כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
למה להשלות?

מרין מימון ז"ל צילום: אלבום פרטי
מרין מימון ז"ל צילום: אלבום פרטי
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

רוצים להנציח את הבת שנפטרה בגיל 15; "אנחנו עוברים מסכת התעללות"

מרין מימון, תושבת יהוד, נפטרה בשנת 2014 והיא בת 15. משפחתה ביקשה להנציחה בעיר. ועדת ההנצחה אישרה, גם מועצת העיר, אפילו המיקום נבחר, אלא שעד הרגע הזה טרם הוקם הגלעד. האם עליזה כואבת: אנחנו עוברים מסכת התעללות

נועה בן צבי  
פורסם: 05.09.16, 07:51

לפני שנתיים מתה מרין מימון בת ה־15 מיהוד בלי כל סימנים מוקדמים. מאז המקרה הטראגי אמה עליזה פועלת כדי להנציח אותה בגן ריקיאל בעיר. המיקום כבר נבחר, ההנצחה אושרה במועצת העיר, אבל הגלעד עדיין לא הוקם. "אנחנו עוברים מסכת התעללות", אומרת האם.

 

מרין מימון בת ה־15 למדה בחטיבת פסגות ביהוד ועמדה לעלות לתיכון. בשנת 2014 היא הסתחררה והתעלפה. בבית החולים טענו כי מדובר במפרצת. לאחר יומיים בלבד כבר הייתה במצב של מוות מוחי, ובערב יום הזיכרון היא נפטרה והותירה משפחה המומה וכואבת.

 

עוד באזור:

תושב סביון איים על אשתו: "זה יהיה הסוף שלך"

שוטר ביצע מעשה מגונה והטרדה מינית במתנדב

גבעת שמואל מציגה: חופש גדול עם צדק חברתי

 

מרין מימון ז"ל. "היא הייתה ילדה חברותית מאוד ונדיבה באופן יוצא דופן" (צילום: אלבום פרטי)
מרין מימון ז"ל. "היא הייתה ילדה חברותית מאוד ונדיבה באופן יוצא דופן" (צילום: אלבום פרטי)

 

"היא הייתה ילדה חברותית מאוד ונדיבה באופן יוצא דופן", מספרה עליזה, שבזמן המקרה התגוררה ביהוד וכיום היא תושבת אור יהודה. "כולם הכירו אותה, ילדה יפה שרק טוב יוצא ממנה. במשך התקופה שהיינו בבית החולים כל תושבי יהוד החזיקו לה אצבעות. עשרות אנשים הגיעו לבית החולים בכל יום ובהם גם יעלה מקליס, ראש העירייה, שהגיעה כמעט כל יום וכן המורות והמנהלות שלה מבתי הספר.

 

"זמן קצר לאחר מותה של מרין פניתי לוועדת ההנצחה בבקשה להנציח את הבת שלי בעיר", ממשיכה האם בסיפורה. "שלחו אותי לבחור מקום, ובחרתי בגן ריקיאל כי זה היה מקום בילוי, מרין הייתה יושבת שם עם החברות שלה כמעט כל יום וזה היה גם המקום האחרון שבו היא בילתה לפני שנפטרה. לא סתם בחרתי בגן הזה. הבקשה אושרה ושלחו אותנו לבחור את הגלעד ואיך הוא ייראה. זה היה מאוד לא פשוט לבחור את המילים שייכתבו עליו, זה היה קשה ובעלי התקשה לשתף פעולה. קיבלנו אישור מוועדת ההנצחה, ואחר כך זה אושר במועצת העיר".

 

עליזה רצתה לכנס את החברות של מרין בגלעד ביום השנתיים למותה, לפני שהן מתגייסות לצבא. אלא שהגלעד לא היה מוכן. "כשפניתי ללשכת ראש העירייה

בבקשה לזרז את הקמת הגלעד נתנו לי את התחושה שעושים הכול בשביל שהגלעד יהיה מוכן בזמן. אבל התאריך התפספס", היא אומרת. "בסיור שערכתי במקום עם נציגים מהמועצה ביקשתי לקרוא לגן על שמה, גן מרין. אז התחילו הבעיות. ראש העירייה אמרה לי שהיא לא מוכנה להחליף את כל הגן. זה לא מה שסיכמנו, אמרתי לה, מצבה כבר יש לי. היא הבטיחה לי הנצחה. אבל מאז היא לא חוזרת אליי, ושום דבר לא מתקדם.

 

"אני כועסת מאוד", היא אומרת. "מקליס שלחה אותנו לבחור את הגלעד, היא הבטיחה שיישאר משהו מהילדה, זה חשוב לי. אם זה עניין תקציבי — אני מוכנה להוסיף כסף. למשפחה קשה גם ככה. אנחנו משפחה קנאית לפרטיות שלנו, אבל אנחנו נאלצים להילחם. למה להשלות בן אדם בדבר כזה? זאת אכזבה גדולה מאוד".

 

מהעירייה לא התקבלה תגובה.

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 

 
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות