כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
הסוחרים בשוק

השוק הבדואי. חתיכת הסטוריה צילום: הרצל יוסף
השוק הבדואי. חתיכת הסטוריה צילום: הרצל יוסף
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

השוק הבדווי בבאר שבע נסגר אחרי 112 שנה

אחרי 112 שנה של פעילות השוק הבדואי שהיה אחד מסמליה המובהקים של באר־שבע סוגר את שעריו. בעירייה מנמקים את ההחלטה לסגור את השוק בכך שהוא איבד מהאותנטיות שלו. יש מי שמבכים את הסגירה ונזכרים בצבעים, בריחות ובאווירה הססגונית. סוף עידן

פורסם: 23.02.17, 08:54

השבוע הודיעה עריית באר שבע כי היא עומדת לסגור בזמן הקרוב את השוק הבדווי  שפועל כבר 112 שנה. נכון שבשנים האחרונות האותנטיות של השוק הבדואי אבדה והוא שינה את פניו, ואולם, למרות השינוי שעבר, השוק הבדואי עדיין היה מוקד משיכה לתושבי באר־שבע והסביבה, למבקרים מכל הארץ וגם לתיירים מזדמנים.

 

 

מוכרים מכל הבא ליד. מבדים ועד נרגילות  (צילום: הרצל יוסף)
מוכרים מכל הבא ליד. מבדים ועד נרגילות (צילום: הרצל יוסף)

 

מסחר שוקק

במשך עשרות בשנים השוק הבדואי תפס מקום בולט ומרכזי בחיי המסחר בבירת הנגב. משעות הבוקר המוקדמות, עוד בטרם הפציע השחר, התמקמו ראשוני הסוחרים במתחם השוק, והתכוננו ליום המסחר התוסס והססגוני שהכינו. ניתן היה להבחין בהמוני אנשים עושים דרכם רגלית לאורך שדרות דוד חכם, מצוידים בסלים ותיקי גב בדרך, בואכה לשוק המיתולוגי שהפך לשם דבר מבין השווקים בארץ.

 

"אני מרגישה צביטה בלב", אומרת השבוע רחל אבוטבול (64) בזמן שהיא סוחבת סלים בשוק העירוני. "נכון שהשוק הבדואי לא אותו דבר כמו שהיה לפני עשרים שנה, באו כל מיני רוכלים והשתלטו עליו, אבל אני אוהבת לבקר בשוק הבדואי, הייתי קונה בדים במחירי מציאה, כלים לבית, סבונים, מברשות ומגבות. זו אווירה של פעם שמציעה מוצרים לכל כיס".

 

"משהו מיוחד"

השבוע, עם היוודע דבר הסגירה, תושבים, רוכלים ומבקרים הביעו את דעתם על ההחלטה המפתיעה לסגור את השוק.

 

"חבל שסגרו את השוק הבדואי", אומר האני אבו־קוויאדר (31), תושב הפזורה הבדואית ובעל דוכן דיסקים וטלפונים ניידים בשוק העירוני. "תיירים באים לכאן ושואלים איפה השוק של הבדואים ואני מדריך אותם. זה שוק באמת יפה, הוא באמת היה סמל, כולם רצו להגיע לשם".

 

העירייה טוענת שהשוק שינה את אופיו ושהסוחרים שמוכרים בו את מרכולתם באים מכל מיני מקומות.

"בכל אופן חבל שסוגרים את השוק. היה לו משהו מיוחד, הייתי מסתובב בשוק, זה נעים להסתובב, לראות, לקנות. אני חושב שזו טעות, זה נתן פרנסה לאנשים, זה מקום תיירותי, אז למה לסגור?".

 

גם האני הוואשלה (28), תושב הפזורה, מבכה את סגירתו של השוק הבדואי וחושב, שההחלטה שגויה. "השוק הבדואי הוא אחד מהסמלים של העיר באר־שבע", הוא אומר. "הוא היה עוד לפני קום המדינה, זה סמל לדו־קיום, סמל לרב־תרבותיות. בעלי עסקים מגיעים ומתפרנסים. אני חושב שהסגירה שלו מאוד בעייתית, ולדעתי, צריך להשאיר את השוק הבדואי ואפילו לפתח אותו".

 

מנגד, יש גם מי שמברכים על ההחלטה לסגור את השוק. "מתי בפעם האחרונה השוק הבדואי אפיין את האותנטיות הבדואית?", שואל אמיר חדיר (45). "כשהוא נפתח לפני הרבה שנים היה את כל ההווי הבדואי, היום אין את זה שם, היום זה הפך למקום למסחר, שחלקו לא חוקי. אם רוביק דנילוביץ' ייקח על עצמו להפוך את המקום הזה לאתר תיירות ויביא לשם שוק בדואי אותנטי, זה יצדיק את השם שלו, אבל נכון להיום הוא לא מצדיק את השם שלו, ואני בעד הסגירה. אני חושב שלבדואים מגיע ייצוג בשוק

וכן מגיע להם שיהיה להם הווי שלהם, ויש לנו הרבה מה ללמוד מההווי הבדואי האותנטי של פעם".

 

השוק של כולם

השוק הבדואי לא סיפק למבקריו רק חוויית קנייה, אלא גם חוויה עמוסה בריחות, טעמים, גוונים ועירוב תרבויות. כל אלה הפכו את השוק לפסיפס מיוחד ומלא תוכן וצבעים. לפי הסיפורים, ראש העירייה המיתולוגי אליהו נאוי נהג לבקר בשוק, לשבת על שטיח ולשקוע בשיחות עם הרוכלים הבדואים ולשמוע את סיפוריהם. לא פעם נראה נאוי לוגם בשוק קפה בישיבה מזרחית ולוקח אתנחתא מהפוליטיקה המקומית וניהול העיר.

 

"בגלל השוק יהודים ובדואים חיו יחד", אומר השבוע איברהים אדיסאן, תושב הפזורה הבדואית, ואף מציע חלופה, "אם כבר סגרו את השוק, שיהפכו את השוק העירוני לשוק בדואי. יבואו מכל המקומות והשוק העירוני יהפוך לשוק שכולם יבואו אליו. האמת, מהשוק הבדואי נשאר רק השם, אבל בפועל השוק העירוני הוא השוק הבדואי והיהודי וכולם חיים יחד".

 

נוסף על המחירים הנמוכים והחיקויים הזולים שאפיינו את השוק הבדואי, אופפת אותו לא מעט נוסטלגיה. בדיוק על הנוסטלגיה הזאת מתרפקת סמירה יחזקאל (70), שלדבריה לא מוכנה להחליף את הקניות בשווקים בשום קניון או מרכז מסחרי. "אני זוכרת שהייתי הולכת לשוק הבדואי עם אמא שלי, זיכרונה לברכה, כשהייתי ילדה בבית ספר", היא נזכרת. "היינו אז מסתובבים לחפש חוטי סריגה ובדים. פעם לא היו קונים בגדים בחנויות, היינו קונים בדים במטרים והולכים לתפור אצל החייט. לפעמים היינו הולכים לדודה שלי שהייתה תופרת, והיא הייתה תופרת לאבא את המכנסיים או שמלות לאמא".

 

"חדל להיות אותנטי"

דובר עיריית באר־שבע, אמנון יוסף, מסר בתגובה: "יצוין כי בין מכלול השיקולים לסגירת השוק ניצבת העובדה שבשנים האחרונות חדל השוק מלהיות אותנטי או ייחודי. אין מדובר בשוק בדואי מסורתי וססגוני כבעבר, אלא בשוק שפעילותו מתבצעת בערים רבות אחרות ברחבי הארץ".

 

עוד הוסיף יוסף, "המהלך יסייע בחיזוק השוק העירוני שעובר תהליך יסודי לחידושו בהשקעה מתוכננת של עשרות מיליוני שקלים על מנת להפכו לאטרקציה תיירותית ייחודית, כאשר מרבית הסוחרים בשוק העירוני הינם תושבי העיר. המתחם ששירת את השוק הבדואי עד כה מיועד לטובת פעילויות תיירות, תרבות ופנאי שנבחנות בימים אלה, בין היתר גם לטובת השלמת הפעילות בפארק נחל באר־שבע".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות