כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
רפואה לנפש

יעל לבאות. עברה לתפקיד ניהולי צילום: שי שמואלי
יעל לבאות. עברה לתפקיד ניהולי צילום: שי שמואלי
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

העובדת הסוציאלית משחזרת: כך טיפלנו בחבלני המשטרה הקשוחים

יעל לבאות, עובדת סוציאלית ומנהלת שלוחת הנגב של הקואליציה הישראלית לטראומה, מטפלת בתושבי הנגב שחוו אירוע טראומתי. לקראת פתיחת מרכז 'חוסן' ראשון לאוכלוסייה הבדואית היא מספרת גם על עבודתה עם חבלני המשטרה שעבדו בתקופת האינתיפאדה השנייה וסבלו מפוסט טרואמה

עודד בר־מאיר 
פורסם: 01.12.16, 13:56

לא קלים הם חייה של עובדת סוציאלית, קל וחומר כשהיא מתמקדת בטיפול בנפגעי טראומה. צריך להיות אוזן קשבת למי שחווה פיגוע טרור רב נפגעים, למי שיצא בעור שיניו מתאונת דרכים או למי שניצל בנס מתאונת עבודה.

 

עוד בנגב:

 

לא אחת חשים העובדים הסוציאליים כפיות טובה מצד מטופליהם. ויש גם מטופלים שבמקום להכיר תודה נוהגים באלימות כלפי מי שמבקש לסייע להם במצוקתם. "לא אחת אמרו לי המטופלים שהמקצוע שבו אני עוסקת מסוכן יותר מהמקרים שבהם אני מטפלת", אומרת יעל לבאות, עובדת סוציאלית ובעלת תואר בחינוך, מנהלת שלוחת הנגב של הקואליציה הישראלית לטראומה.

 

ובכל זאת, לבאות אינה נרתעת. כשהיא עורכת לנו היכרות מוקדמת עם מרכז החוסן החדש שעתיד להיפתח בקרוב בבאר־שבע לטובת האוכלוסייה הבדואית באזור, היא מרגישה שהיא עושה היסטוריה קטנה.

 

מרכזי חוסן הוקמו בעוטף עזה לאחר מבצע 'עופרת יצוקה' לפני שמונה שנים. עכשיו, ולאחר שבמבצע 'צוק איתן' הטילים לא פסחו גם על האוכלוסייה הבדואית, מוקם לראשונה מרכז חוסן שייתן מענה מקצועי בכל מה שקשור לטראומה ולחרדה בקרב האוכלוסייה הבדואית.

 

בשלב זה של הקמת המרכז החדש מועברות הכשרות בתחום הטיפול בטראומה לפסיכולוגים ולעובדים סוציאליים מהרשויות השונות באזור. בעוד כחודשיים יחל המרכז להעניק טיפול פרטני לפונים אליו.

 

שנים עבדה לבאות עם נפגעי חרדה וטראומה במגזר היהודי. מפגשים אלה צרובים בזיכרונה עד היום. אלה מטענים, היא אומרת, שלא שוכחים במהרה והם אינם נמחקים מהזיכרון, בין שמדובר במי שחווה פיגוע או תאונת דרכים ובין שהמטופל היה עד ראייה לרצח.

 

בשלב כלשהו בחייה הרגישה לבאות שהיא משלמת מחיר אישי ומשפחתי על עיסוקה, ולכן עברה מטיפול בנפגעים לתחום הניהול בקואליציה הישראלית לטראומה. כך או כך, היא אינה שוכחת את המציאות שבה גדלה, מציאות שלדבריה גרמה לה לבחור בתחום שהיא עוסקת בו.

 

החיים בקטמונים

יעל לבאות (40), תושבת להבים, נשואה ואם לשלושה ילדים, נולדה בשכונת קטמון בירושלים לאב נהג מונית ולאם עקרת בית. היא גדלה, כהגדרתה, בשכונת מצוקה בשנות השבעים ולמדה בבית הספר 'גבעת גונן' שחינך את תלמידיו ברוח ערכי העבודה.

 

יעל לבאות - הפוסט טראומה לא מבדילה בין יהודי לבדואי (צילום: שי שמואלי)
יעל לבאות - הפוסט טראומה לא מבדילה בין יהודי לבדואי (צילום: שי שמואלי)

 

את שירותה הצבאי עשתה בחיל המודיעין ולאחר שחרורה פנתה ללימודי חינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ומאוחר יותר עשתה הסבה ללימודי עבודה סוציאלית. את לימודיה היא מימנה בעבודות שונות, בהן אבטחת מתקנים של משרד ראש הממשלה והפקת תכניות בערוץ 2.

 

"עבדתי בכמה עבודות כדי לפרנס את עצמי ולממן לי את הלימודים. עבדתי בשתי משמרות ביום ולמדתי", היא מספרת.

 

בשלב מסוים מצאה לבאות את עצמה עובדת במעון שבו טיפלו באנשים שהיו לאחר אשפוז פסיכיאטרי. במעון זה התחיל מבחינתה הרומן שלה עם תופעת הטראומה והחוסן האישי. "בגלל שגדלתי במשפחה קשת יום בהרבה היבטים", היא מספרת, "גיליתי עניין רב בסיפורם של אותם אנשים שגדלו וצמחו בשכונות מצוקה והגיעו לדרגות בכירות ולמעמד גבוה בתחומי עיסוקיהם. רציתי להבין מה עושה את אותם אנשים למצליחים. אתה פוגש אותם כמעט בכל מקום והם חווים חיים מאוד משמעותיים בבגרותם".

 

חבלנים אינם בוכים

ההתחקות אחר סוגיית החוסן האישי הובילה את לבאות להיחשף לאנשים שחוו כל מיני טראומות, אבל במרחק השנים צרובות בזיכרונה בעיקר השיחות שניהלה עם החבלנים המשטרתיים של משטרת ירושלים שפעלו בתקופת האינתיפאדה השנייה.

 

"הפעילות של אותם חבלנים משטרתיים באותם ימים של פיגועים והתפוצצויות של אוטובוסים כמעט בכל יום, הייתה מאוד לחוצה ועמוסת אירועים טראומטיים",

היא נזכרת. "הם עבדו בזירות פיגועים מאוד קשות, ונשאו עמם לאורך שנים את המטען הרגשי הזה. רק אחרי שנים הם הרשו לעצמם להתפרק ולספר את מה שעובר עליהם. זה השפיע על בריאותם הפיזית והנפשית כאחת. הם היו חשופים לאירועים טראומטיים שאת השלכותיהם ראינו מאוחר יותר. מדובר בגברים שהיה להם קשה לחשוף את רגשותיהם, כשלכולם היה סוג של פלאשבק שנחרת במוחם גם שנים לאחר אירוע כזה או אחר".

 

כך למשל, מספרת לבאות, יש מי שהריח של זירות פיגוע, בין שמדובר בפיצוץ באוטובוס ובין שמדובר בריח אבק שריפה, הותיר בהם משקע גם שנים לאחר מכן שמחזיר אותם שוב ושוב לאותה טראומה. "פגשתי אנשים שחשבו שזה דבר טבעי להתנהג כך, ושזה נורמלי ולא העלו בדעתם שמדובר בכלל בפוסט טראומה שחייבים לטפל בה. העובדה שהם לא ישנו בלילות ופיתחו עם השנים כל מיני התנהגויות מוזרות, גם בתוך המשפחה, לא הפריעה להם ואנחנו באנו וביקשנו להוציא אותם מתוך המציאות הקשה הזו".

 

סיפור לא פשוט.

"הם דווקא לא ראו זאת כך. הם ראו בזה חלק מהעבודה שלהם ואף טענו כלפיי שלהיות עובדת סוציאלית יותר קשה כשמטופלים תוקפים עובדות סוציאליות באלימות. הם אמרו לי שמקצוע של עובדת סוציאלית הוא יותר מסוכן מהעיסוק שלהם. מן הסתם זאת הייתה סוג של הדחקה מצדם. הם לא ראו במה שעובר עליהם בעיה".

 

אבל במציאות הם סבלו וסובלים עד היום מסוג של טראומה.

"זה נכון. אנחנו עבדנו איתם יותר על בניית חוסן ועל לכידות חברתית. חד משמעית, זה מסייע בטיפול בתופעות טראומטיות שונות. אנשים שיש להם בית חם ותומך, חברה תומכת, שיש להם לאן לחזור, ההתמודדות שלהם עם הבעיה קלה יותר".

 

חלון הזדמנויות

בעבר התגוררה לבאות עם בעלה נועם, דוקטור לביולוגיה ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון ועם ילדיה, במודיעין. לפני כחמש שנים עברה המשפחה להתגורר בלהבים בעקבות המשרה האקדמית שהוצעה לבעלה.

 

מבחינתה, מקרי הטראומה שהיא נתקלה בהם בעבודתה בשלוחת הנגב של הקואליציה הישראלית לטראומה אינם דומים לאלה של מי שמתגורר במרכז הארץ למשל.

 

יעל לבאות - רואה במרכז הזדמנות ליצור שינוי (צילום: שי שמואלי)
יעל לבאות - רואה במרכז הזדמנות ליצור שינוי (צילום: שי שמואלי)

 

כאן, היא מדגישה, המקרים הטראומטיים מגוונים למדי. "טראומה יש למעשה בכל מקום", היא מציינת, "יש כאלה שעברו תאונת דרכים ואחרי זה הם נמנעים מלנסוע ברכב לאורך זמן. טראומה מצמצמת לך את הפעילות היומיומית. אני נתקלת במקרים כאלה יום-יום. לוקח להם המון זמן להחלים. המטרה שלנו היא לנרמל את אותו אדם. אנחנו לא משאירים אותו חסר אונים ומעודדים אותו שלא להיתקע במקום. זה נכון גם לגבי מי שעל ביתו נוחתת רקטה מרצועת עזה וגם לגבי מי שנקלע לזירת פיגוע".

 

לבאות אינה מסתירה את העובדה שאוכלוסיית אזור הנגב שונה במודעות וברצון שלה לקבל טיפול בעקבות אירוע טראומטי. "יש אוכלוסיות במרכז הארץ שמאוד מודעות לעניין הזה ומיד פונות לעזרה מקצועית. שם יש אוכלוסיות חזקות, להבדיל מהאוכלוסייה הבדואית למשל שבעבר הם לא היו הולכים לפסיכולוג, אלא רק למטפלים מסורתיים בתוך השבט. כיום נוצר חלון הזדמנויות שלא היה בעבר. גם המדינה וגם בחברה הבדואית מבינים שכשהעורף הוא גם החזית אז מוכרחים להשקיע בהיערכות החברה ובחיזוק חוסנה לשעת חירום".

 

שגרת חירום

בעקבות ירי הרקטות והטילים מרצועת עזה לעבר יישובי הנגב המערבי בעשור האחרון הייתה עלייה דרמטית בשיעור הפונים לסיוע פסיכו־סוציאלי ובשיעור תושבי עוטף עזה הסובלים מתופעות פוסט טראומטיות. "ברור שכשהבית שלך לא מוגן, אז צריכים תמיכה חברתית מאוד משמעותית גם של המשפחה וגם של הקהילה מסביב וכמובן גם עזרה מקצועית", מדגישה לבאות ומוסיפה, "האוכלוסייה הבדואית שונה במהותה מזו של ההתיישבות העובדת בעוטף עזה וכך גם מודעותה לנושא".

 

הקואליציה הישראלית לטראומה מבקשת כעת לשנות את המציאות הזו עם הקמתו של מרכז חוסן חדש המיועד לאוכלוסייה הבדואית בנגב. בימים אלה המרכז שממוקם בבאר־שבע נמצא בהרצה, ובעוד כחודשיים הוא יחל לפעול באופן מלא.

 

"החברה הבדואית נמצאת בשנים האחרונות במעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. זה תהליך שטומן בחובו הזדמנות לסייע למי שזקוק לעזרה בעקבות אירוע טראומטי שעבר עליו", אומרת לבאות."מבצע 'צוק איתן', שבמהלכו נפלו טילים גם בלקייה וגם בפזורה הבדואית ליד דימונה, שגם גבו קורבנות בנפש היה סימן בחברה הבדואית שצריך לעשות משהו. חלק מהחזון שלנו בהקמת מרכז החוסן למגזר הבדואי, ראשון מסוגו בארץ, הוא העבודה המשותפת של יהודים וערבים. ההכשרות של אנשי המקצוע נעשות יחד, יהודים וערבים. התהליך הזה הוא קריטי לאזור הנגב. אם לא נעזור אחד לשני נישאר יחד מאחור".

 

הזדמנויות שוות

עד שעברה מתחום הטיפול בשטח לתחום הניהול, התמקדה פעילותה של לבאות בעיקר באזור הנגב המזרחי. לדידה, ומתוך ניסיונה בשטח, יש באזור רשויות בעלות חוסן חברתי גבוה שיודעות להתמודד עם תופעות טראומטיות, ויש, לדבריה, גם רשויות שההתמודדות בהן קשה יותר מכל מיני סיבות, בהן גם עניינים של תקציב ושל סדרי עדיפויות.

 

את מהאנשים שלוקחים את העבודה הביתה? המקרים הטראומטיים שאת נחשפת אליהם משפיעים על חיי המשפחה שלך?

"זו בעצם הייתה הסיבה שהחלטתי לעבור מתחום הטיפול בשטח לתחום הניהול. זה היה מבחירה. הרגשתי בעת שטיפלתי במקרים כאלה ואחרים שיש לזה מחיר משפחתי לא פשוט. הייתי מגיעה הביתה עצבנית יותר, חסרת סבלנות, לא הייתי ישנה בלילות. בעיקר דאגתי שזה ישפיע על הילדים שלי. לא החלפתי מקצוע. נשארתי עובדת סוציאלית ובכך אני עוסקת".

 

בשגרה ובחירום

מרכז חוסן לאוכלוסייה הבדואית שייפתח ב'בית נועם' בבאר־שבע ייתן מענה לתושבים ולרשויות מקומיות ויכשיר מטפלים בכל מיני תחומים.

 

כ־70 אחוז מפניות המצוקה של בדואים תושבי הנגב בחודשים האחרונים סווגו כמקרי טראומה. כך עולה מנתוני הקואליציה הישראלית לטראומה שנחשפו בסוף השבוע שעבר בכינוס שהיה במרכז לבריאות הנפש בבאר־שבע לרגל פתיחתו הקרובה של מרכז חוסן חדש עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב.

 

להקמתו של המרכז החדש, ראשון מסוגו בארץ, חברו במשותף הקואליציה הישראלית לטראומה, משרד החקלאות, משרד הבריאות, משרד הרווחה, פיקוד העורף, אגף חברה וקהילה ברשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, רשות החירום הלאומית והפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (jfna).

 

המרכז החדש שיפעל ב'בית נועם' בבאר־שבע ייתן מענה לתושבים ברמה הפרטנית, הקהילתית והמוניציפלית, יוכשרו בו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומטפלים שונים בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות במגזר הבדואי כדי להכין אותן לשעת חירום.

 

"בחברה הבדואית שהיא רוויית טראומה קיימת נטייה הולכת וגוברת לפנות לסיוע וטיפול פסיכולוגי. במבצע צוק איתן הגיעו משפחות שלמות וביקשו סיוע", אומר מנהל המרכז הקליני במרכז החוסן החדש, איברהים אל עוואטנה.

 

"הקמת המרכז החדש היא פועל יוצא של הבנת חשיבות ההיערכות לחירום אצל מנהיגים מהחברה הבדואית", אומרת מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, טליה לבנון. "זו הזדמנות להנגיש ולפתח מומחיות לתמיכה פסיכו־סוציאלית לחברה הבדואית בנגב שבעבר נתפסה חברה מסורתית שאינה צרכנית של שירותים כאלה".

 

לדברי מנהלת הרווחה של המועצה המקומית לקייה, שיפא א־סנאע, "התחלנו את שיתוף הפעולה עם הקואליציה לטראומה במבצע 'צוק איתן' כאשר תושבי לקייה ספגו טילים ושתי ילדות נפצעו קשה והיו נפגעי חרדה רבים. בנינו יחד תוכנית לשעת חירום וגם לימי שגרה שכוללת סדנאות הפעלה לילדים והוריהם בזמן מלחמה וסדרת טיפולים פסיכולוגיים לילדים. אנחנו ממשיכים את שיתוף הפעולה הזה במטרה לחזק את החוסן הקהילתי".

 

  • הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע בעיתון "ידיעות הנגב"

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות