כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
דרך הבשרים

"להכין אוכל זה עניין של רגש, לא מדע" צילום: אבי רוקח
"להכין אוכל זה עניין של רגש, לא מדע" צילום: אבי רוקח
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

נקניקיות או לא להיות: סיפור עם בשר

העסק שתומר (תומס) פיטוסי הקים באשקלון פשט רגל, הוא עצמו נכנס לחובות של מיליונים בשוק האפור והניסיון לשכוח מהצרות עם ג'וינט סיבך אותו עם המשטרה. בזמן ששהה במעצר בית הציע לו חבר להכין בעבורו כיבוד לאירוע - ומשם הכול היסטוריה. שנה אחרי הוא מנהל מביתו שבמושב משען פס ייצור זעיר לדליקטסים בטכניקה מסורתית: עישון רוסטביף, מילוי טחולים ונקניקיות בוטיק ואפילו ייבוש ביצי דגים. במקביל הוא הפך לכוכב רשת שמבשל מאכלים טוניסאים מסורתיים בשידור חי בפייסבוק. דרך הבשרים

אשר קשר 
פורסם: 09.01.17, 10:09

איזה הבדל ששנה של יכולת המצאה, החלטה אמיצה, ובעיקר עבודה קשה עושים בחייו של אדם. רק לפני שנה היה תומר (תומס) פיטוסי ממושב משען הסמוך לאשקלון , בשפל הכי גדול של חייו: הוא ירד מנכסיו, הוכרז כפושט רגל, נותר חייב מיליוני שקלים לנושים ולשוק האפור , ובשלב מסוים, נמוך במיוחד, הוא גם נעצר על ידי המשטרה בעוון אחזקת מריחואנה, שהה בבית המעצר אשקלון מספר ימים ונותר נתון במעצר בית.

 

 

"עשיתי סטייקים ונקניקיות מרגז ובקר וגם טחולים ממולאים והמבורגרים. קיבלתי פתאום המון טלפונים מאנשים שאמרו שהיה נהדר וביקשו שאכין גם להם. הסכמתי כי זה נתן לי הזדמנות לעשות משהו עם עצמי במעצר הבית"  (צילום: אבי רוקח)
"עשיתי סטייקים ונקניקיות מרגז ובקר וגם טחולים ממולאים והמבורגרים. קיבלתי פתאום המון טלפונים מאנשים שאמרו שהיה נהדר וביקשו שאכין גם להם. הסכמתי כי זה נתן לי הזדמנות לעשות משהו עם עצמי במעצר הבית" (צילום: אבי רוקח)

 

לפני 12 חודשים בדיוק, כששנת 2016 רק נכנסה, פיטוסי הצטלם על סוסו בפנים עגומות, מאחל לעצמו שנה הרבה יותר טובה מזו שעברה עליו. אלא שגם הוא בוודאי היה מתקשה להאמין עד כמה תתגשם המשאלה שלו. מי היה מאמין שאותו אדם עגמומי ומיואש יהפוך במהרה בימינו לאמן הבשר, לכוכב המנגל ולשף הפייסבוק הכי פופולרי בדרום.

 

פייסבוק בטעם של פעם

בעמוד הפייסבוק הפופולרי "טוניסיה - מראות, ריחות וטעמים", כמו גם בעמוד הפרטי של פיטוסי, לא מאמינים מאיפה תומס נפל עליהם פתאום. הבחור בן ה־42 מכין בשידור חי בפייסבוק בקיילה עם בופחץ ועוזבנה - מאכלים שלבני עדות אחרות יכולים בקלות להישמע כמו קללות עסיסיות בטוניסאית, אבל לטוניסאים זה הכי אוכל מבית אימא.

 

"כבוד מגיע לך ידידי, בזכות מי שהנך ומה שהנך, ובזכות הידיים המבורכות שלך", כותבת לו אחת המעריצות בשידור חי, "בזכות ולא בחסד. תודה לך על הזכות לענג את הנשמה בזיכרונות יפים ותמימים כמו הימים של פעם עם העסבנה, הקוקלה והקיקות עם הלחם והפלפל החריף".

 

ומחמאות מעין אלה רק מעודדות אותו להמשיך לנדוד קולינרית גם מעבר לגבולות טוניסיה. רק בשבועיים האחרונים הוא הכין אושפלאו בוכרי בשידור עם יהורם גאון שר ברקע, וגם פשטידת סביח עם הסבר מעמיק ומנומק שלו בגוף הסרט כיצד הוא משלב בין המטבח העיראקי, המעקוד הטוניסאי והמחמר המרוקאי. בד בבד הוא הכין גם עוגיות טחינה חוצות גבולות ואפילו מרק עם שום ולימון שעשה לעצמו כשהיה מקורר, ושיתף בפייסבוק, לשמחתם של מקוררים נוספים ברחבי הרשת.

 

"זה תענוג" הוא אומר, "מאות אנשים נכנסים בכל שידור, משבחים ומעירים אם צריך עוד משהו, מציעים אולי עוד מלח, עוד פלפל, ומספרים כמה הם זוכרים את המאכל הזה מהבית שלהם".

 

"יואווו מזכיר לי ת'ילדות. ככה אבא שלי היה מכין", כותבת מעריצה מחדרה.

 

"בשביל להכין את המאכלים של פעם עם הטעם של פעם צריך גם להכין אותם כמו פעם", פורס פיטוסי את משנתו, וזו הסיבה שמאחורי ביתו, שמריח אגב כהוגן מבשרים ודגים משומרים, נמצאת מעשנה שבנה במו ידיו מחבית מתכת עם פתח שעשה להכנסת זרדי עץ אקליפטוס (שטובים בגלל הארומה). "אין כאן שעון כמו במעשנות המודרניות", הוא מסביר, "את החום אני בודק עם הידיים. להכין אוכל זה עניין של רגש, לא מדע. תראה למשל את הצבע של הרוסטביף. אין דבר כזה".

 

לפני שבוע וחצי הוא הכין מטבוחה בשידור חי. תמונות לא קלות לצפייה, במיוחד אם אתה רעב ומדמיין את המטבוחה עם חלה טרייה. "חשוב במיוחד התיבול המדויק", הוא אומר, "טיפה יותר מלח או פלפל או פחות מדי וזה כבר לא הטעם שאמור להיות. בכלל, תבלינים עדיף לטחון. זה מה שאני עושה. טעם אחר לגמרי, כמו שאמור להיות".

 

היה משתתף בשידור החי שהעיר לתומס שמה שהוא עושה זה בעצם מרמומה ולא מטבוחה. "מרמומה ומטבוחה זה אותו דבר כמעט, תומר תומס", הוא כתב לו, "רק שכאן מוסיפים כרוויה".

 

פיטוסי ענה מיד, כמנהגו: "אתה אלוף אחי אבל יש לך טעות, מטבוחה זה עגבנייה ללא קליפה וחתוך דק. מרמומה עם הקליפה וחתוך גס. ועכשיו", הוא התנצל בפני הצופים, "אני חייב לטעום אז סליחה. זו העבודה שלי".

 

פיטוסי בעבודה. "הזמינו אותי למאסטר שף אבל הייתי אז במעצר בית"  (צילום: אבי רוקח)
פיטוסי בעבודה. "הזמינו אותי למאסטר שף אבל הייתי אז במעצר בית" (צילום: אבי רוקח)

 

הכי נמוך שיש

אבל למען האמת, זה גם התחביב שלו. מדובר בשיאו של תהליך שעבר בשנה האחרונה משאול התחתיות אליו הגיע, למעבד ואמן הבשר הכי נערץ בדרום. וכדי להמחיש במה דברים אמורים די כי נספר שמכל הארץ מגיעים (או לפחות מבקשים שישלח ספיישל) כדי לקחת ממנו את הקבבים, נקניקיות המרגז, ההמבורגרים והטחולים הממולאים שהוא עושה, בעוד אחרים מבקשים שיגיע בעצמו יחד עם הבשר שהוא מכין לאירועים שהם חוגגים ויטפל בו באותה אהבה שבה הוא מכין אותו און קמרה. "מי חשב שככה דברים יתפתחו", הוא אומר, "מדהים".

 

במשך שנים היה לפיטוסי עסק אשקלוני לחומרי בניין, שעלה ופרח וגדל ושגשג. "היה לי שם הכול", הוא אומר בגאווה, "כל ציוד הבניין והמלגזות. הייתי גם הנציג של חברת נירלט בדרום והכול הלך מצוין. היינו מבוססים כלכלית. אבל אז פשטתי את הרגל בגלל ניסיונות להתרחב יותר מדי, וכאן החלה הנפילה הגדולה".

 

איך זה קרה?

"לקחתי הלוואות על גבי הלוואות כדי לנסות לפתור את העניינים", הוא מספר בצער, "אבל כלום לא עזר. בסופו של דבר נותרתי חייב יותר מעשרה מיליון שקלים לנושים, ביניהם גם גורמים בשוק האפור. נותרנו בלי כלום. הכסף היחיד שהגיע היה מרעייתי מיכל, שעובדת במפעל לחממות לא רחוק מכאן".

 

אז מה עשית?

"כלום. פשוט שום דבר. אתה לא מבין באיזה מצב נפשי הייתי. נותרתי חסר כול. הכי גרוע היה שאנשים שהחשבתי כחברים החלו להתרחק ממני, הייתי חייב למכור את כל מה שהיה לי. פשוט ישבתי בבית מדוכא עם מחשבות איומות בראש".

חבר שהגיע לבקר אותו הציע לו ג'וינט. "עד אז בחיים לא נגעתי בזה", הוא מספר, "אבל הייתי במצב נפשי כל כך גרוע שהייתי מוכן לנסות כל דבר בשביל להרגיש ולו במעט יותר טוב".

 

וזה עזר?

"להפתעתי זה עזר. הייתי במצוקה והרגשתי מעט יותר טוב אחרי שעישנתי".

 

אז המשכת.

"תקשיב, אני לא חושב שזה באמת עוזר, אבל באותו זמן לא היה לי משהו אחר יותר טוב לעשות עם עצמי. אני אומר לך שחשבתי מחשבות רעות ממש. הייתי אבוד. אז התחלתי לעשן, אבל לא רציתי ללכת לקנות את החומר הזה מכל מיני עבריינים, אז החלטתי לגדל לי מעט לשימוש שלי".

 

ואז הגיעה המשטרה.

"לא יודע איך זה קרה. זו הייתה נקודת שפל חדשה עבורי".

 

בתחילה ניסה תומס למנוע מן השוטרים מלחפש בעליית הגג בה גידל את החומר, בתואנה כי היא אינה בבעלותו, אך משנתגלתה האדנית הודה כי היא והסמים המצויים בה אכן שייכים לו וסיפר כי החליט לגדל מריחואנה לצרכים אישיים עקב מצבו הכלכלי והנפשי הקשה. בכל ימי החקירה הראשונים שהה תומס במעצר, ועם הגשת כתב האישום ביקשה המשטרה להאריך את המעצר עד לתום ההליכים. ואולם שופט בית משפט השלום באשקלון הורה לשחררו למעצר בית, עקב הנסיבות האישיות והיעדר עבר פלילי.

 

"הימים האלה במעצר באשקלון היו הימים הכי קשים בחיים שלי", הוא אומר, "האוכל, הג'וקים, האנשים שראיתי שם. ידעתי שאם וכאשר אני יוצא משם, הכול חייב להשתנות ואני חייב למצוא דרך להתחיל מחדש".

 

"תודה לך על הזכות לענג את הנשמה בזיכרונות יפים ותמימים כמו הימים של פעם עם העסבנה, הקוקלה והקיקות עם הלחם והפלפל החריף" (צילום: אבי רוקח)
"תודה לך על הזכות לענג את הנשמה בזיכרונות יפים ותמימים כמו הימים של פעם עם העסבנה, הקוקלה והקיקות עם הלחם והפלפל החריף" (צילום: אבי רוקח)

 

על האש במעצר בית

פיטוסי גדל באשקלון לאימא עקרת בית ולאבא מסגר, שהיה מלוחמי שייטת 13 וכמו רבים וטובים אחרים נפטר מסרטן, ככל הנראה כתוצאה של חשיפה למזהמים באתר האימונים בקישון. הוא נשוי למיכל ואב לשניים - בן 16 ובת 12.

 

איך הילדים שרדו את התקופה הזו?

"שרדו זו המילה המדויקת", הוא אומר במרירות ומסיט את השיחה בחזרה לעצמו, מספר איך בזמן ששהה במעצר בית הופיע חבר שביקש ממנו שיכין לו בשרים לאירוע שהוא מקיים.

 

מה זאת אומרת ביקש?

"תמיד התעסקתי בבשר, אבל רק עבורי וחברים", הוא מספר ולוקח הפוגה היסטורית: "אתה מבין? סבא שלי התעסק בבשר עוד בטוניס והמשיך עם זה גם כשעלה לארץ וחי בבאר שבע. אז בכל חופש במקום ללכת לקייטנה העדפתי ללכת אליו ולראות מה הוא עושה. הערצתי אותו ואת האמנות שלו ואת הצורה והאהבה בה טיפל באוכל. מאז כל השנים הייתי מכין ומתנסה בבשרים ובאוכל".

 

מה עשית כשהחבר ביקש ממך?

"קודם כול הייתי מאושר כי זה נתן לי תעסוקה. אחרי זה ביקשתי ממנו כסף כי לא היה לי כלום אז", תומר נזכר, "ושלחתי את אשתי לקנות בשר שביקשתי במדויק. מהבשרים עשיתי סטייקים ונקניקיות מרגז ובקר וגם טחולים ממולאים והמבורגרים. אחרי האירוע אצל החבר שלי קיבלתי פתאום המון טלפונים מאנשים שהיו שם ואמרו שהיה נהדר ואם אני יכול להכין גם להם. הסכמתי כמובן, כי זה נתן לי הזדמנות לעשות משהו עם עצמי בזמן מעצר הבית. מכאן זה הלך וגדל והתחלתי לראות מזה כסף לאט לאט".

 

קפיצת המדרגה של העסק הגיעה עם סיום מעצר הבית: "ברגע שהסתיים מעצר הבית התחלתי ללכת ולהכין את האוכל בעצמי באירועים. אני מת על זה. אני עושה מזה שואו שם, אז הרבה פעמים במהלך אירועים אנשים פשוט עומדים לידי ומתבוננים בי. זה כיף אמיתי".

את התפריט, הוא מספר, הוא בונה בראש ובראשונה על בסיס עונתי: "זה עניין של תקופות. בקיץ למשל אנשים עושים על האש, אז אני מכין נקניקיות ושיפודים והמבורגרים וסטייקים. בחורף זה שונה כמובן אז אני מכין בשרים טובים לתבשילים, כמו עסבנה, שזה מעי כבש ממולא בתערובת של אורז עם עשבי תיבול ותבלינים. חוץ מזה פעמים רבות אני מכין לפי מה שבא לי לאכול. אני גם כל הזמן משתכלל. לאחרונה התחלתי להכין נקניקיות שווארמה שילדים מתים עליהם. אנשים מבינים שמדובר כאן במשהו אמיתי ולא משאריות כמו שמכינים בייצור תעשייתי".

 

אז אפשר לסכם שאתה אוהב בשר.

"וזו אהבה אמיתית", הוא מחייך ועיניו נוצצות, "אתה לא יכול לתאר לעצמך כמה סטייק אנגוס טוב מרגש אותי".

 

בשר זה הכי, אחי

מלבד אהבת הבשר ניתן לקבוע כי בשר הוא גם המומחיות של פיטוסי, יש שיגדילו אומר ויגידו שבכל הקשור לפירוק בשר מדובר באמנות של ממש. "תן לי פרה ואני מפרק אותה לחלקים הכי קטנים שלה", הוא אומר. "אני גם יודע להגיע לחלקים שאחרים לא מגיעים אליהם. יש למשל בלחיים של הפרה או הכבש בלוטות שאחרים לא מגיעים אליהן, או שלא מכירים אותן או שסתם משליכים. אם מוסיפים את זה הן משביחות כל מנה אלפי מונים".

 

ומאיפה אתה מכיר את זה?

"סבא לימד אותי אילו נתחים מתאימים לאילו תבשילים".

 

מה למשל?

"מבער למשל - מעיים ממולאים במילוי ייחודי שדומה לטחול ממולא, רק יותר דומיננטי, בעייני זה הדובדבן של המנגל האסלי; או עוסבנה, שהוא מעי ממולא בשר טחון; או כבד ותרד עם עשבי תיבול ואורז שמכינים בפסח. כל המאכלים האלה הם מאכלים של

עניים. השתמשו בכל הבשר פשוט. ולא רק בשר. לחשו למשל זה מרק נורא טעים שאני מכין שיש בו סולת ותבלינים כמו שום וכוסברה. יש גם קוקלה למשל, שזה סולת עם שומן, שהאימא הייתה מכינה בשביל ה־12 ילדים שלה שישבעו".

 

טוב, אני חייב לשאול, מה היחס שלך לצמחונים?

"איש באמונתו יחיה", הוא מחייך, "אין לי כלום נגדם. מי שמעוניין, בשמחה אכין לו המבורגר צמחוני או קציצות כרישה".

 

תזכרו מי הכיר לכם אותו ראשון

ב"זירת הפשע" שבקומה השנייה בביתו תומס מייבש עאדם חוט - ביצי דגים מיובשות - מעדן שהוא אולי המוצר הכי יקר שהוא מוכר. כמעט כל מאכל מעורר בקרבו זיכרונות מפעם, אבל העאדם חוט במיוחד, "הקוויאר של הים התיכון" שנהג לאכול עם אחיו על כיכר של לחם.

 

תומס, למה אתה לא הולך למאסטר שף?

"הזמינו אותי למאסטר שף אבל הייתי אז במעצר בית", הוא מגלה. "אולי אלך יום אחד. מה שטוב בתכניות האלה שאתה יוצא רמה אחת מעל מה שהיית כשנכנסת לשם. אני מת על חיים כהן".

 

ומה עם להתרחב?

"אני לא חושב. כבר היה מישהו שהציע לי להשתלב במפעל שלו, אבל אני לא רוצה שייגעו לי באוכל. אני חייב שהכול ימשיך ויעבור דרך הידיים שלי. הייתי כבר בעל ממון בעבר. עכשיו אני רוצה דברים אחרים. אני רוצה רק שיהיה לי מספיק כסף לקנות את הציוד שאני צריך כדי לשפר את הדברים שאני כבר עושה".

 

תומס מראה לי קונטיינר ישן בכניסה לביתו, אותו הוא רכש לא מכבר. "אתה רואה את זה?", הוא שואל, " שם יהיה בעתיד המטבח שלי, ועל המדשאה שלפניו אזמין אנשים לאכול".

תגיד, אימא שלך מרוצה מהג'וב החדש הזה?

"היא מאושרת. ולא רק היא. זה טעם שמזכיר לאנשים את הבית של פעם".

 

וגם אתה נראה מבסוט. אפשר להגיד שחזרת לעצמך?

"אני משער שאתה חייב ליפול משלב מאוד גבוה בסולם כדי לשנות את החיים שלך בצורה כזו. הייתי במצב גרוע מאוד, ההווה והעתיד נראו שחורים משחור. הייתי חייב לעשות משהו דרסטי בשביל לשנות את זה. זה כמו שיש מולך חומה עצומה. או שאתה עוצר, או שאתה מגייס את כל הכוחות שלך ומדלג מעליה בכל האמצעים שעומדים לרשותך. אז אני טיפסתי. היום אני יכול להגיד שהחומה הזו מאחוריי, תודה לאל".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות