כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
שדרות שלנו

הסטודנטים. התאהבו בשדרות צילום: אבי רוקח
הסטודנטים. התאהבו בשדרות צילום: אבי רוקח
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

סטודנטים שבאו לשדרות ליזום פעילוית חברתיות: "אנחנו לא באים לשנות את האנשים"

הדיירים בשכונות נווה אשכול וניר עם בשדרות קיבלו לאחרונה 50 שכנים חדשים. במסגרת פרויקט "תוצרת הארץ" משתלבים סטודנטים ממכללת ספיר בחיי הקהילה ומקיימים פעילויות משותפות בתמורה לסיוע בשכר דירה ובשכר הלימוד. אחרי שנתיים מקווים מנהלי התכנית שהם יבחרו להישאר בעיר

מנדי ריזל 
פורסם: 08.12.16, 14:41

אופיר כלפא התקשה להסתיר את ההתרגשות שאחזה בו כשהתקרבנו לבניין מספר 22 ברחוב ברית ערים בשדרות. "אני לא מאמין, פה גדלתי, בדיוק בבניין הזה", הוא אמר, וכדי להוכיח את אמיתות דבריו הבטיח שבכניסה ישנו ציור קיר ענק של מיקי מאוס ודונלד דאק.

 

עוד בדרום:

 

אחרי שראינו שהזיכרון שלו לא איכזב, או יהיה מדויק יותר לומר שהבניין לא עבר מקצה שיפורים מאז ילדותו, כלפא היה נרגש עוד יותר: "זו סגירת מעגל, אתה קולט? זו ממש סגירת מעגל". כלפא (36) ערק לקיבוץ גבים הסמוך לפני כחמש שנים, וכעת שב למחוזות ילדותו במסגרת פרויקט "תוצרת הארץ", עליו הוא אחראי בשיתוף מכללת שדרות ושמטרתו להקים קהילת סטודנטים בתוך העיר.

 

בבניין מספר 22 בו גדל מתגוררים בימים אלו סטודנטים ששותפים ליוזמה. "הילדות שלי כאן מזכירה לי בדיוק למה התושבים בשכונה הזו צריכים קהילת סטודנטים מעורבת, אכפתית וחזקה", הוא אומר. בתכנית, שהחלה בלוד בהנהגת ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) עוד כשהיה פעיל חברתי, אחרי מחאת קיץ 2011, משתתפות שלוש קהילות באזור שדרות: קהילה אחת הוקמה בקיבוץ נחל עוז, קהילה שנייה בשכונת ניר עם בעיר והשלישית ברחוב ברית ערים שבשכונת נווה אשכול. כל קהילה מונה 25 סטודנטים שמתגוררים בדירות שכורות בשכונה בה הם פועלים.

 

שלושה בדירה אחת

בקומה הרביעית בבניין 22 שברחוב ברית ערים מתגוררים שלושה בדירה אחת: שניר בידרמן (25) ממיתר, שלומד מינהל ומדיניות ציבורית,

בת זוגו נועה מילשטיין (28) מרחובות, שלומדת משפטים, וסיון אלאשווילי (25) מאשדוד, שלומדת אנימציה. השלושה רואים בתכנית שהחלה השנה שליחות, שמלווה באופן טבעי בלא מעט חששות. האוכלוסייה בשדרות ראתה תמיד בסטודנטים שלומדים במכללת ספיר סוג של "זרים", "צפונים", "שמאלנים". נעשו לא מעט ניסיונות ליצור שיתופי פעולה בין המכללה לקהילה, אך עדיין יש ריחוק בולט בין שתי האוכלוסיות.

 

במסגרת התכנית יהיה על הסטודנטים הצעירים להשתלב בשכונה ולרכוש את אמונם של התושבים על מנת שיהיה להם איזשהו סיכוי לחולל שינוי. "נשמח אם בסוף כל התהליך נסייע לכך שהחיים בשדרות יהיו יותר טובים", אומר בידרמן. "דנו בזה הרבה עם עצמנו, אנחנו לא באים לשנות את האנשים. אנשים הם אנשים, וכמו שלא הייתי מקבל יפה אם היו מגיעים למקום שבו גרתי ומטיפים לי, כך גם פה. אנחנו פה לעבוד ביחד ולא כדי לשנות את החשיבה ואת השקפת העולם".

 

הסטודנטים: "אין פה עניין של ימין או שמאל" (צילום: אבי רוקח)
הסטודנטים: "אין פה עניין של ימין או שמאל" (צילום: אבי רוקח)

 

אתם פעילים פוליטים?

כלפא: "אנחנו פעילים חברתיים. אין פה עניין של ימין או שמאל. המטרה שלנו היא ליצור חברה בריאה וטובה יותר. אין לי מושג, לצורך העניין, מה כל אחד מצביע. זה לא רלוונטי ולא מעניין".

 

אתם לא חושבים שהתושבים יראו בתכנית סוג של התנשאות?

כלפא: "אנחנו לא באים לחיות בגטו או לומר 'אנחנו החבר'ה מהמרכז שבאנו לעשות את המקום טוב יותר', אלא לחיות בצניעות ובגובה העיניים. המטרה היא להתערבב, לעבוד ביחד, הן בקהילה הגינתית, הן בפארקים וכך בכל דבר. ביחד. כשהתושבים רואים שלא בונים גטו וחומות אלא עובדים ביחד, אין שום סיבה שיחשבו כך".

 

בידרמן מסכים: "זה לא לעזור, זה ביחד".

 

השלושה מספרים כי מה שהוביל אותם להשתתף במיזם הוא האהבה שלהם לשדרות. "נועה ואני גרנו בשדרות בתחילה", מספר בידרמן. "אחר כך עברנו לקיבוץ איבים, ואז הבנו שאנחנו פשוט אוהבים את שדרות. את האווירה, את החמימות ואת העובדה שדברים יותר נגישים. שמענו על הקהילה והחלטנו להיות חלק ממנה".

 

ההשתתפות בפרויקט הצליחה ללא ספק לנפץ כמה מיתוסים אצל שלושתם. "בהתחלה דמיינתי פה מדבר", מספרת אלאשווילי. "אני יודעת שזה מנותק מהמציאות, אבל הייתי ילדה של בית, לא יצאתי יותר מדי לשום מקום מסביב. תמיד כששמעתי על שדרות זה היה כעל 'חור' שאין בו מה לעשות. כשבאתי בפעם הראשונה לחפש דירה הופתעתי מאוד, ולקח לי שבוע להבין שאת המקום הזה אני אוהבת יותר מאשדוד, עיר מגוריי, כי יש פה אווירה מיוחדת".

 

מילשטיין מסכימה איתה בהתלהבות: "אני חושבת שזה מה שמושך אותי ועוד הרבה סטודנטים לשדרות - התושבים פה מאוד חמים, מקבלים אותנו בזרועות פתוחות. יש משהו במקום הזה מאוד מכיל, שדווקא כמי שמגיע מהחוץ אתה רוצה לקחת בו חלק. אתה רוצה קצת לקבל את המקום".

 

שדרות ובית

מילשטיין, במקור מרחובות, מתגוררת בדרום כבר מספר שנים. היא מעידה שהחמימות השכונתית שיש בשדרות חסרה לה שם: "האזור שממנו הגעתי הוא די רחב, המון אנשים, וכאן אני מרגישה הרבה יותר תחושה ביתית. אז אני בוחרת לגור פה ולחיות פה". אלאשווילי כבר מרגישה בבית: "אני מאוד מסכימה עם מה שנועה אמרה. אני פה שנה חמישית, ויש הבדל בין שדרות למקומות אחרים. אני אפילו לא יכולה להסביר את זה במילים, היום העיר הזו מרגישה לי בית".

 

במסגרת התכנית, שמטרתה לשלב את החיים הסטודנטיאליים בחיים העירוניים, אמורים הסטודנטים ליזום פעילויות חברתיות בתוך השכונות בשיתוף פעולה עם העירייה, עם התושבים ועם אגודת הסטודנטים בראשות פלג אשש. ראש העירייה, אלון דוידי, תומך בתכנית ומסייע לקהילה לצמוח. "הוא שם דגש על ליצור עיר סטודנטיאלית ולהביא לעיר אוכלוסייה צעירה, בין היתר באמצעות פתיחה של פאבים ויצירת אירועי תרבות", מספר כלפא. "זה לא דבר מובן מאליו, והוא פשוט מחבק את התכנית ורוצה להכיר את הנפשות הפועלות. יחד עם מרכז הצעירים של עיריית שדרות הם נותנים לנו תחושה של בית, של קהילה".

 

הסטודנטים: "המטרה היא להתערבב, לעבוד ביחד" (צילום: אבי רוקח)
הסטודנטים: "המטרה היא להתערבב, לעבוד ביחד" (צילום: אבי רוקח)

 

הקהילה של "תוצרת הארץ" לא חונקת אתכם כביכול בתוך גטו קבוצתי?

מילשטיין: "קהילה זה אומר קבוצה של סטודנטים שעושים פרויקטים חברתיים שונים בתוך השכונה וחיים את השכונה. במקומות שיש מינהלת שכונה הפעילות נעשית איתה, על ידי פרויקטים חברתיים שקיימים. זה לחיות את המקום עם כל היבטיו, הרי זה כל העניין. כשחזרנו לשדרות פשוט הבנו שאנחנו רוצים לקחת חלק יותר משמעותי בה. משהו שיקשר אותנו למקום ואת המקום אלינו".

 

במסגרת הפרויקט מקבלים הסטודנטים סיוע בשכר דירה בסך 500 שקלים בחודש ומימון של שנת לימודים אקדמית. הם בתמורה צריכים להקדיש שבע שעות בשבוע לקהילה - ארבע מתוכן לטובת פעילות חברתית ושלוש שעות לטובת ערבי קהילה.

 

אילו פעילויות אתם עושים?

"הקהילה שלנו ספציפית עוד לא התחילה לעשות פעילויות כי היא ממש חדשה, אבל פעם בשבוע, בימי שני, כולנו נפגשים, מציבים מטרות ומדברים על איך אנחנו רואים את עצמנו כקהילה ואיך מתחברים לשדרות ולאנשיה".

 

כלפא: "חד משמעית, המטרה היא לא להיות קהילה סגורה, אלא ליזום ולצאת. צריכים לזכור אבל שאנחנו צוות שנבנה וזו תכנית חדשה, כך שיש גם תהליך שהקבוצה צריכה לעבור ביחד כדי להיות בהמשך חלק מפרויקטים בעיר".

 

כאן כדי להישאר

במסגרת ההשתתפות בתכנית אמורים הסטודנטים להתגורר בשכונה במשך שנתיים, אך המטרה היא שלאחר מכן הם ירצו להפוך את שדרות לביתם ולבנות בה את עתידם. "אנחנו לא מבקשים מהם התחייבות שיישארו בעיר אחר כך, כי אי אפשר להתחייב לכך", אומר כלפא, "אבל אני יכול לומר לך שאנחנו עובדים על זה וזה מעסיק אותנו הרבה: לבדוק איך אפשר להשאיר אותם, ליצור קהילות בוגרים שיישארו כאן. אני יכול לגלות לך שאני מגשש כעת לגבי שיתוף פעולה עם התנועה הקיבוצית".

 

בסוף סמסטר א' השנה מקווה כלפא שתיפתח קהילה נוספת בנתיבות. "השאיפה היא לפתוח בשנה הבאה עוד שלוש קהילות בשדרות, ואני בטוח שהן יסייעו רבות", הוא אומר. "אתה יודע מה? אפילו כדי להקים ועדי בתים. את הציורים שראית למטה ציירנו כילדים. היינו בלוק של 16 דיירים מאוד מלוכדים, עם ועד בית חזק. היום כמעט ואין בשדרות ועדי בית חזקים שפועלים למען הדיירים. נסייע לתושבים לסייע לעצמם".

 

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד חמש שנים מהיום? אתם באמת חושבים שתקנו בית בשדרות ושתגדלו בה את הילדים שלכם, או שנראה לכם שמדובר באפיזודה רומנטית שתחלוף כשתהיו גדולים?

מילשטיין: "בעוד חמש שנים אני לא יודעת היכן אהיה מבחינה גיאוגרפית. אני כן רוצה להישאר בשדרות בשנים הקרובות, אך לא בטוחה שארצה לגדל כאן ילדים, בעיקר בגלל מערכת החינוך שעדיין טעונה שיפור".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות