מיטל יצחקי

עמדתי היום בבוקר בפקק הרגיל בכביש 57 מכפר יונה לכיוון נתניה, ומצאתי את עצמי בוהה ברכב שעמד לפני בכביש כשעליו מודבק אחד הסטיקרים של חב"ד או ברסלב: סמיילי קטן חובש כיפה ולצדו הכיתוב "תן חיוך - והעולם יחייך אליך חזרה".

כידוע לכולם, לא עלינו למונדיאל בדרום אפריקה. גם בענפי ספורט אחרים אנחנו לא בדיוק "אלופים", וזה עוד באנדרסטיימנט. אבל יש ענף "ספורט" שבו אנחנו כן אלופי העולם, וקוראים לו: "נחש כמה הוא מרוויח".

רציתי לספר לכם סיפור על קרוסלה, אמנם קטנה יחסית, אבל תתפלאו כמה היא מזכירה את הדברים הגדולים יותר. בערב יום העצמאות נחגגה בכפר יונה חגיגה גדולה. בין השאר הייתה אטרקציה לילדים: קרוסלה עם דרקונים מעופפים. מאוד נחמדה, למרות שיש בה בקושי 6 מושבים, כך שכל סיבוב בקרוסלה לא מכיל מספר רב של ילדים.

לא צריך לחפש הרבה במרחבי הרשת, במיוחד בזמן האחרון, ומיד תמצאו מאות טוקבקים זועמים העוסקים באחד המקצועות העתיקים בעולם - עורכי דין, ובעיקר הפליליים שבהם - "זוכים" לכמויות גדולות של טוקבקים ארסיים.

כמה חופש באמת יש לנו? תמיד כשהייתי ילדה חיכיתי לשלב הזה בו "אגדל" ואז "אוכל לעשות כל מה שארצה". המבוגרים תמיד נראו לי חופשיים, והחופש נראה לי רחוק ובלתי מושג.

נדמה היה לי שכשאתה אדם מבוגר אתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה, לנסוע לאן שאתה רוצה, לדבר רק עם מי שבא לך,

דווקא המחוקק שלנו קצת פחות אופטימי לגבי האפשרויות להשתקם. למי שנפתח תיק או רישום פלילי כשהיה בגיר,