כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
בני המנשה

הרב להונגדים. הרבה משפחות מצפון הארץ הדרימו בעקבותיו צילום: אבי רוקח
הרב להונגדים. הרבה משפחות מצפון הארץ הדרימו בעקבותיו צילום: אבי רוקח
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

50 משפחות בני המנשה ממתינים לבית כנסת משלהם בשדרות

לפני קצת יותר משבע שנים השתקעו בשדרות עשר משפחות המשתייכות לקהילת שבט בני המנשה, שעלו ארצה מצפון-מזרח הודו. כעת מונה הקהילה כ־50 משפחות, המנהלות אורח חיים חרדי, בהנהגתו של הרב דוד להונגדים. למרות האהבה הגדולה לעיר הדרומית הם עדיין מרגישים כנטע זר. "אומרים לי שאני תאילנדי שמתחפש לדתי", אומר להונגדים, שממתין כבר שנים שהעירייה תקצה להם בית כנסת משלהם. העירייה: הנושא הוכנס לתוכנית העבודה

מנדי ריזל 
פורסם: 19.02.17, 07:07

בשבוע שעבר חנכה קהילת בני המנשה בשדרות ישיבה בה ילמדו תורה נערים בני השבט מכל רחבי הארץ. "אנחנו חייבים לתת להם את המענה הזה, אין להם מקום אחר", אומר רב הקהילה בשדרות, דוד להונגדים. "קשה להם להשתלב בישיבות רגילות בגלל פערי השפה".

 

הישיבה תשכון במבנה שקיבלו בני הקהילה בהשאלה מבני הקהילה התימנית ברחוב זלמן שז"ר. למרות שהשתקעו בשדרות לפני יותר משבע שנים עדיין אין לבני הקהילה בית כנסת משלהם. כיום מונה הקהילה בשדרות כ־50 משפחות חרדיות, בניגוד לכל שאר בני המנשה בארץ, שנמנים עם הזרם הדתי־לאומי. "אני רוצה שהקהילה תגדל, שנהיה אפילו 500 משפחות", אומר הרב להונגדים. "מי שרוצה חינוך חרדי יכול לעשות את זה רק פה בשדרות. נבוא לכאן מכל מקום בעולם, כי זו הארץ שלנו שממנה הוגלינו לפני אלפי שנים. סוף סוף חזרנו הביתה".

 

 

"בכל פעם שאנחנו מבקשים מבנה אומרים לנו בעירייה 'עוד מעט'. אני לא יודע אם זה בגלל שאנחנו שונים. אולי אם היינו מרוקאים היו נותנים לנו"  (צילום: אבי רוקח)
"בכל פעם שאנחנו מבקשים מבנה אומרים לנו בעירייה 'עוד מעט'. אני לא יודע אם זה בגלל שאנחנו שונים. אולי אם היינו מרוקאים היו נותנים לנו" (צילום: אבי רוקח)

 

אלפים נותרו מתוך מיליון איש

הרב להונגדים (34) נראה כמו עוף מוזר בנוף השדרותי, ודאי בנוף החרדי שבו הוא מנסה להשתלב. "צוחקים עליי לפעמים", הוא מספר. "חושבים שאני תאילנדי. אומרים לי: 'אתה תאילנדי שמתחפש לדתי'". להונגדים (35) נולד במדינת מריפור - אחת מ־29 המדינות המרכיבות את הודו - השוכנת בצפון-מזרח המדינה, בגבול עם מיאנמר. השבט שלתוכו גדל שמר על מנהגים ייחודים, שבילדותו לא הבין את משמעותם. "פעם בשנה היינו לוקחים תרנגול לבן, שוחטים אותו ואוכלים", הוא נזכר. "בהמשך התברר לנו שמדובר בזכר לקרבן פסח. כל ילד עבר גם ברית אצל מוהל, והזקנים ידעו לספר לנו על ספר עתיק שכתוב על עור צבי, שעבר מדור לדור והיו קוראים בו לפעמים, עד שהמלך הורה לשרוף את כל העותקים שלו. כוהני הדת היו אומרים בראש כל כינוס את התפילה 'ענני ענני השוכן בים סוף הידוע, ענני ענני השוכן בהר סיני, ענני ענני השוכן בהר ציון', והיו דברים נוספים שמזכירים את מנהגי היהדות המוכרים לנו כיום.

 

על פי המקורות, שבט בני המנשה שייך לעשרת השבטים שהוגלו בשנת 722 לפני הספירה, לאחר כיבוש ממלכת ישראל על ידי ממלכת אשור, ומאז אבדו עקבותיהם. לאורך השנים הגיעו אנשים לקהילות יהודיות ברחבי העולם וטענו כי הם צאצאי אותם שבטים אבודים. כך היה למשל במאה התשיעית, כשלקהילה היהודית בטוניס הגיע אדם בשם אלדד שטען כי הוא שייך לשבט דן, והם נמצאים מעבר לנהר הסמבטיון - אותו נהר שמוזכר בתלמוד כמקום שמאחוריו נמצאים שרידי עשרת השבטים.

 

"זה מדהים, כי הזקנים של השבט שלנו סיפרו לנו על נהר שמתאים למקורות בספרים היהודים, שהיה מאוד קשה לחצות אותו. זה כנראה אותו סמבטיון", אומר להונגדים. אנשי קהילת בני המנשה, שמנו במקור מיליון נפש אך כיום נותרו מהם כמה אלפים בודדים משום שרובם התנצרו ברבות הימים, טוענים כי הם צאצאיו של שבט המנשה. כמותם יש לא מעט שבטים ברחבי העולם שטוענים שהם מהווים חלק מהעם היהודי. המדינה ערכה לבני הקהילה "גיור לחומרא", כלומר גיור ליתר ביטחון, מחשש שמא במהלך השנים נישאו למקומיים שאינם יהודים, והעלתה אלפים מהם לישראל החל משנת 2006.

 

"בשדרות יש לפחות עבודה"

הקהילה הגדולה ביותר של בני המנשה יושבת בקרית ארבע. קהילות נוספות נמצאות בעפרה, עפולה, מעלות, עכו, קרית שמונה, צפת וטבריה. כולן משתייכות לזרם הדתי־לאומי, מלבד הקהילה בשדרות שהיא חרדית. "הייתי יושב בהודו וקורא את הסיפורים, וראיתי שיש מחלוקות בין החרדים לזרמים האחרים", מספר להונגדים. "כשעליתי לישראל בשנת 2007 קראתי עוד ספרים והחכמתי והבנתי את האג'נדה של החרדים, והתחברתי אליה".

 

הקהילה של להונגדים משתייכת לזרם החרדי־מזרחי ומזוהה יותר עם תנועת ש"ס מאשר עם פלגים חרדיים אשכנזים, שידועים כקיצוניים יותר. "אנחנו כפופים למה שאומרים הרבנים החרדים. כפופים נטו ל'ילקוט יוסף'", אומר להונגדים.

 

ילדי הקהילה, כ־50 במספר, לומדים בבית הספר החרדיים עטרת אסתר (בנות) ויסודי התורה (בנים). כמה מהילדים יוצאים ללמוד בנתיבות או באשקלון במוסדות חינוך אדוקים יותר. "אנחנו מעדיפים ללמוד רק בבתי ספר בהפרדה ובמוסדות חרדיים", מסביר להונגדים.

 

הרב תומך בלימוד מקצועות המתמטיקה והאנגלית בבתי הספר, אך "בתנאי שהם בהוראת חכמים. אחרת אני לא מוכן. עלינו ארצה כדי להתנהג כמו יהודים חרדים. הקהילה פה, שהיא היחידה מסוגה בבני המנשה, שמה לנגד עיניה את התורה. זה העיקר והכי חשוב. מצד שני אני לא תופס אף אחד בצוואר ואין כפייה דתית. לכל אחד יש זכות להתנהג כמו שהוא רוצה".

 

תחילה התגורר להונגדים בפרדס חנה ולאחר מכן בכרמיאל, "אבל שם יש עבודות קשות מאוד שלא מתאימות לבני המנשה", הוא אומר. "צריכים תעודות וטפסים ולרכוש מקצוע, והפרנסה שם קשה. בשנת 2009 עברנו לשדרות, כי באזור פה יש מפעלים וזו עבודה שמתאימה לבני מנשה. אפילו שהיו כאן טילים שמחתי, כי העיקר שהייתה עבודה".

 

אל שדרות הוא הגיע יחד עם עשר משפחות מהקהילה, בעקבות שלוש משפחות שהתגוררו בגוש קטיף ועברו לשדרות אחרי ההתנתקות. השמועה על מעברו של להונגדים, שהיה פעיל מאוד בצפון הארץ, אל אזור הדרום עשתה כנפיים בקהילה הקטנה, ומשפחות נוספות הדרימו בעקבותיו.

 

להונגדים מקבל שכר מאגף הקליטה של העירייה מתוקף היותו רב הקהילה, אך התושבים הוותיקים בעיר עדיין מתקשים לעכל את העולים החדשים והשונים. "יש אנשים בשדרות, לצערי, שמתייחסים אלינו כאל זרים", הוא אומר. "אנחנו דומים לעובדים זרים מתאילנד ואולי גורמים לרתיעה. אבל כשמכירים ויודעים שאנחנו בני המנשה, מתייחסים יפה. בעבר זה מאוד הכעיס אותי, היחס המשפיל, אבל היום אני מבין את זה. אני יודע שיש גזענות בכל העולם, לא רק בארץ או רק נגדנו".

 

גם מבנה שישמש כבית כנסת לבני הקהילה ויאכלס את הישיבה שחנכו לאחרונה הם לא קיבלו. "בכל פעם שאנחנו מבקשים מבנה אומרים לנו בעירייה 'עוד מעט'", אומר להונגדים. "אני לא יודע אם זה בגלל שאנחנו שונים. אולי אם היינו מרוקאים היו נותנים לנו. בינתיים נעזרתי ברב הקהילה של התימנים, שנתן לנו מבנה. ראש העירייה הוא אדם רציני, אני מאמין שהוא יעזור לנו. גם חבר המועצה דורון טקטוק עוזר לנו".

 

"הייתי יושב בהודו וקורא את הסיפורים, וראיתי שיש מחלוקות בין החרדים לזרמים האחרים. החכמתי והבנתי את האג'נדה של החרדים והתחברתי אליה"  (צילום: אבי רוקח)
"הייתי יושב בהודו וקורא את הסיפורים, וראיתי שיש מחלוקות בין החרדים לזרמים האחרים. החכמתי והבנתי את האג'נדה של החרדים והתחברתי אליה" (צילום: אבי רוקח)

 

"התמודדות קשה"

לאחרונה מתמודד להונגדים עם בעיה אישית, לאחר שרעייתו שפרה (30) לקתה בסרטן. בניתוח חירום הוסר מראשה גידול, אבל יחד איתו נעלם גם הזיכרון. "היא לא מזהה אותי, לא מבינה שאני בעלה, האבא של ילדיה", הוא אומר. לבני הזוג שני ילדים, שפרה בת ה־9 שנולדה במניפור ועקיבא בן השמונה שנולד בארץ. "ההתמודדות שלהם קשה מאוד", הוא אומר. "למשל כשיש אספת הורים קשה להם. אני לא יכול לעזור להם הרבה כי יש לי פעילות, ואימא שלהם לא זוכרת ומתקשה מאוד להבין. המצב

שלה קשה עד שהיא אפילו לא זוכרת את הילדים. הדיבור שלה קשה, כי גם את השפות היא שכחה". הגידול עצמו הוסר ברובו בניתוח, והיא עדיין מטופלת בהקרנות בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

 

הקהילה תומכת מוראלית במשפחה, כנהוג אצלם. "לפעמים הם באים לבקר אותה ונותנים לה קצת כסף", אומר להונגדים. "יש לנו מנהג שאם יש חולה בקהילה מבקרים אותו ונותנים לו תרומה, נניח של 100 או 200 שקל. פעם הקהילה התגייסה ונתנה לי 2,000 שקל, אבל מעבר לזה לאנשים אין כסף, אז קשה להם לתרום למרות שהם רוצים".

 

מעיריית שדרות נמסר בתגובה: "בשדרות חיים היום 196 עולים מקהילת בני המנשה. ראש העירייה, אלון דוידי, נענה ל'קול קורא' שפרסם משרד העלייה והקליטה למתן תמיכות עבור סיוע לקליטתם של בני הקהילה בעיר בפרט ובארץ בכלל. המשרד נענה לבקשה ויממן 90 אחוז מהפרויקט, כשהעירייה תוסיף את עשרת האחוזים הנוספים".

 

עוד נמסר מהעירייה כי "ראש העירייה הכניס לתכנית העבודה של 2017-2018 דרישה לאיתור מבנה לריכוז פעילות עבור קהילת בני המנשה ולסייע בצרכים נוספים, כמו ליווי אישי למשפחות, פעילויות תרבות, מינוי רכז קהילתי. הפרויקטור שייבחר, דובר שפתם של בני הקהילה, יהיה אמון על מיפוי הצרכים שלהם, מתן מידע על השירותים שמציעה העירייה, תכנון, פיקוח, מעקב ובקרה על התכניות וטיפוח מנהיגות מקומית מקרב הקהילה".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות