שחר אמאנו

לקח לי בדיוק עשר שניות להבין שהשיר החדש של אייל גולן "מפה לשם" נכתב על לחן שכבר נעשה לו ביצוע בעברית: "לב קבור" של חנן ילד הפלא (בנאדם, אתה בן 28) ומאור אדרי, שהגרסה שלהם דכאונית במיוחד. מאחד כמו אייל גולן הייתי מצפה לשמור על ייחודיות ולא למחזר לחנים שכבר יש להם גרסת כיסוי.

זהר ארגוב היה ענק, יחיד בדורו. לצד הצלחתו כזמר ריחף צילו מעל בנו גילי ארגוב במשך כל חייו, ולמעשה במידה רבה מאוד גם גזר את גורלו.

יום שישי, "כוכב נולד". היבה בטחיש עולה לשיר את "זמר נוגה" ("התשמע קולי") וגורמת לצמרמורת. יש משהו מיוחד כשזמרת ערבייה שרה שיר של רחל המשוררת, שיר כיסופים וגעגועים לאהוב שנמצא אי שם במרחק. אבל יש בזה יותר מזה: "התשמע קולי" הוא הגרסה העברית ל"אינתא עומרי" ("אתה חיי") של אום כולתום, ולהפך.

זה קורה בדרך כלל לזמרים מתחילים שרוצים לפתוח לעצמם דלתות או לייצר באזז. הם יוצרים קליפ פרובוקטיבי, כזה שיעורר הדים וישכיח במעט את השיר הבינוני ומטה, ובעיקר יאלץ אחרים לדבר עליהם ועל מה שראו, לאו דווקא על מה ששמעו.

אביב גפן נגד קובי פרץ וההיפך. המאופר אומר שלא יופיע איפה שהמחומצן הופיע והבלונד עונה שהמאופר הוא בכלל מטיף נגד ישראל. פעם היו מנסים להפיק כאן מוזיקה טובה יותר בשביל להתפרסם, היום הטריק הוא להטיל רפש אחד על השני בשביל לזכות בעוד כמה דקות מסך.

1. לכל איש יש שם שנתנו לו אביו ואמו. לכל אדם יש שיר שנקבע על פי טעמו ומיקומו הגיאוגרפי באזור תחנת השידור הקרובה למקום מגוריו. יום השואה אמור להיות מאחד, אבל כשמגיעים לתחנות הרדיו מתברר שכל שיר שקט הופך לשיר זיכרון, גם אם במקרה הזמר שר לאהובה שברחה.