כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
תמונת מצב

"סכנת נפשות". דינוביץ
"סכנת נפשות". דינוביץ 
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

פ"ת: אלפי מבנים ישנים בשכונות הוותיקות נמצאים בסכנת קריסה

פתח־תקוה היא בין הערים המובילות בארץ מבחינת היקף הבנייה. אבל מספר צווי הפסקת העבודה וכתבי האישום שהוגשו בשנה האחרונה נגד קבלנים מצביע על החמרה במצב בשטח. באגף הפיקוח העירוני מספרים גם על איומים פיזיים. ואם זה לא מספיק, ישנם בעיר גם אלפי מבנים ישנים המצויים בסכנת התמוטטות. יו"ר התאחדות הקבלנים: "סכנת נפשות"

ניצן ינקו ויונתן אוחיון 
פורסם: 21.09.16, 08:01

אסון קריסת החניון ברמת החייל הזניק לתודעה את רמת הבנייה בארץ, וליתר דיוק, את מידת הפיקוח עליה. מבדיקה שנערכה על ידי mynet ו-"ידיעות פתח־תקוה" עולה כי מאות צווי הפסקת עבודה וכתבי אישום פליליים הוגשו בשנה האחרונה בעיר נגד קבלנים, שביצעו ליקויים וחריגות בנייה, רובם בעלי פוטנציאל לסיכון חיי אדם.

 

אבל עברייני הבנייה בעיר, כך נראה, רק צוברים חוצפה, כך מספרים מפקחים באגף לפיקוח על הבנייה, הסופגים לדבריהם לאחרונה איומים עליהם ועל בני משפחותיהם.

 

ואם כל זה לא מספיק - אלפי מבנים ישנים בשכונות הוותיקות נמצאים בסכנת קריסה, אם לא יחוזקו היסודות שלהם.

 

עוד בפתח תקוה:

אחרי 67 ימים: סרבנית הגיוס שוחררה משירות צבאי

הצוות התעלם: ילד התבוסס בצרכיו במשך כשעתיים

אחרי שנים של הדחקה: אורית נזכרה באונס הקשה שעברה

 

תמונת מצב קשה. בניין בסיכון באחת השכונות הוותיקות בעיר
תמונת מצב קשה. בניין בסיכון באחת השכונות הוותיקות בעיר

 

עלייה בסיכון

פתח־תקוה הינה בין הערים המובילות בארץ מבחינת היקף הבנייה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2014 החלו להיבנות בעיר 1,668 יחידות דיור, ובשנת 2015 התווספו אליהן עוד 1,471 דירות שנמצאות בבנייה בימים אלה.

 

ברבעון הראשון של שנת 2016 (חודשים ינואר עד מרץ) החלו להיבנות 588 יחידות דיור חדשות בעיר, עלייה של 54% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2015. מאחר ורוב הדירות שהחלו להיבנות בשנת 2014 נמצאות עדיין בהליכי בנייה ורישוי, חישוב פשוט מעלה כי בעיר יש כיום למעלה מ-3,500 יחידות דיור, שנבנות במקביל באתרי בנייה שונים ברחבי העיר.

 

אולם מתברר כי ההיקף הגדול של הבנייה מביא עימו גם ליקויי בנייה מסוכנים שמבצעים קבלנים, כאלה שעלולים לגרום לקריסת מבנים בשלב הבנייה, כפי שאירע לאחרונה בחניון ברמת החייל בתל אביב, או גרוע מכך – קריסת בניינים על יושביהם לאחר האכלוס.

 

על פי נתונים שהגיעו לידינו, בשנת 2015 הוצאו 61 צווי הפסקת עבודה באתרי בנייה בעיר בגין ליקויי בנייה, שהביאו לסכנת התמוטטות בזמן הבנייה או לאחר האכלוס. במחצית הראשונה של 2016 הוצאו לא פחות מ-51 צווי הפסקת עבודה – מה שמלמד על עלייה בנפח עבירות הבנייה המסוכנות שמבצעים הקבלנים בעיר.

 

מהנתונים עולה עוד, כי בשנת 2015 בוצעו 15 צווי הריסה באתרי בנייה שונים בגין ליקויים וחריגות בנייה, שלא טופלו בזמן, ובמחצית הראשונה של שנת 2016 בוצעו 16 צווי הריסה. גם מכמות כתבי האישום שהוגשה נגד קבלנים לבית המשפט ניתן ללמוד על עליה בליקויי בנייה מסוכנים מצד קבלנים: במהלך שנת 2015 הוגשו לבית המשפט 84 כתבי אישום בגין עבירות בנייה ורק במחצית הראשונה של שנת 2016 הוגשו כבר 78 כתבי אישום. בונים יותר, וכנראה גם עוברים על החוק יותר.

 

הכתובת על הקיר. בניין בסיכון באחת השכונות הוותיקות בעיר
הכתובת על הקיר. בניין בסיכון באחת השכונות הוותיקות בעיר

 

זה יקרוס

בעיה חריפה נוספת שקיימת בעיר היא של מבנים ישנים ומסוכנים שנמצאים בסכנת קריסה. "בפתח־תקוה קיימים אלפי מבנים מסוכנים שנמצאים במצב שלדי רעוע ביותר ועלולים לקרוס אם לא יחזקו את היסודות שלהם. הסכנה הכי גדולה תהיה במקרה של רעידת אדמה", אומר גורם מקצועי בכיר בעירייה. "מדובר בעיקר על בניינים שנבנו לפני 1980, שאינם עומדים בדרישות התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה ולכן היסודות שלהם חלשים. אנחנו על סף קטסטרופה".

 

מהנתונים שהגיעו לידינו, עולה כי בשנת 2015 טופלו על ידי העירייה 59 מקרים של מבנים ישנים, שאותרו כמסוכנים, ובמחצית הראשונה של שנת 2016

כבר טופלו 38 מבנים. במקרים אלה, דרשה העירייה מדיירי הבניינים הישנים לבצע תיקונים דחופים על מנת למנוע אסון. במידה והדיירים מסרבים לבצע את התיקונים הנדרשים תוך זמן סביר, העירייה מבצעת אותם בעצמה ומחייבת את הדיירים בתשלום. אלא שמדובר רק בטיפה בים מתוך אלפי מבנים ישנים ומסוכנים, שכל עין בלתי מזויינת יכולה לראות בעיר. קירות סדוקים, תקרות שבורות וליקויים אחרים הם מנת חלקם של תושבי השכונות הוותיקות: יוספטל, עמישב, שעריה, אחדות, קריית דוד אליעזר ואחרות.

 

כמעט בכל השכונות הוותיקות בעיר ישנם בנייני דירות, שנבנו באמצע המאה הקודמת או בסמוך לתקופה הזאת. בחלק מהמקרים מדובר בבניינים משנות החמישים, שנבנו בחופזה ובסטנדרט בנייה נמוך יחסית במטרה לשכן את העולים החדשים בעיר. בין אם מדובר בבנייני רכבות, בניינים על עמודים או כל קונסטרוקציה אחרת, שאפיינה את הבנייה של זמנה, בחלק מהבניינים פגעי הזמן כבר ניכרים, ודייריהם חוששים כי זהו רק עניין של זמן עד שיתרחש אסון.

"אני גר בבניין של ארבע קומות על עמודים. אנחנו הדיירים לא יודעים עוד כמה זמן העמודים האלו יצליחו לתמוך בבניין", מעיד יוסי, תושב שכונת קריית דוד אליעזר. "כל הדיירים יודעים שמתישהו זה יקרוס, אבל אין לאף אחד כסף לשלם לתיקון. אפילו כסף עבור ועד בית לא מצליחים לאסוף כאן, אז בטח שלא להשקיע בעמודים המתפוררים".

 

בניין בסיכון באחת השכונות הוותיקות בעיר
בניין בסיכון באחת השכונות הוותיקות בעיר

 

זה לא מפחיד אתכם?

"אין כל כך מה לעשות. פנינו לעירייה, אבל הם אומרים שזה בתחום אחריות דיירי הבניין לשפץ את הליקויים במבנה. אנחנו מרגישים שדחקו אותנו לפינה. העמודים כבר אכולים ומתפוררים וניתן לראות תופעה דומה גם בבניינים הסמוכים, אם כי אין ספק, שהמצב של הבניין שלנו הוא החמור ביותר".

 

גם רינה, תושבת שכונת יוספטל המתגוררת בבניין רכבת ישן, מעידה על המצב הקשה של הבניין בו היא גרה ועל תחושת הסכנה היומיומית. "המדרגות של הבניין מתפוררות, יסודות הברזל חשופים ומלאי חלודה והתחושה היא שבכל יום משהו רע עלול להתרחש. רעידת אדמה הכי קטנה והבניין נופל. אם הייתי יכולה להרשות לעצמי בוודאי שהייתי עוברת לדירה אחרת, אבל המצב הכלכלי לא מאפשר את זה. אין לי משהו נגד השכונה, אבל הבניין הזה נהיה פחות ופחות ראוי למגורים בכל יום שעובר".

 

גורם בכיר בענף הבנייה מזהיר כי מדובר בבניינים שיכולים פשוט לקרוס יום אחד, ללא התראה מוקדמת. לדבריו, העירייה צריכה לבחון את הבניינים השונים על מנת לקבוע אם מותר לגור בהם במצבם הנוכחי או שמא צריך לפנותם או לשפצם. בין אם אלו יסודות בניין חשופים, או סדקים לאורכם ולרוחבם של המבנים, מדובר לטענתו בסכנת חיים ממשית לדיירים.

 

איך הדיירים ישלמו?

לדברי אהרון דינוביץ, יו"ר סניף פתח־תקוה של התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים הארצית), ישנם פתרונות אפשריים למצב הבניינים בשכונות הוותיקות. "הבניינים האלה הם סכנת נפשות. העמודים עליהם עומדים הבניינים הם בדיחה. אלו עמודים חלשים ומפוררים שהברזלים בהם חשופים ומלאי חלודה. הם עשויים לקרוס מעצמם גם ללא רעידת אדמה".

 

יש בכלל פתרונות למצב הזה?

"העירייה צריכה לעזור לדיירים בבניינים האלה. אמנם מדובר ברכוש פרטי, אבל זו בעיה חברתית והדיירים מצפים שהעירייה תעשה משהו. צריך לאפשר לקבלנים לבצע פרויקטים של תמ"א 38 במקומות אלו, או להקים ועדות שיבחנו את מצבם הכלכלי של הדיירים ויחליטו למי ניתן לסייע כלכלית בשיפוץ הבניינים.

"אתן דוגמה. ברחוב אנסקי העירייה הגישה דרישה לדיירים באחד הבניינים לחזק את הבניין ועמודיו. הדיירים מצידם אמרו שיש להם יזם שרוצה לעשות פינוי-בינוי, אך העירייה לא הצליחה להגיע עם היזם להסכמות לגבי כמות יחידות הדיור שהוא יוכל לבנות בפרויקט. בעיניי, זה מגוחך שדיירים שגרים בדירות של 50 מ"ר ואין להם כסף לגמור את החודש, יידרשו לשלם על חיזוק הבניין במקום שיאשרו להם תוכנית פינוי-בינוי".

 

בעיה נוספת אליה מתייחס דינוביץ היא של התנהלות הקבלנים באתרי עבודה קיימים. חלק מהיזמים והקבלנים מבצעים חריגות בנייה או משתמשים בחומרים לא תקניים. "יש תופעה של חאפרים, קבלנים לא רשומים. התאחדות הקבלנים לא יכולה לפקח על העבודה שלהם כי הם לא קשורים אלינו. גם כשמדובר בקבלנים רשומים אנחנו לא יכולים לדעת מה קורה בכל רגע ובכל אתר, אולם בגדול מרבית הקבלנים הרשומים מקפידים לעשות מה שצריך בזמן עבודתם".

 

בניין בסיכון באחת השכונות הוותיקות בעיר
בניין בסיכון באחת השכונות הוותיקות בעיר

 

איך אפשר לפתור את הבעיה?

"על הרשות המקומית להקים יחידה עם טנדרים, שתעבור מאתר לאתר ותבדוק את הרשיונות של הגורמים השונים באתר ואת האתר עצמו. כך יתאפשר לבחון אם יש כשלים באתרי הבנייה וגם ליצור הרתעה".

 

המחלקה בעירייה, שאמונה על ביצוע ביקורות באתרי הבנייה השונים בעיר, היא האגף לפיקוח על הבנייה. היא מונה 17 מפקחי בנייה, שמנסים להתמודד לא רק עם אלפי יחידות הדיור שנבנות בימים אלה אלא גם עם איומים מצד עברייני בנייה. "אנחנו עובדים תוך איומים מצד עברייני בנייה", מספר מנהל האגף, ירון הלפגוט. "לפעמים אתה בא לא טוב לאנשים, מוציא להם צווי הפסקת עבודה והורס לאנשים בתים. יש איומים, זה תנאי שטח".

 

על איזה סוג איומים מדובר?

"איומים בפגיעה פיזית ואיומים על בני משפחה. יש אנשים שלא אוהבים שאנחנו בודקים אותם ומבצעים נגדם פעולות כדי למנוע אסונות".

 

מה אתם עושים כשמתגלים ליקויי בנייה?

"כשמתגלים כשלים בטיחותיים וחריגות אנחנו מדווחים לרשויות המתאימות. אנחנו גם מעדכנים את רשם הקבלנים על חריגות בנייה של קבלנים. בכתבי אישום אנחנו מכניסים את כל בעלי העניין כדי ליצור הרתעה. אנחנו מאשימים לא רק את היזמים אלא גם את הקבלנים, הקונסטרוקטור ובעלי המקצוע. מבחינתי, הם אחראים באופן אישי".

 

אתם מבצעים גם פעולות יזומות?

"אנחנו עובדים בצורה יזומה ולא רק מגיבים לתלונות מצד תושבים. כל התחלות הבנייה מבוקרות. בכל מקום שבו אנחנו מוצאים ליקויים מסוכנים יש לנו אפשרות להוציא צווי הפסקת עבודה מיידיים, וכך עשינו".

 

האם הקבלנים מפרים לעיתים את צווי הפסקת עבודה?

"קורים גם מקרים כאלה. למשל, ברחוב קיש גילינו שקבלן קיבל היתר לבנות בניין בן שלוש קומות אבל החליט על דעת עצמו לבנות עוד שתיים וחצי קומות מעל. המשמעות היא שהמבנה יכול ליפול בכל רגע. במקרה הזה פעלנו לצו הפסקה מיידי ולצו הריסה כדי להרוס את כל הבנייה הלא חוקית שנבנתה שם. עצרנו את הבנייה בכוח. הם הפרו צו מנהלי והבאנו שוטרים. זה מקרה קשה שבו הוצאנו בכוח את הפועלים מהשטח, כי המשיכו לבנות למרות הצו המנהלי שאסר על כך. יש גם כל מיני חאפרים. בכל מקום שמגלים חריגה וכשלים בטיחותיים אנחנו פועלים מיד להפסקת העבודה ועובדים בשיתוף פעולה עם משרד העבודה".

 

בניין בסיכון באחת השכונות הוותיקות בעיר
בניין בסיכון באחת השכונות הוותיקות בעיר

 

יש חשש מכך שמבנים נוספים, בהם בוצעו עבירות בנייה, טרם נתגלו?

"אין כיסוי מלא. אי אפשר להבטיח במאה אחוז. צריך תמיד לזכור שמדובר בבעלי מקצוע שעושים את העבודה. תמיד יכול להיות מישהו שפתאום החליט החלטה שגויה או טעה. יש פה גם גורם אנושי. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. כל הגורמים שעוסקים בבנייה, כולל הקבלנים, צריכים לשבת בשולחן עגול אחד עם הוועדה המקומית ומשטרת ישראל ולעשות דיונים קבועים על מנת להיות מתואמים ביניהם".

 

כתבי האישום שהגשתם יוצרים הרתעה מספיקה אצל עברייני בנייה?

"אנחנו דרשנו ודורשים מבית המשפט לפנות ימי דיון ולהכניס עוד שופטים כדי להכיל את כמות כתבי האישום הפליליים שמתנהלת בבתי משפט. זה תהליך שלוקח בין חצי שנה לתשעה חודשים עד גזר הדין, במקרה הטוב, ובינתיים הקבלן ממשיך לבנות".

 

כוח האדם שיש לך מספיק לצורך בקרה ואכיפה מלאה על כל אתרי הבנייה בעיר?

"יש דרישות של משרד הפנים לגבי תקינה בוועדה המקומית. אנחנו עומדים בדרישות של משרד הפנים. תמיד נשמח לקבל עוד סיוע. אבל גם אם יהיו לי 500 מפקחים, זה לא אומר שאוכל לתת כיסוי מלא. בגלל שהשכר שמשרד הפנים מאשר לרשויות לשלם הוא נמוך, יש קושי בגיוס אנשים איכותיים לביצוע משימות אכיפה. אם אני צריך לגייס מהנדס ואני משלם לו שכר בין 6,000-7,000 ברוטו, והוא צריך לעבוד תחת איומים, לחצים ובתי משפט – אז זה קצת קשה. אנו מנסים להכניס נושא של שכר עידוד, ומנהל התכנון יוזם כל מיני פעולות להעלאת השכר".

 

מה צריך לעשות כדי למנוע מצב שבו האסון הבא יתרחש חלילה בפתח־תקוה?

"צריכים לקום מכוני בקרה שיבדקו את איכות הבנייה, חוזק הבטון, עובי הברזל ועוד".

 

מדוברות העירייה נמסר בתגובה: "פתח־תקוה היא אחת הערים המובילות בהיקף הפרויקטים של תמ"א 38. המדינה מכירה בכך שיש מבנים רבים שנבנו לפני שנות ה-80' ללא ממ"דים ונדרשים בחיזוק מפני רעידות אדמה ולכן אושרה תמ"א 38 שמאפשרת לכל מבנה, לפנות ליזם ולחזק את המבנה תוך הוספת יחידות.

"קיימות יוזמות רבות בעיר לפרויקטים לפינוי בינוי, והעירייה מקדמת ופועלת בהליכים מזורזים כדי לאשרם עפ"י התאמה לתכנון עירוני כללי. בנוסף, מקדמת העירייה בשילוב עם משרד השיכון שני מתחמים גדולים בשכונת רמת ורבר ובשכונת אחדות להכנת תכנית מתאר להתחדשות עירונית. מטבע הדברים, מדובר בתהליכים מורכבים שדורשים הערכות תקציבית להתאמת התשתיות".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 

 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות