כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
איש חזון

מיכאל בן שטרית. הגיע עד אוניברסיטת הרווארד צילום: אבי רוקח
מיכאל בן שטרית. הגיע עד אוניברסיטת הרווארד צילום: אבי רוקח
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

מהפך מטורף: מנהג משאית עם תשע שנות לימוד למנהל אגף החינוך בקרית מלאכי

הוא למד בחינוך החרדי, נשר מהתיכון והיה נהג משאית. לפני שלושה חודשים מונה מיכאל בן שטרית, אחד מאנשי החינוך המוכרים בארץ, למנהל אגף החינוך בעיריית קרית מלאכי. הוא מבטיח מהפכה ומשדר אופטימיות: "אם הצלחתי, כל אחד יכול. אני לא מבריק, לא חד, לא גאון, הכי ממוצע שיש מבחינת יכולות"

ענבל לוי בר־זאב 
פורסם: 01.12.16, 13:56

לפני כשבוע חזר מיכאל בן שטרית, מנהל אגף החינוך החדש בעיריית קרית מלאכי, משהות בת שבועיים בארצות הברית, שם השתתף בתכנית מנהיגות מטעם אוניברסיטת הרווארד. אם היו אומרים לו לפני 20 שנה שישתתף בטקס באוניברסיטה היוקרתית ויקבל תעודה, ספק אם בן שטרית היה מאמין.

 

עוד בדרום:

 

"בגיל 25 הייתי נהג משאית עם תשע שנות לימוד, אחרי שכל הילדות למדתי בחינוך החרדי ומהתיכון נשרתי אחרי חצי שנה", הוא מספר. "באחת הנסיעות עברתי
ליד קרית מלאכי, ראיתי את השלט של מכללת אחוה ונכנסתי בלי לחשוב פעמיים. אם הייתי חושב פעמיים הייתי אומר לעצמי: 'סע, תעמיס סחורה'. הייתי ממשיך לנסוע ולמחרת קם לעוד יום שבו אני נהג משאית עם תשע שנות לימוד. אבל נכנסתי, סיימתי בגרות ותואר בהצטיינות, ובגיל 30 כבר הייתי מרצה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת אחוה. לפני כמה ימים חזרתי לארץ עם תעודה מאחת האוניברסיטאות הטובות והיוקרתיות בעולם".

 

בן שטרית, שעסק בשנים האחרונות בקידום תלמידים חלשים וניהל את תיכון ברנקו וייס במודיעין, שנחשב לאחד מבתי הספר הטובים בארץ, מבטיח שינוי משמעותי במערכת החינוך בקרית מלאכי תוך שנתיים בלבד. על הפרק: שיפור שיעורי הזכאות לבגרות עם דגש על איכות התעודה, עלייה במספר התלמידים המעורבים מבחינה חברתית והענקת האפשרות לכל ילד ללמוד במסגרת שמתאימה לו. "אם ילד יכול להגיד לעצמו 'אני הולך לאקדמיה, אני אהיה מהנדס, אני אשאר פה ואבנה את הבית שלי פה', זו תהיה ההצלחה האמיתית של מערכת החינוך", הוא אומר.

 

שיעור כישורי חיים

בן שטרית (45), נשוי ואב לשלושה, מתגורר בגדרה. הוא נולד בטבריה, שמיני מתוך 11 אחים. כשהיה בן עשר הוריו התגרשו והוא עבר עם אמו ואחיו לבית שמש. כאמור, מהתיכון הוא נשר, ובצבא היה במקא"ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות) - תכנית לחיילים שמרביתם הגיעו מרקע של מצוקה וקושי להשתלב במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות, חלקם בעלי עבר פלילי.

 

מיכאל בן שטרית - השינוי התחיל במקרה (צילום: אבי רוקח)
מיכאל בן שטרית - השינוי התחיל במקרה (צילום: אבי רוקח)

 

הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה וחינוך ממכללת אחוה הסמוכה לקרית מלאכי, תעודת הוראה, הוא בוגר תכנית מעוז למנהיגות ציבורית. הוא הקים וניהל את תיכון ברנקו וייס במודיעין במשך שש שנים, ובסך הכול שימש במשך 13 שנים בתפקידי חינוך בתיכונים במודיעין-מכבים-רעות, שם לימד אזרחות והיסטוריה.

 

לתפקידו כמנהל אגף החינוך בקרית מלאכי נכנס לפני שלושה חודשים, לאחר שנבחר מבין כ־30 מועמדים. בתפקיד זה הוא אחראי על 5,618 תלמידים במסגרות החינוך העירוניות, מהגן ועד התיכון. בעיר יש 50 גני ילדים, שמונה בתי ספר יסודיים (שניים מהם של החינוך החרדי) ושלושה בתי ספר על־יסודיים.

 

מאז נכנס לתפקידו הספיק בן שטרית, יחד עם צוות משרדו ועם מפקחת משרד החינוך בדרום, עמירה חיים, לנסח תכנית שתוגש בחודש הבא לשר החינוך נפתלי בנט, שמטרתה להביא את מערכת החינוך בעיר ל"קפיצת מדרגה שאין ממנה דרך חזרה".

 

הוא מעריך כי בתוך שנתיים אחוז הזכאות לבגרות בעיר יעלה משמעותית, אך מדגיש כי זו לא המטרה אלא האמצעי. המטרה מבחינתו היא להעניק לתלמידים כישורי חיים. על פי נתוני משרד החינוך האחרונים, בשנת תשע"ה עמד שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרית מלאכי על 60%, לעומת 55% בשנה שלפני. הממוצע הארצי בתשע"ה עמד על 66%.

 

"בשלושת התיכונים שמגישים לבגרות יש מעל 80% זכאות לבגרות", הוא מסביר את הנתונים. "בגלל שיש כאן אוכלוסייה שלא מכוונת בגרות ולוקחים את השקלול העירוני, הנתונים נמוכים יותר. הקמתי פורום חינוך עירוני, שותפים בו מנהלי היחידות הפורמליות והבלתי פורמליות בעיר, במטרה ליצור פה תהליך חינוכי שלם שמקיף את הילד מהבוקר ועד הערב. המערכת תשאף למצוינות, לא באחוזי בגרות. מצוינות מבחינתי היא לראות את הילדים בחטיבת הביניים פעילים בתנועות הנוער, חיוביים, לומדים. מצוינות תהיה לא רק בזכאות לבגרות, אלא בתעודת בגרות איכותית, שתיתן להם זכאות להגיע לאוניברסיטה. למדתי מהעבודה שלי שלא בעיה להביא ילד לבגרות, זה לא החלק הקשה. החלק המשמעותי זה באיזו תעודת בגרות מדובר, והחלק היותר משמעותי זה שהילד יכול להגיד לעצמו 'אני הולך לאקדמיה, אני אהיה מהנדס, אני אשאר פה ואבנה את הבית שלי פה'. זו תהיה ההצלחה האמיתית של מערכת החינוך".

 

אולי לא צריך לכוון את כל הילדים לבגרות?

"אני האחרון שיכוון לבית ספר מקצועי. ילד בגיל 16 לא צריך לקבל החלטה מה הוא הולך לעשות כל החיים, ואנחנו בטח לא נחליט בשבילו. אני אדאג שהילד הזה, בתהליך החינוך שהוא יקבל כאן בעיר, הסיכוי שיהיה תלמיד מתקשה יהיה נמוך הרבה יותר מהמצב הקיים. זאת על ידי מסגרת חינוכית טובה שמעודדת את הילד לחשוב, לאהוב ללמוד, להעריך את הלמידה וההשכלה, לקחת אחריות על החיים. אם רוצים להפוך את קרית מלאכי למקום חזק שאנשים ירצו לחזור אליו ולבנות בו עתיד, זו לא הזכאות לבגרות, זו התוצאה של מערכת חינוך שמספקת לכל ילד את המסגרת שמתאימה לו, שואפת למצוינות ונותנת כישורי חיים. זו התפיסה שאני רוצה להוביל כאן".

 

בסוף מעגל

בן שטרית החל את דרכו החינוכית כמורה בתיכון מכבים-רעות, שם פתח את כיתת תפנית הראשונה. מדובר בכיתה עם מספר תלמידים נמוך מהממוצע שמציעה תגבור בשעות הלימוד ויחס אישי יותר. בהמשך פתח עוד כיתות כאלה ברחבי העיר, עד שהפך למנהל כיתות תפנית במודיעין-מכבים-רעות.

 

מיכאל בן שטרית: "התחלתי ללמוד את ה־ABC בגיל 25" (צילום: אבי רוקח)
מיכאל בן שטרית: "התחלתי ללמוד את ה־ABC בגיל 25" (צילום: אבי רוקח)

 

"נכנסתי למנהלת ואמרתי לה: 'תני לי את התלמידים הכי לא מתפקדים שיש, אני אהיה אחראי עליהם", הוא מספר. "הייתי מסיים לאכול ביום שישי, מתניע את הרכב והולך לראות איפה התלמידים שלי מסתובבים. במחזור הראשון 14 מתוך 16 יצאו עם תעודת בגרות איכותית, כולם התגייסו לצה"ל, ואחת מהן התחילה תואר שני במינהל מערכות חינוך עם התמחות בנוער בסיכון. עם ההצלחה פתחנו עוד כיתות כאלה ברחבי העיר וניהלתי אותן. אחרי שלוש שנים המנהל אמר לי: 'בוא נפתח בית ספר'. קראנו לבית הספר מעוף והוא שייך לרשת ברנקו וייס. ניהלתי אותו במשך שש שנים. כשפרשתי הוא נבחר לאחד מעשרת בתי הספר המובילים בארץ".

 

ואיך הגעת לקרית מלאכי?

"זה מתחבר לסיפור החיים שלי. השינוי הגדול שלי בחיים התחיל כאן, במכללת אחוה, כלומר החיבור לקרית מלאכי תמיד היה ברקע. קיבלתי המלצה מחבר להתמודד על התפקיד בקרית מלאכי. כשהציעו לי את זה הוקסמתי, כי זה כמו לעבוד במקום שבו גדלתי, בבית שמש. הרגשתי שאני מכיר את הרקע, ההרכב האנושי, המצוקות, הקשיים, ההתלבטויות ואופי העבודה, וזו הזדמנות לעשות משהו משמעותי.

 

"אני לא איש של שגרה, אני צריך משהו משמעותי. בקרית מלאכי חיפשו מנהל אגף חינוך שיוביל פה שינוי, ודווקא אני, שעבדתי עם נוער בסיכון והבאתי את התיכון שניהלתי למקום הראשון, אומר: זו לא ההתמקדות בבגרות, אלא בתהליך שמוביל את זה. יש תלמידים שאף אחד לא מופתע שהם מוציאים תעודת בגרות, זה ברור שהם ייצאו עם בגרות, יתגייסו, יהיו קצינים. למה? כי כל נקודת המוצא שלהם היא אחרת. לא בהכרח כלכלית, אלא ההתכווננות, תודעת האיכות שיש לך, כמה אתה מודע לאיכויות שלך ויודע למקסם אותן. אני רוצה להוביל תהליך חינוכי כאן בעיר שבו אנשים שואפים להיות מצוינים. מורים שמעריכים את עצמם ואת התלמידים".

 

איך תוביל את התפיסה הזו?

"אני בסך הכול שלושה חודשים במערכת. בזמן הזה נבנית תכנית מאוד גדולה, נפגשנו עם שר החינוך ועם בכירים במשרד. אין לי ספק שהגעתי לעבוד במערכת שצריכה הובלה, הנהגה, תהליכים מקצועיים מסודרים. יש כאן השקעה של מיליונים בתשתיות. הבחירה להביא לכאן אגף חינוך חדש היא חלק מההבנה שהחינוך הוא מעל לכל. העבודה תהיה על התשתיות האנושיות, עבודה עם הצוותים החינוכיים, הגיל הרך והיסודי, כך שילדים לא יגיעו עם פערים לתיכונים. צמצום הפערים שנובעים מנסיבות החיים יקרה כבר בגן. תוך שנתיים יראו מערכת חינוך אחרת לגמרי, מערכת ששואפת למצוינות".

 

"אם הצלחתי, כל אחד יכול"

האמונה של בן שטרית בשינוי מערכת החינוך בעיר כה חזקה, עד שהוא מצהיר: "זה הזמן לקנות נדל"ן בקרית מלאכי וזה הזמן לחזור לקרית מלאכי. מערכת החינוך פה תהיה אחרת".

 

לגבי מעבר שלו לעיר הוא אומר: "אני הקפדתי תמיד לא לגור במקום שבו אני עובד. אני חושב שבתפקידי ניהול יש משמעות לניתוק. אני לא מחובר לאף אחד, אני לא מחויב לאף אחד, אני לא נגוע בקשרים כאלה ואחרים. אני חושב שבתפקידים כאלה טוב להיות מבחוץ, למרות שאני לא אומר שמישהו מבפנים לא היה עושה את זה טוב, ואפילו מצוין".

 

בן שטרית בטוח שסיפור חייו יוכל לשמש השראה לתלמידים רבים שעד כה לא האמינו ביכולות שלהם. "חזרתי לפני יומיים מארה"ב עם תעודה של הרווארד", הוא מסכם. "אין גבול לאן אתה יכול להגיע. כל זמן שאתה חיובי ומוכן להוציא את המקסימום מהיכולות שלך, להקריב בשביל זה, להשקיע וללמוד - הכול אפשרי. אני התחלתי ללמוד את ה־ABC בגיל 25, פה במכללה. אם הצלחתי, כל אחד יכול. אני לא מבריק, לא חד, לא גאון, הכי ממוצע שיש מבחינת יכולות. מה שקבע זה ההתמדה, הרצינות, השאיפה למצוינות. אם נהייתי מרצה באוניברסיטה, מנהל תיכון ומנהל אגף חינוך, באמת שכל אחד יכול. לקחתי אחריות על החיים".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות