כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
חלום הבית

אציק זנבה: עושים עוול לעולים צילום: שי שמואלי
אציק זנבה: עושים עוול לעולים צילום: שי שמואלי
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

מרכזי הקליטה הארעיים הפכו לבית לעולי אתיופיה

מאות עולים מאתיופיה שעלו לארץ בשנים האחרונות מתגוררים במרכזי הקליטה בבאר שבע. רכישת דירה אינה עומדת על הפרק בהיעדר הון עצמי וסיוע כספי נמוך מהרשויות. עכשיו הם מספרים על קשיים שמתעוררים בשל הצפיפות והתנאים במרכזי קליטה

יעקב לוי 
פורסם: 09.02.12, 14:30

מרכז קליטה "חורב" לעולי אתיופיה, רחוב גוש עציון, שכונה ג', באר שבע. מבנה רב קומות, חדרים קטנים, בכניסה מטבח בו כלים אלמנטריים לבישול. עולים רבים יושבים באפס מעשה, עולים ויורדים במעליות, מסתובבים בתוך המבנה, יושבים על המדרגות בכניסה, מנסים לתפוס קצת שמש חורפית. לאף אחד מהם אין מושג מה יהיה עתידו, כמה זמן ישהה במרכז הקליטה, ומתי יעבור למגורי קבע.

 

בואו להצטרף לעמוד "ידיעות הנגב" בפייסבוק

 

"אני נמצא כאן מאז שנת 2006. בעבר הייתי יוצא לעבוד וחוזר לישון במרכז, קשה לי כאן, אח שלי גר בירושלים ואני כאן גר עם חבר. אני לא יודע מתי אני אעזוב כאן, הייתי רוצה לצאת כבר מפה, אני רוצה קצת חופשיות". כך מספר ט', עולה מאתיופיה, שמתגורר באחד ממרכזי הקליטה. ניכר עליו כי הוא שרוי במצוקה קשה, הוא חש שחייו תקועים בתוך מרכז קליטה צפוף, בשעה שחבריו ובני משפחה אחרים פתחו חיים חדשים בבית משלהם.

 

ט' לא לבד. כמוהו מאות עולים יוצאי אתיופיה שמתגוררים במשך שנים במרכזי הקליטה הפזורים באזור, ולא רואים כיצד יחלצו משם. הם חשים שנגזר עליהם לחיות במרכז קליטה, בשעה שאחרים מתקדמים לשלב הבא, רוכשים דירה וזוכים לחיים עצמאיים.

 

"אני גר כאן כבר חמש שנים, יש אנשים שנמצאים פה שבע ושמונה שנים. אני אגיד לך את האמת, מתייחסים אליי בסדר, אבל נמאס לי, אני רוצה לעזוב. אני מרגיש חנוק פה, סתם אנחנו מסתובבים, התנאים לא הכי טובים".

 

תקופת מעבר ארוכה

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2008 מתגוררים בבאר שבע כ־6,300 עולים יוצאי אתיופיה. על פי נתון זה, באר שבע נמצאת במקום החמישי בקליטת עולים מאתיופיה. במקום הראשון נמצאת נתניה עם למעלה מעשרת אלפים עולים.

 

בבירת הנגב ישנם שלושה מרכזי קליטה בהם שוכנים העולים יוצאי אתיופיה שביחד קולטים כ־2,000 עולים.

 

מרכזי הקליטה של העולים מאתיופיה משמשים מעין תחנת מעבר לעולים חדשים בתקווה למעבר קבע. אלא שלא מעט עולים מספרים כי תקופת המעבר כבר מזמן עברה חלפה לה, ומרכז הקליטה הפך לביתם הקבוע למשך שנים ארוכות.

 

 

הפגנת עולי אתיופיה בבאר שבע - מאסו במצב הקיים (צילום: הרצל יוסף)
הפגנת עולי אתיופיה בבאר שבע - מאסו במצב הקיים (צילום: הרצל יוסף)

 

המרכזים הללו מספקים תמיכה וסיוע, אם תרצו, סוג של "עזרה ראשונה" לקראת היציאה הנכספת לחיים העצמאיים. בפועל, בשל ביורוקרטיה, מענקים לדיור יחסית נמוכים, חלק מהעולים נאלצים לשהות זמן ממושך, מעבר לשנים הנדרשות, דבר שמגביר את המתחים בתוך המרכזים, יוצר בעיות חברתיות לא פשוטות, מגביר את הכעסים, ויוצר מציאות מורכבת ובעייתית.

 

"אני גר פה כבר שנתיים, אני מקווה שיעזרו לי לקנות דירה, בחורף פה מאוד קר, אנחנו ישנים בצפיפות, אי אפשר להישאר הרבה זמן פה, אמרו לנו שיתנו לנו דירה בבאר שבע", מספר נ', ומוסיף ואומר: "יש הרבה בעיות פה, ילדים משחקים בחוץ, לפעמים בורחים לכביש, בעבר כבר נדרסו אנשים שחצו את הכביש", מספר נ' באמצעות מתורגמן.

 

חשיבה אחרת

סוגיית התנאים בהם מתגוררים העולים מאתיופיה ידועה ומוכרת היטב לגורמים רבים, אבל נראה כי לא נעשה הרבה לשינוי המצב.

 

חבר מועצת עיריית באר שבע, איציק זנבה, שמכיר את בעיות העולים מקרוב, לא מופתע מהדברים ומהמצוקות עליהם מספרים העולים. "אני אומר באופן חד משמעי, בעניין יוצאי אתיופיה עושים עוול. בעניין של העולים צריך לעשות חשיבה אחרת, צריך לראות איך להכין אותם. סתם להביא אותם ולזרוק אותם ולהגיד 'זה מה שיש', אז מה עשינו בזה?".

 

זנבה סבור שאחת הבעיות האקוטיות של העולים במרכזי הקליטה היא "שהמענק לדיור לא מספיק, ואם הולכים, אז נאלצים להתגורר בשכונות נחשלות עם כל הדברים המתלווים לזה".

זנבה סבור כי "מראש, נקודת הזינוק של העולים לא גבוהה. הסוחרים והמתווכים מוליכים אותם באף, מנצלים את התמימות שלהם. צריך לעשות חשיבה אחרת, ולא העיקר להביא אותם ולא לדאוג להם".

 

בנוגע לשהות שלהם במרכזי הקליטה, אומר זנבה: "אין ספק שהמצוקה לא קטנה, אני מכיר את הקושי של האנשים. ברמה המדינית־לאומית אין מחשבה מעמיקה, אין תוכנית. לפחות שיגדילו את המענקים כדי שנקודת הזינוק שלהם תהיה יותר טובה".

 

המענק לא מספיק

בישיבת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, עוד בדצמבר 2009, התריעו מספר גורמים על המצב הקיים, והחשש להתפרצויות על רקע אפלייה ותחושות של קיפוח. הישיבה עסקה ב"פתרונות דיור לעולים מאתיופיה היוצאים ממרכזי הקליטה".

 

נציג בכיר של משרד הקליטה עידכן את חברי הוועדה, ואמר כי גובה המענק־משכנתא לרכישת דירה למעשה משתנה בהתאם למספר קריטריונים: ותק בארץ, מספר נפשות, מקום רכישת דירה, ועוד. המענק שניתן להם, נכון לאותה תקופה, נע בין 350 אלף שקל ל־400 אלף שקל, ויכול להגיע עד למעלה מ־600 אלף שקל.

 

נאמר שתקופת השהות הממוצעת של העולים במרכזי הקליטה, עומדת על שנה וחצי־שנתיים, אולם ישנם מקרים שהשהות ארוכה יותר בדרך כלל בגלל סיבות אישיות כמו גירושין, פרודים, עיכוב ברכישת דירה ועוד. 

 

נציגי העולים מחו על הסכומים המוענקים להם לרכישת דירה. לדעתם העולים לא צריכים להסתפק "בקניית דירה בשכונות מצוקה". לדברי נציגי משרד הקליטה יש "תוכנית חומש לאנשים הקיימים (מתגוררים במרכזי הקליטה -

י.ל). יש מכסה מאורגנת מסודרת שעד סוף 2013-2012 אנחנו מפנים את כל מרכזי הקליטה, ונותנים מענה לכל אותם אנשים הנמצאים במרכזי הקליטה".

 

דירה אחרי שנתיים

לבית יהדות אתיופיה בשכונה י"א מגיעים עולים, בעיקר ותיקים, לעסוק בפעילויות שנות. זהו מועדון חברים אליו מגיעים מרחבי העיר. ביקשנו לשמוע מהם על הקליטה שלהם, כמה זמן שהו במרכזי קליטה, וכיצד התמודדו עם הקשיים שניקרו בדרכם. האמת, רובם היו חשדנים, ולא הסכימו לשתף פעולה.

 

אחד מהם, אילן סבהט, בן 50, נשוי עם חמישה ילדים, הוא אחד הוותיקים. הוא עלה לארץ בשנת 1981. לדבריו, שיכנו אותו במרכז קליטה לא הרחק מ"בית יהודי אתיופיה", ברחוב שאול המלך.

 

"הייתי במרכז שנה ומשהו", הוא מספר, ואז עברתי לדירה שקיבלתי מ'עמידר'. אחרי שגרתי בדירה הציבורית, בשנת '91 קניתי סוף סוף דירה, אחרי עשר שנים לאחר שהגעתי עם משפחתי לארץ. היו הרבה כאלה שנשארו במרכז הקליטה ארבע שנים, ואפילו יותר. כל אחד והסיבות שלו".

 

לדבריו, הוא יודע על עולים שלא רצו להתפנות ממרכז הקליטה, "בגלל שרצו לקחת אותם למקומות מחוץ לבאר שבע, לאופקים ולמקומות כאלה. משפחות ברוכות ילדים נשארו יותר זמן במרכז הקליטה. היו כאלה שסירבו לקבל דירה במקומות לא טובים".

 

לדברי סבהט, באותה תקופה קיבל סיוע לרכישת דירה בסך 84 אלף שקל, חלק משכנתא וחלק מענק. "בשביל לקנות דירה קטנה בי"א הוספתי עוד 21 אלף דולר, חסכתי מעבודות שעבדתי. מה אני אגיד לך? לא היה קל להגיע לארץ, כבר דיברנו על זה. הסכומים שנותנים לא מספיקים לקנות דירה ולהתקיים, למרות שעוזרים לנו בקניית רכוש, רהיטים ודברים כאלה".

 

מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה: "אנחנו לא קשורים לנושא מענקי הדיור".

 

במשרד העלייה והקליטה בחרו שלא להגיב.  

 

  • הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע בעיתון "ידיעות הנגב"

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 

 
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות