כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
ההחלטה שתציל חיים

דיפיברילטור. שאלת המרחק היא קריטית
דיפיברילטור. שאלת המרחק היא קריטית 
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

מחדל: מכשירי החייאה מוצבים במזכירות בתי הספר במקום באולמות הספורט

בעוד שבהרצליה הוצבו כבר לפני שנה מכשירי החייאה בכל מוסדות החינוך ובאולמות הספורט של אשכולות הפיס, ברמת השרון הוצבו רוב המכשירים רק במזכירויות בתי הספר, למרות נחיצותם הגדולה באולמות הספורט. ההורים: "הדקות הראשונות הן קריטיות"

רונית באלס-וקנין 
פורסם: 08.01.17, 09:44

מקרים קשים של ילדים שמתמוטטים בבתי ספר מתרחשים מעת לעת. אולם מסתבר שלא בכל בתי הספר קיימים דפיברילטורים (מכשירי החייאה), ואם הם קיימים, מיקומם לרוב לא ממש עוזר. ברוב מוסדות החינוך ברמת השרון , מכשירי ההחייאה נעולים בתוך ארון במזכירות. זאת כאשר נחיצותם גדולה יותר באולמות הספורט. בהרצליה לעומת זאת, ברוב אולמות הספורט ואשכולי הפיס הוצבו מכשירי החייאה.

 

אדוה סיקורה: "יש שחוששים שבעת חירום באולם הספורט, שהוא מקום 'מועד לפורענות', או בעת חוג שמתרחש בשעות אחר הצהריים באולמות הספורט, לא יהיה דפיבלירטור זמין"  (צילום אילוסטרציה: שלומי כהן)
אדוה סיקורה: "יש שחוששים שבעת חירום באולם הספורט, שהוא מקום 'מועד לפורענות', או בעת חוג שמתרחש בשעות אחר הצהריים באולמות הספורט, לא יהיה דפיבלירטור זמין" (צילום אילוסטרציה: שלומי כהן)

 

מקרים של נערים שהתמוטטו בגלל אירוע לבבי, אירעו לא אחת במסגרת ספורטיבית. לדברי רופאים, חמש הדקות הראשונות באירוע כזה הן הקריטיות לחייו של הנער, ועל כן שאלת המיקום היא הכרחית.

 

להגדיל סיכויי הצלה

דפיברילטור מזהה הפרעות בקצב הלב, ומאפשר מתן שוק חשמלי להפסקת הפרפור. יתרונו של המכשיר הוא בכך שאין צורך להיות איש רפואה כדי להפעילו. המחקרים מראים, כי שימוש במכשיר זמן קצר לאחר האירוע מביא לעלייה בשיעור ההחייאות המוצלחות ולהגדלת הסיכויים להצלת חייו של החולה. רופאים מדגישים כי מדובר בעניין של דקות, חמש הדקות הראשונות הן קריטיות.

 

בינואר אשתקד החליטה עיריית הרצליה על הצבת המכשירים בכל המסגרות העירוניות, ובבתי הספר בפרט. בעירייה הסבירו אז, כי העיר הרצליה היא גם הראשונה מבין ערי ישראל להציב את המכשיר בפרישׂה רחבה, עם 80 מכשירים שנרכשו לכלל המתקנים העירוניים.

 

בבתי הספר מכשירי ההחייאה נמצאים במזכירויות. כמו כן, מוצבים דפיברילטורים ( דפיברילטור, בעברית: מַפְעֵם) גם באשכולות הפיס הצמודים לבתי הספר, ומשמשים כאולמות ספורט.

ברמת השרון הוצבו מכשירים בשנה האחרונה בכל בתי הספר, בעקבות לחץ ההורים, אלא שאלה הוצבו בארון במזכירות, והחשש הוא בדבר זמינותם בעת הצורך ומההכרה שיש להציבם דווקא באולמות הספורט, שם גם מתקיימים חוגים בשעות אחר הצהריים.

 

"בהרצליה יש למעלה מ-50 מכשירים שמותקנים לא רק בכל בתי הספר, אלא גם בכל מיני אולמות ספורט", אומר תומר שילה, יו"ר ועדת הבטיחות בוועד בית הספר "לב טוב" בהרצליה, "בבית הספר אצלנו למשל, מוצב מכשיר דפיברילטור גם בבית הספר עצמו וגם באשכול הפיס, שזה אולם הספורט, שבו אף מתקיימים חוגים בשעות אחר הצהריים. כך למעשה, בהרצליה המצב הוא שגם בחוגי הספורט וגם בשיעורי הספורט בתוך בית הספר, ישנם המכשירים. השלב הבא הוא להכשיר כמה שיותר הורים ואנשי צוות להשתמש בו", מוסיף שילה.

 

ההורים לחצו

ראש עיריית רמת השרון, אבי גרובר, הכריז שבועות אחדים לאחר כניסתו לתפקיד כי ירכוש את המכשירים מצילי החיים, ואכן בחודש מרס יצאה הודעה להורים, כי העירייה רכשה מכשירים לכלל מוסדות החינוך בעיר. בנוסף, שניים מחברי צוות בית הספר הוסמכו להפעיל את המכשיר בעת הצורך. אולם כאמור הסוגייה החשובה היא מיקומו של המכשיר. המכשירים הוצבו במזכירויות בלבד, ואלה פועלות עד לשעה ארבע אחר הצהריים. יש שחוששים שבעת חירום באולם הספורט, שהוא מקום 'מועד לפורענות', או בעת חוג שמתרחש בשעות אחר הצהריים באולמות הספורט, לא יהיה דפיבלירטור זמין.

 

"הייתי חושש אולי מהנושא הזה של חוגים אחר הצהריים", אמר חבר בוועד של אחד מבתי הספר בעיר, "אולי יש מקום להכניס מכשיר נוסף לאולמות הספורט וגם שם להכשיר אנשים. כרגע במצב של אירוע, מישהו יצטרך לרוץ למזכירות ולקחת את המכשיר ולרוץ בחזרה. אבל מאחר שמדובר בדקות קריטיות, אז יש לזה משקל רב ולכן היה עדיף אם היו יכולים לרכוש מכשירים נוספים ולהציבם באולמות הספורט".

 

ניסיון אישי

צעד זה של רכישת המכשירים קרה בין השאר בזכותה של אדוה סיקורה, היום יו"ר משותפת בבית הספר "הדר" בעיר. לפני כשנה וחצי בתה הקטנה של סיקורה, שי, שהייתה אז בת כשנה וחודשיים, הזדקקה להחייאה דחופה. "הילדה הייתה בגן פרטי, ולפני האירוע תמיד הנשימה שלה הייתה נעצרת ולא ידעו ממה זה. אחד המקרים קרה כשהייתה בגן. היא החלה לפרכס והייתה בין חיים ומוות. המזל שלנו היה שבעצם ניידת טיפול נמרץ הוזעקה לקרבת מקום ובוצעה החייאה לבת שלי, שכבר הייתה בסכנת חיים ממשית".

 

סיקורה מתארת דקות ארוכות ומורטות עצבים שבהן הייתה בטוחה שתאבד את בתה הקטנה. "אני זוכרת שהייתה איתי מוקדנית של כוחות ההצלה על הקו ואני פעלתי על ניוטרל. אמרתי לה 'תביאו את האמבולנס מהר, הילדה הולכת לי בידיים'. העיניים של הילדה התגלגלו כלפי מעלה והיא ממש פירכסה, יצא לה ריר מהפה והראש שלה היה שמוט".

 

שי אושפזה ובגופה הושתל מכשיר תת-עורי ניסיוני שבעקבותיו הושתל בגופה גם קוצב לב וכיום היא נמצאת בתפקוד מלא.

 

לסיקורה יש עוד שתי בנות בבית ספר יסודי, ובעקבות המקרה היא החליטה להיאבק להכנסת מכשירים מצילי חיים למוסדות החינוך בעיר. תחילה הציעה את הבאת המכשירים לבית הספר שבו הייתה אז חברת ועד, אך ההנהלה שהייתה אז התנגדה, שכן חששה מהאחריות שמוטלת על צוות בית הספר.

 

"אני יודעת שילדים נקלעו בעבר למצבי חירום והמכשירים האלה הצילו חיים. יש לי שתי בנות בבית הספר, בכיתות ג' ו-ו', וכשקרה האירוע, רציתי שלא יקרה אסון. הסברתי בבית הספר שאם קורה משהו - לא תמיד האמבולנסים מגיעים תוך דקות

אחדות. ומתוך הניסיון שלי רציתי שיוצב המכשיר".

 

ועד ההורים הסכים, אך בהנהלה לדבריה התנגדו והמהלך נתקע. "בין חברי הוועד של בית הספר היה באותם ימים גם אבי גרובר, ואיך שהוא נבחר לראשות העיר, הוא רכש את המכשירים והציב אותם בבתי הספר".

באשר לסוגיית המיקום של המכשיר, היא אומרת: "בבית הספר 'הדר' אני יודעת שהמכשיר נמצא בתוך ארון", מוסיפה סיקורה, "אני חושבת שלהניח את זה בארון זה פחות טוב, למרות שיש שילוט שמסביר ומעיד על קיומו. לדעתי, יש לתלות אותו מול העיניים ובהישג יד".

 

הדקות הקריטיות

מי שפועלת בשנים האחרונות להכניס דפיברילטורים למוסדות החינוך בארץ בכלל ובאזור השרון בפרט, היא מקימת עמותת "הלב של בר", לימור הירשבנד. בתה של הירשבנד, בר, התמוטטה בשנת 2009 בגיל 14 בכיתתה ביישוב בית אריה, והלכה לעולמה. מאז הירשבנד כתבה את הספר "פעימות לב" ופועלת לעשות ככל שביכולתה להציל חיים.

 

לדבריה, רבות מההנחות שנאמרו לנו, אינן נכונות. "נתחיל עם החוק שאומר שיוצב מכשיר בכל מקום ציבורי מעל 500 איש", היא אומרת. "בעיקרון, כתבו חוק בשנת 2008, אבל לא היו לו תקנות ולכן לא ניתן היה לאכוף אותו. ב-2014 כשהקמתי את העמותה, תיקנו את החוק והצלחנו להתקין לו תקנות, אבל לצערי לא הכלילו את בתי הספר. לכן פניתי לשני חברי כנסת שהגישו בקשה להרחבת החוק. הבעיה היא שעד היום לא דנו בזה. לכן החלטנו בעמותה שכצעד יותר ביצועי, עדיף להתעסק בהגברת המודעות לחוק מאשר להמשיך להילחם במי יממן אותו. הצלחנו בהרבה ערים לעשות את זה, כמו בהרצליה וברמת השרון. חמישה שקלים מכל הורה בבית הספר, ויש דפיברילטור".

 

על סוגיית מיקום המכשירים היא אומרת: "להערכתי, זה לא טוב, אחרת היו נוהגים כך בכל העולם. זה לא נכון לסמוך על דפיברילטור מרוחק. זמן תגובה שיש בתכל'ס במקרה של דום לב, הוא ארבע דקות. קשה לי להאמין שהם יספיקו להגיע, לרוץ להביא את המכשיר ולהגיב. ההתייחסות למכשיר צריכה להיות כמו למטף כיבוי אש. ואם אנחנו מקפידים לשים מטף בכל מקום, צריך לדאוג שיהיה גם מכשיר החייאה".

 

לדבריה, "טעות נוספת היא ללמד רק שתי מורות את שרשרת ההחייאה. חד משמעית כל מורה יכול להציל חיים. בכל העולם כל מורה וגננת מחויבים לעשות פעמיים בשנה קורס החייאה".

 

בתה של הירשבנד, בר, התמוטטה בכיתה בהכנות לנשף פורים. "לאמבולנס לקח המון זמן להגיע ולמעשה גם שם לא היה אז דפיברילטור", היא אומרת. "חיכינו לטיפול נמרץ ואחרי 45 דקות קבעו את מותה. אם היה מכשיר החייאה, היה לבר סיכוי לחיות. זה ההבדל המזעזע בין לשבת שבעה, לבין לסיים את האירוע הזה עם ימי אשפוז פשוטים. ההבדל הוא מכשיר ההחייאה".

 

מעיריית רמת השרון נמסר: "יש בכל בתי הספר מכשירי החייאה וכמו כן במועדון הספורט "שרונית", באולם הספורט "אורנים" ובמגרשי הכדורגל ברחבי העיר. יצוין כי כשבית הספר לא פעיל אין חובה במכשיר".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות