כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
אוספת את השברים

ד"ר אבו סעד. לא תשוב לאום אל־חיראן צילום: הרצל יוסף
ד"ר אבו סעד. לא תשוב לאום אל־חיראן צילום: הרצל יוסף
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

ד"ר אמל אבו־סעד, אלמנתו של ההרוג מאום אל-חיראן מנסה להמשיך בחייה

ד"ר אמל אבו־סעד, מרצה בכירה במכללת קיי בבאר־שבע, חוותה טרגדיה שנייה בחייה. אחרי שאיבדה את בעלה הראשון מוחמד שמת ממחלה קשה, נישאה לאחיו יעקוב מוסא אבו־אלקיעאן, שלטענת המשטרה, ביצע פיגוע דריסה במהומות האלימות בכפר אום אל־חיראן. בראיון מרגש היא מדברת על המציאות החדשה שנכפתה עליה. על הניסיונות לחזור לשגרה: "אני והילדים שלי צריכים להתחיל מחדש. ודוחה את הטענות כי לבעלה היה קשר עם דאעש

עודד בר־מאיר  
פורסם: 02.02.17, 15:43

ד"ר אמל אבו־סעד עושה את דרכה במעלה השביל המוביל לבית חמותה בעיירה הבדואית חורה. היא שבה מביקור קצר בכפר הסמוך אום אל־חיראן , שם היה ממוקם ביתה עד לפני כשבועיים. ניכר על פניה שלא קל לה. לא בגלל הקושי הפיזי, אלא בעיקר בגלל הטרגדיה שחוותה לפני כשבועיים כשאיבדה את בעלה יעקוב מוסא אבו־אלקיעאן שעל פי החשד דרס למוות את השוטר רס"ב ארז (עמדי) לוי ז"ל במהומות האלימות בכפר אום אל־חיראן.

 

 

יעקוב מוסא אבו אלקיעאן. "היה אדם מופנם"  (צילום: פרטי)
יעקוב מוסא אבו אלקיעאן. "היה אדם מופנם" (צילום: פרטי)

 

עד היום נסיבות האירוע טרם התבררו. מצד אחד, המשטרה טוענת בתוקף שמדובר בפיגוע דריסה, ומצד שני, משפחתו של אבו־אלקיעאן דוחה מכל וכל את טענת המשטרה. גם תוצאות נתיחת גופתו של אבו־אלקיעאן לא סייעו לקבוע מסקנה נחרצת בנושא.

 

כך או כך, ד"ר אבו־סעד מתחילה לעכל את אובדן בעלה השני, שלו נישאה לאחר שבעלה הראשון מת לפני כעשור ממחלת הסרטן. לעבודתה כראש התוכנית להכשרת גננות במגזר הבדואי במכללת קיי בבאר־שבע היא טרם חזרה. גם לכפר אום אל־חיראן היא לא חוזרת. "הרסו לי את הבית", היא אומרת, "נשארתי בלי קורת גג. אין לי לאן לחזור. גם נשארתי לבד עם שישה ילדים שצריכים אמא. התחושות מאוד קשות".

 

מוות משולש

שבועיים חלפו וד"ר אבו־סעד פותחת את סגור לבה. השיחה עמה אינה קלה, אף שהיא חושפת את רגשותיה באיפוק רב כדי שלא לפרוץ בבכי. עיניה כבויות. "יעקוב נהרג בעצם שלוש פעמים", היא מטעימה והכאב ניכר בפניה, "פעם אחת מהיריות של השוטרים לעברו, פעם שנייה כשהעלילו עליו שהוא מחבל וטרוריסט, פעם שלישית כשלא שיחררו את גופתו לקבורה".

 

כזכור, כמעט שבוע הוחזקה גופתו של אבו־אלקיעאן עד שבג"צ הורה למדינה לשחרר אותה לקבורה. "החשש למהומות בהלוויה התבדה. הבטחנו שנקיים את ההלוויה בשקט ובכבוד ללא אלימות. עובדה שאלפים הגיעו להלוויה והכל עבר ללא אירועים מיוחדים", אומרת ד"ר אבו־סעד. "עברנו תקופה קשה מאוד. עכשיו אני צריכה להמשיך לחיות בלי יעקוב, לגדל ילדים יתומים ולהיות במציאות קשה של בית שנחרב. אני מתחילה מאפס. הכל נמחק. אני והילדים שלי צריכים עכשיו להתחיל הכל מחדש. כאילו נולדנו היום".

 

כשבאור ראשון באותו יום רביעי נהרס ביתה באום אל־חיראן, לדבריה ביתה לא נהרס רק פיזית. "לא הוצאתי מהבית שום דבר", היא נזכרת בעצב, "כל חומר הלימוד שלי לתארים האקדמיים שעשיתי עם השנים, כל הספרים, התמונות, הציוד האישי שלי ושל הילדים שלי, חדר המשחקים, הריהוט, הכל נשאר שם. הבית היה מרוהט ברמה גבוהה, בנוי על שטח של 100 מ"ר, בית גדול ויפה, והכל נקבר בהריסות".

 

לא קינן בכם החשש שיבוא היום וצווי הריסה ייושמו והבתים ייהרסו?

"היה חשש, אבל מצד שני, לא התנגדנו לפנות את השטח ולעבור לחורה. ביקשנו שיגיעו איתנו להסדר מכובד והולם. רצינו לעבור למקום מסודר שבו נוכל להתגורר כולנו עם הילדים על פי התרבות שלנו. ידענו שנצטרך לפנות את השטח. לא הייתה לנו בעיה עם זה, אבל ביקשנו הסדר שיפצה אותנו על המעבר מאום אל־חיראן לחורה".

 

"בצל המציאות הזו", מספרת ד"ר אבו־סעד, "ניהלנו כל השנים את חיינו כרגיל. יוצאים לעבודה, חוזרים הביתה מהעבודה. שומרים על שגרה ככל האפשר. חיינו את החיים שלנו ביום יום. באיזשהו מקום במחשבות שלנו גם היה החשש שיום אחד יהרסו לנו את הבית. אף פעם לא העלינו בדעתנו שזה יקרה בלי שיגיעו איתנו להסדר כלשהו. אף אחד לא חשב על עימות אלים כזה כמו שהיה כאן לפני שבועיים".

 

התנגד לאלימות

את הבשורה על מות בעלה מירי השוטרים קיבלה ד"ר אבו־סעד בזמן שהייתה בביתה בחורה. "התקשרו אליי קרובי משפחה שלנו ששהו באותן שעות בכפר", היא משחזרת, "וסיפרו לי שהגיעו כוחות של המשטרה והמינהל להרוס את הבית שלנו באום אל־חיראן. חשבנו, אני וחמותי וכמה מהגיסות שלי, להגיע לכפר כדי לעזור בהוצאת החפצים מהבית לפני שהורסים אותו. נסענו בשעה שש בבוקר, אבל בדרך היה מחסום ולא הצלחנו להגיע אל הכפר. עד אז לא ידעתי שהולכים להרוס את הבית שלנו, אבל

ידעתי שבעלי יעקוב נמצא שם".

 

מתי את התבשרת שיעקוב נהרג?

"הגיעו שמועות שהוא נהרג. היה בהתחלה בלבול נוראי. בשלב מסוים הגיע אחד האחים שלו ובישר לנו את הבשורה הנוראה הזו".

 

זמן קצר לאחר פרוץ המהומות והעימותים האלימים באום אל־חיראן הודיעה המשטרה שאחד השוטרים, רס"ב ארז (עמדי) לוי ז"ל, נדרס למוות כשתושב הכפר יעקוב מוסא אבו־אלקיעאן האיץ את רכבו לעבר קבוצת שוטרים בשטח. במשטרה הזדרזו להגדיר את המעשה פיגוע דריסה וציינו שאבו־אלקיעאן משתייך לפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, הזדהה עם ארגון הטרור דאעש ושבביתו נמצאו ספרים ועיתונים הקושרים אותו לפעילות טרור. גורמים במשטרה אף הגדירו את אבו־אלקיעאן 'מחבל'.

 

ד"ר אמל אבו־סעד דוחה מכל וכל את טענות המשטרה. "אין לי מושג מה המשטרה מצאה בבית שלנו", היא אומרת, "יעקוב היה אדם מאוד מופנם, מאוד שקט. מעולם לא היו לו, ככל שאני הכרתי אותו, מחשבות כמו שהמשטרה מייחסת לו. הוא היה אדם מאוד ישר והתנגד לאידיאולוגיה של דאעש. הוא התנגד לאלימות. הוא טען שזה מנוגד לאסלאם. הוא דגל בסובלנות".

 

ד"ר אבו סעד על רקע הריסות ביתה. "זה בא לנו בהפתעה גמורה"  (צילום: הרצל יוסף)
ד"ר אבו סעד על רקע הריסות ביתה. "זה בא לנו בהפתעה גמורה" (צילום: הרצל יוסף)

 

לא התכוון לפגוע

יעקוב מוסא אבו־אלקיעאן (47) היה איש חינוך ותיק במגזר הבדואי. שנים הוא היה מורה למתמטיקה בבית הספר בחורה ואף היה סגן מנהל בית הספר. אחיו משמש מפקח במשרד החינוך. אחד מבניו לומד רפואה, בן אחר הוא מהנדס, שתיים מבנותיו מנישואיו הראשונים לומדות הוראה במכללת קיי בבאר־שבע ולכמה מבני משפחתו יש תארים אקדמיים.

 

ד"ר אבו־סעד מציינת ש"במשפחה שלנו יש מי שנושאים בתארים ברפואה, ברוקחות, פיזיקה וחינוך. אצלנו ההשכלה היא מעל לכל. מרבית בני המשפחה שלנו נמצאים במערכת הבריאות ובמערכת החינוך".

 

ולמרות כל זאת, המשטרה טוענת שבעלך דרס למוות את השוטר ארז (עמדי) לוי ז"ל ושמדובר בפיגוע דריסה לכל דבר.

 

"קשה לי לנחש מה קרה שם, כי לא הייתי שם. עם זאת, אני יודעת בוודאות שיעקוב הבטיח לאמא שלו ולאחים שלו שאם המצב יגיע עד להריסת הבית, הוא עוזב את המקום ומשאיר מאחוריו את הבית וחוזר לבית של אמא שלו בחורה. אני בטוחה שהוא התכוון לזה. אני יודעת שהוא העמיס על הרכב שלו קצת בגדים ומעט חפצים שהוא לקח מהבית ועשה את דרכו לבית של אמא שלו. אני בטוחה שלא הייתה לו שום כוונה לפגוע בשוטרים".

 

לחיות יחד

על בעלה, גם הוא איש חינוך, ד"ר אבו־סעד מספרת, "הוא כל הזמן האמין בתלמידים שלו. יש לי תחושה שהם ידעו באחרונה שיקרה לו משהו, ולכן הם גם ביקשו ממנו שיכתוב מכתבים לתלמידים. הוא כתב להם שהוא מאמין ביכולות שלהם, וגם אם המורה מקשה עליהם, זה רק לטובתם. הוא מעולם לא הרים קול על התלמידים שלו. את כל כולו הוא הקדיש לעשייה החינוכית ולמשפחה".

 

דיברתם בבית על דו־קיום?

"אף פעם לא פתחנו דיון בנושא הזה, אבל אני יכולה לומר לך שהמזכירה בבית הספר שבו הוא לימד היא יהודייה, ויש גם לא מעט מורות יהודיות שעבדו איתו בבית הספר בחורה. לא דיברנו על נושאים פוליטיים. לא שמעתי ממנו התייחסויות בכיוון הזה". 

"הוא כל הזמן האמין בתלמידים שלו. הוא מעולם לא הרים קול על התלמידים שלו. את כל כולו הוא הקדיש לעשייה החינוכית ולמשפחה".

 

הכתבה המלאה ביום שישי בידיעות הנגב

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות