כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
סיפורי רוזי

רוזי ושיאל אורן צילום: תומי הרפז
רוזי ושיאל אורן צילום: תומי הרפז
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

החיים החדשים של מלכת חיי הלילה של תל אביב

פעם הייתה רוזי אורן במרכז חיי הלילה בתל אביב. היום היא מנהלת עם בנה מועדון קצת אחר שמקיים גם ערבי משחקי קופסה כמו פעם. מאות מתיישבים מסביב לשולחנות כדי לשחק את משחקי הקופסה הכי חמים (רמז: מונופול לא נמצא כאן)

רועי יפה 
פורסם: 28.03.16, 06:50

רוב הערב רוזי אורן יושבת ליד שולחן בצד, יפה ושקטה היא מסתכלת איך העניינים מתנהלים. היא, שהייתה מהבעלים של מועדון הזירה במתחם הסינרמה, יודעת הרבה על חיי הלילה של תל אביב.

 

היא כבר ראתה חללים מעושנים של ברים, ברמנים שמוזגים במהירות אלכוהול לכוסות של לקוחות להוטים, שבורים, שמחים, מדוכאים, היא יודעת איך פועם

מבפנים ליבו של בר, איך מתקדם הרצון של הלקוחות לעוד כוס של ויסקי, עוד בירה, עוד שאיפת עשן סיגריה לפני שמקפלים את הכול וחוזרים הביתה. אבל בערב הזה, במועדון הוואנה קלאב ברחוב יגאל אלון, העניין הוא לא אלכוהול, ואורן מחייכת בין הערות תפעול קטנות שהיא זורקת ואומרת, "הפסקתי לעבוד בלילות. בשביל זה יש צעירים, לא?", והמבט שלה נודד ונח על בנה שיאל, 28, שהוא בעצם המפיק והיוזם של הערב הזה המתנהל במועדון אחת לכמה שבועות.

 

עוד בתל אביב:

המחזאי יהושע סובול: "אני אחד השתולים?"

מ-1936: המאבק של בעלי המניות הראשונות בנמל תל אביב-יפו

בנה נפל קורבן לאלימות: "הורידו לו בכוח את המכנסיים"

 

"זרמנו עם הרעיון". רוזי ושיאל אורן (צילום: תומי הרפז)
"זרמנו עם הרעיון". רוזי ושיאל אורן (צילום: תומי הרפז)

 

רגע, מה קורה פה עכשיו בכלל?

אורן עונה בסבלנות: "הוואנה קלאב מארגן ערבי סלסה, הופעות חיות וערבים לקהל קצת פחות שגרתי".

 

לא שגרתי?

היא מחייכת ומהנהת שכן.

 

לא שגרתי יכול להגדיר כל מיני סוגים של קהל. למשל את הקהל שהגיע למועדון ביום ראשון השבוע. "זה", אומרת אורן, "הפקה שהיא לגמרי של שיאל. זה שלו. הוא מתעניין בזה והוא עצמאי לגמרי".

 

ו"זה" הוא בעצם ערב משחקי קופסה וקלפים. "הוא בא עם רעיון", היא אומרת. "וזרמנו עם זה. אני באמת לא מתערבת. רק מסתכלת מהצד ונהנית. את רוב מנהלי המועדון מעניין מה קורה בין חמישי לשבת. אני מתעניינת במה שקורה באמצע השבוע, לאן אנשים יוצאים ומה הם עושים. והנה הוא ארגן אירוע שרץ כבר שנה וחצי וממלא את המועדון, מה צריך יותר?".

 

על מה חושב בוש

על השולחן בכניסה למועדון הונחו משחקי קופסה וחפיסות קלפים שונים ומשונים. יבגני, צעיר גדל גוף, עמד עם קלסר ורשימה מסודרת, תיזז בין רישום האנשים שהגיעו והמשחקים שהם לקחו לאחד השולחנות. מלבד משחק "הרמז" הישן והטוב, אשר נח לו בצד השולחן עזוב ומעלה אבק, בלטו בחסרונן הקלאסיקות המוכרות. כאן לא תמצאו "מונופול" או "רמיקוב". גם הטאקי האהוב לא נכח.

 

לכולם יש סבלנות להסביר. מועדון הוואנה קלאב (צילום: תומי הרפז)
לכולם יש סבלנות להסביר. מועדון הוואנה קלאב (צילום: תומי הרפז)

 

"חוץ מ'הרמז' שהוא באמת משחק אדיר בעיניי, חשוב לי להביא דברים חדשים. רוב המשחקים הם משנות האלפיים. יש כמה משחקים כבר מהשנה", אומר ג'וניור שיאל אורן. "אני בוחר את המשחקים וחשוב לי להביא משחקים שכבר התנסיתי בהם. אין פה כמעט משחקים שלא שיחקתי בהם", הוא אומר ומחייך לשלישיית בני 20 שקיבלו מיבגני את הקופסה המרשימה של "משחקי הכס" והם מחפשים שולחן להתיישב סביבו ולהתחיל לשחק. "יש פה גם כמה משחקים פופולריים", הוא משלים את פריסת האסטרטגיה שלו.

 

האולם הגדול של האוונה קלאב, אשר נראה בתחילת הערב כמו אולם חתונות, עמוס בשולחנות מרובעים גדולים וסביבם כיסאות עץ. על השולחנות הוצבו שלטי 'רזרב' קטנים ממוספרים. בכניסה עומד שיאל כמו חתן בחולצה לבנה מכופתרת, כנפיים שחורות וזוג קרניים שחורות תואמות. הוא נוטף התרגשות ושמחה עם כל כניסה של אורח חדש. ב־18:00 נפתחו הדלתות. שעה וחצי אחר כך האולם מלא גברים ונשים, בשנות ה־20 וה־30 לחייהם, בעלי ארשת פנים רצינית, אשר הוורידים הבולטים במצח העידו על תהליך חשיבה מאומץ שלהם בזמן המשחקים.

 

אחד הגברים מספר שהגיע מרעננה ואחר כך מתפנה להסביר באריכות על טורניר "סטאר טראק" שעורכים בארבעת השולחנות הסמוכים לשלו. השולחן התמלא ברפליקות קטנות ומרשימות של הספינות מהסדרה. כל שחקן הביא מהבית את ה"צי" האישי שלו, היות שהערכה הבסיסית של המשחק כוללת שתי חלליות קטנות בלבד. המשחק כולל גם פיסות קרטון קטנות וקשיחות שמייצגות כיווני תנועה (טיסה, כיוון הפצצה, תזוזת גרמי שמיים וכו') וחתיכות קרטון מכוסות בציור די מדויק של גרמי שמיים המשוטטים בגלקסיה, נוסף על קוביות מתומנות אשר מציגות את התוצאה הסופית (פגיעה או החטאה). לצידם, כמו בכל אירוע יהודי, עמד שולחן הילדים, אשר תפקד כ"בית ספר" למתחילים וישבו לידו שני ילדים כבני 12 וצעיר בן 20 שליווה את המשחק שלהם בהסברים ובחידודים בזמן שהוא ממתין לתורו בטורניר.

 

כמה שולחנות משם ישבה חבורת צעירים בסוף שנות ה־20 וחיכתה לחבר בעל תיק פוקימון, זקן פראי ו"צחוק מרושע", שיביא מיבגני את Card against Humanity . המשחק בנוי משתי חפיסות קלפים, שאלות ותשובות. כל משתתף מחזיק בכמות "קלפי תשובות". כל משתתף שולף בתורו "קלף שאלה", יתר המתמודדים שמים במהופך קלף תשובה שהם חושבים שהוא המוצלח ביותר. מנצח מי שהקלף שלו היה המדויק או המצחיק בעיני שואל השאלה. בעל הזקן הפראי הפסיד בסבב הראשון בשאלה "על מה חושב ג'ורג' בוש" לקלף התשובה "על ביל קלינטון מקיים סקסופון במקלחת", אבל ניצח כנשאל ל"שם הספר הבא של ג'יי ק'יי רולינג בסדרת הארי פוטר יהיה הארי פוטר וסוד ה..". ותשובת הקלף שבחר הייתה "תחתוניות מלוכלכות".

 

מועדון הוואנה קלאב (צילום: תומי הרפז)
מועדון הוואנה קלאב (צילום: תומי הרפז)

 

כולם ידידותיים מאוד מסביב לשולחנות. לכולם יש סבלנות להסביר, לשתף, להתלהב מהמשחקים. התום והלהט האלה סוחפים ומפתיעים. אין פה שיחות על הישגים חומריים או על תחרויות "מלוכלכות". אנשים באמת באים לשחק. ולצחוק. וליהנות.

 

שיאל מתפנה לעוד סבב שאלות. "הכול התחיל לפני שנה וחצי בערך", הוא חוזר להיסטוריה. "עד אז היינו נפגשים בבתים של אנשים, אירועים פרטיים קטנים, ובכנס אייקון, כנס הפנטזיה והאנימה התקופתי המרכזי המקבץ סביבו את מרבית אוכלוסיית הגיקים. יום אחד אחרי אחד הכנסים האלה הייתי מתוסכל מאוד. היינו בחדר קטן ומעופש, בלי אוויר ובלי אור הגיוני. ואז חשבתי לארגן משהו רציני יותר ומסודר. כבר באירוע הראשון נכחו מאה איש, מספר שכבר שילש את עצמו במשך התקופה".

 

כל כמה זמן מתקיים הערב הזה?

"כל כמה שבועות".

 

והוא מבקש סליחה והולך לאחד השולחנות לבדוק שם משהו. בטח מישהו יצא שם מהקופסה.

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 

 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות