כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
לנצח אחי

"זה סיפור על האיש שבכה". שי רותם צילום: תומי הרפז
"זה סיפור על האיש שבכה". שי רותם צילום: תומי הרפז
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

"אני כותב בשבילו": בשיא ההצלחה של שי רותם, נפטר אחיו בנסיבות טרגיות

שי רותם מאור יהודה הגשים את חלומו לכתוב שירים למיטב האמנים. אלא שדווקא אז, כשהצליח לפרוץ לתודעה, נפטר אחיו האהוב אסף. "מיום שהוא הלך קרה לי משהו בכתיבה. אני מרגיש אותו. אני כותב בשבילו", אמר

נועה בן צבי 
פורסם: 06.07.16, 06:52

"תמיד בלילה כשהשדים משתוללים המחשבות לא עוזבות אותי. אבל אני עדיין מאמין שאתה כאן איתי. תמיד בלילה הפחד עוטף אותי, הדמעות לא מרפות ממני. אבל אני עדיין מאמין שאתה כאן איתי. ואולי זה רק הצל שלך, מלאך בלבן. ואולי אתה מצייר את העולם, בצבעים. תמיד בבוקר הגשם שוטף אותי, הדמעות לא עוזבות אותי. ואתה נסעת רחוק, כמו חול כמו זיכרון שאין לו סוף".

 

את השיר הזה כתב שי רותם, 25, מאור יהודה, על אחיו אסף שנפטר בנסיבות טרגיות לפני חודשיים. לפני שנתיים החליט רותם להפוך את התחביב שלו, כתיבת שירים, למקצוע, ומאז הצליח בגדול. השיא הגיע בעת האחרונה לאחר שקיבל אלבום זהב על כתיבת "השיר שלך" מתוך האלבום "לא דמיינתי" של רותם כהן.

"לכתוב שיר זה בעצם להוציא את הנפש שלך החוצה ולתת לכולם לראות את המקומות הפגיעים", הוא מסביר. "לחשוף דברים עמוקים מאוד. יש בכתיבת שירים הרבה בדידות".

 

עוד באזור:

ראש עיריית גבעת שמואל: "אין סיבה שחילונים לא יבואו לכאן"

רק בת 19: אלופת אירופה בהרמת משקולות

הלהקה שחולמת לעורר את הרוק הישראלי

 

שי רותם. "לכתוב שיר זה בעצם להוציא את הנפש שלך החוצה ולתת לכולם לראות את המקומות הפגיעים" (צילום: תומי הרפז)
שי רותם. "לכתוב שיר זה בעצם להוציא את הנפש שלך החוצה ולתת לכולם לראות את המקומות הפגיעים" (צילום: תומי הרפז)

 

ואז נפתחה הדלת

לפני שנתיים החליט לכתוב שירים. מצויד במחברת ובמחשב הוא התחיל לעבוד. "טלפנתי לכל מי שרק אפשר", הוא מספר. "השגתי מיילים של אמנים, הלכתי לכל הסדנאות כדי להכיר אנשים. לפני זה לא הכרתי אף אחד. הבנתי שאם אני לא אעשה את זה בעצמי, זה לא יקרה. השגתי טלפונים, התחלתי להתקשר ולהציג את עצמי, לספר את סיפורי. הלכתי להופעות של אמנים ואחר כך חיפשתי אותם מאחורי הקלעים. ההצלחה הראשונה הגיעה ממקום לא צפוי. כתבתי את השיר 'לאן נעלמו השנים' לרוחמה רז. היא פתחה לפניי את הדלת".

 

אחרי רוחמה רז התחבר רותם עם זמרים נוספים. שירו "מספיק קרוב" נכנס לאלבומו האחרון של ישי לוי. "השיר טייל הרבה זמן אצל המון זמרים וזמרות", הוא מספר. "למרות שעבר הרבה זמן המשכתי להאמין מאוד בשיר, עד שיום אחד אשתו של ישי לוי התקשרה ואמרה שהם אוהבים את השיר. התרגשתי מאוד! הוא רוצה לשיר את המילים שלי, מבחינתי אין כבוד יותר גדול מזה. הוא הכניס את השיר לאלבום על חשבון שיר אחר. זה שימח אותי מאוד ונתן לי ביטחון שיש לי מקום פה במוזיקה".

 

 

רותם המשיך לכתוב ולהצליח. השיר "פריז" נכנס לאלבומו של הראל מויאל. "השיר שלך" נכנס לאלבומו של רותם כהן והפך לחלק מאלבום הזהב של הזמר. "'השיר שלך' הוא בעצם השיר שלי", מספר רותם. "הוא מתאר את החלומות הכי עמוקים שלי כיוצר, את החדר החשוך והלילות הארוכים שישבתי מול מסך מלא מילים וקיוויתי, פשוט קיוויתי שזה יקרה".

 

התקווה התגשמה. אתה קוצר את הפירות.

"לא תמיד הדרך הייתה קלה. נפגשתי עם זמרים מוכרים יותר ופחות. הראיתי חומרים שלי, ולא תמיד זה יצא לפועל.

היה לי שיר שכתבתי לזמר ידוע. התקדמנו עוד ועוד בעיבודים עד שהגענו לרמה שיש מאסטר והכול היה מוכן. רגע לפני שהשיר יצא לרדיו פתאום זה לא קרה. הוא ירד מהשיר. זה לא קל, כי בעצם כמו שהדלתות נפתחות ככה הן גם נסגרות. בתעשייה הזאת מי שלא חזק לא שורד. צריך להיות חזק גם מבחינה נפשית, יש הרבה טלטלות. אבל אין הרגשה טובה יותר מלקצור את הפירות. זה ממלא אותי בהרגשה שקשה להסביר במילים".

 

על מה אתה כותב בדרך כלל?

"אני כותב על דברים שאני חווה או דברים שאנשים מהסביבה הקרובה שלי מרגישים, אני יכול לראות אישה באוטובוס ולכתוב על זה שיר. אני כותב על אהבה, על זיכרונות ועל געגועים לילדות".

 

אתה כותב גם שירים שמחים?

"יש לי קצת שירים שמחים", הוא צוחק. "לא הרבה, אבל יש לי גם כאלה. בינתיים הם לא ראו אור. פנו אליי וביקשו ממני לכתוב להיט. אני בדרך כלל מסרב, כי זה פשוט לא אני. לא יצא לי לעשות שירי חאפלה. גם אם אני אנסה זה פשוט לא ילך. זה פשוט לא אני. גם שירים באנגלית אני מעדיף שלא לכתוב, אני אוהב את השפה העברית וחושב שצריך לכבד אותה".

 

 

אני מתגעגע לאסף

הוא בן לאבא שף ולאם עובדת עירייה ויש לו אחות גדולה. הוא מתגורר עם בת זוגו הזמרת שחף ונטורה.

 

לפני חודשיים נפטר אחיו אסף בנסיבות טרגיות. מיד לאחר שנודע לו על מותו של אחיו כתב רותם שיר: "זה סיפור על האיש שבכה, שראה יותר מדי, שהרגיש פחות אהוב. זה סיפור על האיש שבכה, שנסע רחוק מדי בלי לדעת מתי ישוב. זה סיפור על האיש שבכה, שלמד להסתיר ולחיות עם השקט. זה סיפור על האיש שבכה, שחייו חלפו כמו שלכת..."

 

"אסף היה אמן בנשמה", מספר רותם בקול חנוק. "צייר מוכשר מאוד, צלם. הוא דווקא הצליח. הציג בתערוכות, וציורים שלו נמכרו באלפי דולרים. אבל הייתה לו נפש עדינה, הוא לא ראה את האושר בחיים. הוא חי בעולם משלו, מנותק מעט. בסופו של דבר הוא חווה משבר עמוק ולא הצליח להתאושש ממנו. לא חשבנו שככה הוא יסיים את חייו. הנפש שלו הייתה רגישה מאוד".

 

אתה מתגעגע אליו.

"מאוד. אסף אהב את החיים, אהב לחיות, אהב את החיים הטובים. מערכת היחסים שלי איתו הייתה מורכבת מאוד. שנינו באים מעולם אמנותי וזה תמיד התנגש. לא תמיד היינו מפרגנים זה זה. היום צר לי על זה. מדי פעם הוא היה זורק לי מחמאה והייתי מחזיר לו, אבל בין כל הקנאה הזאת, קנאת יוצרים, אפשר להגיד שהייתה גם אהבה סמויה. אהבה גדולה. אני כותב עליו הרבה, סיפורים ושירים. זה מחזק אותי ואני גם מאמין שהוא שומע ורואה את מה שאני כותב. זה בטח היה משעשע אותו. אני מדמיין אותו על איזה ענן, בנה לו שם סטודיו שאף אחד לא יכול להיכנס אליו. הוא לא היה אדם מאמין ובטח בשבעה צחק על כולנו. הוא היה מעדיף שנחגוג, שנביא ארגז בירות ונעשה מסיבה, ככה הוא היה רוצה שיזכרו אותו".

 

איזה אח הוא היה?

"הוא תמיד היה ספונטני. הוא לא חשף הרבה מהחיים שלו. בשבעה גילינו עולם שלם שלא הכרנו. כל החברים שלו מהאמנות היו פה. הגיעו אנשים בעלי שם, הוא כנראה פרח מאוד. בסופו של דבר היה לו הכול, אבל הוא הרגיש שלא היה לו כלום. מיום שהוא הלך קרה לי משהו בכתיבה. זו לא השראה, אני לא מאמין בהשראה. אני מרגיש אותו כשאני כותב. אני כותב בשבילו, עליו, על הכאב שלו. זה משהו אחר, כאב שלא יצא ממני עד היום. אני מדבר אליו ומספר לו מה קורה ומה עובר על המשפחה".

 

שי רותם (צילום: תומי הרפז)
שי רותם (צילום: תומי הרפז)

 

יש יוצר שאתה לומד ממנו, מזדהה איתו?

"אהוד מנור ז"ל. אחיו נפל במלחמת ההתשה. הכאב על אחיו ליווה אותו ובא לידי ביטוי ברבים משיריו. פעם שאלו את אהוד מנור למה הוא כותב שירים עצובים על ארץ ישראל. הוא אמר שהחיים הוליכו אותו לשם. אני מזדהה מאוד עם מה שהוא אמר, הלוואי שיכולתי לכתוב על חיים שמחים יותר, פשוט לפעמים החיים מוליכים למקום אחר".

 

אפשר להתפרנס מכתיבת שירים?

"אני מאמין שזה בדרך אליי. זה לא קל. אימא שלי חששה מאוד שאני הולך לכיוון הזה שאין בו פרנסה בטוחה. היא לא אהבה את זה עד שאפילו נפלט לה פעם 'צא מהסרט שאתה חי בו'. היא אמרה את זה מדאגה, כי הייתה תקופה של חצי שנה שבה לא עבדתי. הסתגרתי בחדר שלי וכתבתי שירים. היום היא משוויצה ומתגאה בי. מראה לכל החברות שלה את השירים שאני כותב, וכשזמר שר את המילים שלי היא מספרת את זה בכל מקום. היא טוענת שירשתי ממנה את כישרון הכתיבה. היום אני מאמין שאצליח לעזוב כל עבודה אחרת ואתפרנס רק מכתיבת שירים. זה לוקח זמן, אבל אני יכול להגיע לזה".

 

מה השאיפות שלך?

"להמשיך להתפתח, לכתוב לאמנים גדולים. להעביר סדנאות כתיבה, ללמד יוצרים אחרים. אני רוצה להמשיך לגרום לאנשים להתרגש מהמילים שלי, ושהכול ירגיש תמים, כמו בפעם הראשונה. קיבלתי מתנה, אני חושב שאני צריך לנצל אותה ולהשתמש בה בכל הכוח. אני רוצה להשאיר את חותמי בעולם. הצלחתי לגעת בחלום הזה ובאנשים אחרים. זו זכות גדולה".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות