כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
השלום שבתוכם

סטודנטים במכון ערבה. יש להם חלום צילום: יוסי דוס-סנטוס
סטודנטים במכון ערבה. יש להם חלום צילום: יוסי דוס-סנטוס
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

תכירו: המקום בו פלסטינים, ירדנים וישראלים לומדים ביחד בהרמוניה

סטודנטים מישראל, מירדן, מהרשות הפלסטינית וממדינות נוספות ברחבי העולם לומדים בצוותא במכון ערבה בקטורה. בין מחקר אחד לשני הם לומדים להכיר את האחר, רוכשים כלים במנהיגות סביבתית, חיים בדו-קיום מעורר קנאה וחולמים על דיאלוג ושלום במזרח התיכון

טוני ליס 
פורסם: 10.04.16, 07:25

סטודנטית מארגנטינה, סטודנט מהרשות הפלסטינית וסטודנט ישראלי יושבים בכיתה. לא, זו אינה התחלה של בדיחה, אלא התחלה של שיעור במכון ערבה בקיבוץ קטורה. מדי סמסטר מתקבלים למכון סטודנטים מרחבי העולם, ולומדים בין היתר מנהיגות סביבתית וקידום דיאלוג ושלום במזרח התיכון.

 

 

גל טרור משתולל ברחבי הארץ, גלי שטנה והסתה ברשתות חברתיות, אולם במכון ערבה בו לומדים בצוותא יהודים וערבים, מתעקשים כנגד כל הסיכויים ללכת נגד הזרם. 25 סטודנטים בלבד מתקבלים בכל סמסטר למכון ערבה שבקיבוץ קטורה, ולומדים בין היתר כיצד לחיות ביחד, כיצד להבין את האחר וכיצד לשתף פעולה במטרה להטיב עם הטבע והאדם.

 

"מכון ערבה נוסד לפני כעשרים שנה, בשלהי הסכמי אוסלו", מספרת עליזה מאיו, סמנכ"לית המכון מזה כשבע שנים. "במכון מתנהלים לימודי אקולוגיה, סביבה ועוד, הלימודים מתנהלים באנגלית ונקודת המוצא הינה כי לטבע אין גבולות. אנו חוקרים ומלמדים ומשתדלים לקדם פתרונות סביבתיים, בעיקר באזור שלנו, אבל יש לנו פעילות גם בקניה".

 

שליש מהסטודנטים מגיעים מחו"ל, שליש מהם דוברי ערבית ושליש ישראלים. התוכנית מתנהלת תחת פיקוחה של אוניברסיטת בן גוריון ללימודי תואר ראשון. "לימודי הסביבה אצלנו ייחודיים בארץ, מלמדים גם שיעורי חינוך לצד מבוא למדעי גיאולוגיה, מים חוצי גבולות, הידרולוגיה ועוד", מספרת מאיו.

 

בועה של דו־קיום

סשה פשי (23) היא ילידת ארגנטינה שהספיקה להתגורר בספרד וללמוד בארה"ב. "למדתי גיאוגרפיה וסביבה וטיילתי בדרום אמריקה", היא מספרת. "לא הייתי בטוחה מה אני רוצה לעשות והגעתי דרך הסוכנות היהודית לתל אביב. מצאתי את מכון ערבה וכעת אני לומדת אקולוגיה".

 

המחקר של פשי עוסק בעיקר במערכות מזון במדבר. "רציתי לבדוק כיצד הדינמיקה של קיבוץ קטורה מתיישבת עם האידיאולוגיה של התושבים, כיצד משתמשים במזון מקומי מול האתגר של המדבר, מהם יחסי הגומלין בין התושבים והמזון המקומי, וכיצד מתקבלות ההחלטות המשתפות".

 

ומה גילית?

"גיליתי שישנו חשש כלכלי בקרב תושבי הקיבוץ וקל יותר לקנות מזון מחברות גדולות מאשר להשתמש במגדלים מהסביבה. האידיאולוגיה הקיבוצית מושפעת בשל צריכת המזון".

 

סטודנטים ממכון ערבה  להכיר את האחר (צילום: יוסי דוס-סנטוס)
סטודנטים ממכון ערבה להכיר את האחר (צילום: יוסי דוס-סנטוס)

 

פשי שמשתתפת בסמינר מנהיגות סביבתית של מכון ערבה, מספרת על הלימודים. "אנו רוכשים כלים בכיתה להתמודד עם קונפליקטים ולומדים כיצד לתפקד. לומדים מנהיגות וחברה, אקטיביזם, כיצד לפתח פרויקטים וכיצד לשתף פעולה. אני מקווה שבתום הלימודים אעבוד בשטח, שאוכל לעבוד בתחום פתרונות מזון, אינני בטוחה עדיין היכן בעולם".

 

איך האווירה?

"אנו במכון חיים באווירה יוצאת דופן, בתוך בועה של דו־קיום. לעיתים יש שיחות יותר נרגשות עקב אירועים בחדשות, אולם דומה שזה לא נוגע בנו. אני מרגישה בטוחה לגמרי בקרב כל חבריי הסטודנטים. אנו עושים מאמץ מודע ומתמיד לגלות רגישות, להקשיב, לדבר ולהבין את הצד שכנגד".

 

אווירה מתוחה

מוהנד ניירוק (29) מחזיק בתעודת זהות ישראלית כתושב מזרח ירושלים, ובתעודת זהות ירדנית. "משפחתי ממזרח ירושלים, אולם חיינו כמה וכמה שנים בעמאן שבירדן", הוא מספר. "למדתי בעמאן חוק בינלאומי וראיית חשבון והגעתי למכון ערבה בעקבות חיפוש התמחות".

 

למה הגעת בעצם?

"התוכנית שלי הייתה לעבוד בגדה בתחום פתרונות המים, ואז שמעתי על מכון ערבה. הייתי מופתע, מעולם לא שמעתי על התוכנית. כששאלתי מכרים על המקום קיבלתי תגובות נהדרות, למכון מוניטין מצוין הן בזכות תוכנית הלימודים והן בזכות המחקר ושיתוף הפעולה עם המדינות השכנות".

 

סטודנטים ממכון ערבה - קסם המדבר פועל (צילום: יוסי דוס-סנטוס)
סטודנטים ממכון ערבה - קסם המדבר פועל (צילום: יוסי דוס-סנטוס)

 

ניירוק למד בנוסף ללימודי תואר ראשון לימודי תרגום, ולמד באולפן. זו לו הפעם הראשונה שלמד במוסד ישראלי. לדבריו, כתושב מזרח ירושלים הוא זוכה ליחס מפלה הן משלטונות ישראל והן משלטונות ירדן. "תעודת הזהות הכחולה שלי של תושב ישראל נותנת לי את הזכויות שיש לכל ישראלי לכאורה, אולם האווירה במזרח ירושלים היא מתוחה, אלימה ומשקיפה עליי ועל התושבים כולם".

 

איך ההרגשה?

"אין לנו חופש תנועה, יש עוצר בלילות, בעייתי להגיע לעבודה. מזרח ירושלים היא לכאורה חלק מירושלים, אולם היא למעשה נפרדת או

יותר נכון, האזרחים חיים בהפרדה. תושבי מזרח ירושלים אינם משתלבים בתושבי מערב ירושלים, בוגרי התיכונים שם בקושי מדברים עברית. אני סבור שזוהי החלטת הרשויות לשמור על ההפרדה הזו, ואנשי מזרח ירושלים מודעים לבעיית אי ידיעת השפה העברית בקרב התושבים רק בשנים האחרונות. אי ידיעת השפה מקשה עליהם לרכוש חינוך ולמצוא עבודה, מקשה על שילוב. עם זאת הרי שמזרח ירושלים גם איננה חלק מהגדה הערבית, היא מבודדת באמצעות חומה ומחסומים, כך שהתושבים אינם שייכים לא לכאן ולא לשם".

 

לדבריו, בירדן, לעומת זאת, יש הבדל ברור בין תושבי ירדן הפלסטינים ותושבי ירדן הלא פלסטינים. "חוק לא כתוב אומר שירדנים פלסטינים אינם מתקבלים כמעט לעבודה בממשל, בצבא ובמשטרה. משפחתי חיה בירדן ושבה למזרח ירושלים, אני סירבתי לשוב ושבתי רק כמה שנים אחריהם, וגיליתי מחדש את הקשר שלי למקום עליו אינני מוכן לוותר".

 

הוא מציין כי האזרחות הכפולה שלו מקשה עליו, הן בצד הירדני של הגבול והן בצד הישראלי. "בשניהם מקשים עליי ומבקשים לקחת ממני את האזרחות, אולם אינני רוצה לוותר לא על זו ולא על זו, כשהעדיפות שלי היא לאזרחות הישראלית שלי, אני יליד מזרח ירושלים, כאן השורשים שלי, ובמרוצת חמש השנים האחרונות הסקרנות שלי למקום בו נולדתי הלכה וגדלה. קשה יותר במזרח ירושלים לפלסטיני מאשר בעמאן, אבל אני מקווה לעבוד עם הקהילה באזור בעתיד".

 

להקשיב לאחר

ניירוק מעורה היטב בקהילה. "התנדבתי עם מבקשי מקלט בתל אביב, ורציתי ללמוד משהו שיכלול גם אנשים, נורמליזציה. עבורי מובן מאליו לחיות ביחד, להשתלב, ומכון ערבה נתן לי מענה לצורך הזה. פרט לקרדיט שיתנו לי הלימודים במכון, הרי שאני גם מרגיש גאה ללמוד בחברה כזאת, במקום בו מלמדים להקשיב לנרטיב של האחר".

 

במרוצת שהותו במזרח ירושלים רכש חברים רבים. "אני פעיל בתנועת 'פרי ג'רוזלם', מאוד מעורב ומאוד מאמין בחיים משותפים של יהודים וערבים. הסביבה מלמדת אותנו שהגבולות הם רק גיאוגרפיים, שחיים בשיתוף נושאים פירות, שהם הגיוניים ומועילים יותר".

 

מה אתה מתכונן לעשות בעתיד?

"אני מקווה לעבוד בכפרים וביישובים בגדה, לעשות פרויקטים עם אזורים עניים, לעזור להם להוציא מים מבארות, לעזור להם לשגשג ולהתפתח ולתת כלים לעצמאות כלכלית. לתרום לחינוך, לסגנון החיים".

 

במה מסייעים לך הלימודים?

"הלימודים במכון ערבה עוזרים לי לרכוש כלים להסתכל על האחר בעין שונה, ככל שמבלים במכון משנים את צורת ההסתכלות ורוכשים כלים להבנה ולשיתוף פעולה בעתיד, וזהו הדבר החשוב ביותר שאנו לומדים כאן לדעתי".

 

עולם טוב יותר

נדב דניאלי (24) גדל והתחנך במערב ירושלים, הוא לומד ייצור אוכל אורגני וקיימות, מקורות מים במזרח התיכון, אקטיביזם חברתי, חברה וסביבה ומדעי כדור הארץ.

 

"זו הפעם הראשונה שאני לומד במסגרת אקדמית ומקווה להמשיך מכאן לתואר ראשון בחינוך בסמינר הקיבוצים. גדלתי בשכונת ארנונה הקרובה לג'בל מוכאבר ואני זוכר את הימים בהם טיילת הנציב הייתה מרחב ציבורי משותף ליהודים וערבים. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה הדבר הפך לבלתי אפשרי".

 

למה אתה מתכוון?

"יש הפרדה ברורה בין יהודים לערבים, אין יותר מרחב משותף. בצבא שירתתי בגולני כחייל קרבי ושירתתי גם בחברון משך שלושה חודשים. השירות במקום כזה הוא לא פשוט, הקונפליקט בשירות במקום כזה הוא עצום. החייל חווה מצד אחד את אוכלוסיית המתנחלים שמונה אלפי אנשים ומאמצת אליה את הלוחמים. אני זוכר את התפילות במערת המכפלה, שהייתה בהן עוצמה, חיבור למקום, ומצד שני, הבנתי שהעבודה שלי מונעת חופש מהאנשים שחיים במקום".

 

דניאלי סיים את השירות עם לא מעט תובנות. "בסופו של דבר, גם כחייל הפנמתי שגרים שם בני אדם כמוני, אולם כל מי שעובר במחסום נתפס כאיום, אפילו ילדה בת 12 נתפסת כטרוריסטית בפוטנציה, ועלינו לבדוק אותה. כל אחד ואחת מהתושבים שם נתפס כסכנה לשלומם של אלו שעליהם אני אמור להגן עליהם, ואסור לי להניח לדבר לחמוק מעיניי, אחרת ילמדו שאנו מניחים לילדות בנות 12 לעבור ללא בדיקה ועלולים לנצל זאת לפגוע בשלומם של אלו שאני מופקד על שלומם".

 

"כחייל", הוא ממשיך לספר, "אני יכול לומר שהגבולות מיטשטשים, לחיילים קשה לזהות אנשים כסתם אנשים כשתפקידם הוא לזהות אותם כאיום. אסור להרשות לאיש להתקרב לבועה של היישוב היהודי בחברון".

 

האם מכון ערבה גרם לך לראות את הדברים אחרת?

"במכון אנו עוסקים בשיח שלנו, לא במי צודק או טועה, אלא כיצד להמשיך הלאה, כיצד לא להיות חברה אלימה משני הצדדים. למדתי כי שני הצדדים סקרנים זה לזה, ושניהם חוששים זה מזה. ההבנה הזו עזרה לנו לפתח שיחות לא פשוטות, לא לנו ולא לצד הפלשתיני. הפלשתינים גדלו תחת צבא שמשגיח עליהם, מצד אחד, ואנו גדלנו תחת איום טרור, מצד שני. וכאן מדברים על הכל, על כך שאפשר להפוך את העולם לטוב יותר".

 

מה אתה לוקח מההיכרות עם אנשים אחרים במכון?

"הופתעתי לגלות שאני מסוגל להקשיב לסיפורים שונים מאלו שאני רוצה לשמוע, ומסוגלים להקשיב לסיפורים שלי. ישנו גם הנרטיב עליו גדלים, השיחות על הנרטיב הביאו אותי להבנות גדולות שניתן לפרש אירוע בצורה שונה".

 

למשל?

"במערכת החינוך הישראלית לא לומדים על הנכבה, לומדים למשל על הצהרת בלפור וכאן למדתי כי הפלסטינים רואים את הצהרת בלפור באופן שונה, מי נתן לבריטים את הזכות להחליט מי יתיישב בארץ? קיבלתי כאן כלים לראות את המציאות מעוד נקודת מבט. להקשיב לנרטיב שונה, וזה שינה לי את הצורה בה אני מביט על המצב, לא את ההשקפות הפוליטיות שלי, אלא את ההבנה מה חווה הצד השני. אני לא בהכרח מקבל את הטענות, אולם אני מבין שלא בהכרח הצד השני יקבל את הטענות שלי וחשוב מכל - את חוסר הטעם שבוויכוח על ההיסטוריה במקום ליצור עתיד בטוח לשני העמים".

 

דניאלי שכבר עבד במחנה קיץ של הסוכנות היהודית בלוס אנג'לס, מתכוון לבלות את הקיץ הקרוב בגרמניה במחנה קיץ, ולאחר שיסיים את לימודיו לעסוק בחינוך וביזמות חברתית.

 

"הכוונה שלי היא לעסוק בחקלאות עירונית", הוא אומר, "חקלאות עירונית ואנרגיה מתחדשת בערים. להרבה אנשים יש תוכניות להקים פרויקטים כמו מושבים, אבל אני חולם להקים חקלאות בכל גינה מוזנחת, להגיע לאלו הזקוקים לחקלאות הזו, ואני סבור שבערים זקוקים לה מאוד. כל האופציות פתוחות בפנינו כעת ואני סבור שאנו מקבלים כלים להקים פרויקטים בשיתוף פעולה פורה".

 

שיתוף פעולה פורה

לצד הלימודים במכון ערבה הסטודנטים ממדינות שונות משתלבים במחקרים. "יש מרכזי מחקר הנוגעים בלימודים בכל נושא אפשרי כמעט הקשור לסביבה. יש מרכז למחקר משאבי מים חוצי גבולות, ובמחקרים יש גם שיתופי פעולה ומחקר יישומי משותף עם פלשתין וירדן, מספרת מאיו.

"יש מחקר מי שפכים וטיהור במקומות המנותקים מרשת המים. כשחושבים על כך, הרי שמים הם נושא פוליטי מאוד", אומרת מאיו.

 

המכון מעורב בפרויקט גדול של נחל מזוהם האמור להיות עונתי, אולם זורם כל ימות השנה עקב מי השופכין המוזרמים אליו. "הבאנו מהנדסים למצוא פיתרון מערכתי לנושא. יש שיתופי פעולה פוריים מאוד בין ישראל, הרשות הפלשתינית וירדן במחקרים הללו, כולם רוצים פתרונות ומחויבים להם, ולמדנו במרוצת השנים כי ככל שהפרויקטים נשארים בדרגת אנשי המקצוע, כך ניתן לפתור בעיות ולהתקדם, כיוון שאין כאן מניעים זרים, אנשי מקצוע בשטח מבקשים לפתור בעיות ומוכנים לשתף פעולה לצורך העניין", מסבירה מאיו.

 

במכון ערבה ישנו גם מרכז מחקר לחקר סוציו־אקולוגי של אזורים צחיחים. "זוהי פלטפורמה בינלאומית", אומרת מאיו. "חוקרים עצי שיטה, חרקים, מגוון מינים הגרים באזור. בעת זיהום הנפט בעברונה החוקרים שלנו היו החוקרים העיקריים באזור. הם עשו מחקר עומק על זיהום נפט שאירע באזור לפני ארבעים שנה, וכעת עורכים מחקר על מה שאירע כתוצאה מהזיהום האחרון. תוך כדי ניטור עצי השיטה גילו החוקרים שלנו זן פרפר שלא אמור היה להיות באזור והדבר עורר התרגשות גדולה בעולם המדעי".

 

טבע ללא גבולות

כמו הסטודנטים, גם מאיו, שעלתה לארץ מארה"ב בשנת 1989, התאהבה בערבה והיא מתגוררת בקיבוץ לוטן מאז שנת 1990. "עליתי עקב פעילותי בתנועת יהודה הצעיר. למדתי תואר ראשון בכלכלה ושוקי עבודה ותואר שני בכלכלה סביבתית. הגענו לגור בלוטן שהוא קהילה מאוד ייחודית והתאהבנו בערבה. יש משהו מאוד כובש במדבר, המכריח אנשים לעשות סדר עדיפויות. הערבה עבורי היא גם אידיאולוגיה, וכן העבודה במכון ערבה. ביקשתי לעבוד במקום שיש לו משמעות, לא רק לקום בבוקר לעבודה ולקבל משכורת".

 

מאיו מאמינה כי הלימודים יחד ותחומי הלימוד וההתעניינות של הסטודנטים מאפשרים ראייה אחרת ומקדמים את רעיון השלום והדו־קיום.

 

"בסמינר אנו עובדים בין היתר על בניית שלום מעשי. שיתופי פעולה בין אנשים הם הבסיס לבניית שלום בעתיד. אנו עובדים על ציוד הסטודנטים שלנו בכלים להבנה של הצד שכנגד, במטרה לבנות עתיד טוב יותר, הרי טבע ואקולוגיה אינם בעלי גבולות, וכך אנו מבקשים ליצור אנשי אקולוגיה וטבע ללא גבולות".

 

היא מדגישה כי היזמות במכון חוצה גבולות ויוצרת שפה משותפת. "הבוגרים כולם עברו לימודים שונים מאלו המקובלים, ולמדו לשתף פעולה, ואכן עושים זאת באופן קבוע. הם עובדים על פרויקטים ביחד, פותרים בעיות בהרמת טלפון. החלום שלנו הוא שבעת ובעונה אחת יהיו שלושה שרי איכות הסביבה בוגרי מכון ערבה, בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות