כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
התרגיל המסריח

ניר ברקת צילום: שלומי כהן
ניר ברקת צילום: שלומי כהן
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

בירה עמיקתא: השביתה הגדולה של ברקת הסתיימה בקול ענות חלשה

התכתיבים מיו"ר המרחב בהסתדרות דני בונפיל, הסדקים בקואליציה והביקורת במועצת העיר, חוסר האמון של הציבור, ההתגייסות החלקית למאבק, הנוק־אאוט משר האוצר וטלפון אחד שסיים את הכל. השבוע שברקת יעדיף לשכוח

שלמי בוחניק ומשה הלר 
פורסם: 03.02.17, 11:58

 

שער "ידיעות ירושלים"
שער "ידיעות ירושלים"

 

1. חלומות גדולים. בשלב מסוים בקדנציה הקודמת, ניר ברקת החליט שהוא רוצה להפוך להיות כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא שולח הודעות לציבור דרך דף הפייסבוק שעוקף את העיתונות, ומקפיד לעמוד היטב מול המצלמה ולהעביר מסרים תקיפים לתושבי העיר. "תושבים יקרים, נתתם לי את המנדט להילחם למען ירושלים. אני לא מתכוון לוותר", הוא הבהיר בדף הפייסבוק שלו ביום שני האחרון.

 

אלא ש־24 שעות בדיוק חלפו מרגע ההצהרה הלוחמנית ועד שברקת ויתר על המאבק למען ירושלים וסיים את השביתה ששיתקה את העיר. אחרי שבוע של התנהלות הפכפכה ולא ממש ברורה, גם ברקת הוכיח שהוא מצטיין בנחישות הדיבור, אך מתקשה קצת יותר לממש את הבטחותיו.

 

ביום שלישי האחרון, רגע לאחר תום השביתה, ברקת שוב נאם בדף הפייסבוק שלו, אך כבר נראה כבוי ועייף. הנחישות שניסה לשדר נראתה מעושה. האיש שדמיין את הימים האחרונים כשבוע המקפצה שלו לקראת ההתמודדות בפריימריס הבאים, לא האמין שבשלושה ימים הוא יהפוך לבדיחה של המערכת הפוליטית. "ברקת רצה לצבור נקודות זכות כמגן העיר, אבל בסוף השבוע ההרגשה היא שהוא מצטייר יותר כבובה על חוט של בנימין נתניהו וגם איבד נקודות יקרות במאבק על הפריימריז", מסביר בכיר במועצת העיר לשעבר.

 

2. מסרים ושליחים. ביום ראשון ברקת עוד היה באופוריה. רק בסוף השבוע הוא קיבל אהבה רבה בליכודיאדה וחזר משם אופטימי מתמיד. הוא החליט שהוא נלחם במשרד האוצר עד שיקבל תקציב של 800 מיליון שקל לעיריית ירושלים. תזכורת: לטענת ברקת זהו התקציב לו זקוקה העיר בעוד שבאוצר טענו כי מדובר בחצי מיליארד שקל, והסכימו להוסיף עוד 25 מיליון שקל. הקרב היה לפיכך, על 275 מיליון שקל. "ברקת, שנלחם בשביל הגדלת התקציב מאז 2009, החליט שאין לו דרך אחרת וכך הגיע למצב של לשבור את הכלים", מסבירים בסביבתו.

 

עד הליכודיאדה, המקורבים לראש העירייה מספרים כי ברקת דווקא התייסר ולא מיהר לסגור את הדלת בפני ביטול השביתה. להבדיל מתדמיתו, ברקת מתקשה

בקבלת החלטות שמנוגדות לקונצנזוס. "בשבוע שעבר הוא היה מוכן לעשות הכול כדי להימנע מהשביתה, גם אם זה אומר שצריך להתחנן בפני שר האוצר", מסבירים גורמים בעירייה.

ברקת לא הסתפק במסרים ישירים, אלא גם שיגר שליחים מטעמו שניסו לחפש כל דרך להימנע מהשביתה. "הוא ניסה להציג חזית של ביטחון עצמי, אבל ניכר שהוא יודע כי יהיה לו קשה לצאת טוב מהשביתה", מסביר מקורב לראש העירייה. "מי שדחף אותו, היה יו"ר מרחב ירושלים של ההסתדרות דני בונפיל שעודד אותו לשבות. ובימים האלה, כמעט כל מה שבונפיל אומר, ניר ברקת עושה".

 

3. כשהרחוב של דרעי התמלא זבל. לו ברקת היה שולט בדברי הימים של כיכר ספרא, הוא היה יודע שבהפגנות שבונפיל מארגן אין קווים אדומים. "לכאורה, שניהם שיתפו פעולה כי היה להם אינטרס פוליטי להיתפס כלוחמים. ברקת לפני הפריימריס בליכוד, ואילו בונפיל לפני הבחירות להסתדרות, אבל ברקת לא הבין שבעוד הוא זקוק לציבור, את דני הציבור לא מעניין, אלא רק העובדים", מסביר בכיר בעירייה לשעבר.

 

דרעי. הרחוב התמלא בזבל (צילום: יאיר שגיא)
דרעי. הרחוב התמלא בזבל (צילום: יאיר שגיא)

 

בחמ"ל של בונפיל החליטו לא לקחת שבויים והבינו שזה לא הזמן להציב גבולות עדינים. "בלעדינו, ברקת לא היה מוציא את השביתה הזאת לפועל. אנחנו דאגנו שהעובדים יממשו את השביתה. רק במקרה, ברחוב של אריה דרעי ויעקב ליצמן היו יותר שקיות זבל מאשר בשאר העיר", אומר בונפיל ומחייך.

 

כבר ביום ראשון בבוקר הסתובבו אנשיו של יו"ר ועד עובדי העירייה, אביחי אברהם, והודיעו כי ההשתתפות בהפגנת התמיכה בעובדי העירייה היא חובה. גם מקורביו של ראש העיר הסתובבו בכל הקומות בכיכר ספרא ודרשו מהעובדים לצאת להפגין. "תחתימו כרטיס ותצאו להפגנה", דרש אברהם. "בינתיים, אין לספק לציבור שום שירות מלבד מכירת שתייה חמה או קרה".

 

בזמן שעובדי כיכר ספרא יצאו להפגין, עובדי משרד האוצר ומשרד הרווחה גילו שזרם המים במשרדים שלהם נותק. העובדים נאלצו לצאת להפסקות שירותים במתקנים הסמוכים. "זה היה מביך. הוציאו טרמפ כל שעתיים לסינמה סיטי בשביל עובדים שהיו זקוקים לצאת להתפנות", סיפר אחד מעובדי משרד הרווחה.

 

4. בונפיל מושך בחוטים. עם כל הכבוד לצרכים של עובדי משרד הרווחה, הבעיה של תושבי ירושלים הייתה מסריחה ומציקה הרבה יותר. ערימות של זבל נערמו בכל שכונות העיר, באזור השוק רוקנו את פחי הזבל סמוך למסילת הרכבת הקלה ובכך חסמו אותה. "כשניר ברקת שמע על זה, הוא הופתע", אומר בכיר בעירייה. "הוא הבין שזה שובר שוויון שיבעיר את העיר. עם קצת זבל הציבור יכול להתמודד, אבל פגיעה בתחבורה הציבורית היא קריטית. מצד שני, הוא לא הפסיק את השביתה".

 

קשה להבין כיצד אדם מחושב כמו ניר ברקת יצא לאחד המהלכים המשמעותיים בקדנציה שלו, מבלי להבהיר לציבור מדוע העיר משותקת ומושבתת. "ברקת לא עשה הרבה כדי שהציבור יבין על מה בכלל הסערה. הוא רק דיבר בסיסמאות", תוקף חבר מועצה שדווקא תמך בשביתה.

 

"הציבור יכול להיות סבלני כשהוא מקבל צידוק הגיוני" (איור: ליאו אטלמן)
"הציבור יכול להיות סבלני כשהוא מקבל צידוק הגיוני" (איור: ליאו אטלמן)

 

ברקת ניסה לפרסם בדף הפייסבוק שלו סרטוני תמיכה של הציבור בהשבתה ואפילו נפגש עם הסוחרים בשוק כדי לגייס מהם תמיכה מצולמת, אבל את הציבור זה לא עניין. "ראש העירייה היה צריך להבין שאם אין למאבק סיבה ברורה שכולם מבינים, אין שום סיכוי שהוא יצליח. הציבור יכול להיות סבלני כשהוא מקבל צידוק הגיוני, אבל פה הוא הרגיש שהכול אישי ושום דבר לא למען העיר", מוסיף חבר מועצה אחר.

 

ההתנהלות הלא ברורה של ראש העירייה הגיעה לשיא בימים שני ושלישי, כאשר מצד אחד בית המשפט הורה להותיר את מערכת החינוך מחוץ למאבק, אבל ברקת ובונפיל התקשו לקבל את רוע הגזירה והורו על שביתה ברגע האחרון. "ברקת ובונפיל ניסו לחשוב איך עוקפים את בית המשפט, אבל לא הבינו שהציבור שונא כשמבזים את בית המשפט ועוד יותר כשמודיעים לו ברגע האחרון שהוא חייב להישאר בבית", אמר גורם אחר.

 

5. הזובור מהאוצר. לפני שבועיים, ניר ברקת קבע פגישה עם שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר. ברקת הקפיד להגיע למפגש בזמן, אלא שהוא גילה שבאב"ד בדיוק יוצא להפסקת צהריים. כעבור זמן לא קצר המנכ"ל שב למשרדו, אך הסתגר בחדרו. בשלב מסוים, באב"ד החליט לסיים את הסאגה, וקרא לברקת ללשכתו. "אין לי אישור לתקציב שביקשת", אמר.

 

אחרי פחות מדקה של שיחה, ברקת חזר לכיכר ספרא, אבל במשרד האוצר עושה רושם כי נהנו מכל רגע. "ברקת קצת מתבלבל. הוא חושב שהוא נמצא באותו המגרש הפוליטי עם משה כחלון, אבל הוא שוכח שבעוד כחלון הוא יו"ר מפלגה ואחד משלושת השרים הבכירים, ראש העירייה עדיין צריך להוכיח את עצמו בזירה הארצית והשבוע הוא חטף נוקאאוט משר האוצר", מסביר בכיר ב'כולנו'.

 

כחלון. "בשבילו ירושלים היא כמו כל עיר אחרת" (צילום: צביקה טישלר)
כחלון. "בשבילו ירושלים היא כמו כל עיר אחרת" (צילום: צביקה טישלר)

 

גורמים אחרים בפוליטיקה הציגו תמונה של מאבק מקצועי. "ברקת כבר מ־2009 דורש ומקבל את מה שהוא רוצה ואפילו יותר. הוא הציג לנתניהו חזון ולצידו תקציב כדי לקדם את העיר, וראש הממשלה ושרי האוצר הקודמים לא יכלו לסרב לבקשות".

 

"במקביל, מאז תחילת הקדנציה של כחלון, הוא ביקש לראות אופק כלכלי בירושלים. בכל פעם שנציג ממשרד האוצר שאל את ניר ברקת מה קורה עם כל הכסף שכבר ניתן, הוא קיבל תשובה מתחמקת. פרויקט ההיי־טק בהר חוצבים תקוע. פרויקט דומה בהר הצופים לא מתקדם. המצב של העיר לא מתקדם, והוא אינו מטפל בסוגיית ערביי מזרח ירושלים והחרדים. מצד שני, זה לא מפריע לו לדרוש עוד ועוד כספים בכל שנה. הפעם החלטנו לשים לזה סוף".

 

אלא שבמשרד האוצר מודים בפה מלא שהעניין הפוליטי הוא רק משני לעניין האישי. שר האוצר מתחמק מפגישה עם ברקת כבר תקופה ארוכה, וראש העירייה נעלב מכל ההתנהלות של השר. "צריך לזכור ששלושה אנשים שעבדו עם ניר ברקת כעת ב'כולנו'. קובי כחלון היה הסגן של ברקת והאדם המקורב אליו ביותר ופתאום כשברקת מבקש להיפגש עם משה כחלון, שר האוצר מתעלל בו. ברקת באמת פגוע מההתנהלות הזאת".

 

לעומת הלחץ שברקת הפגין השבוע, כחלון נראה רגוע למדי. "אף שר לא יצא נגד כחלון, וזו הראיה הטובה ביותר למעמדו", מסביר מקורב לשר. "בשביל משה כחלון, ירושלים היא כמו כל עיר אחרת, אבל הוא לא יכול היה לסבול את הדרך של ברקת שמצד אחד דרש 800 מיליון שקל, אבל מצד שני לא הראה שום אופק חיובי".

 

במשרד האוצר הציעו לברקת לפנות למשרדי הממשלה השונים כדי לגייס את התקציב. "ככה נוהגים כל ראשי הערים. אם יש להם פרויקט חינוכי, הם מבקשים את תמיכת משרד החינוך, ואם יש להם פרויקט תחבורתי, הם פונים למשרד התחבורה, אבל ההרגשה היא שברקת התרגל לזה שהוא מקבל כל מה שהוא רוצה ולא חייב כלום לאף אחד, והעידן הזה נגמר. אף ראש עירייה לא יאיים על שר האוצר".

 

6. איפה הכסף? לאור הטענות החריפות של משרד האוצר, גם במועצת העיר החלו לשאול את ראש העירייה שאלות קשות. "בלשכת ראש העירייה לא מסבירים לנו שום דבר על שאלותינו לאן נעלמו הכספים שהם קיבלו ממשרד האוצר? הם מסרבים למשל לספק מידע לחברת המועצה לורה ורטון על עלויות הנחת אבן הפינה לרובע הכניסה החדשה לעיר בטענה מוזרה שהמסמכים נמצאים בידי החברה העירונית עדן", תוקפים במועצת העיר.

 

אחרים שאלו כיצד ייתכן שברקת דורש כסף בזמן שבשנת 2015 הוא כלל לא השתמש במאה מיליון השקלים שהוקצו לו ממשרד האוצר. "גם כספים צבועים שמגיעים על מנת לטפל במזרח ירושלים לא מנוצלים. רק בשנה שעברה הוא ביקש לנייד את התקציב שהוא קיבל לפיתוח מזרח ירושלים כדי לפתח דווקא את מערב העיר", מסבירים בכירים במועצת העיר.

 

גם תקציב בסך 13 מיליון שקל שנועד לתשלום משכורות למאבטחי מוסדות חינוך, נשאר שוכב בקופת משרד הפנים, בשל העובדה שבעירייה סירבו להעלות את שכר המאבטחים אל מעל לשכר המינימום. "כשמנסים להבין מדוע יש מחסור במאבטחים בעיר, זו כנראה הסיבה", מסביר בכיר לשעבר במועצת העיר. "ניר ברקת היה ראש עירייה טוב בקדנציה הקודמת, אבל כעת קשה לברוח מההרגשה כי ירושלים בכלל לא מעניינת אותו, וכל מאבק הוא כלי בדרך להתמודדות בפריימריס".

 

7. אפילו השובתים לא רוצים לשבות. ייתכן כי זו הסיבה לכישלון המאבק של ברקת - לא הרבה האמינו לכנות המאבק. ברקת אומנם איים כי יהיו פיטורים המוניים במקרה של חוסר תקציב, אך אפילו העובדים לא מיהרו להצטרף למאבק. אם זה לא מספיק, כשבהנהלת בעירייה הורו ל־22 ראשי המינהלים הקהילתיים להגיע לפגישת חירום, הגיעו רק מעטים. "ברקת הוא לא הגיבור שלי", הטיח ירון אזרחי, יו"ר מינהל גינות העיר. "ההשבתה הזו מביאה יותר נזק ומיאוס מתועלת. אם למישהו יש השפעה, תביאו לסיום הקרקס הזה, התושבים מיואשים".

 

האשפה השבוע ברחובות הבירה
האשפה השבוע ברחובות הבירה

 

גם גורמים שונים בוועד סוחרי השוק העדיפו לתקוף את ראש העיר. יו"ר הוועד, שמעון דרוויש פנה אל ברקת במכתב פומבי. "גם אני חושב שירושלים צריכה תקציב גדול יותר", הוא כתב. "מנגד, אני רואה בצורה חמורה ביותר שהמלחמה והשביתה צריכה להיות בכל מחיר, ולכאורה בשוק זה יכול להיות בסיכון חיי אדם".

 

די היה להביט בתגובות על דפי הפייסבוק של ראש העירייה וחברי מועצת העיר שתמכו בשביתה כדי להבין עד כמה הציבור הירושלמי אינו מאמין בכנות השביתה. אפילו ההודעות של ברקת פורסמו בדף הפייסבוק שלו 'ניר ברקת בליכוד', מה שהרגיז עוד יותר את תושבי העיר. "הציבור צודק. המאבק הזה נראה רע, והעובדה שלאורך כל ימי השביתה ברקת לא תקף ולו במילה אחת את ראש הממשלה ואפילו לא את השר אלקין, רק מוכיחה שמעבר לדאגה לירושלים, היו פה גם לא מעט אלמנטים פוליטיים", אומר גורם אחר.

 

8. הזרוע של 'כולנו' בכיכר ספרא. השביתה הייתה גם כנראה תום ירח הדבש הפוליטי של ניר ברקת. הדרמה הגיעה בעיקר מכיוונה של סיעת ירושלמים שהחליטה לפרוש מהקואליציה (על הפרישה של 'ירושלמים' ראו ידיעה נפרדת בעמוד 36). "הרגשנו שברגע שפוגעים במערכת החינוך, אנחנו לא יכולים להישאר בממשלה", סיפר חבר הסיעה, איתי גוטלר. "זה היה המוטו שלנו מהרגע הראשון. אומנם היו לי שני לילות קשים לפני קבלת ההחלטה, אבל אני שלם איתה לחלוטין".

 

האמת מורכבת הרבה יותר. מאז שרחל עזריה פרשה ממועצת העיר לטובת הכנסת, התנועה התפצלה. מן הצד האחד, עומדים שני יו"ר הסיעה אהרון ליבוביץ' ותמיר ניר שמובילים כבר חודשים ארוכים קו תקיף נגד ראש העירייה, ומולם עמד איתי גוטלר שניסה ליצור דיאלוג עם ברקת. "הדינמיקה מאוד ברורה: הם מרדו בראש העירייה מתוך כוונה להיזרק. כשזה לא קרה, הם התפטרו. איתי התנגד למהלך, אבל הוא לא יכול היה לעמוד בלחץ של עזריה וליבוביץ'", מספר בכיר במועצת העיר.

 

ח"כ רחל עזריה (צילום: עידו ארז)
ח"כ רחל עזריה (צילום: עידו ארז)

 

הנוכחות של עזריה במהלך היא ברורה. כשתקפה השבוע את ברקת ואת השביתה, בעירייה מיהרו לתקוף אותה בחזרה שהיא פועלת בשם שר האוצר. "נראה שהיא עדיין שולטת בכל מהלך של 'ירושלמים'. במכוון או בטעות, היא לא יצרה עתודה מנהיגותית, ונראה שהיא נותרה המנהיגה בפועל של הסיעה. המחלוקות בינה ובין ברקת היו גם בעבר וכעת היא פועלת בעבור שר האוצר, שגם לו יש משקעים מול ברקת", מסביר מקורב לשניים.

 

כשהרב ליבוביץ' גילה שהעירייה משביתה רק את הגנים הממלכתיים ולא את החרדים - הוא זעם והחל, לטענת החרדים, להתסיס את הציבור החילוני. (ראו ידיעה נפרדת בעמוד 38). "הוא ידע טוב מאוד שהעירייה לא יכולה להשבית גנים פרטיים, אבל העדיף ליצור מצג שווא שיפלג את הקואליציה ויבעיר את הציבור", תוקף אחד מחברי המועצה החרדיים. "זו הסיבה שאנחנו לא מצרפים אותו למניין".

 

לא רק ב'ירושלמים' איימו בפרישה מהקואליציה, גם חבר המועצה אריה קינג התנגד פומבית לשביתה, ואפילו יו"ר סיעת הבית היהודי בירושלים, הרצל יחזקאל, קרא לחברי סיעתו לפרוש מהקואליציה. "ברקת מחזיק את הציבור הירושלמי כבני ערובה על מנת לקדם את הפריימריז שלו על חשבון כולנו", הוא תקף. "פרישתם של חברי סיעת ירושלמים ראויה לשבח".

 

בסביבת ברקת לא התרגשו מהפרישה של ה'ירושלמים'. "אנחנו כבר מכירים את השיטה. הם יפרשו, ולאחר שהאווירה בין ראש העירייה ובין שר האוצר תצטנן, הם יבקשו לחזור ויציגו דרישות מופרזות, אבל הם יגלו שהפעם לראש העירייה אין שום כוונה להיכנע להם. אם זאת התוכנית שלהם, כדאי שישקלו שוב את צעדיהם".

 

9. לאן נעלמו מרבית חברי הקואליציה? שאר חברי הקואליציה ניסו לתמוך בראש העירייה. יחד עם זאת, ברגע שחלקם ראו את התגובה הציבורית הזועמת להשבתת גני הילדים ולערימות הזבל שתקעו את הרכבת הקלה, הם העדיפו להיעלם ולאפשר לברקת לחטוף את כל האש. "הם חוטפים את האש בעבורי בימים כהרגלם, וכעת אני אספוג את האש גם בעבורם", נשמע ראש העירייה אומר בשיחות סגורות.

 

מי ששמו את כתפם מתחת לאלונקתו של ברקת היו דווקא חברי סיעת 'התעוררות'. "אותי לא מעניינת כל הפוליטיקה שבין ראש העירייה ובין שר האוצר. מה שמעניין אותי זאת העיר ירושלים, ומכיוון שלא קיבלתי שום הסבר ממשרד האוצר, החלטתי שהאמת היא בצד של ראש העירייה. אני חושב שחובה שבעיר כמו ירושלים יהיה תקציב קבוע", מבהיר יו"ר הסיעה עופר ברקוביץ'.

 

חנן רובין, חבר סיעתו של ברקוביץ', הקפיד לעדכן את תושבי ירושלים בכל רגע נתון. "אני שונא שביתות באופן כללי, אבל השתכנענו שאין ברירה אחרת", הוא מסביר. "לא היינו שלמים עם השביתה במערכת החינוך ועשינו הכול כדי שהיא תהיה הדרגתית, אבל ידענו שמכיוון שהשביתה נמצאת על זמן שאול, היינו חייבים להכניס את המערכת לסחרור, וזה יכול היה לקרות רק אם היינו מכניסים את מערכת החינוך להשבתה".

 

10. ניצב מול שוקת שבורה. ביום שלישי ברקת נשבר. ככל הנראה הוא הבין עד כמה המאבק מסב לו נזק והחליט להיענות לבקשתו של השר לענייני ירושלים זאב אלקין לפתור את המשבר.

 

השר הממונה על העיר סידר לו שיחת טלפון עם ראש הממשלה. "ראש הממשלה התקשר הערב לראש העירייה ירושלים וביקש ממנו לסיים את השביתה, וכן הזמין אותו לישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון", נכתב בהודעה שיצאה מכיכר ספרא.

 

גם טובי המחפשים לא יצליחו למצוא בהודעה הזאת הבטחה מעשית אחת שניתנה לראש העירייה. קשה להבין כיצד התחלפו הדרישות הנוקשות בהבטחה חסרת שיניים מראש הממשלה. "בסוף, ברקת יקבל את מה שהוא רוצה", מסביר בונפיל. "זו הייתה המטרה שלנו, ולשם נגיע. מדובר בשבוע שהיה הצלחה מסחררת".

 

ניר ברקת. השבוע שירצה לשכוח (צילום: עמית שאבי )
ניר ברקת. השבוע שירצה לשכוח (צילום: עמית שאבי )

 

בונפיל אולי יצא בצורה מוצלחת מהמאבק, אבל נראה שברקת ילקק את הפצעים לפחות בתקופה הקרובה. "השבוע הציבור גילה שניר ברקת הוא עושה דברו של בנימין נתניהו. איך הוא רוצה להנהיג מדינה שלמה אם הוא לא מצליח להתמודד מול שיחת טלפון?", תוקפים מקורביו לשעבר.

 

"החל מהשבוע הבא ברקת ייאלץ להתמודד מול סיטואציה שהוא טרם פגש. הקואליציה שלו נסדקה מעט, אמון הציבור בו ירד לשפל ובסופו של השבוע, הוא אפילו לא הצליח להשיג את מה שהוא רצה. "אם ברקת ינהל את הקמפיין שלו כמו שהוא ניהל את השבוע הזה, הוא אפילו לא יגרד את העשירייה הראשונה בליכוד", מודים בסביבתו.

ייתכן כי הקרב הבא בין שר האוצר לראש העירייה יהיה על המקום ברשימת הליכוד בכנסת הבאה ואם זו תישאר המגמה, ראש העירייה צריך להתחיל לדאוג.

 

"אם אני הייתי ברקת, הייתי מודיע שאסיים את הקדנציה בתפקיד, ורק אחר כך אתמודד על מקום בליכוד", מייעץ לו חבר מועצה בכיר. "זה הדבר היחיד שעשוי להחזיר את אמון הציבור במאבק שלו למען ירושלים, ואחרי הכול, היא חשובה הרבה יותר מהמאבק שלו על מקום בליכוד".

 

תגובות

 העירייה: "לגבי הטענות כי ראש העירייה השתמש בירושלים כאמצעי פוליטי וכי הכל עניין אישי, מדובר בקשקוש. ראש העירייה נלחם למען עתידה של ירושלים בחזית רחבה הכוללת ימין ושמאל, דתיים וחילונים בעירייה, בכנסת ובציבור.

 

"למאבק שותפים ההסתדרות, ארגון ההורים והמינהלים הקהילתיים ברחבי העיר והוא ימשיך עד שיהיה סוף לדרישות האוצר להעלות עוד את הארנונה ולהקטין את השירותים לתושבים, מה שדרדר במשך שנים את ירושלים. לא נרפה עד שנבטיח תקציב ראוי ושירותים ראויים כפי שראוי לבירת ישראל.

 

"לגבי סיום השביתה, אין אפשרות אחרת, אלא להצליח, שכן אם ירושלים לא תקבל את התקציב הדרוש לה לא יהיה מנוס כבר בחודש הבא לפטר 2,500 עובדים, לסגור עשרות כיתות לימוד, ולקצץ תקציבים גדולים בכל השירותים העירוניים שיפגעו בעיר ויחזירו אותה שנים אחורה.

 

"לגבי טענות האוצר על היעדר אופק חיובי בעיר, בניגוד לנטען, בכל תקופתו של ברקת אין כל גירעונות לעיריית ירושלים והיא אף זוכה בפרסים ממשרד הפנים על ניהולה הפיננסי התקין ומתנהלת בשקיפות מלאה.

 

"לגבי הפרישה של חלק מהקואליציה, הפרישה של אנשי כחלון מסיעת ירושלמים חסרת כל משמעות, לברקת קואליציה רחבה ויציבה של 27 מתוך 31 חברים והיא תסתדר מצויין גם ללא סיעתו של כחלון-עזריה. חבל שפעילי כחלון בעיר מעדיפים את האינטרס הפוליטי הקטן על פני התמיכה בירושלים.

 

"סביב המאבק לעתידה של ירושלים מאוחדים חברי העירייה יחד עם ההסתדרות, וועדי ההורים והמינהלים הקהילתיים בחזית אחידה עד שנבטיח תקציב ראוי לבירה והורדת הנטל הכלכלי מההורים".

 

עזריה: "השביתה במוסדות החינוך הייתה פראית ולא חוקית, בית המשפט אמר את דברו פעמיים, וצפצפו עליו והכל על חשבון ההורים והילדים בירושלים. לא כך מנהלים מו"מ. תושבי העיר לא הפסיקו להתקשר ולבקש עזרה לסיים עם השביתה המיותרת הזאת, אך לא היה עם מי לדבר בעירייה. ביזו כאן את ירושלים שכולנו אוהבים, לא יכולתי לראות אותה ככה, איך שהתושבים סבלו פה.

 

"עוד לפני המשבר הצעתי לברקת לבוא ולעשות סדר בפערים שיש בעיר. הייתי אחראית על החינוך בעיר ואני יודעת בדיוק אילו פערים יש, אך הוא סירב. אמר שהוא רוצה להחליט לבד לאן הכסף עובר. יש מטרה יותר ראויה מחינוך ורווחה? כל ראש עיר אחר בישראל היה מברך על תקציב נוסף לנושאים האלו. בעירייה נבנה מנגנון מנופח של משרות, גידול במשרות הבכירים מ36 ל93 בחמש שנים, ומשרות בכלל בעירייה מ6500 ל-8400. אם הוא לא מסוגל לנהל את העיר כמו שצריך ולא רוצה לעסוק בניהול העיר, אז שיבין את המשמעות לבד.

 

"היה כאן מאבק ציני לגמרי כדי לנסות לצבור הון פוליטי. ראש עיר שרוצה להשבית שביתה כללית את כל העיר שלו לא ישן בלילה ערב קודם, ברקת היה בליכודיאדה באילת יום קודם. מי שרוצה את טובת העיר לא ממלא אותה בזבל וגורם הפסד ימי עבודה להורים".

 

הרב ליבוביץ: "סיעת 'ירושלמים' תומכת בהעברת התקציב מהאוצר ולקחה חלק פעיל במאבק – אבל הבהירה מראש שפגיעה במערכת החינוך היא קו אדום. 'ירושלמים' נבחרה באופן מובהק כדי לייצג את המשפחות הצעירות וההורים העובדים בירושלים, והיכולת לתת לילדים חינוך וגם להתפרנס בכבוד - היא אחד הנושאים הכי חשובים לבוחרים שלנו. ברגע שהיכולת הזו נרמסה על־ידי ברקת באופן מכוון – הודענו על פרישה מהקואליציה.

 

"בהמשך למגמה של ברקת בתקופה האחרונה, הציבור היחיד שנפגע מהשבתת החינוך הוא הציבור הפלורליסטי בעיר. המסגרות החרדיות לא שבתו – ולכן היה לחברי המועצה החרדים קל לתמוך בהשבתה. עלינו זה לא היה מקובל, ובבחירה בין נאמנות לראש העיר ונאמנות לבוחרים שלנו – נשארנו נאמנים לציבור.

 

"באשר לטענות על כך שהיציאה שלנו נבעה מלחץ שהפעילה ח"כ רחל עזריה, הרי שצריך להיות חירשים כדי לא לשמוע את הזעקות שעלו מהשטח, והזויים בכדי לא להבין שהמניע לפרישה הוא ערכי. אין לגיטימציה לנהל מאבק על חשבון חינוך ועל גבם של ההורים העובדים. יש דרכים אחרות. רחל היא אחת מתוך 15 חברות וחברי הנהלת הסיעה, וזה לא רציני לחשוב ששאר הדמויות החשובות שמרכיבות את ההנהלה המכובדת של 'ירושלמים' סרות למרותו של כחלון רק בגללה".

 

תגובת האוצר לא נמסרה.

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 46 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות