כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
נגעו במצולות

דר רחוב מוצא מחסה באילת צילום: יוסי דוס-סנטוס
דר רחוב מוצא מחסה באילת צילום: יוסי דוס-סנטוס
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

נכה: "אני ישן במקלט בקיץ כדי שבחורף אוכל לשלם לאכסניה"

לא מעט דרי רחוב הפכו את אילת לביתם. עם בוא החורף חלקם שורדים בקושי בזכות תושבים טובי לב, ואילו אחרים מצליחים להשיג מעט כסף כדי שלפחות בעונה הקרה תהיה קורת גג מעל ראשיהם. דרת רחוב: "יושבים ביחד כדי שלא ירביצו לנו. אין לאן ללכת, ולפעמים אנשים סתם באים להרביץ כי בכיף שלהם"

טוני ליס 
פורסם: 08.12.16, 14:41

החורף שהגיע למחוזותינו בשבוע שעבר תפס את מרביתנו בביתנו החם והנעים, מכורבלים בשמיכה חמה ומולנו קנקן תה מהביל. אבל עבור עשרות אנשים בעיר, החורף הוא איום ממשי הטומן בחובו קור, מחלות, רעב ואפילו סכנת מוות.

 

עוד באילת:

 

רבות דובר ונכתב על הסיבות המביאות בני אדם ללון ברחוב, יש שיאמרו שזוהי בחירה, יש המצביעים על קריסה כלכלית או בעיות נפשיות, אלכוהול או התמכרות לסמים, ואכן אין מקרה של דר רחוב אחד דומה למשנהו, וכל אחד ואחת מצריכים טיפול קשוב ופרטני. על דבר אחד אין מחלוקת - בכל עיר מתוקנת בעולם יש מקום מקלט שבו אדם חסר דיור יכול להניח את ראשו ולו ללילה אחד, למצוא מפלט מסכנות הרחוב, לרחוץ ולהחליף את בגדיו ולמצוא מקלט זמני מתלאות הרחוב.

 

אבל לא כך המצב באילת: לעשרות דרי הרחוב המסתובבים ברחובות העיר אין למעשה לאן ללכת ולהניח בו את ראשם משום ש'בית התקווה', מעון דרי הרחוב שהקים בזמנו ראש עיריית אילת, גבי קדוש, נסגר לפני יותר מעשור, ולא קמה לו כל חלופה ראויה.

 

בטיילת העירונית מסתובבים באופן קבוע כעשרה הומלסים שמקבצים נדבות כדי לקנות אלכוהול. מחסה הם מוצאים מתחת לגשרים. בשנה שעברה קבעו להם מקום לינה באחד החניונים באזור, שכעת הוא סגור ונעול. סיור בטיילת ובסביבותיה השבוע, כשמזג האוויר הולך ומתקרר והרוח החורפית חותכת באכזריות, מגלה שאין כמעט פינה להסתתר בה מהקור.

 

בין הסדקים

"אין בית", אומר בעצב דר רחוב שמצטנף ליד מלון חמישה כוכבים מפואר בטיילת הצפונית. "אימא מתה, אין בית". הוא שותה את כוס התה שהבאתי לו מקופיקס, מטמין בשקית ניילון מלאה סמרטוטים את הכריך, מדבר בעיקר רוסית, ונראה אבוד ותלוש.

 

ריח האלכוהול שמדיף האיש לא מותיר ספק שהוא שותה, אבל גם האלכוהוליזם לא מצדיק את העובדה שהוא פשוט נזנח לנפשו ומצוי בסכנת חיים. מעידים על כך הבגדים הדקים והקרועים שהוא לובש שכבה אחר שכבה, הפצעים בדרגות הגלדה שונות על פניו, והחלקים הגלויים של ידיו ורגליו המוכיחים שהוא סובל מאלימות יומיומית.

 

את א' רוב תושבי אילת מכירים. הוא מסתובב בטיילת וברחובות העיר זה שנים, מבקש כסף למימון המשכנתה שלקח כדי לקנות פנטהאוז, כמה שקלים כדי לקנות חיתולים לתינוק שהוא נושא, אבל מאחורי בדיחות הדעת של א' מסתתר עצב גדול, וחיי היום יום שלו קשים ולא פשוטים כלל וכלל.

 

בתנאים הקשים שברחוב מחלות החורף מסתבכות (צילום: יוסי דוס-סנטוס)
בתנאים הקשים שברחוב מחלות החורף מסתבכות (צילום: יוסי דוס-סנטוס)

 

הוא עובר ממקום למקום עמוס בשקיות וצרורות, בקיץ מנסה למצוא פינה מוצלת, בחורף משתדל לשרוד בקור העז. אנשים טובים במכולות שבסביבה נותנים לו לחם ולחמניות או מוצרי חלב שהתוקף שלהם עומד לפוג.

 

א' חי בין הסדקים של אזור התיירות ולא פעם צצה על פניו חבורה או מופיע על ידו פצע מכוער. בשנה שעברה חלה, השתעל והתעטש, ישב מכורבל ורועד על הספסל בין בתי המלון והשתדל להישאר בחיים. "לא עצוב לי, את רוצה לקחת אותי לבית שלך?", הוא שואל, "כולם רוצים שאבוא לגור אצלם, אבל אני בלי וילה עם בריכה, לא בא".

 

מנסים לשרוד

במלון 'דורטל סול' שהיה בשנים האחרונות משכנם של דרי רחוב רבים נעשות כעת עבודות שיפוץ. דרי הרחוב כבר לא שם ועברו למצוא מחסה במקומות אחרים, ועבורם כל מקום שיש בו קיר הוא מקום טוב להצטנף בו.

 

בחוף הים אני פוגשת איש צעיר עם תרמיל גדול. הוא יושב מתחת לאוהל מאולתר העשוי יריעת בד שמתח בין שתי פינות. זה החורף הראשון שהוא עושה באילת. הוא הגיע בקיץ כשמזג האוויר היה חם והסערה תפסה אותו בלי מקום מיסתור. הוא מצונן, משתעל, לא בטוח אם יש או אין לו ביטוח רפואי. בינתיים קנה כדורים נגד צינון בבית המרקחת, ובקיוסק ממול מכינים לו תה כשהוא מבקש, בלי שיצטרך לשלם תמורתו.

 

"למה באילת? כי אין מקום אחר, כי אין לאן ללכת", הוא עונה לשאלה למה בחר לבוא לעיר. הוא משתדל שלא ליצור קשר עין ומעדיף לבהות קדימה, אל הים. איש צעיר, לא יותר מבן 30. "הלכתי מהבית עד שהגעתי לכאן, הסוף של כל המקומות", הוא אומר.

 

עשר בלילה, חניון במרכז העיר. שלושה דרי רחוב, שני גברים ואישה, יושבים צמודים זה לזה, מכורבלים במעילים ושמיכות. יש להם פנס שעובד על סוללות והם מעבירים ביניהם בקבוק קולה. באוויר יש גם את הריח שלא ניתן לטעות בו של אלכוהול זול. "יושבים ביחד כדי שלא ירביצו לנו", אומרת האישה. "אין לאן ללכת, ולפעמים אנשים סתם באים להרביץ כי בכיף שלהם".

 

ניסית למצוא מקום שתוכלי לגור בו לפחות במהלך החורף?

"אין, איפה? אומרים לנו לשלם ליחידת דיור, לתת צ'קים, ואחר כך מהרווחה יחזירו לנו, מאיפה ניתן צ'קים? יש קצבה, מוציאים כסף, וזה לא מספיק לאוכל. אני מוצאת אוכל בפח. יש אישה טובה בשכונה א' שביום שישי נותנת לי קופסה עם דג וחלה. אבל אוכל הוא לא הבעיה, הכי מפחיד זה לישון בלילה, שלא יבואו וירביצו לי כשאני ישנה. אז אם אני עם חברים הם שומרים עליי".

 

כמה זמן תשרדי ככה ברחוב?

"כמה שאפשר".

 

בקו התפר

כמו בכל דבר כמעט, יש גם תחום אפור - בקו התפר, במקום שבין להיות אדם שיש לו גג מעל הראש לבין הנפילה הסופית אל שיטוט ברחוב, מתקיימים עשרות תושבי העיר שיכולים להרשות לעצמם להתגורר בבית רק בחלק מהשנה. "אני ישן במקלט בקיץ כדי שבחורף אוכל לשלם לאכסניה", מספר מ', תושב העיר שזה שנים מנסה להתקיים מקצבת נכות של 2,400 שקלים שמשלם לו הביטוח הלאומי.

 

מ' הבין מזמן שהקצבה הקטנה אינה מספיקה למחייה, שכר דירה וחשבונות. "ברווחה עוזרים בתשלום שכר דירה אבל זה לא מספיק, ולא אחת כבר מצאתי את עצמי ברחוב מאז שהפסקתי לעבוד בגלל הנכות. למדתי בדרך הקשה שהרבה יותר קשה להיות בחורף ברחוב, אז אני משתדל לחסוך ממה שאין רק כדי שבחורף אוכל לשלם על חדר לגור בו".

 

לא כולם מוצאים בלבם רחמים עבור דרי הרחוב (צילום: יוסי דוס-סנטוס)
לא כולם מוצאים בלבם רחמים עבור דרי הרחוב (צילום: יוסי דוס-סנטוס)

 

מ' יודע היטב שלא מדובר בפתרון. "זה לא פתרון, זה לשרוד", הוא מדגיש, "לפני שחליתי הייתי עצמאי. כשחליתי איבדתי הכל. בפעם הראשונה שפוניתי מהבית הייתי בהלם, בכיתי, נשברתי, לא האמנתי שהגעתי למצב כזה. חסר בית. הומלס בעיר שלי. ניסיתי לבקש בית, להיעזר בסיוע לשכר דירה, אבל בכל פעם מחדש הייתה בעיה אחרת, פעם הכסף לשכר דירה לא הגיע, פעם ביטלו לי את הסיוע, לא מצאתי שום דבר קבוע שייאפשר לי לשכור חדר וגם לאכול. ניצלתי כמה שיכולתי את טוב הלב של החברים שלי, ישנתי על הספה של זה ושל ההוא, אבל גם זה נגמר".

 

בסופו של דבר עבר מ' להתגורר במקלט, כשהוא משתדל שהשכנים לא יבחינו בנוכחותו כדי שלא יתלוננו במשטרה. "את החפצים שהיו לי איבדתי ברובם, הם נגנבו, וממילא לא יכולתי לסחוב אותם איתי", הוא מוסיף.

 

החורף הראשון של מ' ברחוב היה לפני ארבע שנים. "הוא תפס אותי בהפתעה, אף פעם לא הבנתי כמה קר באילת בחורף. ישבתי לילות עם שיניים נוקשות, לא מסוגל לישון, קיבלתי דלקת ריאות, הגעתי לבית החולים ואושפזתי לשבועיים. אבל כשיצאתי מבית החולים חזרתי לרחוב והשיעול נמשך עד הקיץ. מאז למדתי. אני מסתדר כמה שאני יכול בקיץ ובחורף אני שוכר חדר באכסניה, עושה הכל כדי שלא להיות בחורף בחוץ, ואין, אין לי פתרון, אין לי משפחה, אין לי כסף, אני זרוק ברחוב וזה המצב".

 

קל לסייע

לקראת החורף הקים משרד העבודה והרווחה חדרי מצב שבהם מסייעים לקשישים ולדרי רחוב המצויים במצוקה. אבל כל אחד יכול לסייע למי שמצויים במצוקה בעקבות החורף: שמיכות ובגדים מיותרים יתקבלו בברכה גם אם תשאירו אותם בשקית ניילון סגורה ליד פח האשפה או ליד מקום משכנו של חסר דיור. משקה חם בכוס חד־פעמית או ארוחה חמה בחמגשית תמיד יעלו חיוך קטן על פניהם של דרי הרחוב. קל לסייע להם ולהקל ולו לרגע קט את המצוקה הקשה, ולתת להם את ההרגשה שהם אינם שקופים.

 

ואולם יש גם מי שמתקשים להזדהות עם המצוקה של דרי הרחוב ורואים בהם מטרד. "בקיץ הם מטרד, בחורף הם פשוט מכה", אומר בכעס ב', תושב אילת ובעל

עסק בטיילת הצפונית. "אני לא מאמין שאפשר לעזור להם או שהם רוצים עזרה, הם כל הזמן שותים אלכוהול, מקללים, מאיימים, צועקים, פשוט מטרד. קראתי לפקחי העירייה ולמשטרה, אבל אין להם דרך לעזור לי, אי אפשר לפנות הומלס בניגוד לרצונו והם לא רק מבריחים לקוחות מהעסק שלי, אלא גם מאיימים עליי. אני מבין שהם אנשים מסכנים, אבל למה אני צריך לסבול בגלל שמישהו החליט לשתות עצמו לדעת ולעשות את זה על פתח בית העסק שלי?", הוא תוהה בזעם.

 

בלי מוצא

בכל יום שישי בשעה שלוש אחר הצהריים מגיעים אל בנייני 'סינג סינג' עשרות בני אדם כדי להצטייד במזון וציוד שמתנדבי 'מרק לוינסקי' אילת מחלקים. "הומלסים? יש כשישה עד עשרה קבועים שמגיעים להצטייד במזון וביגוד", מספרת ל', אחת המתנדבות. "את רובם אנחנו מכירים זו כבר שנה רביעית, מאז שהתחלנו בחלוקת המזון במרק לוינסקי סניף אילת. הם מגיעים בדרך כלל בלי קופסאות מזון, אין להם היכן לנקות ולאפסן אותן ומצטיידים במזון ליום או יומיים. האנשים די קבועים, כך שאם מישהו לא מגיע אנחנו מבררים מה קורה ולא פעם שולחים עם החברים שלו אוכל אם הוא לא יכול להגיע".

 

בחורף, מספרת ל', המתנדבים מחלקים לדרי הרחוב גם תרופות ללא מרשם כמו תרופות נגד צינון, סירופ לשיעול ותרופות להורדת חום. "לא פעם אין להם גישה לרופא ותרופות והלינה ברחוב הופכת אותם לפגיעים לתחלואה. שפעת פשוטה עלולה להתפתח למשהו רציני כשאין תנאים מתאימים להחלמה. לאנשים האלה אין אפשרות לעשות אמבטיה חמה, להסתתר מהקור או להכין לעצמם כוס תה, מה שהופך כל הצטננות קלה לבלתי נסבלת", היא מסבירה.

 

חוץ מלחלק להם מזון ובגדים אין למתנדבים איך לסייע לדרי הרחוב שפונים אליהם. "אין לנו מקום להלין אותם או להפנות אותם אליו למקלחת חמה, למיטה ללילה. אין לנו דרך לסייע להם בשכירת מקום. הרושם הוא שהם עזובים לנפשם ואין להם שום מוצא. חברה נמדדת ביחסה אל החלשים שבה, ואם אנחנו נמדדים באילת כיצד אנחנו נוהגים בדרי הרחוב המסתובבים אצלנו ברחובות, אני יכולה לומר שאנחנו כחברה פשוט זונחים את החלשים ומפקירים אותם לנפשם".

 

דוברת עיריית אילת, דנה זנטי, מסרה בתגובה: "אילת בשל אופיה ומזג האוויר בה מהווה מוקד משיכה לאורחים ולנופשים רבים, אך גם לחסרי בית. עיריית אילת באמצעות האגף לשירותים חברתיים ובשיתוף משרד הרווחה מטפלת בעשרות דרי רחוב. רק בשנה האחרונה טופלו כ־20 דרי רחוב להם נמצאה מסגרת קבועה. אלה שלא מעוניינים במסגרת קבועה, נמצאים תחת טיפול ומעקב של האגף לשירותים חברתיים. בנוסף, למי מהם אשר מעוניין לצאת מהרחוב למגורי קבע מסייעים לעשות זאת בהליך מקוצר בשיתוף משרד השיכון וביטוח לאומי. אלו אשר צריכים הליך ארוך יותר בגלל בעיות התמכרויות למיניהן, מועברים למסגרות מחוץ לאילת".

 

עוד נמסר מהעירייה כי "באגף לשירותים חברתיים באילת פועלת יחידה לטיפול בדרי רחוב העוסקת באיתור דרי רחוב, הצעת סיוע ראשוני לצורך הגנה פיזית ו/או נפשית כדי למנוע מוות ברחוב או הידרדרות במצבם ולאפשר לדרי רחוב 'פסק זמן' להתאוששות. עם איתורם של דרי הרחוב מוצע להם מענה מיידי לסיפוק הצרכים הבסיסיים, לצד התאמת תכנית שיקומית המשותפת לעיריית אילת, משרד הבינוי והשיכון והמוסד לביטוח לאומי. התכנית השיקומית כוללת ליווי למשך שנתיים, שילוב במגורים בקהילה תוך קבלת סיוע ראשוני של המוסד לביטוח לאומי (קצבת הבטחת הכנסה), סיוע מוגדל בשכר דירה וכאמור, ליווי של האגף לשירותים חברתיים. בנוסף, מסייע האגף במימוש זכויות בסיסיות מול המשרדים הרלוונטיים, דוגמת הנפקת תעודת זהות, קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, בדיקות רפואיות וכיו"ב".

 

בעירייה הוסיפו כי "בשבוע האחרון על רקע מזג האוויר הסוער שפקד אותנו, חילק האגף לשירותים חברתיים, שמיכות ומנות חמות לדרי הרחוב וכמדי שנה יחלק מדי שבועיים־שלושה במהלך החורף. ככלל, תהליך השיקום של דר רחוב יכול להימשך עד שלוש שנים. במהלך תקופה זו נדרש שיתוף פעולה מצדו של דר רחוב, שאם לא כך, לא יתרחש השינוי המיוחל. מוטיבציה וכוח רצון הכרחיים על מנת שהשיקום יצליח. לא מיותר לציין כי לרוב אין המדובר באנשים עבריינים, אלא בכאלה שבחרו באורח חיים שונה, אולם העירייה מצדה באמצעות האגף לשירותים חברתיים עושה הכל על מנת לצמצם את התופעה על ידי מתן סיוע ושיקום לאותם אנשים, ולשמחתנו הרבה, ישנן גם הצלחות"

 

יצוין כי בעקבות מזג האוויר החורפי שפקד את הארץ בשבוע האחרון החל משרד העבודה והרווחה לבצע הערכת מצב שבה נקבעו דרכי הפעולה לסיוע לאוכלוסיות חלשות בימי החורף. הסיוע יתמקד בקשישים ובדרי רחוב. בין היתר הורה שר העבודה והרווחה, חיים כץ, להקים חדרי מצב במחוזות השונים של המשרד שיפעלו במתכונת חירום. כדי לסייע לקשישים יעביר משרד הרווחה לרשויות המקומיות תקציב לרכישת ציוד חימום ושמיכות לחורף. כמו כן, העביר המשרד הנחיות לבתי האבות כיצד לפעול במצבים השונים, הן מההיבט של תחזוקה פיזית והן מההיבט של רכישת מזון וציוד.

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות