שגם את היית חושבת עליי לא מעט.
עוד רגע נלבש כולנו לבן, ונתחיל לברך בשנה טובה. אולי זה בגלל החג הזה שמתקרב. החג של ההתחלות החדשות. אולי בגללו פתאום
כל החופש חיכינו. חיכינו שהם כבר ילכו. ילכו לאנשהו, יעשו משהו, יתחילו את השנה. ועוד מעט מגיע הרגע הזה, הרגע להתחיל.
זה היה רגע כזה. קטן. מפתיע, מסוג הרגעים שבקלות אפשר להחמיץ. מיום שאני זוכרת את עצמי, אני מש"קית הבידור. זה לא
ש אנשים שיש להם המון חברים, ויש כאלה שיש להם מעט. יש חברים שהם חבר'ה, ויש חברים שאוהבים להיות יחד לבד. יש כאלה
צריך עונש מוות. כמו באמריקה. רק ככה זה ייגמר. אבל באמריקה עדיין יש פושעים ורוצחים למרות עונש המוות, לא?
הו, אין איך להימלט מזה. הגיעו הימים הנוראים. אני יודעת שיש המשתמשים בשם הזה לימים אחרים, אבל זה רק מפני שהם תקועים
סוף השבוע הזה מונח לו בשיאו של הקיץ, באמצע החום והלחות. והוא גם מונח בין שני ימים מיוחדים. בין תשעה באב וט"ו באב.
להורים שלי יש חנות. 33 שנים הם שם. וכשאני אומרת ש"הם שם", אני מתכוונת לזה. כשקיבלתי תעודה ורציתי להראות להם,
אני לא אוהבת חתולים. לא שונאת, חלילה, הם פשוט לא עושים לי את זה. חתוש, החתול של אחותי שחי המון שנים אצל הוריי
לפני כחודש נחת באילת מטוס בנחיתת חירום. אחד המנועים הפסיק לעבוד, אבל הכל נגמר, תודה לאל ולטייסים הישראלים המיומנים,
הסגר על עזה הוקל, ועכשיו הזמן שבו התחלנו לשאול שאלות. לפני שלושה שבועות וחצי לא עסקנו במי אמר למי, מי נתן את
שכבתי על הגב, ואחרי חמש פעמים של "לפתוח רגליים/לסגור/לפתוח/לסגור" עם שאר הבנות, קמתי ואמרתי שאני לא מוכנה יותר.
הו, זה התחיל. החודש הזה שבו כל גברברי העולם נשאבים לתוך עולם שכולו ירוק וטוב. היות והגברים האלה, שבדרך כלל נוהגים
עוד רגע ייפתח שבוע הספר, החג שבו כולם מדברים על אהבת המילה הכתובה ועל חשיבות הקריאה. ודווקא בערב החג הזה, התרחש
יקירתי, זה לא הרגע הכי חשוב בחייך. למרות מה שאמרו לך. יש בחיים רגעים חשובים, כאלה שמשנים אותנו ואת מסלול
נסעתי לירושלים לערב הנעילה של פסטיבל הסופרים. אחת לשנתיים מתרחש פה אירוע ספרותי משובח ביותר, שבו טובי הסופרים
כולנו מזדעקים מול גילויי הגזענות האחרונים. בשבוע שעבר, כשהתברר שכינוי הגנאי שבו קראו התלמידות האשכנזיות בעמנואל
כמה נשים כבר שלחו לי את המייל הזה, שגרם לעצביי לרתוח. הכותרת שלו היא: "הילד המושלם". מדובר בפרסומת לאיזה קורס
ילדים כבר אוספים קרשים למדורות, ועוד רגע תפרוץ האש. אני חולה על אש. יכולה לשבת שעות ולהביט בה. פעם, לפני הרבה שנים,
כל פעם כשמגיע האביב הוא מקפיץ לנו את הלב, וגורם לנו לרצות לעשות שינויים. הנה רשימה של כמה מהם: ההחלטה: "מעכשיו
לפני כמה שבועות, באמצע היומולדת של הקטן של אחותי, הבן שלי הלך לחדר השני, ושם גיליתי אותו יושב מהורהר. כששאלתי מה
ספנסר טוניק הוא צלם שמצלם עירום קבוצתי במקומות שונים בעולם. הוא אוסף אלפי אנשים, שמגיעים ביום מסוים בשעה מסוימת
