כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
שפת אם

בית הספר "אנמר". צריך כבר קורס למתקדמים צילום: צפריר אביוב
בית הספר "אנמר". צריך כבר קורס למתקדמים צילום: צפריר אביוב
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

באשקלון לומדים אמהרית לחיזוק הזהות והתרבות

יהודית ואבי טגניה מאשקלון הגשימו חלום ופתחו את בית הספר "אנמר" ללימודי השפה האמהרית. בתוך כיתה קטנה בקניון לב אשקלון לומדים שמונה חניכים את האל"ף בי"ת של שפת אמם, שנשכחה כמעט עם השנים. הם מקווים לקבל מבנה ראוי מהעירייה ולהפיץ את הבשורה גם בערים השכנות. "אסור שהשפה תיעלם, בעיקר אצל הילדים ובני הנוער"

שמוליק חדד 
פורסם: 05.01.17, 15:10

בחדרון קטן בתוך קניון לב אשקלון פועל בחודשים האחרונים בית ספר ללימודי השפה האמהרית . את בית הספר, ששמו "אנמר" ("ללמוד" באמהרית), הקימו ומנהלים בני הזוג אבי ויהודית טגניה על מנת לקרב את בני הקהילה אל המורשת ואל השורשים שלהם. "המטרה שלנו היא ערכית", אומרים בני הזוג טגניה, "אנו רוצים שבני הנוער יתחברו לשפה שלהם ויכירו אותה, כי גם היא נעלמת לצערנו הרב".

 

 

טגניה: "יש ביקוש ללמוד את השפה. רוב התלמידים הם בני העדה אבל הקורס פתוח לכולם"  (צילום: צפריר אביוב)
טגניה: "יש ביקוש ללמוד את השפה. רוב התלמידים הם בני העדה אבל הקורס פתוח לכולם" (צילום: צפריר אביוב)

 

בית הספר פועל כעת במתכונת מצומצמת מאוד: בכל מחזור מתקיים קורס אחד בן ארבעה חודשים ובו שמונה תלמידים בלבד. הלימודים מתקיימים פעם בשבוע למשך שעתיים, בעזרת ספרי לימוד ישנים שבני הזוג השיגו ממקורות שונים.

 

בני הזוג טגניה חולמים להרחיב את הפעילות גם באשקלון וגם מחוצה לה ומנסים לקבל תמיכה תקציבית מהעירייה. מי שמנסה לסייע להם הוא יו"ר העדה האתיופית באשקלון, יניב וובט, שלא חושש להביע דעה נחרצת יותר בנושא הטיפול העירוני בקהילה. "שפה היא תרבות והיא גם כוח", אומר וובט. "לצערנו הרב אנו רואים איך כל מיני חוגים של בני קהילות אחרות מקבלים מקומות וסיוע רב ושוב אנו נדחקים הצדה".

 

הביקוש גדול

המרכז הוקם בחודש אוגוסט האחרון, לאחר שבני הזוג עשו מאמצים רבים לאיתור מקום בעלות נמוכה. לבסוף החליטו לפתוח את המרכז בחדרון שנמצא בקומה השנייה של קניון לב אשקלון שבשכונת שמשון.

 

הרעיון להקמת בית הספר להחייאת השפה האמהרית עלה אצל בני הזוג דווקא בהשראת העולים מחבר העמים, שמקפידים מאוד לשמר את השפה הרוסית בבית. "ראיתי ילדים קטנים בגן של הבן שלי שמדברים את השפה הרוסית לצד השפה העברית, כשאצלנו לא מצליחים לשמור על שפת האם", מספרת יהודית. לדבריה, בקרב בני הקהילה יש קושי לדעת קרוא וכתוב: "יש ביקוש ללמוד את השפה, וגם בקרב אלה שמדברים הרבה מהם לא יודעים קרוא וכתוב. אסור שהשפה תיעלם, בעיקר אצל הילדים ובני הנוער. רוב התלמידים הם בני העדה אבל הקורס פתוח לכולם".

 

כיום עיקר הפרסום על בית הספר מתבצע דרך הפייסבוק. בתחילת הדרך תלו בני הזוג שלטים ברחבי העיר, אך מדובר בעלות לא קטנה. "זה משהו שאנו חולמים עליו כבר כמה שנים", אמרה יהודית. "מדובר בגרעין של חברים שחולמים על זה ורוצים שכולם יידעו את השפה. יצאנו לדרך ואנחנו לא מסתכלים על הכסף, כי מבחינתנו זו הגשמת חלום".

 

למרות השאיפה של בני הזוג לחזק את השפה בקרב הצעירים, כיום מרבית המשתתפים בקורס הם בגילאי 30 ומעלה. "אני חושב שלא מספיק להעביר קורס יום אחד בשבוע", אומר אבי מקרו,גיל, מקצוע בוגר הקורס, "זה משהו שמצריך הרבה יותר".

 

וובט: "היום אנחנו רואים צעירים שחוזרים לשורשים, כי הרעיון של כור ההיתוך לא עבד" (צילום: צפריר אביוב)
וובט: "היום אנחנו רואים צעירים שחוזרים לשורשים, כי הרעיון של כור ההיתוך לא עבד" (צילום: צפריר אביוב)

 

מתחילים מהתחלה

הקורס מתקיים כרגע בעלות סמלית של 100 שקל בחודש, במסגרתו לומדים המשתתפים את יסודות השפה ממורים מקצועים ומשתמשים בספרי לימוד ישנים. עד כה למדו כ־40 משתתפים בקורס, שמתקיים כאמור במתכונת מאוד מצומצמת של שמונה תלמידים בכל מחזור. "אלה הקבוצות שאנו מפעילים בכל שיעור, והעלות כוללת ספרים וכלי כתיבה", אומרת יהודית. "העיקר שיבואו ללמוד, הכסף לא חשוב כרגע. רק הציוד הוא למעלה ממחצית הסכום".

 

השיעורים מתחילים מהאל"ף בי"ת האמהרי, "ממש מהבסיס. אלו שמגיעים הם לא ברמה של מתקדמים. אולי בעתיד נפתח קבוצה למתקדמים יותר, כי כבר היו אלינו כמה פניות. מהטלפונים של המתעניינים אני רואה שמדובר גם בישראלים שעובדים עם הקהילה, כמו עובדים סוציאליים ועורכי דין, או מישהו שנשוי לבת הקהילה ואינו יודע את השפה".

 

אלימלך טקהגיל ומקצוע הגיע לקורס בעקבות חברים ונשבה בקסם. "זה אחד הקורסים הנחוצים ביותר בעדה האתיופית", אמר. "הקורס חיוני לכל צעיר ומתבגר, גם כאלה שאני פוגש במסגרת עבודתי במרכז הארץ ובצפון. זה קורס שצריך להיות מיועד לא רק ליוצאי אתיופיה אלא לכל אזרח בארץ, שיכיר עוד תרבות חדשה, מעניינת ומרתקת. הגעתי לקורס דרך חברים, אנשים שלמדו שם, וזה היה משהו מדהים. זה היה החלום שלי ללמוד קרוא וכתוב באמהרית וגם להקים דור חדש שיוכל להקים עוד דור ועוד דור".

 

יהודית מוסיפה: "אנו עדיין זקוקים לפרסום כדי שיידעו שיש מקום כזה, וכל עזרה תתקבל בברכה. גם העזרה של ראש העירייה עם הספרים סייעה מאוד, אבל אנו זקוקים לעזרה נוספת. נשמח מאוד אם עיריית אשקלון תקצה לנו מקום, תמיכה כספית ותקציב כמובן. אנו לא מקבלים שום סיוע מאף גורם".

 

שפה נשכחת

בעבר היה ניסיון של פעילים בקהילה בארץ לפעול מול גורמי הקליטה ולהקים בית ספר ממסדי, אך המיזם נכשל. "אנחנו רוצים שיכירו אותנו בכל הארץ", אמרה יהודית. "אין כרגע אף מקום שמלמד אמהרית כמונו. בחזון שלי זה יהיה חלק מתכנית הלימודים עם ציון בתעודה. אנו רוצים שיהיו המון קורסים ושיגיעו המון אנשים ללמוד את השפה. זה יעזור לבני המשפחה, כי יש קושי מאוד גדול בתקשורת של ההורים, שעדיין מדברים אמהרית, מול הילדים, שמדברים עברית. אם מסתכלים למשל על הקהילה הרוסית, הם פועלים כדי לשמר את השפה שלהם. גם תושבים שחיים פה 20 שנה שומרים מאוד על השפה".

 

גם עם ילדיהם מנסים בני הזוג טגניה לדבר באמהרית, כך שלא ישכחו אותה עד שילמדו בבוא היום, כשיגדלו, גם קרוא וכתוב. "למדתי באתיופיה ואני חיה בארץ כמעט 30 שנה", אומרת יהודית, שעלתה ארצה בגיל תשע. "השפה נשכחת כי אתה לא מתעסק בזה ביומיום. הכתיבה וגם הדיבור מתחילים להיעלם לך לאט לאט. המטרה היא שמי שלא יודע שיבוא וילמד, לתת יד חופשית לאנשים שיבואו וילמדו".

 

לדבריה, מאז שהתעמקה בשפת אמה התחזק הקשר עם הוריה ומשפחתה המורחבת: "אבא שלי שמח, האמהרית היא גאווה בשביל הוריי. שלא נשכח מאיפה באנו. הרבה מהאשמה שייכת להורים שרצו שהילדים שלהם ידברו עברית ויתאקלמו, וכמובן שהמדינה רצתה שנלמד עברית. אבל ההורים השכיחו ככה את השפה".

 

אבי מקרו, אחד הבוגרים, סבור שמדובר בקורס חשוב אבל לא מספק: "צריך עוד יום נוסף לפחות. אני יודע את השפה אבל פחות קרוא וכתוב. יש לי שלושה ילדים וחשוב לי שיידעו את השפה. בעתיד אולי אנסה ללמד אותם. יש לי ילדה קטנה שכל שבת לומדת איתי. שמחתי על היוזמה, אבל הייתי רוצה שעוד אלפים כמוני ילמדו ושלא ישכחו את המורשת ואת השפה. אני רואה צעירים שכבר בקושי מדברים אמהרית. אני מסתובב בארץ ומנסה להפיץ את השפה. יש לי דוד מורה שמלמד אמהרית את הילדים שלו, ואני לומד גם ממנו ורוצה להיות כמוהו". 

 

הכתבה המלאה ביום שישיש בידיעות אשקלון

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות