כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
באנו לשנות

פלזנשטיין ונסאסרה. הדרך לשינוי עוברת בחינוך צילום: שי שמואלי
פלזנשטיין ונסאסרה. הדרך לשינוי עוברת בחינוך צילום: שי שמואלי
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

עולים בתמר: בדואי מוסלמי ויהודי דתי מקדמים יחד את החברה הבדואית בנגב

איברהים נסאסרה (35) ואיתן פלזנשטיין (30) משתייכים לשני קטבים של החברה הישראלית. האחד בדואי מהיישוב לקיה והשני בחור דתי מרתמים. הרצון לקדם ולפתח את החברה הבדואית בנגב חיבר ביניהם, ובעבודתם במרכז 'תמר' הם מנסים להגשים את החזון. רק אל תדברו איתם על דו־קיום. "אנחנו חיים את זה, בלי סיסמאות ובלי כותרות", הם אומרים

יעקב לוי 
פורסם: 02.01.17, 08:43

במבט ראשון איברהים נסאסרה (35) ואיתן פלזנשטיין (30) לא היו יכולים להיות שונים יותר. נסאסרה הוא יזם בדואי מהיישוב לקיה בנגב , פלזנשטיין הוא בחור דתי, מתכנן ערים במקצועו, המתגורר בכפר הדתי רתמים שבמועצה האזורית רמת נגב .

 

 

איתן פלזנשטיין ואיברהים נסאסרה. "יש פתיחות בקרב החברה הבדואית להשתלב ולהיות חלק מהמדינה"  (צילום: שי שמואלי)
איתן פלזנשטיין ואיברהים נסאסרה. "יש פתיחות בקרב החברה הבדואית להשתלב ולהיות חלק מהמדינה" (צילום: שי שמואלי)

 

הם באים מרקע שונה לחלוטין ומתרבויות שרחוקות כרחוק מזרח ממערב, אבל בכל זאת הם מצאו שפה משותפת ומטרה שאותה הם מנסים לקדם בכל דרך - קידום ופיתוח החברה הבדואית בנגב, המבקשת ליצור עתיד טוב יותר לתושבי הנגב הבדואים.

 

השניים יודעים שבדרך להגשמת החזון יהיו לא מעט מכשולים, אולם הם סבורים שאם מאמינים במטרה, אפשר להשיג אותה. "אם אתה מאמין במטרה ואתה מאמין במה שצריך לעשות, אז אתה לוקח ודוחף קדימה", אומר נסאסרה. פלזנשטיין מסכים עם כל מילה של חברו. "מה שראיתי אצל איברהים שהוא ייחודי מבחינתי הוא שהוא מניף את דגל היוזמה והאחריות, וזה לא משהו מובן מאליו. זה לקחת את האחריות ואת היוזמה בחברה הבדואית ולשלב אותה עם הסמכויות והמשאבים של מדינת ישראל. אנחנו במרכז תמר מנסים לעשות את החיבור הזה, בין החברה הבדואית לשאר הגופים שעובדים פה בשטח".

 

עושים מעשה

לאנשים מהצד החיבור בין נסאסרה לפלזנשטיין עשוי להיראות מאולץ, אולם כבר בתחילת השיחה אפשר לחוש את החברות והשותפות האמיתית ביניהם הבאה לידי ביטוי ברצון עז לעשות שינוי שכולם יצאו ממנו נשכרים.

 

השניים הכירו כשפלזנשטיין עבד ברשות מקרקעי ישראל. בעבודתו נחשף לראשונה לחברה הבדואית ולפערים הגדולים בין החברה הבדואית לישראלית. "ראיתי כיצד הנגב בשנים האחרונות צועד קדימה ומתפתח והחברה הבדואית נשארת במקום", הוא נזכר, "האבסורד היה שלמרות הרצון הטוב של כולם שיהיה באמת טוב יותר ויהיה שינוי, ולמרות ההשקעות הגדולות של המדינה בתקציבים ובמשאבים, הדברים לא מתקדמים. אני מדבר דווקא על נושאים פחות שנויים במחלוקת כמו חינוך, רווחה ותעסוקה. אין סיבה שהנושאים האלה לא יתקדמו ולא יפרצו קדימה".

 

כשנפגשו לראשונה נסאסרה היה עסוק בהקמת מרכז 'תמר'. "נפגשנו שלוש פעמים וישבנו יחד ומצאנו שיש הרבה דברים משותפים", הוא מספר. "אני רוצה לקדם את החברה שאני חי בתוכה, להמשיך לגור בלקיה ולנסות לקדם משם את החברה ולנסות לקבל אחריות", הוא אומר וממשיך, "מצד אחד, לא הסתכלתי על איתן כמי שמייצג את מדינת ישראל, הסתכלתי עליו כאיש שחשוב לו לאן הפנים של הנגב מועדות. במדינה קטנה כמו מדינת ישראל שבמקום אחר הייתה נחשבת שכונה, יש בתחומים מסוימים פערים קיצוניים. זה לא טוב לחברה הבדואית ולמדינת ישראל ועלינו לקבל אחריות ולעשות מעשה".

 

מה אפשר לעשות כדי לשפר את מצבה של החברה הבדואית?

נסאסרה: "בחברה הבדואית זה שישים שנה אנחנו אומרים שהמצב לא טוב, שהמצב רע, שהמצב על הפנים, אבל אנחנו עדיין לא משתנים, אז אולי צריך לשנות וליזום משהו שצומח מתוך החברה, משהו שצומח מתוך הקהילה ושמביא בחשבון את כל הקשיים ואת האתגרים".

 

כאן כדי להישאר

לאיברהים נסאסרה, נשוי ואב לארבעה ילדים, יש 32 אחים ואחיות משלוש נשותיו של אביו. הוא בוגר תואר ראשון בחינוך ממכללת קיי ובוגר תואר ראשון במדיניות ציבורית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר היה חבר מועצה ומחזיק תיק החינוך במועצה בלקיה. זה עשור הוא עוסק ביזמות כלכלית־חברתית בחברה הבדואית ובבעלותו שני מפעלים. אחד מהם מפעל להזנה המספק הסעדה לבתי ספר וגנים במגזר הבדואי ומעסיק נכון לעכשיו 50 נשים בדואיות. המפעל ממוקם כיום ברהט ועתיד לעבור לאזור התעסוקה 'עידן הנגב' המשותף ללהבים, רהט ומועצת בני שמעון.

 

לדבריו, בחר להעסיק נשים בדואיות כדי לסייע להן. "אני חושב שהאבטלה בקרב הנשים היא גבוהה, ונושא התעסוקה יוצר חסמים דווקא יותר אצל נשים מאשר אצל גברים", הוא אומר.

 

איתן פלזנשטיין נשוי ואב לשלושה ילדים. יש לו חמישה אחים ואחיות. במקצועו הוא מתכנן ערים, בעל תואר ראשון בגיאוגרפיה ולימודי סביבה מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני בתכנון ערים מאוניברסיטת בן גוריון. זה חמש שנים הוא מתגורר בכפר רתמים, לפני כן התגורר ארבע שנים בקבוצת יבנה. במקור הוא מגינות שומרון שבשומרון. בשירותו הצבאי היה קצין בגולני. כיום הוא מנכ"ל מרכז 'תמר' ומנהל את פעילותו.

 

אתם באים מקצוות שונים של החברה. איך התחברתם?

נסאסרה: "קודם כל אני חושב שלשנינו יש מטרה משותפת ויש לנו הרבה דברים משותפים. כמובן שיש הרבה דברים שאפשר לחלוק עליהם, אבל יש דבר אחד משותף שהוא פיתוח הנגב. אני כאזרח שחי בנגב, שחי במדינה, חשוב לי שהנגב יתפתח, אבל יותר מזה חשוב לי שהחברה הבדואית תהיה חלק מזה. אני חושב שפוטנציאל הצמיחה במדינת ישראל טמון בחברה הערבית בכלל, ובחברה הבדואית בפרט".

 

פלזנשטיין: "במבט מהצד החיבור הזה באמת לא נראה טריוויאלי. כשהגעתי לנגב לא הכרתי את החברה הבדואית בכלל, חוץ מקצת ניווטים בצבא שבהם אתה פוגש אנשים בדרך, לא הכרתי את המאפיינים של החברה הזאת. עם קצת היכרות אתה מבין שיש פה רבע מיליון תושבים בנגב, שגם אם נרצה וגם אם לא נרצה, הם חלק ממדינת ישראל, חלק מהנגב. וכמו שאנחנו פה כדי להישאר, גם הם פה כדי להישאר, וזה הבית שלהם כמו שזה הבית שלנו".

 

איברהים נסאסרה: "במדינה קטנה כמו מדינת ישראל שבמקום אחר הייתה נחשבת שכונה, יש בתחומים מסוימים פערים קיצוניים. זה לא טוב לחברה הבדואית ולמדינת ישראל ועלינו לקבל אחריות ולעשות מעשה". בדואים משבט ג'הלין  (צילום: רפי קוץ)
איברהים נסאסרה: "במדינה קטנה כמו מדינת ישראל שבמקום אחר הייתה נחשבת שכונה, יש בתחומים מסוימים פערים קיצוניים. זה לא טוב לחברה הבדואית ולמדינת ישראל ועלינו לקבל אחריות ולעשות מעשה". בדואים משבט ג'הלין (צילום: רפי קוץ)

 

שאלה של חינוך

את מרכז 'תמר' הקימה בשנת 2015 קבוצה של צעירים וצעירות בדואים שרצו לעשות שינוי בחברה שהם חיים בה. החזון של מרכז 'תמר' הוא לפעול לקידום ופיתוח החברה הבדואית וליצור עתיד משותף טוב יותר לנגב ולמדינה.

אחת מאבני היסוד של המרכז היא האמונה שתחושת האחריות העצמית של צעירי ובוגרי החברה הבדואית תביא לתחושת אחריות משותפת לכלל האוכלוסייה ולנגב כולו. יצירת הזדמנויות לכלל האוכלוסייה הבדואית ולצעירים בפרט היא לדעתם כרטיס הכניסה לחיי החברה והכלכלה. עוד אבן יסוד לא פחות חשובה היא השאיפה למצוינות שתהפוך את הרצון לשינוי לממשי ותאפשר הזדמנויות לשינוי מכוח הזכות.

 

במרכז 'תמר' מאמינים שהדרך לשינוי בחברה הבדואית עוברת דרך החינוך. המרכז אינו מבקש להיות תחליף למוסדות ולרשויות המדינה, אלא כלי שרת הפועל להנגשת זרועות המדינה לאוכלוסייה הבדואית.

 

כדי לקדם את מטרותיו המרכז הקים כל מיני מיזמים, אחד מהם הוא מיזם שותפות הורים כדי להגביר ולהנגיש את מעורבות הורי התלמידים הבדואים בחינוך ילדיהם. מטרות המיזם הן בעיקר להקנות להורי התלמידים הניגשים לבחינות בגרות כלים חינוכיים, להקנות כלים להתמודדות חינוכית של בני נוער ולחשוף את ההורים למעורבות חינוכית וחברתית. בתחילת הדרך של המיזם השתתפו בו עשרות תלמידים בלבד, היום משתתפים בו כבר יותר מ־250 תלמידים.

 

באיזה כלים אתם מציידים את התלמידים שבאים למרכז 'תמר'?

נסאסרה: "אני קודם כל מאמין בשינויים שעושים במסות, אני לא מאמין בזה שנותנים תוכנית לחמישה תלמידים פה, ושישה תלמידים שם. חשוב לומר שאנחנו לא מחליפים את הרשויות ואת בתי הספר. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כולם, ואנחנו מאמינים שכמה שיהיו יותר שותפים וכמה שנעבוד יותר ביחד, יהיה אפשר לטפל ולהגיע ליותר מקומות. התחלנו עם 60 תלמידים שלמדו ברמת חמש יחידות במתמטיקה, פיזיקה ואנגלית, כדי להכין אותם הכי טוב שאפשר למבחני הבגרות. חשפנו אותם למפעלים גדולים כדי שייחשפו לעולם הזה וישברו את תקרת הזכוכית. נלווה אותם גם לתואר הראשון ונכוון אותם לאוניברסיטאות בישראל כדי שייכנסו בכוחות עצמם ולא בהנחות".

 

פלזנשטיין ונסאסרה. הדרך לשינוי עוברת בחינוך  (צילום: שי שמואלי)
פלזנשטיין ונסאסרה. הדרך לשינוי עוברת בחינוך (צילום: שי שמואלי)

 

טיימינג מצוין

נסאסרה סבור שהחברה הבדואית עומדת לפני הזדמנות יוצאת מן הכלל. "יש טיימינג מצוין ויש פתיחות בקרב החברה הבדואית להשתלב באקדמיה, בתעסוקה, בהשכלה ולהיות חלק מהמדינה, מהקדמה ומהשגשוג", הוא אומר ומוסיף, "במרכז 'תמר' אנחנו

מאפיינים נושאים וסוגיות שיש איתם הרבה חוסר הצלחות וכשלים, ושאם מטפלים בהם טוב ונכון, אז תהיה לכך השפעה והשינוי יהיה גדול".

 

אתם יכולים לתת דוגמה?

נסאסרה: "ודאי. החברה הבדואית היא לא חלק מהקידמה של מדינת ישראל ושל העולם בסיפור של טכנולוגיה, מדע והיי־טק. אנחנו נשארים הרבה מאחור. אני שם את הדברים על השולחן, לחברה הבדואית נמאס להיות החצר האחורית של מדינת ישראל, אנחנו רוצים להתפתח. אנחנו במרכז 'תמר' מנסים להביא את האמת של החברה הבדואית מהשטח".

 

פלזנשטיין: "אפשר לספור על כף יד אחת את המהנדסים מהחברה הבדואית. החברה הבדואית מובילה בכל המדדים הכי שליליים במדינת ישראל, באבטלה, באחוז הנמוך של הזכאים לבגרות ובאחוז הנשירה הגדול ביותר בארץ".

 

בחברה הבדואית דבקו לא מעט סטריאוטיפים שליליים. האם לדעתכם אפשר לשנות את התדמית?

נסאסרה: "אני מסכים עם מה שאתה אומר, יש הרבה דעות קדומות של הרבה אנשים. אני חושב שיש פערים מאוד גדולים מבחינת ההיכרות של התרבות של חברה אחרת. אם תשאל כל תל־אביבי שלא היה לו מגע עם בדואי, הוא יצליח לשווק את הצד השלילי של הבדואים. אני חושב שהבדואים רוצים בסך הכל חינוך טוב לילדים שלהם, רוצים תעסוקה, בסופו של דבר כל מה שרוצים הבדואים גם המדינה רוצה. כלומר, אין פה הרבה דברים שיש עליהם מחלוקת. יש דברים שיש לגביהם קונפליקטים כמו נושא ההתיישבות ונושא הקרקעות, ואנחנו לא מתעסקים בזה היום. אני חושב שטוב שהבדואים יעבדו, שיהיו להם מקומות תעסוקה, שתהיה תעסוקה לנשים, תעסוקה מותאמת, תעסוקה הוגנת. צריך להוציא את החברה ממעגל האבטלה שעולה למדינה הון תועפות".

 

פלזנשטיין ממשיל את מצבה של החברה הבדואית לספינה המשייטת בים. "אם אנחנו רוצים שהספינה הזאת שכולנו חיים בה, בין שזו ספינה קטנה שקוראים לה נגב או נושאת המטוסים שקוראים לה מדינת ישראל, תצליח, לא יכול להיות שיהיה חור באחד החדרים", הוא אומר וממשיך, "נכון לעכשיו יש חור בחדר של החברה הבדואית, ואם לא נדע לסתום אותו, הספינה הזאת תטבע. זה משהו שאנחנו מבינים ביחד ואנחנו צריכים לגרום לשיתוף פעולה של הגופים. משרדי הממשלה ששותפים, קרנות פילנתרופיות וארגונים אזרחיים בנגב, כולם מבינים את החשיבות של הדבר הזה".

 

מגשרים על הפערים

שיתוף הפעולה בין נסאסרה לפלזנשטיין אינו מסתכם רק במרכז 'תמר', והשניים משוחחים מדי יום כדי להתעדכן. "לפעמים אני מדבר עם איתן יותר מאשר עם אשתי", צוחק נסאסרה.

 

איזה תגובות קיבלתם מהמשפחה ומהחברים על העבודה המשותפת שלכם?

נסאסרה: "אני באופן אישי למדתי עם חבר'ה דתיים, עם חרדים בירושלים וגם עם חילונים מכל מיני מגזרים. אני חושב שהעולם היום הוא גלובלי, אין גבולות בעולם הזה. היום משנה כמה אתה מצליח וכמה אתה יודע להשיג, כמה אתה מקדם, יוזם ופחות מי אתה. אני חושב שהחשדנות והפחד הם משהו שמאפיין את המזרח התיכון, ואני לא מתבייש להגיד שגם בחברה שלי, כמו בכל חברה אחרת, יש חשדנות. אנחנו מצליחים לגשר על הפערים האלה. אני אומר את זה מהמקום שלי, וגם אנשים אומרים את זה, זה שיתוף פעולה מנצח, זה שיתוף פעולה אמיתי שיכול להניב פירות".

 

קורה שאומרים לכם 'למה אתה צריך את זה?', מה אתם עונים?

נסאסרה: "כשאמרו לי שאני משוגע, אז הבנתי שאני במסלול הנכון. אז קידמתי ויזמתי. לא על היוזמה הזאת, על דברים אחרים שעשיתי בחיים אמרו לי שאני משוגע. אמרו לי שהמדינה לא תיתן לזה יד, שאני לא אצליח, שיכשילו אותי וישימו לי מקלות בגלגלים. אבל האמנתי במה שאני עושה, האמנתי במטרה. אני מאמין מאוד בדרך שלי, אני חושב שזו הדרך הנכונה והאידיאלית שתאפשר לעשות שינוי אמיתי, שינוי גדול, שינוי משמעותי מלמטה".

 

פלזנשטיין: "אנשים לפעמים לא מבינים את מדרג העדיפויות בחיים. לפעמים אנשים אומרים, 'מה, אין לנו בעיות משלנו שצריך ללכת לעבוד עם בעיות של אנשים אחרים?'. לכולם יש בעיות, כמו שלכולם יש בעיות בתוך הבית, ואתה בוחר עם מה לעבוד. אני מתחבר לזה ברמה האישית. אני חושב שזו הבעיה הכי אקוטית שיש היום בנגב, המרחב שאני חי בו ושאני אגדל בו את הילדים שלי. אם לא נפתור את הבעיה בשנים הקרובות, היא רק תלך ותחמיר. זה האתגר הכי גדול שיש בנגב, אם לא נדע להתמודד עם זה בצורה בוגרת ואחראית, ולא נדע להפשיל שרוולים ולהיכנס לזה בצורה רצינית, יהיה קשה יותר לתקן בעתיד".

 

שותפים לדרך

השינוי, לדעתו של נסאסרה, אינו כרוך בוויתור על התרבות או על הדת של החברה הבדואית. "כל בדואי שתפגוש רוצה שתהיה פחות אלימות ביישובים הבדואים, שיהיו פחות תאונות דרכים, פחות עבריינות, פחות אבטלה, יותר השכלה, חינוך, ועוד. על זה יש קונצנזוס שכולם מסכימים", הוא אומר.

 

פלזנשטיין מחזק את דבריו של חברו ומציין, "יש הרבה תמיכה והבנה היום שזה הצורך ואין מספיק אנשים שמתעסקים בזה. להיפך, יש הרבה מאוד עידוד וחיזוק ואנשים מאוד מעריכים את זה שנכנסים לעולם הזה שהוא נראה לכאורה מאוד רחוק ולא מוכר, אבל אנשים תומכים בזה ומאוד מעריכים את העבודה ואת ההשקעה בתחום הזה".

 

עם זאת, השניים מדגישים שהם אינם מניפים את דגל הדו־קיום. "זה לא הדגל של מרכז תמר", מדגיש פלזנשטיין, "המטרה שלנו היא קידום החברה הבדואית בנגב. דו־קיום זה לנסות לייצר יש מאין, אנחנו חיים את זה בסוף, בלי סיסמאות ובלי כותרות".

 

נסאסרה מוסיף שמטרת פעילותם היא לייצר שותפות כדי שיהיה דו־קיום. "אין דו־קיום בלי שותפות", הוא מסכם.

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות