כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
מיס כדור הארץ

יש לי 25 אלף עוקבים באינסטגרם, וכמעט כולם מהמגזר . מירה קאחלי צילום: מוסא בסול
יש לי 25 אלף עוקבים באינסטגרם, וכמעט כולם מהמגזר . מירה קאחלי צילום: מוסא בסול
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

עמדתי מול השופטים בלי מייק-אפ ובשמלת כאפייה

לצידה של נציגת פלסטין ועם הטייטל "נציגת ישראל", התייצבה מירה קאחלי מתרשיחא על הבמה בתחרות מיס כדור הארץ בפיליפינים. בשמלת כאפייה, בה בחרה כלבוש הלאומי של המדינה, היא עוררה לא מעט ביקורת ברשת. אבל קאחלי, סטודנטית ודוגמנית מתחילה, לא מתכוונת לעצור כאן

מירית קושניר סטרומצה 
פורסם: 29.11.16, 09:25

מירה קאחלי לא תיארה לעצמה את היקף הסערה שתתעורר בעקבות נסיעתה לתחרות Miss Earth בפיליפינים. לפני שלושה חודשים היא התבשרה כי נבחרה לייצג את מדינת ישראל בתחרות, שהיא תחרות היופי הבינלאומית השלישית בגודלה בעולם, אחרי מיס יוניברס ומיס וורלד. קאחלי ארזה שלוש מזוודות גדולות, שאחת מהן הכילה רק תכשיטים ונעלי עקב עד אפס מקום, ונסעה אל התחרות כנציגת מדינת ישראל. צעירים במגזר הערבי מתחו עליה ביקורת בשל עובדה זו, ועוד בטרם נרגעו הרוחות, נולד משבר חדש: לאינסטגרם ולפייסבוק עלו תמונותיה של נציגת ישראל כשהיא לבושה בשמלה עשויה מבד כאפייה. קאחלי לבשה את השמלה כשהתמודדה באחת התחרויות שהתקיימו במסגרת התחרות הגדולה.

 

קראו עוד ב-mynet:

 

בשמלת הכאפייה שאותה לבשה בתחרות. מירה קאחלי (צילום: מוסא בסול)
בשמלת הכאפייה שאותה לבשה בתחרות. מירה קאחלי (צילום: מוסא בסול)

 

 

שמלת הכאפייה הוצגה עוד בשנה שעברה בקולקציה שעיצבה דורית (דודו) בר אור. בשבוע האופנה הישראלי צעדו על המסלול דוגמניות בשמלות ובחצאיות עשויות מבד כאפייה רקום בשלושה שילובי צבעים: שחור-לבן, תכלת-לבן ואדום-לבן. אך בעוד שבשבוע האופנה דיברו על יצירת שפה חדשה ומעניינת ועל קולקציה שחוקרת שאלות על אסתטיקה וזהות מקומית, בתמונות מהפיליפינים הפכה שמלת הכאפייה לסדין אדום.

 

"אנשים שאלו למה אני לובשת את הלבוש הפלסטיני כשאני מייצגת את ישראל, ואת מי אני מייצגת בכלל", אומרת קאחלי השבוע. "בזמן אמת לא הגבתי, אבל כשחזרתי לארץ עניתי שאני מייצגת את המדינה וגם את הערבים שחיים בה, ולכן מה שעשיתי הוא הגיוני. אני לא מבינה את הכעס כשהמעצבת שעיצבה את השמלה היא בכלל יהודייה, ודוגמניות אחרות לבשו אותה לפני".

 

של מי היה הרעיון ללבוש אותה? "התלבושת הלאומית היתה אחד התנאים שהציבה התחרות, וסוכנות הדוגמנות שלי היתה זו שבחרה בלבוש הזה, בשמלה מבד כאפייה בשחור-לבן".

 

קאחלי (21), סטודנטית לתקשורת במכללת כינרת בטבריה, היא בת למשפחה נוצרית. היא נולדה וגדלה בשכונה הדרומית בתרשיחא. לאביה יש נגרייה, אמה מנהלת
חשבונות, והיא הבכורה בין שלושת ילדי המשפחה. לצד לימודיה, היא עוסקת בדוגמנות. בתחרות התמודדה גם נטלי רנטיסי (18) מרמאללה, סטודנטית לגיאוגרפיה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת ביר זית, שעמדה על הבמה בפיליפינים כנציגה הראשונה של פלסטין בתולדות תחרויות היופי הבינלאומיות. שתיהן לא העפילו לבסוף לשלב הגמר של התחרות, והזוכה היתה מיס אקוואדור. "ביני לבין נטלי", אומרת קאחלי, "היה קשר של 'שלום שלום'. לא הפכנו לחברות קרובות, אבל גם לא התעלמנו זו מזו".

 

לדאוג לעצמנו

השתיים היו חלק מ-95 צעירות שהשתתפו השנה בתחרות Miss Earth, המכונה בארץ גם מיס כדור הארץ, והגיעו מארצות הברית, צ'כיה, אינדונזיה, גרמניה, לבנון וגם עיראק, שחזרה להשתתף השנה לאחר הפסקה של מספר שנים. ישראל שולחת מתמודדות לתחרות כבר 13 שנה. בחמש השנים האחרונות נמצא הזיכיון הישראלי בידי יארא משעור, עורכת מגזין הנשים בערבית "לילכ", ומי שנשלחות לייצג את ישראל הן לרוב ערביות ישראליות.

 

 אני בונה על קריירת דוגמנות בינלאומית. מירה קאחלי (צילום: ענבל מרמרי)
אני בונה על קריירת דוגמנות בינלאומית. מירה קאחלי (צילום: ענבל מרמרי)

 

"אני מקדמת את האשה הערבייה כי אני ערבייה", אומרת משעור באופן ישיר. "הירחון שלי אמור לשרת את הנשים בכלל, ואת האשה הערבייה בפרט. חשוב לי לשים את הבחורה הערבייה הישראלית על המפה העולמית, כי אם לא אשים אותה שם, אני בטוחה שהמגזר היהודי לא יעשה זאת. כמה בחורות ערביות ישראליות השתתפו בתחרות מלכת היופי של ישראל? שתיים או שלוש. איפה הן מיוצגות? אני לא רואה אותן בתחום הדוגמנות. ישנם רבים שעדיין חושבים שהערבים הישראלים חיים בעבר. המגזר השתנה, אבל הם עדיין רוצים לראות אותנו בנישה מסוימת, שאנחנו כבר לא נמצאים בה. זו בורות, שלפעמים גובלת בגזענות. יש הרבה בחורות ערביות שיכולות להיות דוגמניות, אבל לא קל להיכנס למגזר היהודי. כערבייה, לקחתי על עצמי לתמוך בבחורות האלה".

 

כלומר, זה עקרוני לשלוח לתחרות רק צעירות ערביות? "חשוב לי לייצג את הבחורה הערבייה, אבל מעניין אותי שגם בחורות יהודיות ישתתפו. זה לא תמיד מסתדר, אבל אשמח אם תהיה גם יהודייה".

 

השנה, לראשונה, קיבלה משעור גם את הזיכיון הפלסטיני, ובחרה ברנטיסי. "התחרות הזאת גרמה לי להבין שאנחנו, הערבים הישראלים, צריכים לדאוג לעצמנו", היא אומרת, "כי פתאום ראיתי איך כל הבעיות שהיו מתחת לרצפה, צפו ועלו. נטלי הפכה בתוך לילה למשהו כמו סמל לאומי, וכשרצינו לעשות לה יום צילומים, פניתי ללקוחות שלי, יהודים וערבים ישראלים, בעלי חברות שאני משתפת איתם פעולה כבר שנים. 90 אחוז מהם סירבו לתת לנו בגדים לצילומים, כי הבחורה מפלסטין. הפחד היה באוויר. אולי זה פחד מדעת הקהל. בכל אופן, לא ציפיתי לזה. בסוף נסעתי והבאתי לה בגדים מרמאללה".

 

והבחירה בשמלת הכאפייה? "זה נראה לי משהו טבעי. מירה ערבייה, וזה מסמל אותה. בישראל יש ערבים פלסטינאים, אז איפה הבעיה? תחרות Miss Earth אינה פוליטית, אבל אצלנו הכל נעשה פוליטי. היו כאלה שאמרו שהמעצבת גנבה לערבים הישראלים את הביגוד הלאומי, כמו שגנבו לנו את החומוס. אני לא רואה את זה ככה. דודו בר אור עיצבה משהו יפה באלמנטים ערביים, ולא נראה לי שהיא רוצה לגנוב משהו ממישהו".

 

תמנון ונחש ים

קאחלי הגיעה לתחרות במקרה: "מסוכנות הדוגמנות לילכ, שם צילמו אותי בעבר, הודיעו לי שעושים אודישן בנצרת לכמה בנות לקראת התחרות, והם גם היו אלה שהתקשרו להודיע לי שהתקבלתי. לא ידעתי כמה בנות נוספות התמודדו, ובוודאי שלא ידעתי מי הן. מאוד התרגשתי מהטלפון הזה. קצת חששתי והיה גם לחץ, כי הבנתי שאני הולכת לייצג מדינה שלמה. זו היתה הפעם הראשונה בחיי שנסעתי לבד לחו"ל, נסיעה ארוכה של שלושה שבועות, וגם לא ידעתי איך יהיו היחסים עם הבנות האחרות בתחרות. התחלתי להתארגן חודש לפני הנסיעה. לקחתי מוצרים מכל נותני החסויות שלנו - בגדים, תכשיטים, בגדי ים, נעליים. ארזתי עשר שמלות ערב אלגנטיות ופריטים של מותגים עולמיים, כמו מאק (איפור), ג'ק קובה (לבנים ובגדי ים) ומיכל נגרין (תכשיטים).

 

"מרגע הנחיתה בפיליפינים, התייחסו אלינו כמו אל מלכות. זה היה נהדר: שירות וי.אי.פי, שכלל ליווי צמוד של מישהו שמחזיק שמשייה מעל לראשך, שירותים בתוך האוטובוס, מלון מפואר שמתחלף בכל יומיים במלון מפואר אחר, חמש פעמים ביום מסעדות פאר, והאוכל מעולה. המון מאכלי ים ופירות טרופיים טריים, ולראשונה בחיי אכלתי תמנון ונחש ים. צילמו אותנו בכל מקום. יש עוני בפיליפינים, אבל אנחנו לא ראינו אותו. היינו מוקפות באנשי אבטחה, שהובילו אותנו מפינוק אחד לשני. ראינו את מנהלי בתי המלון מתניידים באמצעות ממסוקים. נתנו לנו כל כך הרבה חולצות ונעליים, עד שנאלצתי לקנות מזוודה נוספת רק בשביל המתנות.

 

"ראינו רק את הצד הטוב של הפיליפינים, כמו הביקור באי davao, שהוא ממש גן עדן. כל ארבע בנות קיבלו שם וילה על קו המים, והבריכות של הווילות נראות כאילו הן מחוברות לים. בתוך כל אלה השתלבה התחרות. במשך שלושת השבועות השתתפנו בשלבי התחרות כשאנחנו לבושות בבגדי ים ובשמלות ערב. השלב הבא היה לעמוד בפני נבחרת השופטים בבגד ים ובלי טיפת איפור. לפני הכניסה אל החדר, שהיה שטוף באור כדי שיוכלו לראות אותנו היטב, ניגבו לנו את הפנים כדי לוודא שאין עלינו מייק-אפ. השיער היה מסודר, אבל לא בהגזמה. הם ריאיינו אותנו במשך שתי דקות בדיוק, והיינו צריכות לספר קצת על המדינה שלנו ועל מה שאנחנו רוצות לעשות בה בקשר לאיכות הסביבה. המשפט שבחרתי להדגיש בפניהם היה 'בואו נקדם את הבנייה הירוקה'".

 

מה את יודעת על בנייה ירוקה? "היינו צריכות לדבר על תוכניות לעתיד ועל מה שעשינו עד עכשיו בהקשר של איכות הסביבה. אמרתי שבמדינה שלי לא ממש יודעים על הנושא הזה ושאני רוצה להרחיב את הידע".

 

איך תעשי את זה?

"אלך לבתי ספר, אתחיל מהילדים הקטנים, כי הכל עניין של חינוך, וחינוך צריך להתחיל בגיל צעיר. הייתי רוצה שיתחילו לחנך כאן ילדים לקיימות וסביבה ירוקה".

 

יופי וסביבה

היה לך קשר לזה לפני התחרות?

"כן, אבל לא מספיק. הנושא מדבר אלי, והוא קשור גם ליופי - היופי של הסביבה שלנו, הארץ והאדמה. הכל קשור. במשפחה שלי מחוברים לזה. אנחנו לא מלכלכים, שומרים על ניקיון הסביבה".

 

ואיך הרגשת בעניין של ייצוג מדינת ישראל?

"זה כבוד בשבילי. היה לי הרבה לחץ מהסביבה בגלל זה, אבל לא התרגשתי. הלחץ היה כפול: בסביבה הקרובה עודדו אותי לייצג את המדינה וציפו ממני לייצג אותה בכבוד. מצד שני, היו הרבה קולות שטענו שכאחת מהמגזר, אני לא צריכה לייצג את המדינה. בבית מאוד עודדו אותי. ההורים והמשפחה מאוד גאים בי. בעירייה עשו לי כבוד ונתנו מתנות, וגם בכפר - אלה האנשים הכי תומכים בעולם. גם מהפיליפינים הייתי בקשר קבוע איתם, והם היו מדברים איתי ומעודדים אותי. בסך הכל, הבאתי כבוד לכפר. אני לא רוצה לדבר על פוליטיקה, רק אומר שמצד שני היו לי הרבה מתנגדים, שלא אהבו את הרעיון שאסע לייצג את המדינה.

 

"יש לי 25 אלף עוקבים באינסטגרם, וכמעט כולם מהמגזר. יש ביניהם כאלה שאני לא מכירה, מהדרום וממקומות אחרים בארץ. הם השתגעו מהעובדה שאני הולכת לייצג את ישראל. זה לא הבהיל אותי, כי ידעתי שאני מייצגת גם אותם. אמרתי בכל הזדמנות שאני מייצגת את המדינה וגם את המגזר. ואגב, ההתנגדות הזאת לא החלישה אותי, אלא דווקא נתנה לי דחיפה לעשות את הדברים יותר טוב ולהצליח עוד יותר במשימה שלקחתי על עצמי. בתחרות פגשתי מתמודדת נוספת שהיו לה הרבה מתנגדים, הבחורה מהפיליפינים. אולי הסיבה היא העימותים האתניים בפיליפינים. בכל אופן, היא רצתה לפרוש. אני בכלל לא הרגשתי ככה, וניסיתי לעודד גם אותה".

 

כששבה לביתה, המתינה לה כאן סוזוקי ספלאש אפורה שקנו עבורה הוריה הגאים. בעתיד לא בטוח שתעסוק בענייני קיימות, למרות שהיתה רוצה "ללמד אנשים להתייחס יותר יפה לכדור הארץ. אולי אעסוק באופנה, אולי בבעיות המגזר. אני עוד לא יודעת".

 

תחזרי לתרשיחא אחרי הלימודים? "אני לא חושבת שהכפר הוא המקום בשבילי. בא לי לגור בעיר גדולה. אני בונה על קריירת דוגמנות בינלאומית, אז אולי אגור בתל אביב ואולי אפילו במילאנו, בירת האופנה העולמית".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות