כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
קרקע בוערת

60 שנה חשבו שהכל כשורה צילום: צפריר אביוב
60 שנה חשבו שהכל כשורה צילום: צפריר אביוב
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

המלחמה על הבית: מאות מתושבי קרית גת עשויים למצוא עצמם ללא קורת גג

120 משפחות מרובע החורש בקרית גת גילו יום אחד שהבית שרכשו לפני 60 שנה אינו שלהן. החוזים שעליהם חתמו חצי ריקים, ולכן ילדיהם לא יכולים לבנות על הקרקע. לפני שמונה שנים עתרו לביהמ"ש המחוזי, וכעת משהפסידו הם חוששים כי יפונו. השלב הבא - פנייה לביהמ"ש העליון

שי לוי 
פורסם: 22.11.16, 06:14

מאות מתושבי רובע החורש בקרית גת עשויים למצוא את עצמם ללא קורת גג, מפונים מהבתים שבהם התגוררו משנות החמישים. זאת בשל חוזים לא מספקים שחתמו אז, בהיותם עולים חדשים, מול המדינה.

 

עוד בדרום:

 

שמונה שנים לאחר ש־85 משפחות מקרית גת הגישו תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) וחברת עמידר בבקשה להכיר בזכותן על הקרקע, דחה לאחרונה בית המשפט את בקשתן. בפסק דין של השופט גד גדעון מבית המשפט המחוזי בבאר שבע נכתב כי התביעה נדחית ועל התובעים לשלם לכל אחת מהנתבעות (מדינת ישראל ועמידר) הוצאות משפט בסכום כולל של 30 אלף שקלים.

 

מדובר ב־120 משפחות (85 מהן לקחו חלק בתביעה, היתר לא עמדו בהוצאות המשפט) שרכשו את הקרקע לפני שנים רבות, מרביתן עם בניית העיר ב־1956. מכיוון שהרוכשים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם, לרבות הצגת מסמכים ישנים משנות ה־50, בית המשפט דחה את הבקשה וכעת מצויות המשפחות בסכנת פינוי.

 

כ־40 משפחות חוששות כי יאבדו את מלוא השטח שלהן, לרבות הבית שבו הן מתגוררות. היתר חוששות מאיבוד החלקה שבבעלותן, חלקה או כולה (כשלמרבה האבסורד, בחלק מהמקרים מדובר בחלקות שבהן הוצבו לולים או מחסנים עליהם משלמות המשפחות ארנונה). כעת חושפות המשפחות את סיפורן ומציינות כי בעוד כשבועיים ימשיכו במאבקן במשפטי, כשיעתרו לבית המשפט העליון.

 

"אנשים היו תמימים"

הסאגה החלה, כאמור, בשנות ה־50 של המאה הקודמת, אז התיישבו משפחות שעלו לארץ ממרוקו באזור שמוכר כיום כרובע החורש בקרית גת. באותן שנים חתמו המשפחות על הסכם מול מינהל מקרקעי ישראל (ששינה בינתיים את שמו לרמ"י). לדבריהן, בשנות ה־80 הן נקראו להסדיר את זכויותיהן בקרקע מול חברת עמידר.

 

מה שהן לא ידעו, ושיפגע בהן כעבור שנים, זה שהחוזים שעמידר החתימה אותן עליהם לא היו מלאים. הזכויות לא פורטו על גבי הדפים ומלבד חותמת לא מולאו סעיפי החוזה, כך שבפועל מדובר בהסכמים שלא שווים את הנייר שעליהם הם כתובים, תרתי משמע. "אנשים היו תמימים", מספרת ראש ועד השכונה, איילת יטן.

 

התושבים - בית המשפט דחה את טענותיהם (צילום: צפריר אביוב)
התושבים - בית המשפט דחה את טענותיהם (צילום: צפריר אביוב)

 

מדובר בסיפור המזכיר מקרים שקרו בעבר במדינת ישראל - בליפתא שבשיפולי ירושלים ובגבעת עמל ובשכונת הארגזים שבתל אביב. כעת חוששים דיירי שכונת החורש כי כמו חבריהם בשאר חלקי הארץ גם הם יקבלו צווי פינוי ויאבדו את אדמתם.

 

מי שממחישה את הסיפור היטב היא שושנה אמזלג, שרכשה את ביתה ב־1956 יחד עם בעלה שלמה, שהלך לעולמו לפני שנה. "באנו לפה אני ובעלי, זוג צעיר, בשנות ה־50. זה היה בזמנו בית שכור של עמידר עבור עובדי חוות 'הזרע'. אחר כך הוציאו את זה למכירה וקנינו את הבית מעמידר, כדת וכדין". אמזלג מציגה בפנינו את ההסכם, עליו יש חתימה של עמידר.

 

"אלה אנשים שמשכו אותם לגור פה כדי להקים את העיר", אומר מ', תושב השכונה. "לא הרבה יודעים אבל גם אלי כהן, שהיה מרגל, גר פה". אמזלג מוסיפה: "אמרו לנו: 'יש לכם פה שטח שתגדלו עופות וירקות. זה הבית וזה השטח'. לא אמרו כלום על מינהל ובעיות. עד שלא תלו פה את המודעות של ההתרעות, 60 שנים לא ידעתי שיש בכלל בעיה".

 

"פתאום היו מודעות פינוי"

מתברר שמי שעוררו את רמ"י וחשפו את הבעיה הם אנשי השכונה עצמם, כפי שמסבירה יטן: "הכול התעורר אחרי שבנים שהתבגרו רצו לבנות בשטח של ההורים שלהם, כמו שקורה בהרבה מקומות. כולם ידעו שזה מוגדר כמשק עזר, באותן שנים אפילו עודדו אותם לזה וסיפקו להם כלי עבודה. נכון שקרית גת גדלה והפכה לעיר, אבל הם ידעו שזה הסטטוס. אמרו להם בסדר, אבל כדי שתוכלו לבנות אתם צריכים לעשות שינוי ייעוד קרקע - הליך ביורוקרטי שנמרח וטופל מול החכ"ל (החברה הכלכלית), העירייה, רמ"י ומי לא".

 

לתושבים נמסר שכדי להעביר את הקרקע לבנים הממשיכים הם צריכים לעשות שינוי ייעוד וכך יקבלו את הקרקע ב־31% מערכה. אלא שהשנים עברו, תכניות צצו ונפלו בגלל בעיות טכניות וביורוקרטיות, "אבל אף אחד לא חשב שיש בעיה עם האדמה, שהיא לא באמת שלנו", אומרת יטן.

 

התושבים - גילו את הבעיתיות כשכבר היה מאוחר מדי (צילום: צפריר אביוב)
התושבים - גילו את הבעיתיות כשכבר היה מאוחר מדי (צילום: צפריר אביוב)

 

על פי התושבים, שחשבו שהם פועלים לשינוי ייעוד הקרקע, "הלכנו למינהל (רמ"י) ופשוט זרקו אותנו מהמדרגות. פתאום אמרו לנו 'מי אמר שאלו הקרקעות שלכם?'. אז הבנו שיש בעיה והערנו את השד. זה היה ב־2007 ושבועיים אחרי פתאום הייתה מודעות פינוי. אז התברר לנו שיש לקרקע שינוי ייעוד לבניית דירות. אמרו לנו שיש תכנית מוכנה ומי שרוצה יכול להגיש התנגדות. עוד היינו בשלב התמים, חשבנו שיקשיבו לנו ותהיה לנו עדיפות, אז הגשנו התנגדות".

 

או אז גילו התושבים שאין להם חזקה על הקרקע והם כלל לא מהווים גורם רלוונטי. הם גם גילו שהיו עוד קרקעות כאלה בקרית גת, למשל בשכונת גליקסון, שם לקחו לדיירים חצי מהקרקע והיא נמכרה ליזמים - אלא שתושבי גליקסון עיכבו את שיווק הקרקעות, הצילו את המצב וקיבלו את מה שרצו.

 

"אצלנו זה היה מסובך יותר, כי הבנו את זה מאוחר מדי", אומרת יטן, "אז הגשנו תביעה נגד המינהל ועמידר. מאז אנחנו במחוזי, עד עכשיו, שהוא פסק נגדנו. השופט התעלם מכל הטענות שלנו, אפילו לא קיבלנו פיצוי".

 

"משחק מכור"

יודגש: טענות התושבים נגד רמ"י ועמידר נדחו על ידי בית המשפט, וברמה הטכנית אין לטענותיהם בסיס - לפחות עד שיוגש הערעור. אלא שמבט מעבר לצדדים הטכניים מגלה מציאות מורכבת שגורמת לתושבים כמו מ' לדבר על כך ש"המשחק היה מכור". התושבים כועסים כיוון שבית המשפט ביטל למעשה את החוזים שנחתמו מול עמידר.

 

השופט גדעון כתב במפורש כי "הצדדים לא הרימו את הנטל להוכיח את טענתם בדבר פרטי היעלמות החוזים". כלומר, התושבים לא הצליחו להוכיח שבשנות ה־50 ולאחר מכן בשנות ה־80 החתימו אותם על חוזים לא רלוונטיים או עם פרטים חסרים. בנוסף ציין כי החוזים אינם תקפים בשל "פרטים חסרים".

 

אמזלג מראה לנו את החוזה עליו חתמו היא ובעלה מול עמידר, ואכן, אפילו סעיף תקופת חכירת הקרקע ריק. למעשה, חוץ מפרטים אישיים וחתימות כל הרובריקות של החוזה ריקות. אין לו שום תוקף. "לא חשבנו שעושים לנו דבר כזה", אמרה. "באנו ממרוקו לארץ הקודש, נציג של המדינה היה אלוהים, ומי חשב באותן שנים לא להאמין לאנשים האלה עם החליפות?".

 

גם משה עיני מספר: "אני בעיר מ־1957 ורכשתי את הבית שלי ב־1972. רכשתי מעמידר בכסף, הכול כמו שצריך. חתמתי על חוזה וכתוב במפורש 'חלקה בשלמות'. אף אחד לא אמר לי שתהיה בעיה, לא אמרו שאני קונה בית שלא יהיה שלי אחרי 50 שנים. ועוד קניתי בית הרוס שהקמתי מאפס". לדבריו, הוא לא חתם על ההסכם הנוסף בשנות ה־80.

 

יטן מוסיפה: "הם פשוט העלימו מסמכים. נעשה פה עוול לאנשים. כאשר הוקם המינהל זה היה כדי לעשות סדר בקרקעות של המדינה. בשנות ה־80 הם החתימו

אנשים על חוזים והתושבים לא ידעו על מה הם חותמים. אנשים חתמו עם טביעת אצבע על חוזה. התברר שהם בכלל לא ידעו קרוא וכתוב. אני לא מבינה איך שופט מתעלם מדבר כזה. אנשים חתמו על חוזים ואז לקחו להם את החוזים. אתה רואה שבעל הבית ועמידר חתומים על חוזים ובפנים אין מידות של שטח, הרבה פרטים חסרים, הכול פרוביזורי. מה שכן, נתנו להם שרטוטים של השטח, אז הם חשבו שזה חוזה תקין".

 

בית המשפט הסביר זאת כ"שרטוט לדוגמה" ולא שרטוט של הבתים עם המטראז'. "אנשים כמו אבא שלי באו עם אמונה כל כך גדולה בארץ ישראל, ופשוט עבדו עליהם", אומרת יטן.

 

מקווים שדהרי יעזור

אלא שהבעיה לא מסתכמת בכך. לאורך השנים הלכו לעולמם כמה מהבעלים המקוריים של הבתים, ואזרחים אחרים רכשו את הבתים. מ' הוא אחד מהם: "רכשתי את הבית לפני 15 שנים בערך", הוא מספר, "ואף אחד לא אמר לי כלום. כשקניתי את הבית לא אמרו שזה לא יהיה הבית שלי, לא אמרו שיש בעיה עם הקרקע. זה נרכש באופן חוקי, עם כל האישורים".

 

תושבי השכונה מספרים שבעבר זכו לסיוע מצד ראשי העיר שהפכו לחברי כנסת, "בעיקר מזאב בוים ז"ל", הסביר עיני. אולם חברי הכנסת וראשי העיר לא יכולים היו להתערב בגלל ההליך המשפטי בבית המשפט המחוזי. עכשיו, כשהם הפסידו במשפט, התושבים מנסים לגייס את ראש עיריית קרית גת, אבירם דהרי. הוא הסכים לפגוש אותם, והם מקווים שהוא יעזור להם. אבל יש לכך זמן קצוב מאוד, שכן יש להם 45 ימים לערער על החלטת המחוזי לעליון, ומאז ההחלטה עבר כבר חודש.

 

התושבים מרגישים כאילו המדינה תקעה להם סכין בגב. "בית המשפט טוען שהחוזים לא קבילים, שעמידר בכלל לא הייתה רשאית למכור קרקעות", אומרת יטן. "דמיין לעצמך שאתה רוכש בית ואחרי 60 שנה אומרים לך 'הבית בכלל לא שלך, תעזוב את המקום'. זה בדיוק מה שקרה לנו".

 

מדובר בסיפור שישפיע, כפי הנראה, על אזורים נוספים בעיר ואף במדינה כולה. תושבי רובע חורשים בקרית גת נמצאים כעת בחזית, במקום שבו היו תושבי גבעת עמל ושכונת הארגזים בתל אביב, וכנראה יהיו עוד הרבה דיירים בשכונות בכל הארץ, שעדיין לא יודעים שזה מצבם. כשיגלו זאת סביר להניח שזה יהיה מאוחר מדי. "באותן שנים הכול היה פויילישטיק", סיכמה יטן. "זה הסיפור של הוותיקים, שאותם דפקו ועליהם עשו את הקטע הזה ומשם גלגלו את הבעיה".

 

מרשות מקרקעי ישראל טרם התקבלה תגובה.

 

מעמידר טרם התקבלה תגובה.

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות