כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
חזון דניאל

את מה ש'עתיד פלוס' עושה ברמת המיקרו המדינה צריכה לעשות ברמת המאקרו" צילום: אבי רוקח
את מה ש'עתיד פלוס' עושה ברמת המיקרו המדינה צריכה לעשות ברמת המאקרו" צילום: אבי רוקח
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

דניאל קובלר שסיים לבדו את הבגרויות מוביל כיום מהפכה בתחום החינוך

למרות שהוא צעיר וחסר רקע פורמאלי כמורה, דניאל קובלר מגן יבנה מוביל מהפכה בתחום החינוך והטכנולוגיה. עמותת "עתיד פלוס" שהקים מעניקה לנערים מהפריפריה החברתית אופק מעשי בלימודים הריאליים וסיכוי להשתלב במרחבים שעד כה היו חסומים בפניהם. התוצאות בשטח מדברות בעד עצמן ובסמינרים להכשרת מורים כבר פועלים בשיתוף פעולה עם העמותה לפתח תכניות חדשות. והכול התחיל מזה שכילד עם הפרעות קשב הוא נאלץ לעזוב את התיכון והמציא לעצמו שיטות שיסייעו לו לסיים את מבחני הבגרות בהצלחה

אשר קשר 
עדכון אחרון: 23.02.17, 08:21

לפני שלוש שנים מישהו היה אומר לד"ר חזי יוסף, מנהל בית הספר בכפר הנוער כנות , שתלמידי כפר הנוער מהדרום  יזכו ב־2017 בתחרות הייטק חקלאי, הוא בוודאי היה מסתכל עליו במבט משועשע וממהר לשוב לעיסוקיו. רק לפני שלוש שנים זכו תלמידי כפר הנוער בתואר המפוקפק של אחד משלושת בתי הספר עם ציוני בחינות המיצ"ב הנמוכים בישראל, והמחשבה על הצטיינות בתחומים כמו הייטק, רובוטיקה ומקצועות ראליים נשמעה אז כחלום רחוק מיוחד. והנה השנה, כבעין משחק הזוי של החלפת תפקידים, זכו תלמידי כנות במקום הראשון בתחרות הייטק חקלאי עם מיזם טכנולוגי העוסק בלכידת מים מהאוויר.

 

 

"בני הנוער מחפשים כל הזמן ליצור דברים עם הידע שלהם ולהביא את זה לעולם הפיזי. אם במשך כשעה נער באחד המרכזים שלנו לומד בתאוריה פיזיקה ורובוטיקה, בשאר הזמן הוא יישם את מה שלמד ויבנה משהו עם מה שלמד"  (צילום: אבי רוקח)
"בני הנוער מחפשים כל הזמן ליצור דברים עם הידע שלהם ולהביא את זה לעולם הפיזי. אם במשך כשעה נער באחד המרכזים שלנו לומד בתאוריה פיזיקה ורובוטיקה, בשאר הזמן הוא יישם את מה שלמד ויבנה משהו עם מה שלמד" (צילום: אבי רוקח)

 

את המהפך המרשים הזה ניתן לתלות בראש ובראשונה במיזם יוצא דופן שמפעילה בכפר הנוער עמותת "עתיד פלוס" לחינוך בישראל בשיתוף עם מורי הכפר. העמותה מפעילה מרכזי חדשנות טכנולוגית ומובילה תכניות איכות למצוינות על מנת לקדם ילדים ונוער מהפריפריה החברתית-כלכלית בתחומי המדע והטכנולוגיה. ומי שחתום על המהלך הזה הוא האיש שייסד את העמותה לפני כחמש שנים, כמשוחרר טרי מהצבא, ועומד בראשה מאז - דניאל קובלר (28) מגן יבנה.

 

"אני רואה בילדים האלה את עצמי", קובלר אומר. "עד הצבא לא האמנתי בעצמי כי לא האמינו בי וביכולות שלי. הייתה לי הפרעת קשב וריכוז והתעניינתי במחשבים, אבל מי ייתן לי ללכת ללמוד מדעי המחשב כשיש לי רק שלוש יחידות לימוד במתמטיקה? ומי רצה ללמוד מתמטיקה בכלל? מה זה יעזור לי בחיים? הייתי מגיע לבית הספר בשעות הבוקר, יושב בכיתה והיום היה מתחיל. תלמידים שואלים ועונים, המורה מדברת ואני שם, יושב ותוהה על מה הם מדברים. חוויתי על בשרי איך המערכת לא הצליחה להכיל תלמידים שונים, קושי שאני חושב שקיים עד היום, וזה מה שאני רוצה לתקן".

 

למה לי מתמטיקה עכשיו?

קובלר מרכז כיום את הפעילות של מרכזי החדשנות הטכנולוגית בארבעה כפרי נוער (כנות, כאמור, וגם עיינות, נווה הדסה והכפר הירוק), כשהעמותה שבראשותו מובילה תכניות איכות למצוינות בבתי ספר רבים גם בהרצליה, בחולון, בפתח תקווה, בקרית עקרון ובבני עי"ש (ובקרוב גם בקרית מלאכי), וכל זאת על מנת לקדם ילדים ונוער מהפריפריה החברתית-כלכלית בתחומי המדע והטכנולוגיה.

 

המחשבות והרעיונות של קובלר מהפכניים ועשויים לגרום גם לבוגר תיכון שעשה זאת בעידן שבו קובלר עצמו טרם ידע לכתוב (כמו כותב שורות אלה) לתהות בינו לבין עצמו איפה הוא היה היום אם השיטות של קובלר היו מיושמות בבית הספר בו למד: "תאר לעצמך את התסכול של הנוער בימינו, שהכול זמין ומיידי לו, כאשר הוא לומד נוסחאות מתמטיות על הלוח והוא יודע שהוא לא הולך להשתמש בהן בעשר השנים הקרובות, אם בכלל. אנחנו דואגים שהילדים יוכלו לבצע שימוש מעשי במה שהם לומדים באופן

מיידי".

 

מה הכוונה ב"שימוש מעשי"?

"בני הנוער מחפשים כל הזמן ליצור דברים עם הידע שלהם ולהביא את זה לעולם הפיזי. אם במשך כשעה נער באחד המרכזים שלנו לומד בתאוריה פיזיקה ורובוטיקה, בשאר הזמן הוא יישם את מה שלמד ויבנה משהו עם מה שלמד. לדוגמה, יש באחד המרכזים שלנו קבוצת ילדים שפותרת בעיית הישרדות של דבורים בכוורת במשק בעזרת תכנות של מערכת ריסוס, שיודעת בצילום תמונה לזהות אם הכוורת נגועה במחלות".

 

ועושה רושם שהשיטה הזו מביאה לתוצאות כמעט מיידיות. "אני לא מתבייש לומר שבית הספר היה במצב גרוע מבחינת ציוני המיצ"ב עד לפני כשנתיים", אומר ד"ר חזי יוסף, מנהל בית הספר, שמברך על התוספת שניתנה למוסד באמצעות עתיד פלוס. "דמותו של כפר הנוער שלנו השתנתה מקצה לקצה מאז ש'עתיד פלוס' ודניאל קובלר הגיעו לכאן. הם לוקחים אוכלוסייה שאין לה את הפריבילגיה לשיעורים פרטיים ולחוגים מדעיים ומספקים לה את כל מה שהיא צריכה בשיטות לימוד חדשניות, עם יישום מיידי של כל מה שלומדים. פתאום הילדים מגלים שללמוד 4 ואפילו 5 יחידות מתמטיקה יכול להיות כיף ומספק. לפתע יש להם גישה לדברים שמעולם לא היו זמינים עבורם. הרי מי מהם חלם ללכת לחוג לרובוטיקה, ללמוד מדעי המחשב או לבנות רחפן? מי מהם חלם לבקר בחברת הייטק ולראות מה מתרחש שם?".

 

ואיך אתה מסביר את ההצלחה שלהם בלימודים?

"המוטיבציה שלהם עלתה. הם לא לומדים מתמטיקה וחושבים בשביל מה זה טוב ומה כבר יעשו עם זה בעתיד. עכשיו הם יכולים לחבר בין המקום שבו הם נמצאים כרגע לבין העתיד הטכנולוגי - גם שלהם וגם בכלל. הם יכולים לקשור את זה לאפשרויות תעסוקה ופרנסה, וזה יותר מכל משרת את אותה מוטיבציה".

 

צמצום פערים מהשורש

כאמור, מלבד המרכזים הטכנולוגיים הייעודיים בכפרי הנוער פועלים מדריכי עמותת "עתיד פלוס" בבתי ספר ברחבי הארץ. המדריכים כולם הינם סטודנטים מצטיינים בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, שמתנדבים בתמורה למלגה נאה לשכר הלימוד שלהם.

"אנחנו מתמקדים בגילאי ד'-ו'", אומר קובלר, "יש לנו שתי תכניות לגילאים האלה: 'תכנית גאוס', שמטרתה להביא ילדים לאהוב מתמטיקה, ו'תכנית דה וינצ'י', שמיועדת לילדים שאין להם בעיה עם מתמטיקה ומלמדים אותם יישומים של המתמטיקה על פיזיקה ומדעי מחשב".

 

זה בכלל אפשרי לגרום לילדים לאהוב מתמטיקה?

"ברור. אם יש לך את השיטות הנכונות והמורה המתאים. גילינו שהפערים הרציניים בלימודי המתמטיקה נוצרים בכיתה ה'. אז זה מתחיל להיות קשה כי מתחילים ללמוד שברים. אז אם ילדים מבתים אמידים יכולים לקחת מורים פרטיים ולהשלים את הפערים, ילדים מבתים בעלי יכולת פחותה מתחילים לפגר בחומר ובעקבות זה יהיו בפיגור כל תקופת הלימודים שלהם, דבר שיגררו גם לחיים עצמם. אם מישהו עם חמש יחידות ילך לאוניברסיטה, מישהו עם שלוש יחידות או בלי בגרות בכלל יעשה משהו בו ירוויח הרבה הפחות. זה הפער שאנו רוצים לסגור כשהוא עוד בראשיתו".

 

וזה נשמע מצוין ומבטיח ללא ספק, במיוחד כשקובלר מדבר על כך בכל כך הרבה התרגשות. אבל הוא לא עוצר בזה ולוקח את המחשבה שלו עוד צעד קדימה למקומות שנשמעים קצת קדימה מדי לעתים: "מתמטיקה", הוא אומר בהטעמה, "לא צריכה להילמד בפני עצמה".

 

מה?

"אני אסביר לך. שר החינוך בנט מדבר על כך שהוא רוצה שכמה שיותר תלמידים ילכו ללמוד חמש יחידות מתמטיקה. אני לא חושב שמתמטיקה צריכה להילמד כמקצוע בפני עצמו, אלא באופן פונקציונלי ויישומי למקצוע מסוים, החל מכיתה י'. למה למשל ללמוד גם חמש יחידות מתמטיקה וגם חמש יחידות פיזיקה? למה לא רק חמש יחידות פיזיקה וללמוד את המתמטיקה הדרושה תוך כדי? ולא רק פיזיקה, גם כלכלה ומינהל עסקים. כל מקצוע והמחשבה המתמטית הדרושה לו. הרי זה מה שהתלמידים מתלוננים כל הזמן - מה אני אעשה עם כל הנוסחאות והחישובים בעתיד? הנה ההזדמנות להראות להם במציאות מה הם יעשו עם זה".

 

אבל זה טוב גם לפיתוח החשיבה.

"ברור, ועדיין אתה יכול להכניס את זה כחלק ממקצועות אחרים. גם במקצוע כמו גאוגרפיה יש את חישובים משלו. גם במינהל עסקים. מי שמסיים את זה ככה יהיה בפירוש הרבה יותר מקצועי. מלבד זאת אני מאמין בכל לבי שלימודי מתמטיקה ותכנות מפתחים יכולות חשיבה לוגיות שעוזרות בהמשך החיים בפיתוח מחשבה יצירתית וביקורתית".

 

ואם במקצועיות עסקינן הרי שבמקרה של קובלר דומה כי מדובר בנחתום שיכול להרשות לעצמו להעיד על עיסתו בלי חשש. העמותה, שהחלה בפעילות לפני שנים אחדות בלבד, צמחה בתוך זמן קצר לכזו שיש בה מעל ל־100 עובדי מנהלה, מורים, מדריכים ומלגאים. תקציב עמותת "עתיד פלוס" נאמד בכחמישה עד שבעה מיליוני שקלים מדי שנה ומבוסס בעיקר על תרומות. לא מפתיע אם כך שבכוונת העמותה להתפרס עם תכניות האיכות למצוינות בזמן הקרוב לעוד בתי ספר ברחבי הארץ.

 

קובלר בכפר הנוער כנות. "זה שאני לא מגיע עם רקע פורמלי בחינוך מאפשר לי להיות יצירתי ולא להתקבע על שיטות מסוימות"  (צילום: אבי רוקח)
קובלר בכפר הנוער כנות. "זה שאני לא מגיע עם רקע פורמלי בחינוך מאפשר לי להיות יצירתי ולא להתקבע על שיטות מסוימות" (צילום: אבי רוקח)

 

פלוס פלוס

ג'וני ולינדה קובלר, שעלו לישראל מאנגליה וגרו בקיבוץ עלומים, לא ציפו בלשון המעטה שזה מה שדניאל יעשה כשיהיה גדול. "הייתי תלמיד גרוע בקיבוץ אבל קיבלתי עזרה", הוא מספר. "אבל אז כשעברנו לבית שמש לא היו האמצעים הכלכליים לעזור לי בכלל והידרדרתי עוד יותר בלימודים. אני עדיין זוכר את הימים שבהם קיוויתי שמישהו יבוא ויציע לי עזרה, יישב איתי, ילמד אותי אחרת. בתיכון, כשעברנו לגן יבנה, לא הסתדרתי אבל הצלחתי לסיים את הבגרויות בתיכון אנקורי באשדוד עם שיטות לימוד שהמצאתי לעצמי. רק מאוחר יותר הצלחתי לבדי להשלים גם חמש יחידות לימוד במתמטיקה".

 

ואז הגיע הצבא והכול השתנה. הוא התחיל כלוחם מן השורה ביחידת דובדבן, יצא לקצונה, סיים כמצטיין קורס קצינים ולאחר מכן מונה לתפקיד קצין הלוחמה של היחידה, שהכשיר את הקרקע וסייע בלהפוך את בית הספר ללוחמה ללב היחידה ולכזה שעוסק בטכניקות לחימה ייעודיות ואימון לוחמים לפעילות מבצעית. לקובלר ברור כיום שזו הייתה נקודת המפנה בחייו: "סייעתי להפוך את בית הספר ללוחמה ביחידה למתקדם יותר", הוא אומר ומפרט: "עד אז לימדו את הלוחמים רק איך לירות בנשק ולסרוק בתים. אני סברתי שחייבים יות מזה, אז יזמתי שנתמקד בטכניקות לחימה ייעודיות, עסקתי בפיתוח של מתודולוגיות הדרכה, הייתה לפתע המון יצירתיות והתלהבות. פתאום אתה צריך בזמן קצר לאמן כוחות מיוחדים לפעילויות מבצעיות ממוקדות ומסוכנות. יש כאן אחריות של חיים ומוות".

 

ואז הגיע המשבר. מעמדת לוחם ומדריך מבצעי שעוסק בהנחיה ובאימון לוחמים למבצעים מיוחדים ואחראי על ניהול, פיתוח ובקרת ההדרכה, בניית מערכי הדרכה, הערכת הדרכה וניסיון בפיתוח למידה מתוקשבת, הוא נשאר עם כלום. "השחרור היה הלם עצום בשבילי", הוא נזכר. "רק ביום לפני אני עוסק בנוהל קרב לתפיסת בכיר באיו"ש, ויום לאחר מכן אני בבית על אזרחי ואף אחד לא צריך אותי. אז קניתי מחברת שחורה ורשמתי בה במשך ארבעה חודשים תכניות לעתיד, דברים שאני רוצה לעשות".

 

בשנתיים שבין שחרורו להקמת "עתיד פלוס" יצאו כמה דברים מעניינים ממחברתו השחורה של קובלר, שהכינו את הקרקע להקמת העמותה שעליה גאוותו: הוא היה שותף בהקמת חברת הכנה לצה"ל, ייסד את ארגון "אקספלניישן" (Explain-nation), שעוסק במתן הרצאות וסדנאות לשם שיפור תדמית המדינה לישראלים, היה שותף בהקמה וחבר צוות היגוי בעמותת "לוחמים ללא גבולות" - תכנית חינוכית-חברתית שמטרתה לשפר את תדמית ישראל באמצעות מתנדבים במדינות עולם שלישי בטיול השחרור מצה"ל, ושותף בהקמת מערך גיוס התרומות של "עמותת יוצאי דובדבן".

 

בזמן הקמת "עתיד פלוס" הוא גם למד לתואר ראשון בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ואף סיים כמצטיין דיקן בהתמחות כפולה - מנהל עסקים וטרור. מה הקשר? "ברור שיש קשר בין מנהל עסקים לטרור", הוא אומר בטון נחרץ. "בעתיד הייתי רוצה לעשות את התזה שלי על נושא הכלכלה של ארגוני הטרור ואיך לפרק ארגון טרור אם מזהים את המשאבים שלו, כמו דאעש וחמאס".

 

את "עתיד פלוס" הקים קובלר לאחר שנפגש באחד המיזמים האחרים שלו עם קבוצת של אנשי הייטק שרצו לתרום מכספם למיזמי חינוך ראויים לאוכלוסיות מוחלשות. "במשך שנה שלמה הצטרפתי למיזמים בכל רחבי הארץ", הוא מספר, "ולמדתי את הנושא. הדבר הזה הוא סיפור חיי והוא בנפשי. כאשר החלטתי מה הכיוון שלנו חיפשתי את האנשים הכי ראויים שאני מכיר להקים את העמותה".

 

ואת העמותה הוא הקים, כך הוא מספר, לא רק לשם תועלת אישית לו ולתלמידים שיזכו בשירותיו: "אחת המטרות שלי היא לייצר מודלים שהמדינה תאמץ בסופו של דבר. אני חושב שמדינה שחורטת על דגלה את המושג 'דמוקרטיה' צריכה להתנהג כדמוקרטיה אמיתית ולדאוג לא רק לשוויון זכויות, אלא גם לשוויון הזדמנויות, שאחד מביטוייו הוא ההשקעה בחינוך והנגשתו בצורה איכותית על ידי מורים טובים ואמצעים איכותיים וללא קשר לכמות ילדים לתקן, במיוחד כאשר מדובר בנוער מאוכלוסיות מוחלשות או נוער הלומד בפנימיות ובכפרי נוער. אז זה מה שעושה 'עתיד פלוס' ברמת המיקרו, וכך צריכה לעשות המדינה ברמת המאקרו. יש כבר מספר שיתופי פעולה בין עתיד פלוס לבין סמינר הקיבוצים ומכללת אחווה על יישומים של השיטות שלנו בהכשרות המורים שלהם".

 

אני חייב לתהות אם אתה לא קצת יומרני. אחרי הכל, אין לך איזשהו רקע פורמלי בחינוך.

"למרבית המורים שלנו יש כמובן רקע פורמלי בחינוך וזה שאני מגיע ממקום אחר - אני רואה בזה לא פעם יתרון. מפני שאני מגיע ללא רקע פורמלי בעולם החינוך אני לא מקובע על כללים מסויימים שנהוגים בתחום ואני מרשה לעצמי להיות יצירתי. יתכן שהיה לי יותר קל להשתלב אם הייתי בא מהתחום אבל אני שמח במה שאני עושה כי אני לא מקובע על שיטה מסוימת. בהתחלה בכלל לא חשבתי ללמוד חינוך, אבל ממפגש עם אנשי חינוך בשנים האחרונות זה בהחלט משהו שעובר לי בראש כי מדובר בתחום מרתק ואינסופי מבחינת הידע".

 

מהודו ועד לודוס

רק לאחרונה היה זה נער בן 17 בשם שי פרץ, הלומד באחד ממרכזי הטכנולוגיה של "עתיד פלוס", ששמע על ביקורם הצפוי בארץ של אנשי חינוך מהודו והזמין אותם לבקר באחד המרכזים הטכנולוגיים של העמותה. "זה היה ביקור מדהים", אומר קובלר. "חברי המשלחת ההודית ביקרו אצלנו, התרשמו מאוד וביקשו רשות להשתמש בשיטות שלנו אצלם".

 

אמרת תודה לשי?

"שי יודע היטב עד כמה אני מעריך אותו. הוא נער מוכשר בצורה בלתי רגילה. אני משמש לו מנטור כשעתיים בכל שבוע בנושא של עסקים שהוא מעוניין לפתח בעתיד".

 

והשיחה קולחת לפיתוחים נוספים שאנשי עמותת עתיד פלוס עובדים עליהם כיום, כמו למשל מערכת "לודוס", שפותחה ב"עתיד פלוס" יחד עם מדענים ממכון ויצמן. "הסטארט אפ הזה יחולל מהפכה", הוא מבטיח. "מערכת 'לודוס' היא מערכת פורצת דרך ומהווה מעין מבחן איי.קיו חכם וחדשני, שנותן הזדמנויות גם לאלו שעד עכשיו לא הצליחו לעשות מבחנים בגלל בעיות קשב וריכוז ובעיות אחרות".

 

מה זה בעצם?

"פיתחנו אלגוריתם שישנה את הצורה בה יאבחנו ילדים בעתיד. הוא מבודד חרדה ממבחנים ומבודד בעיות אחרות, על מנת לגלות את מנת המשכל האמיתית של הנבחן. זו תהיה מהפכה ויש עוד כמה חודשים של פיתוח".

 

ומה איתך, מה העתיד פלוס שלך?

"להגדיל כמובן את ההשפעה של 'עתיד פלוס' בארץ. מבחינתי הייתי שמח להיות בעמדות בהן אוכל להשפיע בצורה המיטבית ביותר על מערכת החינוך בישראל".

 

שר חינוך?

"לא רוצה להיות שחצן. על עמדה ציבורית או עסקית בה אוכל להשפיע ולשפר את המצב".

 

פרסום ראשון: 20.02.17, 09:01

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות