כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
מנצחים ביחד

הפועל רהט. שמחים לשלב שחקנים יהודים צילום: חיים הורנשטיין
הפועל רהט. שמחים לשלב שחקנים יהודים צילום: חיים הורנשטיין
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

הליגות הנמוכות בנגב מציגות דו־קיום מרשים על מגרש הכדורגל

בליגות הנמוכות ניתן לראות לא פעם כיצד שחקנים יהודים ובדואים משחקים זה לצד זה כל הדרך לניצחון ומשאירים את הדעות הקדומות מחוץ למשחק. "הקהל ברהט אוהב שחקנים יהודים. זה בא לידי ביטוי מבחינתם בכך שהם שופטים את הקבוצה על פי מספר השחקנים היהודים שבה", סיפרו בהפועל רהט

כרמל קושניר 
פורסם: 29.11.16, 09:22

אם יש מקום שבו הביטוי "דו־קיום" בין יהודים לערבים עובד הלכה למעשה, הרי שמדובר על מגרשי הכדורגל בליגות הנמוכות ברחבי הארץ בכלל, ובדרום בפרט. מזה עשרות שנים מתקיים שם, במרתפי הליגות של ההתאחדות לכדורגל, שיתוף פעולה פורה בין שחקנים יהודים לקבוצות מהמגזר, ולהיפך. שיתוף פעולה וסימביוזה שתורמים לשני הצדדים ושניהם תלויים בו במידה רבה מאוד.

 

עוד בנגב:

 

לא חסרות דוגמאות לשחקנים ערבים שעשו חיל בקבוצות ''יהודיות", ולהיפך. כך או כך, כשבמרבית הפעמים דווקא הצד האלים של יחסי יהודים לערבים זוכה לסיקור בכלי התקשורת השונים ברחבי העולם, בשקט-בשקט ומתחת לראדר, יהודים וערבים משחקים זה לצד זה במגרש הכדורגל בלי לדבר על פוליטיקה.

 

בעוד קבוצות ''מעורבות'' בליגות הגבוהות זוכות ל"אור הזרקורים", החלטנו להפנות את הפוקוס לליגות הנמוכות דווקא, שהצליחו להצמיח שחקנים מובילים ללא הבדלי דת ומוצא.

 

הזדמנות שווה לכולם

מכבי באר־שבע שמשחקת העונה בליגה ב' דרום הפכה בעשור האחרון לייצואנית שחקנים מהמגזר הבדואי לליגות הנמוכות. לא מעט שחקנים מהמגזר הצליחו להפוך לשחקנים משמעותיים במועדון במשך השנים האחרונות, ודוגמאות לכך לא חסרות.

 

בינתיים מכבי ירדה מנכסיה, ועכשיו בעלי הקבוצה החדשים מנסים לשחזר את ההצלחה. את התוצאות אפשר לראות בשטח. לא מעט שחקנים מהמגזר במגוון גילאים משחקים בקבוצות מחלקת הנוער של המועדון ולא מעט מהם גם הצליחו לעשות את הקפיצה הגדולה מהנוער לכדורגל בוגרים.

 

מכבי באר-שבע - מאמינים בהזדמנות שווה לכולם (צילום: הרצל יוסף)
מכבי באר-שבע - מאמינים בהזדמנות שווה לכולם (צילום: הרצל יוסף)
 

 

אחרי שבשנה שעברה המועדון החליף בעלות, ההנהלה החדשה משקיעה משאבים ומנסה לטפח דו־קיום הלכה למעשה. "הפרויקט 'מגרש ביתי' נולד במטרה לאפשר

לשחקנים מבאר־שבע והסביבה לצמוח מקצועית וחברתית במועדון שבו הם יראו בית", מסביר צוק חזיזה, מבעלי מכבי באר־שבע. "אחת המטרות החשובות ביותר שלנו היא לאחד בין כל סוגי האוכלוסייה באזור, ואנחנו פועלים במרץ בשביל לאפשר לשכבות החלשות להגיע ולהתאמן במועדון, גם מבחינת גישה למתקנים וגם בנושא מימון הפעילות לאוכלוסיות קשות יום. אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא לחבר בין המגזר הערבי לבין מכבי באר־שבע".

 

חזיזה מספר כי הם מעודדים ילדים מהמגזר הבדואי להצטרף לבית הספר לכדורגל שמפעילה הקבוצה. לדבריו, הקבוצה שמה לה למטרה להיות בית לכל הספורטאים באזור ללא הבדלי דת וגזע. "אנחנו תומכים בדו־קיום ומאמינים שדרך הספורט ייווצרו חברויות שימשיכו הרבה מעבר למגרש הכדורגל. אני קורא לאנשי מפתח בתחום שקוראים את הכתבה ליצור איתנו קשר ולהרחיב את שיתוף הפעולה בינינו, גם על ידי יצירת מפגשים חינוכיים וטורנירים משותפים".

 

בקיץ האחרון, מכבי באר־שבע החליטה ללכת צעד קדימה בנושא ומינתה את האנתרופולוגית וחוקרת הספורט, ד"ר שלומית גיא, לתפקיד בארגון שההגדרה שלו היא רחבה מאוד. "שלומית עוסקת בבניית מועדון כפי שאנו רואים אותו", מדגיש מנכ"ל הקבוצה, ניר חזות. "מכבי באר־שבע פועלת כדי להפוך את המועדון לבית עבור השחקנים המקומיים. אני רואה את השחקנים מהמגזר ואי אפשר להתעלם מהם. הם אזרחים לכל דבר. אנחנו חיים איתם, עובדים איתם ולומדים איתם. לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא שחקנים ברמה גבוהה מהמגזר. יש לנו כמה כישרונות צעירים בבוגרים שגדלו במכבי ואני שמח שהם אצלנו. אנו מאמינים במתן הזדמנות שווה לכולם, לא משנה מאיזה מוצא או רקע כלכלי הם מגיעים".

 

ד"ר שלומית גיא מחזקת את דבריו ואומרת כי "המועדון הוא שיקוף נאמן של החברה הישראלית ושל באר־שבע, וכיוון שאנו חיים באזור הנגב אנו רואים שיש במועדון הרכב מגוון והטרוגני של אוכלוסיות".

 

יש כבוד

צפונה מבאר־שבע במועדון הכדורגל צעירי רהט שואפים מזה מספר שנים שבכל עונה מספר שחקנים יהודים ייאישו עמדות בסגל. גם העונה צעירי רהט של גאב'ר אבו סהיבאן מצליחה להפתיע והיא מתמודדת בצמרת ליגה ב' עם שאיפות להתמודד על הכרטיס לליגה א'. בשורותיה משחקים כמו בכל עונה מספר שחקנים יהודים, ביניהם השוער הוותיק אשר אלחרר שנחשב לאחד השוערים הבכירים בליגות הנמוכות במשך שנים ארוכות.

 

"זאת העונה השנייה שלי בקבוצה, מבחינת הכבוד שנותנים לשחקן ותיק זה משהו שלא ראיתי קודם", אומר אלחרר. "זה שונה מאוד מהרבה קבוצות מהמגזר היהודי, בכל אופן. כאן אני מקבל יחס מעבר לעוד שחקן בקבוצה וזה הדדי. היה לנו משחק אימון באשקלון, ובסוף המשחק אירחתי את השחקנים שלנו עם פיצה ושתייה. המחווה הקטנה הזאת גררה תגובות מרגשות שהפתיעו אותי מאוד למען האמת. בשבילי זה היה משהו קטן, אבל עבור החברים שלי לקבוצה זה היה משהו גדול, וזה מחמם את הלב. אנחנו חיים אחד לצד השני וחשוב מאוד לשמור על יחסי שכנות טובים בכל מצב".

 

סיפור שממחיש את הרדיפה של אבו סהיבאן אחר מציאת פשרות התרחש בקיץ במהלך משחק אימון בין צעירי רהט ובין מ.ס באר־שבע. קטטה שפרצה בין מספר שחקנים בשתי הקבוצות הובילה לפגיעה בעינו של מגן באר־שבע, יניב איפרגן. תחילה היה נראה שהתקרית תעיב על היחסים בין שני המועדונים, אך אבו סהיבאן פעל במהירות על מנת לשים את הסיפור מאחור והגיע יחד עם מספר חברי הנהלה לאימון היריבה על מנת לדבר עם איפרגן שנפגע ולהעניק לו פרחים.

 

"זאת הדרך שלנו", מדגיש אבו סהיבאן. "ככה אני פועל תמיד כשנוצרות בעיות כאלה. אסור לנו לתת להן להרוס את היחסים עם השכנים היהודים שלנו. כולנו נמצאים כאן בסירה אחת וחשוב לי שגם את הצד שיפה של המגזר יראו אצל היהודים".

 

איש העסקים המקומי רושדי אלבחירי שלקח על עצמו את ניהול המועדון העונה, משוכנע שהצלחה מקצועית תביא לשורות הקבוצה שלו, לא מעט כישרונות גם מהמגזר היהודי. "הכל עניין של הצלחה", הוא קובע. "אם יש הצלחה נהיה מטרה אטרקטיבית גם עבור שחקנים מהמגזר היהודי".

 

אלבחירי משבח את שחקני הרכש שלו, אך מודה שהיה רוצה לראות עוד שחקנים יהודים בשורות הקבוצה. "זה סימן לכך שאין אפליה בספורט, שלספורט יש כוח לתווך בין דורות ומגזרים. זה נותן לי תקווה קטנה שגם את הבעיות הגדולות נדע לפתור. יש אנשים ששומעים רק דברים שליליים על המגזר הבדואי, כשבמציאות אין רק שחור או לבן. היום אני מסתכל על הנציגים שלנו בכנסת ולא אוהב את מה שאני רואה. הם לא מייצגים את הדור הצעיר שרוצה לחיות ביחד".

 

תורם לאימונים

קבוצת הכדורגל של הפועל רהט מהווה מודל לחיקוי לדו־קיום על כר הדשא. מזה שנים משחקים בקבוצה שחקנים יהודים מרחבי הנגב, ולפרקים גם צוות האימון היה מורכב ממאמן יהודי ועוזר מאמן, שחקן בית לשעבר בן העיר. גם היום למרות הירידה לליגה ג', בשורות הפועל רהט משחקים מספר שחקנים יהודים כשוואחיד אלסנע, האיש הכל יכול בקבוצה, מבין את החשיבות הרבה בשילוב שחקנים משלל עדות ולאומים.

 

הפועל רהט - מוצאים יתרונות בקבוצה מעורבת (צילום: חיים הורנשטיין)
הפועל רהט - מוצאים יתרונות בקבוצה מעורבת (צילום: חיים הורנשטיין)

 

"קבוצה ללא שחקנים יהודים נחשבת לפחות טובה בליגה", מסביר אלסנע את נקודת מבטו. "זה טוב למועדון כי השיח באימונים חייב להיות רק בעברית, וגם אני משתדל לדבר באימונים בעברית כי יש לנו שחקנים שלא מבינים ערבית. זה משרה אווירה שונה ממה שרגילים השחקנים המקומיים. יש תחושה יותר גדולה של סדר ומקצועיות. שחקן יהודי שבא מבחוץ מוסיף לך אלמנטים במשחק שחסרים לנו הבדואים כמו אופי רגוע שיכול לשלוט בעצמו כשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, בגלל שיש אמוציות רבות בכדורגל. הוא נותן לך איזון לקבוצה וגם לשופט לא כזה פשוט ישר לשלוף כרטיסים. גם הקהל ברהט אוהב שחקנים יהודים. זה בא לידי ביטוי מבחינתם בכך שהם שופטים את הקבוצה על פי מספר השחקנים היהודים שבה. שחקן יהודי מביא ערך מוסף לקבוצה ומשתלב עם מה שיש שם. גם בצד המקצועי וגם המנטאלי".

 

אלסנע משוכנע שבעתיד, בניגוד להיום, לשחקנים ערבים יהיה פשוט יותר להשתלב גם בקבוצות "יהודיות", שלדבריו, עדיין מערימות לא מעט קשיים בדרך. "בעיניי כאיש חינוך, חשוב מאוד שיותר שחקנים ערבים ייצגו את המגזר", קובע אלסנע. "היום למשל קשה מאוד להכניס שחקן ערבי לקבוצה יהודית אם הוא לא יותר טוב בכמה רמות מרוב השחקנים בקבוצה וגם חייב לדבר עברית. הגיוון ועירוב התרבויות מוציא את המיטב משני המגזרים ותורם להבנה שזאת הדרך לחיות כאן בעתיד. רק תוך כדי עזרה הדדית והכרת הצד השני".

 

מאמן הכדורגל הוותיק דני וקנין עמד לא מעט משחקים על הקווים כמאמנה של הפועל רהט וגם של צעירי רהט. וקנין בטוח שאנשים כמוהו וכמו מאמני הליגות הנמוכות יפתחו דלתות בעתיד למספר הולך וגדל של מאמנים בשני המגזרים. "חייבים להבין דבר פשוט", הוא מסביר. "הכי קל זה להסתגר בתוך הקהילה שלך, אבל לטעמי צריך לתת צ'אנס לאנשים אחרים שהם אולי שונים ממך, אבל גם להם יש את הכישרון שלהם ואת היתרונות שלהם. אשמח בעתיד להמשיך לעבוד בכל קבוצה מכל מגזר. אני לא עושה אפליות כלפי אף אחד".

 

"הם שכנים שלנו"

מ.כ ערד מליגה ג' מחוז דרום היא קבוצה די חדשה בנוף הכדורגל של הליגות הנמוכות. הקבוצה הבכירה בערד, זו שפעם עשתה חיל בליגה א' ומילאה את האצטדיון העירוני במאות ואלפי אוהדים, כבר מזמן לא נמצאת על מפת הכדורגל, אך היורשת הצעירה שלה, מ.כ ערד, תנסה ללא ספק ללמוד מהניסיון שלה.

 

כבר היום ערד שנחשבת ליעד פחות אטרקטיבי עבור הכדורגלן הממוצע בליגות הנמוכות, בשל המרחק שלה ומזג האוויר היחסית סוער בחורף. אבל הקבוצה מצליחה לגייס שחקנים, הרבה בזכות האמונה שאין הבדל בין כדורגלנים ממגזרים שונים, וכך את בסגל המועדון יש לא מעט שחקנים מהמגזר הבדואי.

 

"במשך שנים בערד שיחקו שחקנים מהמגזר", מספר מאמן הקבוצה, אורי היקלי. "וגם היום אנחנו רואים בכך חובה כמועדון ספורט. קיבלנו החלטה מודעת בקטע הזה כי כולנו רוצים להצליח ויש פרגון הדדי בין כולם כאן. זה לא משהו זמני כי הקבוצה זקוקה לשחקנים הבדואים שלה ובמקרים מסוימים אפילו תלויה ביכולת שלהם מבחינה מקצועית. אנחנו כמועדון מאמינים בדו־קיום בין השכנים בערד ובשאר המקומות בארץ. הם שכנים שלנו ואנחנו לא מסתכלים בתעודת הזהות כשבוחנים את היכולת של שחקן על הדשא. אם הוא שחקן מספיק טוב מבחינה מקצועית ועונה לדרישות של המאמן, הוא יהיה אצלנו, אם ירצה בכך. אם לא, אז זה לא קשור להיותו ערבי או יהודי".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות