כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
נערכים לפינוי

"ההחלטה תהיה של הדרג המדיני בזמן אמת". סא"ל יניב קריאף צילום נחום סגל
"ההחלטה תהיה של הדרג המדיני בזמן אמת". סא"ל יניב קריאף צילום נחום סגל
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

"במערכה הבאה בצפון יפונו תושבים מבתיהם"

סא"ל יניב קריאף, האחראי על פינוי אוכלוסייה בחירום, חושף את התוכנית "מרחק בטוח" - לפינוי תושבים מיישובים צמודי גדר במערכה הבאה מול חיזבאללה. "לא ניתן לאף אחד להחזיק את תושבי מדינת ישראל כבני ערובה", הוא מזהיר

מירית קושניר סטרומצה 
פורסם: 05.03.17, 11:05

במלחמה הבאה בצפון יפונו התושבים המתגוררים ביישובי הגדר אל מקומות מרוחקים מהגבול, שהוכנו עבורם מראש. תושביהם של כ-50 יישובים לאורך כל גבול הצפון, שנמצאים במרחק של אפס עד ארבעה קילומטרים מהגבול, יפונו אל מועצות קולטות, בעיקר קיבוצים ובתי הארחה, אל אכסניות נוער ובתי מלון, בתי ספר ואולמות באילת, ברמת השרון, במגידו, בבקעת הירדן ובמקומות אחרים ברחבי ארץ. מרבית המקומות שתושביהם יפונו הם יישובים וקיבוצים, ובין המועצות הגדולות נמצאות שלומי, חורפיש, רג'ר ומטולה.

 

קראו עוד ב-mynet:

 

עלוני ההסברה לתושבים יחולקו בקרוב. סא"ל יניב קריאף  (צילום נחום סגל )
עלוני ההסברה לתושבים יחולקו בקרוב. סא"ל יניב קריאף (צילום נחום סגל )

 

הקב"טים יחלקו לתושבים מראש פלאיירים מפורטים, שבהם יצוין מתי יפונו ולאן, והפינוי ייעשה באמצעות אוטובוסים. התרחיש שהוביל להחלטה לא קשור דווקא לנפילות טילים, שטווחיהם חורגים בהרבה מארבעה קילומטרים. "אנחנו מבינים שבחירום יש פה אתגר משמעותי גם בנושא איום חדירה", אומר קצין ההגמ"ר (הגנה מרחבית) של אוגדת הגליל, סא"ל יניב קריאף, האחראי על היערכות פינוי האוכלוסייה בעת חירום.

 

"חיזבאללה מתכוון לבצע פעולות חדירה לשטחנו לעבר מחנות, צמתים ויישובים. הוא מתכוון להחזיק או לכבוש יישוב למשך מספר מסוים של שעות. הוא לא ייערך לכיבוש שטח עד להסכם שביתת אש ולמשא ומתן. המטרה היא לייצר אפקט תודעתי של הצלחה נגד צה"ל הגדול. נוסיף לזה את היקף האש הצפוי, כי חיזבאללה התחזק בצורה משמעותית, הגדיל את המלאי שלו, והוא מתכנן מערכה ממושכת. הבנו שאנחנו צריכים להציל חיים ולפנות את התושבים בצורה מסודרת ונבונה, לפחות ברמה של תוכנית".

 

"שינוי תודעתי"

התוכנית נקראת "מרחק בטוח". היא תוצאה של תהליך חשיבתי שהבשיל במשך שנים, שהיו לו מתנגדים הן בתוך הצבא והן בממשלה. החשש

מפני חדירת מחבלים והעובדה שביישובי הגדר אין יכולת להתריע על נפילת פצמ"רים, הובילו לשינוי התפישה. מבצע "צוק איתן" מסמן את זמן השינוי התודעתי: עד למבצע האמינו כי פינוי תושבים יבטא כניעה לטרור. אחריו, מאמינים בצה"ל, פינוי מסודר יחסוך פגיעה באזרחים ויאפשר שליטה טובה יותר במצב. בדובר צה"ל חוזרים ומדגישים כי אין מדובר בפינוי יישובים, אלא בפינוי תושבים. היישובים לא יינטשו. בכל אחד מהם יישאר גרעין של תושבי המקום, שיטפל במשקים החקלאיים ויקבל סיוע של חיילים בשמירה על היישוב ובתחזוקה.

 

"אנחנו לא מפנים יישובים", חוזר ומדגיש סא"ל קריאף. "אנחנו לוקחים את התושבים ממעגל הסכנה. אזרחי מדינת ישראל לא צריכים להיות פה בזמן לחימה, ולא אמורים לסכן את חייהם. הם לא אמורים להיות תחת אש, לסבול מאירועי חדירה ובמובן מסוים, להיות בני ערובה בידי האויב שלנו. אנחנו מבינים שלשם האויב מכוון, ואחרי כל האירועים במלחמת לבנון השנייה וב'צוק איתן', הבנו שהתוכנית הזאת נחוצה. אגב, זאת תוכנית שתמיד היתה קיימת, ועכשיו ריעננו אותה ונתנו לה תוקף חדש. התוכנית הוצגה בקיץ בפני ועדת החוץ והביטחון, וקיבלנו מהם מספר דברים שהיינו צריכים להשלים.

 

"ביום חמישי שעבר ביקרה ועדת החוץ והביטחון בצפון, וחבריה השתתפו במפגש עבודה בצבא עם רח"ל (רשות חירום לאומית) ועם גופים נוספים, וקיבלו סקירה. אנחנו מקימים מערך הגנת יישוב, שהחל להתאמן לראשונה בימים אלה. אנחנו מאמנים את הרבש"צים (רכזי ביטחון שוטף צבאי) ביישובים עם מחלקות הגנת היישוב וכיתות ההגנה, ובנוסף לפיקוד העורף, גם הם ייטלו חלק במאמץ הפינוי של התושבים ובהגנה עליהם. החוליה שתישאר ביישוב היא כוח שיהיה מתואם עם כוחות צה"ל, שיגנו על המרחב בצורה מלאה. אנחנו מכנים את הכוח הזה 'הצוות החיוני'. הוא יהיה מסונכרן דרך הרבש"צ מתי מותר לו לצאת, באילו שעות מותר לו לעבוד, מהן הפעולות שמותר לו לעשות, ויקבל אבטחה בהתאם לצורך".

 

איך יתבצע הפינוי?

"ההחלטה תהיה של הדרג המדיני בזמן אמת. אני מעריך בסבירות גבוהה שלא יפעילו אותה באופן אוטומטי בבת אחת בכל היישובים, ולא בטוח שהחלטת הפינוי תגיע כבר ביום הראשון ללחימה. היא תתבצע בחלקים, בהתאם לתמונת האויב, להיקף האש שתהיה פה ולמוכנות והיכולת של המועצות לתפקד בחירום. הכל יתנהל בצורה מסודרת. התושבים יקבלו את ההודעה על הפינוי מהרבש"צים והקב"טים. יש לנו מערך שיודע לתת הנחיות, ממדיניות ההתגוננות ועד להנחיות מצילות חיים ולפינוי האוכלוסייה, והרשויות המקומיות והאזוריות שותפות לזה בצורה מלאה. התוכנית היא לא בגדר סוד. נתנו לרשויות רשימה לאן מתפנים אנשי כל יישוב, בהתאם למספר התושבים. משרד הפנים יודע להשלים פערים ולעשות תיקונים אם צריך, כמו איפה בדיוק נקלטים בתוך היישוב עצמו - בבית הארחה, בבית הספר או באולם הספורט.

 

"התוכנית נמצאת ברמת מוכנות בעיקר בכל הקשור לפינוי בתוך היישוב עצמו - מי מקבל עדיפות ואיך מפנים. מובן שקודם נרצה לפנות את האוכלוסיות המיוחדות, ורק לאחר מכן את שאר האנשים. יש לא מעט עקרונות וכללים שקבענו ותירגלנו, ואת חלקם גם שינינו. אנחנו נערכים עם כל משרדי הממשלה, בעיקר מול משרד הפנים עם מערך פס"ח (פינוי, סעד, חללים) שלו, וכל הקשור למשרד הבריאות והרווחה עם מוסדותיהם – בתי הקשישים, ההוסטלים ובתי החולים הגריאטריים, המכילים אוכלוסייה שצריך לדעת לפנות. תירגלנו את התוכנית פיזית מספר פעמים במועצות, בין השאר במועצה האזורית מעלה יוסף, שלא מעטים מתושביה יפונו בעת חירום. במסגרת ההסברה שעשינו לתוכנית אנחנו מביאים לפה את פיקוד העורף, שהוא הגוף המקצועי שיודע לעבוד עם רשויות, לבוא במגע עם תושבים ולפנות אותם".

 

חלוקת פלאיירים

"בפינוי עצמו", ממשיך סא"ל קריאף, "נעמיד לרשות האנשים אוטובוסים וכלי רכב שמותאמים לפנות מוגבלים, קשישים ונכים, ואפילו מונשמים. אנחנו יודעים להביא את האמצעים הללו ולהגיע אל כל יישוב רלוונטי כדי לפנות אותו. ניסינו ליצור מצב שבו רשות קולטת רשות בשלמותה, כדי לשמור על הממד הקהילתי. גם בעת חירום מועצה צריכה לטפל בתושביה, ולכן ניסינו לצמצם את פיצול האוכלוסייה למקומות שאליהם היא מפונה. החשש הוא שהפיצול יעמיס על הרשויות ויפגע ביכולתן לטפל באזרח ולתת לו מענה. משרד הבריאות שותף לתוכנית גם משום שחולים כרוניים שאמורים ליטול תרופות, יפונו ויועברו למרפאה אחרת. שותפים איתנו - באופן מלא, כולל בתרגילים - גם שאר אירגוני החירום - המשטרה, מד"א וכיבוי האש, ברלוונטיות שלהם ובכל הקשור לחסימת צירים ולאמצעי חילוץ.

 

"במהלך השנה הקרובה תהיה קפיצת מדרגה גם ברמת המוכנות שלנו בכל יישוב: נפיץ בכל יישוב פלאיירים שהכנו השבוע בפיקוד העורף למצב חירום. הפלאיירים כוללים הסבר על מה שצריך לקחת מלבד הציוד האישי, למי צריך להודיע, רשימת טלפונים ומספר כללים נוספים לפיהם יש לנהוג בבית – כמו לכבות את הגז והחשמל. בזמן אמת, מה שיישאר לרבש"צ ולצוות הצח"י (צוות חירום יישובי) ביישוב זה רק למלא את השורה הריקה, המתייחסת אל המקום שאליו מתפנים ואל זמני הפינוי. יש פעולות נוספות שאנו ממשיכים לעשות על מנת לסגור פערים קיימים בנושא מקומות הקליטה ואופן הקליטה, ולהוביל לכך שכל אזרח, בכל יישוב, יידע ויהיה שותף. ברציונל שלנו, אזרח שיודע מה צפוי לו בשעת חירום, ייערך טוב יותר בהיבט המשפחתי, האישי והמנטלי. בזמן חירום הכל ייעשה בצורה מסודרת ולא מתוך פאניקה".

 

למה יוצאים עם התוכנית דווקא עכשיו?

"לא השתנה דבר בהערכת המצב הקונקרטית. העיסוק עצמו הוא כדי לשפר את רמת המוכנות. זה לא אומר שנערכים לקראת משהו שמתבשל. הערכת המצב הנוכחית היא שלאף גוף או אירגון אין כרגע אינטרס להיכנס לעימות, וזה גם מה שהעברנו לשאר הגופים במדינה, כולל ועדת החוץ והביטחון. הצבא עוסק באופן קבוע במוכנות למלחמה, והתוכנית 'מרחק בטוח' היא חלק ממוכנות זו. אם אני אחראי כלפי המדינה על התוכנית הזאת, אני צריך לאמן את כוחות פיקוד העורף ופיקוד הצפון לפינוי תושבים מאזור לחימה. אנחנו עובדים על התוכנית כשנה וחצי, וככל שאנו עוסקים בה יותר, אנו מבינים את חשיבות הכנת האזרחים. אנחנו לא רוצים להפתיע אף אחד בחירום. חשוב שכל אחד יידע מה אמור לקרות איתו בזמן חירום".

 

"אלפים בודדים"

מה עושים עם תושבים שלא רוצים להתפנות?

"זה לא פינוי בכוח. הצבא תיכנן את התוכנית האופרטיבית ונותן את המעטפת הביטחונית, אבל לא אוכף אותה. הצבא ייתן את האפשרות וההמלצה, אבל לא יכריח איש להתפנות. אדם שלא ירצה להתפנות יישאר בביתו, או ינהג על פי החלטת הרשות המקומית".

 

מה עם היישובים הערביים?

"מבחינתנו, אין הבדל בגישה. נקיים מול מועצה מקומית ערבית שנמצאת בטווח ארבעת הקילומטרים בדיוק אותם דיונים לשיתוף פעולה ואותו נוהל המתקיים מול רשות מקומית יהודית. הכל לטובת ביטחון התושבים. הטילים לא מבחינים בין היישובים".

 

שאלנו בכמה תושבים בגליל המערבי מדובר, אבל בדובר צה"ל מעדיפים שלא לנקוב במספרים. סא"ל קריאף הסכים רק לומר: "מדובר בסדר גודל של אלפים בודדים בגליל המערבי".

 

מה חשוב שהם יידעו?

"שיבינו שביישובים שאמורים להתפנות, מעבר לאחריות שיש לרשויות, גם לתושבים יש אחריות, ובעיקר להנהגה המקומית. כל צוותי צח"י, הפועלים על בסיס התנדבותי, צריכים להיות ביישובים אלה ערוכים ומוכנים לחירום. אם ליישוב אין צח"י, רמת המוכנות שלו לחירום אינה טובה. ישנם יישובים שרמת המוכנות שלהם אינה מספקת, ואנחנו מדברים איתם ונותנים מערך הכשרות, אולם בסופו של דבר, אפשר להוביל את הסוס אל הבאר, אבל לא להכריח אותו לשתות. ישנם יישובים שחיים פה באופוריה. לשמחתנו לא היו אירועים משמעותיים בצפון, ואנשים נכנסו לשאננות. צריכים להבין שכדי שבחירום העסק יעבוד כמו שצריך, יש להיערך לכך בזמן שגרה. מי שירצה להכין את עצמו, אנחנו כאן עם המערך שלנו, מהרבש"צים ועד למשרדי הממשלה, כדי לסייע במוכנות של כל יישוב.

 

"ועם כל זאת, לא ניתן לאף אחד להחזיק את תושבי מדינת ישראל כבני ערובה. אם נגיע למצב שתהיה פה אש וינסו לתקוף אותנו, יהיו מחירים משמעותיים שהאויבים שלנו ישלמו, מחירים שיגרמו להם לשאול את עצמם אם נכון ללכת למהלך כזה. המסרים יהיו תקיפים וחד משמעיים, שלא שווה להם לעשות זאת. לא יהיה מצב שאנחנו מפנים יישובים, ותושבים בצד הלבנוני של הגדר יושבים על מנגל. זה לא יקרה".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות