כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
עם הגב לקיר

למה משפחה אחת צריכה 100 מזרנים?" צילום: ריאן
למה משפחה אחת צריכה 100 מזרנים?" צילום: ריאן
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

מאבק שכונתי ביפו נגד הרחבת הישיבה התורנית בעג'מי

הישיבה התורנית בעג'מי מקימה שלוחה ברחוב ציונה תג'ר 15 ביפו, והשבוע נכנסה משפחה ראשונה לבית. דיירי הרחוב, ערבים ויהודים, הקימו מטה מאבק: הדו קיום בסכנה. מדובר בקבוצה בדלנית שמפיצה גזענות ושנאה. מנהל הישיבה: "כל נתיבותינו שלום. צר לי על החששות"

נעמי רייכמן, מירב שלמה־מלמד 
פורסם: 18.07.16, 07:50

ביום שני בבוקר התעוררו דייריו של רחוב ציונה תג'ר ביפו לעידן חדש. אל בית מספר 15, שבחודשים האחרונים שופץ מאחורי דלת ברזל אטומה, נכנסה משפחה חרדית, וחלק מהציוד שסחבו המובילים היה מאות מזרנים. 12 שעות לאחר מכן, בערב, התקבצו עשרות דיירי השכונה מול הבית לאסיפת מחאה ראשונה, כדי לבדוק מה אפשר לעשות עם מה שנראה כהקמת ישיבה חרדית שנייה ביפו, אחותה הקטנה של הישיבה שהוקמה ברחוב טולוז בשכונת עג'מי ביפו לפני שמונה שנים והגבירה מיד את המתח ופגעה בסטטוס קוו ובדו קיום בין ערבים ליהודים בעיר.

 

ג'ורג' מנצור, השכן שקיר משותף מחבר בין ביתו לבית מספר 15, מודאג במיוחד: "זה סופו של תהליך שחששנו ממנו. ידענו שהבית נמכר לתושבת מארגנטינה כדי שבעתיד הוא יוקצה לישיבה. פנינו לעירייה, אבל היא לא יכולה לעשות שום דבר נגד תושבי חוץ. עכשיו אני מקווה שהעירייה תעשה משהו, כי אי אפשר לשנות את ייעוד הבית הזה ממגורים לאכסניה שבה ישהו בני ישיבה. הרחוב הזה קטנטן. עוד מאות אנשים שיעברו פה יגדילו מאוד את התנועה ויעמיסו עליה. אנחנו רוצים לראות שהעירייה נתנה היתר לחלק את השטח של הבית הזה למגורים כמו באכסניה.

 

עוד בתל אביב-יפו:

איך שרים את 'מלכת השושנים' בשפת הסימנים?

"שמו לנו סכין על הצוואר": עדויות מפינוי שכונת הארגזים בת"א

כעשירית מתושבי חמש השכונות של דרום תל אביב עזבו

 

"העירייה תתמוך בנו". אבו שינדי ואגברייה (במרכז) (צילום: ריאן)
"העירייה תתמוך בנו". אבו שינדי ואגברייה (במרכז) (צילום: ריאן)

 

"אני נולדתי בבית הזה. גם הקמתי פה משפחה. אני אוהב מאוד את ההרמוניה בין יהודים לערבים ברחוב ציונה תג'ר. כולם פה שוחרי שלום, אבל אנשי הישיבה הזאת בדלנים, מתנחלים מקריית ארבע שבאים להפריע ולעשות פרובוקציות. אני אלחם על הבית שלי".

 

אברהים אבו שינדי, מנהל המרכז היהודי־ערבי ביפו, מחייך בעצב: "אתמול בלילה הגיעו לפה כ־15 ניידות של המשטרה כדי לאבטח את מעבר המשפחה לבית. הגיעו מובילים שלבשו חולצות ועליהן היה כתוב 'עבודה ליהודים בלבד'. כמה משפט כזה תורם להרמוניה? בבוקר הביאו לפה 100 מזרנים. מה משפחה אחת צריכה 100 מזרנים?"

 

חנן הכסטר, מנהל ישיבת "שירת משה" גרעין "מה יפו פעמי בת ציון תל אביב", הישיבה התורנית מרחוב טולוז, אינו מוכן לענות על שאלות ישירות בנוגע להיתר להפעיל את הבית ברחוב ציונה תג'ר 15 כאכסניה לבני ישיבה ומסתפק בתשובה הקצרה הזאת: "צר לנו על החששות, אין לנו כל כוונה לפגוע או להפריע למישהו. אנו פועלים ברוח התורה שנתיבותיה שלום. למותר לציין כי כל פעולותינו נעשות על פי חוק".

 

"העירייה שלחה פקחים?" בית המריבה (צילום: ריאן)
"העירייה שלחה פקחים?" בית המריבה (צילום: ריאן)

 

עידן של מלחמות דת

השלוחה החדשה ברחוב ציונה תג'ר, שמכל הצבעים בעולם צבועה דווקא בצבע ורוד עתיק ורגוע, מצטרפת לעשרה בתים דומים ברחבי

תל אביב. חלקם ברמת אביב ג', ברחוב ברנר, בשכונת שפירא ועוד. בכל מקום שבהם פועלים דווח על מאבק של התושבים כנגד מה שהם מגדירים ניסיון כוחני להפיץ את אמונתם.

עשרות דיירי רחוב ציונה תג'ר היו מודאגים בערב יום שני. הם מכירים את המאבק נגד הישיבה מאז הוקמה ברחוב טולוז ב־2008. כמה פעמים בשנים האחרונות בערה וסערה יפו בשל חיכוכים שהתגלעו בין אנשי הישיבה לתושבי יפו הוותיקים — ערבים ויהודים. במקרים מסוימים נזרקו רימונים ותגרות פרצו בין הצדדים. יפו התרוקנה ממבקרים, והמשטרה הגבירה את הנוכחות שלה במקום.

 

בערב יום שני, מחוץ לבית מספר 15, חיפשו דיירי הרחוב דרכים לפעול יחד נגד מה שהם מכנים "הקמת ההתנחלות החדשה". יוסוף עספור, תושב יפו, שהגיע לתמוך אומר: "זו אמירה פוליטית של קבוצת בדלנים שבאה להרוס את מרקם החיבור בין יהודים וערבים כאן. אנחנו לא נגד יהודים. אף פעם לא היינו. תמיד חיינו פה יחד בהרמוניה יפה, אבל קבוצת הגרעינים התורניים לא מחפשת הרמוניה. היא באה למלחמה".

 

איזו מלחמה? ראיונות עבר של ראשי הגרעינים ביפו מלמדת משהו על כוונת המתיישבים החדשים ועל מלחמת התרבות והדת שהם מנהלים. הרב אליהו מאלי, ראש ישיבת "מה יפו פעמייך" הפועלת סמוך מאוד לגרעין התורני, סיפר בריאיון ל"הצופה" לפני כמה שנים כי "בעקבות גירוש גוש קטיף הציעו לי להקים את הישיבה. באותה תקופה אשתי ואני ערכנו את חשבון הנפש שלנו. חשבנו מה נוכל לעשות כדי לתקן אחרי מה שקרה שם... המסקנה הייתה לעבור מבית אל לגוש דן עם עוד משפחות ולהתחיל לפעול. הסברנו להם שעשינו מפעל גדול ביישובים במשך 30 השנים האחרונות, אבל כיום צריך להעביר את המאבק למקום אחר".

והרב יובל אלפרט, ראש גרעין יפו, אמר בריאיון לערוץ 7: "...פנו אליי וביקשו להעביר שיעור על פורים, הגעתי לכיתה ומצאתי שליש תלמידים ערבים. יש כאן תופעה בעייתית מאוד, כי נוצרות חברויות, ולבסוף בנות יהודיות מתחתנות עם ערבים ולהיפך. היום ביפו כמעט בכל בניין יש נישואי תערובת... אין ספק שהאינטגרציה שקיימת בבתי הספר גורמת להתבוללות. עירבנו בחלק מהמקרים ארגונים כמו 'יד לאחים' ו'ראש יהודי' כדי להתמודד עם אותן תופעות קשות".

איתן שמואלי, מורה ליוגה ותושב הרחוב, מודאג מאוד. הוא מראשוני המגיעים לאסיפת המחאה: "הם באים לחבל בהרמוניה שיש כאן. 20 שנה אני נמצא ביפו. אני מגדל כאן ילדים ואף פעם לא הייתה פה התנגדות להגעת יהודים. אבל לא הקבוצה הזאת. ברור לנו שהמטרות של אנשי הישיבה הן לצמצם את הנוכחות הערבית בשכונה. זה מכעיס ומדאיג מאוד".

 

"לחבל בהרמוניה". שמואלי (צילום: ריאן)
"לחבל בהרמוניה". שמואלי (צילום: ריאן)

 

אפס סיכויים בבית המשפט

בין הנוכחים באסיפת הדיירים נמצא גם גם כמאל אגברייה, יועץ ראש העירייה לענייני המגזר הערבי. גם הוא נראה נסער.

 

אגברייה: "זאת פרובוקציה של הדיירים החדשים. הם רוצים לפלג את החברה היפואית, ובמילים פשוטות הם רוצים לדחוק את רגלי הערבים מיפו כמו שהם עושים בלוד וברמלה, אבל אנחנו לא ניתן להם לעשות את זה. נקים מטה מאבק, ואני משוכנע שבעירייה וראש העירייה יתמכו בנו מול הניסיון להרוס אותנו".

הדוברים מדברים בשקט. לא מתלהמים. כולם מציינים שיש לפעול על פי חוק ומקווים שפקחי העירייה יגיעו בשלישי בבוקר כדי לבדוק מה קורה בתוך הבית שהם לא יכולים להיכנס אליו. הם מחלקים מים ודפי קשר כדי להרכיב קבוצת ווטסאפ.

 

עספור מקבל את רשות הדיבור. "המאבק מול הרשויות הוא לא המאבק הכי חשוב", הוא אומר לנוכחים. "זירת המאבק המשמעותית צריכה להיות הזירה הבינלאומית. תל אביב הלבנה לא אוהבת כשמדברים על החור השחור שלה ביפו. זה מבהיל אותה. הבהלה הזאת יכולה להביא לפעולה".

 

אחר כך הוא אומר בפורום יותר מצומצם: "אני בן אדם אופטימי בדרך כלל, אבל במקרה הזה אני חושב שהסיכויים שלנו בבית המשפט שואפים לאפס. את הבית הזה קנה כריש נדל"ן. הוא יודע שהמתנחלים מחפשים בתים כדי להפוך אותם לישיבות בערים המעורבות. אותו לא מעניין מרקם ודו קיום. הוא מכר את הבית כחוק, והבית נקנה כחוק. הבעיה היא שהמעשה הזה לא מוסרי. הקונים באים עם אג'נדה רעה לסביבה הזאת, עם רצון להרוס. הם באים להפריע. הם מפיצים שנאה. אנחנו לא צריכים פה את הגזענות והשנאה הזאת".

 

עספור בקיא בחומר כי זאת העבודה והשליחות שלו. הוא אחראי תחום הדיור באמנסטי אינטרנשיונל וגם מורה להיסטוריה והוא שוחה במספרים, בשנים ובאירועים. עספור: "חשוב לומר שהנכס הזה שייך על פי חוק לנכסי נפקדים. ישראל חתומה על אמנה ולפיה היא חייבת לכבד את נכסי הנפקדים".

הנפקדים שהוא מדבר עליהם הם תושבי יפו הערבים שברחו או גורשו ממנה במלחמת העצמאות. עספור: "על פי האמנה הזאת על הריבון להשכיר את הנכס ולשמור את הכסף עד מציאת פתרון לבעיית הפליטים שעזבו את יפו, אבל כמו שאפשר לראות הריבון לא שומר על הנכס. ב־1953 המדינה התחילה להעביר את הנכסים האלה לרשויות פיתוח, ואלה מכרו אותם".

 

למי?

"ביפו למשל נמכרו הנכסים האלה לעולים מצפון אפריקה בשנות ה־50 וה־60. באוגוסט 1968 המדינה מאמצת את חוק הדיור המוגן שאומר שמי שגר בנכס לפני 23 באוגוסט 1968 יכול לרכוש בין שלושה ל־50 אחוזים ממנו. עם השנים, ובמיוחד מאז 1984, התחיל גל עצום של מכירת נכסים ביפו".

 

האירוע המכונן הבא המצוין בלוחות השנה של עספור קרה בסוכות 2008. "היה פה קליק שפוצץ את היחסים בין יהודים וערבים ביפו. זה קרה אחרי שפייגלין ותומכים שלו הגיעו לביקור ביפו. זה הבעיר אש, ומיד אחר כך החל גל של פינויים ביפו, במיוחד באזור הישיבה ברחוב טולוז".

 

אמירה פוליטית. עספור (צילום: ריאן)
אמירה פוליטית. עספור (צילום: ריאן)

 

"באתי להרכיב ארון"

דלת הברזל של הבית נפתחת פתאום. התושבים מצטופפים לידה ומתעמתים עם הגבר העומד בבגדי עבודה. "באתי לעזור לבת שלי להרכיב ארון", הוא אומר להם, ובתו החרדית מציצה להרף עין, מגישה לו כוס מים ונעלמת.

 

"מי יגור פה?" שואלים אותו התושבים.

"המשפחה של הבת שלי", הוא אומר בנחת.

"ראית את 100 המזרנים שהכניסו הבוקר לבית?"

"לא", הוא מחייך.

"הבת שלך קשורה לרב אליהו מאלי מקריית ארבע שהקים את הישיבה ברחוב טולוז?"

 

האב מאשר וחוזר פנימה לתוך הבית. הדלת נסגרת, והתושבים חוזרים לדבר ולתכנן דרך פעולה, מקפידים לדבר בעברית כדי שכל הנוכחים יבינו, גם הדיירים היהודים של הרחוב.

 

שמואלי: "המשפחה הזאת כאילו בפרונט. הכוונה שלהם היא לשכן כאן מאות בני ישיבה. הם יישנו פה לפי צורך".

 

"מתי העירייה מגיעה?" שואלים אנשים, ואבו שינדי אומר שפקחים הוזמנו למקום לשלישי בבוקר.

 

גם בעירייה ביכרו לענות בקיצור ובלקוניות השבוע: "מדובר בנכס פרטי שלעירייה אין כל מעורבות בזהות בעליו. בנוגע לבנייה ולהיתרים במקום, הנושא הועבר לבירור מחלקת הפיקוח על הבנייה, ואם יתברר כי ישנן עבירות או פעולות בניגוד לחוק — נאכוף את החוק".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 

 
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות