כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
יוצא לחופשי?

ברנרדו שפיצר צילום: מאיר אזולאי
ברנרדו שפיצר צילום: מאיר אזולאי
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

נצרת עילית: בני שפיצר ששדד והרג - בדרך להשתחרר מהכלא, 8 שנים לפני הזמן

שפיצר ירה כדור בראשו של מתדלק בצומת אלומות לפני 18 שנה, יחד עם אביו ארנסט, במהלך שוד שביצעו. ארנסט נדון למאסר עולם, אך בנו הורשע רק בהריגה ונשלח ל־25 שנות מאסר. הסכמת ועדת השחרורים לקצר את עונשו עוררה זעם בפרקליטות, שערערה לבית המשפט

ארצי חלפון 
פורסם: 17.07.16, 07:43

בני (ברנרדו) שפיצר מנצרת עילית, שנשלח ל־25 שנות מאסר באשמת הריגה של מתדלק לפני כ־18 שנה, עשוי להשתחרר שמונה שנים לפני הזמן.

 

עפולה: רוצח אשתו, יריב סויסה, מתחתן בשלישית 

 

"את הנעשה אין להשיב", אמר ראש ועדת השחרורים וסגן נשיא בתי משפט השלום בת"א לשעבר, השופט בדימוס חנן אפרתי, לאחר שהוועדה בראשותו הסכימה

לבקשתו של שפיצר והקדימה את שחרורו בשמונה שנים. "המנוח איבד את חייו בנסיבות שאיבד, ואין דבר שיוכל להחזיר את גלגל הזמן לאחור".

 

נציגת פרקליטות המדינה, עו"ד רעות אביגל, לא הסתירה את מורת רוחה מהאמירה והגיבה בכעס: "זאת תגובת הוועדה לעמדת משפחתו של המתדלק הקורבן? די באמירה כזו כדי לפגוע באמון הציבור. כל דבר שנעשה לא ניתן להשיב. האמירה אינה ראויה, ומציגה את מותו של קורבן העבירה כתוצאת לוואי שולית למעשיו של שפיצר". הפרקליטות הגישה ערעור לבית המשפט על החלטת הוועדה, אך אם ערעורה לא יתקבל, שפיצר יהיה בקרוב אדם חופשי.

 

"לא להשאיר עדים"

האירוע התרחש ב־28 בפברואר 1998. שפיצר, ששירת בתותחנים, גנב שני רובי גליל מבסיס ברמת הגולן והציע לאביו לבצע יחד שוד. כשהגיעו אל תחנת הדלק 'סונול עין הגליל' בצומת אלומות, הסתירו את פניהם בכובעי גרב ונכנסו במטרה לשדוד את המתדלק. מחקירתם ומכתב האישום שהוגש נגדם עלה כי עוד לפני השוד הסכימו בהחלטה הדדית "לא להשאיר עדים", כדבריהם.

 

בני שפיצר (מימין) (צילום: מאיר אזולאי)
בני שפיצר (מימין) (צילום: מאיר אזולאי)

 

למראה המתדלק מוחמד אל־הייב, בדואי בן 27 מהכפר מרר, איימו עליו השניים ברוביהם והורו לו לשכב על הקרקע ולהניח את ידיו על ראשו. לאחר שעשה כן, ירו שניהם בראשו ולאחר מכן נמלטו מהמקום כשכל שללם מסתכם בפחות מ־300 שקל, כך על פי כתב האישום. חייו של אל־הייב נגדעו כשהוא מותיר אחריו אלמנה צעירה בהריון ראשון, שממנו נולדה לו כעבור שלושה שבועות בתם היחידה, שלא זכתה להכיר את אביה.

 

האב והבן לבית שפיצר לא נעצרו מיד, ובמשך כחצי שנה לא היה למשטרת מרחב העמקים קצה חוט בעניין. פענוח הרצח התאפשר רק לאחר מעצרו של עבריין מקומי, מכר של שפיצר הבן, שנתפס בעקבות ירי שביצע באחד מרובים הגליל הגנובים. גם הנשק נתפס, ותרמילי הכדורים שירה נשלחו למעבדה הבליסטית של המשטרה. התשובה חוללה תפנית בחקירה שלבסוף הובילה את החוקרים לבני משפחת שפיצר. תחילה הכחישו השניים כל קשר לאירוע, ואף מסרו גרסאות סותרות, עד שבשלב מסוים הודו, שחזרו את האירוע כולו לפרטי פרטים והועמדו למשפט.

 

בתום משפטם, במסגרת הסדר טיעון, הורשע האב ברצח ונידון למאסר עולם, ואילו הבן הורשע בעבירת הריגה בלבד ונידון ל־25 שנות מאסר. "עבירת ההריגה המיוחסת לבן נושקת לעבירת רצח, ולא בקצה הנמוך של הסקאלה", ציין התובע במשפט לפני 18 שנה.

 

"מסוכנתו הוכחה"

כאמור, הפרקליטות הגישה ערעור על שחרורו המוקדם של שפיצר, שנדון בבית המשפט המחוזי מרכז לוד. לפני כשבועיים עמדה עו"ד אביגל על הבעייתיות שבעבירת ההריגה שבה הורשע: "ועדת השחרורים טעתה בכך שלא התייחסה ברצינות הראויה לעבירה שבוצעה. עבירת ההריגה הופחתה מרצח להריגה בנסיבות של הסדר טיעון בלבד. בית המשפט יכול להתרשם מהנסיבות הקשות של ביצוע העבירה. רצח פאר־אקסלנס, אי־אפשר להתכחש לכך, אך הוועדה בחרה להתייחס אליו כאל 'עבירת אלימות קשה ביותר'", ציטטה את השופט אפרתי ואת נציגי הציבור בוועדה.

 

הפרקליטות טענה גם כי בהחלטה על שחרור אסיר שנותרו לו עוד שנים ארוכות עד תום עונשו ראוי להשתמש רק כאשר התנהגות האסיר היא ללא רבב. "אין זה המקרה בענייננו", קבעה עו"ד אביגל. "בחלוף 18 שנה מביצוע העבירות, מתרשמים גורמי הטיפול כי רמת המסוכנות של שפיצר בינונית. בגיל 22 היה מעורב בנטילת חיי אדם ומאז לא שולב בחברה 17 שנים, לא התמודד עם לחצי היומיום ועם קשיי הקיום.

 

תוכנית דלה זו של הרשות לשיקום האסיר אינה מתיישבת עם מהותו של האסיר, שמסוכנותו הוכחה במעשים. למעשה, מהחלטת הוועדה נראה כי השיקול העיקרי היה הפיכת שפיצר למקרה לדוגמה, שיעודד אסירים אחרים להשתתף בתוכניות טיפול. שיקול זה אינו ממין העניין, ולכל היותר היה עליו לבוא כשיקול נלווה ליתר הנתונים - בוודאי לא לגבור עליהם", דחתה עו"ד אביגל את נימוקי הוועדה.

 

מנגד ציין סנגורו של שפיצר בפני בית המשפט כי למרשו לא נרשמה ולו הערת משמעת אחת בכל 17 שנות מאסרו. נהפוך הוא, לאורך השנים אף יצא לחופשות באופן סדיר, ללא כל הפרה של תנאי החופשה. "הפרקליטות מלינה בעיקר על כך שתקופת השליש שנותרה לשפיצר היא ארוכה, כשהשחרור הוא ב־2024", הבהיר הסנגור.

 

"מדובר באדם שנכנס לכלא בגיל 21 והיום הוא עוד מעט בן 40, ומחצית מחייו ריצה עונש מאסר. הוא עמד בכל תוכנית שיקומית טיפולית שהציעו לו, ובאמת הפנים ועשה את הדברים כמו שצריך, מתוך כוונה אמיתית. מרשי נמצא בסוף השיקום הפרטני וסיים את כל הליכי השיקום שיש לשב"ס להציע. גם העובדים הסוציאליים רשמו בחוות הדעת שמבחינה טיפולית אין להם עוד כלים להציע לו בתוך שב"ס. עבודת ההמשך צריכה להיות מחוץ לבית הסוהר".

 

אם בית המשפט ידחה את הערעור, שפיצר ישוחרר לדירה שכבר שכר בחיפה ויתחיל לעבוד במפעל שאליו התקבל, באחד הקיבוצים. לפחות בשנה הראשונה ישהה במעצר בית לילי, כל לילה מעשר ועד ליציאתו לעבודה בבוקר. הוא יצטרך להמשיך ולהשתתף בקבוצה טיפולית, נאסר עליו להתרועע עם עבריינים והוא יצטרך להתייצב לישיבות מעקב כדי לדווח על אורחותיו. כמו כן ימשיך לשלם 500 שקל מדי חודש לאלמנתו של אל־הייב, על חשבון הפיצויים שעליו לשלם לה בסך מיליון שקל.

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות