כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
גלים גבוהים

מאיר כרמל צילום: תומי הרפז
מאיר כרמל צילום: תומי הרפז
 
אריה פרנס צילום: תומי הרפז
אריה פרנס צילום: תומי הרפז
 
עמוס טננבוים צילום: תומי הרפז
עמוס טננבוים צילום: תומי הרפז
 
איתן החנוכי צילום: תומי הרפז
איתן החנוכי צילום: תומי הרפז
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

מ-1936: המאבק של בעלי המניות הראשונות בנמל תל אביב-יפו

חברת אוצר מפעלי ים נערכת להעברת נמל תל אביב לידי העירייה. בעלי מניות המיעוט, צאצאיהם של בעלי המניות הראשונות שנרכשו ב־1936, חוששים כי הם לא מקבלים את כל הדיווח על שווי המניה ותוהים מדוע כונסה השבוע אסיפה יוצאת מן הכלל שבה יצביעו על מחיקת סעיפים מהתקנון. חברת אוצר מפעלי ים: לא נעשה דבר שיפגע בהם

אור וייל 
פורסם: 22.03.16, 06:49

בצהרי יום רביעי השבוע התכנסה בנמל תל אביב אסיפה כללית שמועדה נקבע בשבוע שעבר. בהודעה שהפתיעה כמה ממחזיקי המניות של הנמל, ועליה חתומים הדירקטוריון ואסף זמיר, יו"ר האסיפה וסגן ראש העירייה, נכתב כי האסיפה היוצאת מן הכלל הזו תעסוק בשינוי כמה סעיפים המופיעים בתקנון, וכן תדון בהליך העברת הנמל לידי עיריית תל אביב־יפו. מחזיקי מניות אלה, צאצאיהם של מחזיקי המניות הראשונות שנרכשו בראשית שנות ה־30 של המאה שעברה, מודאגים מאוד מהאסיפה. הם חוששים כי מדובר בניסיון ליצור עובדות בשטח שיקשו עליהם לברר כמה באמת שוות המניות שהם מחזיקים.

 

עוד הם חוששים כי אסיפה זו תהיה בגדר מכשול להחלטת בית המשפט העליון מה־22 בפברואר, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. לפי ההחלטה המדוברת,

על המדינה ועל חברת "אוצר מפעלי ים" (אמ"י), המנהלת את הנמל, לנהל משא ומתן עם בעלי המניות ולהגיע איתם להסדר. "משא ומתן כזה אינו מתנהל, למיטב ידיעתנו," אומרים כמה מהם. "בית המשפט ביקש לקבל דיווח על המשא ומתן הזה עד סוף החודש. האם לא ראוי היה לקיים אסיפה כללית אחרי הדיון בבית המשפט? קיום האסיפה הזו הוא מבחינתנו סוג של מחטף והמשך למדיניות שבה לא מעדכנים אותנו לאורך השנים מה נעשה עם המניות".

 

עוד בתל אביב-יפו:

בנה נפל קורבן לאלימות: "הורידו לו בכוח את המכנסיים"

המאבק על הקמת בית ספר דו לשוני קורע את ההורים ביפו

סערה באוניברסיטת ת"א: אין כניסה לחברי הכנסת סמוטריץ' וחזן?

 

נמל תל אביב, 1936 . "קראו להם לתרום להתפתחות היישוב וזה מה שהמשפחות שלנו עשו. מתוך ציונות" (צילום: לע"מ)
נמל תל אביב, 1936 . "קראו להם לתרום להתפתחות היישוב וזה מה שהמשפחות שלנו עשו. מתוך ציונות" (צילום: לע"מ)

 

מה אתם מתכוונים לעשות עכשיו?

"קודם כול נעמוד מחוץ לאולם שבו תתנהל האסיפה (לאחר סגירת הגיליון, א.ו) וננסה לשכנע בעלי מניות נוספים שלא להיכנס פנימה. ככה אולי לא יהיו להם מספיק אנשים כדי להעביר החלטות. אחר כך נראה מה נעשה בהמשך".

 

מסמכים ישנים בבית

בתחילת השבוע נפגשו איתן החנוכי, מאיר כרמל, אריה פרנס ועמוס טננבוים כדי להתכונן לאסיפה. הם מגיעים עם קלסרים, מסמכים, מכתבים, תמונות. כל מה שהצליחו לאתר מי שנקראים בעלי זכויות המיעוט בנמל, המחזיקים ב־16 אחוז מסך כל המניות. אבל כמה מניות יש? וכמה בעלי מניות? הם טוענים שהם לא יודעים. שכל ניסיונותיהם לברר עלו בתוהו.

 

את המניות הראשונות של הנמל רכשו כאמור הוריהם, ולעיתים גם הוריהם של ההורים ב־1936. "הם היו ציונים", אומרים הארבעה. "הם נענו לקריאה להתגייס לפיתוח הנמל כחלק מפיתוח ארץ ישראל ורכשו את המניות במיטב כספם".

 

עו"ד מאיר כרמל, כיום תושב הרצליה ומחזיק בשתי מניות שאותן רכש אביו ב־1936: "אנחנו מרגישים שמתחמקים מאיתנו, לא משתפים אותנו ולא רוצים לתת לנו את מה שמגיע לנו".

 

עמוס טננבוים, תושב תל אביב, מחזיק ב־22 מניות: "ההורים שלי הגיעו מלודג' בפולין עם כל מפעל הגרביים שלהם והתיישבו ברמת גן. הם השקיעו חצי משכורת כדי להקים את הנמל ולפתח אותו. הם עשו את זה לגמרי ממניעים ציוניים. אני זוכר שאבא שלי אמר לי שפעם זה יהיה שווה הרבה כסף. בינתיים מדירים אותנו לגמרי. למשל, אנחנו לא יודעים לפי מה מחשבים את שטח הנמל שממנו נגזר גם שווי המניה. בחברת אוצר מפעלי ים מתחלפים האנשים כל השנים, מתחלפות ומשתנות תוכניות, אבל אנחנו לא יודעים מכל זה. כל שנה עושים אסיפה יפה, אנחנו מגיעים ויש מצגת. אומרים לנו שעדיף שנמשיך להשקיע את הכסף בנמל. אבל בכמה כסף מדובר?".

 

איתן החנוכי, בן העיר ותושב תל אביב כל חייו: "מנסים להתיש אותנו. לצערי, חלק מילדיהם ונכדיהם של בעלי מניות המיעוט כלל לא יודעים שהם מחזיקים במניות. אצלנו במשפחה אבא שלי היה יקה והוא שמר כל דבר. בגלל זה מצאנו אותן, אבל יש כאלה שלא הקפידו וההורים לא ידעו לשמור על זה כמו שצריך. גם השנים בוודאי תרמו להיעלמות של שטרות כאלה".

 

בכמה מניות אתם מחזיקים?

"25 אצל כמה בני משפחה. אני לא יודע כמה הן שוות כי אין לי מושג איך הגיעו לתחשיבים. למשל, ב־2004 קיבלתי 3.12 שקלים על מניה. ב־2012 "קפץ" ערך המניה ל־19.50 שקל. איך חישבו את זה?".

 

אריה פרנס נולד בתל אביב והיום הוא תושב כפר סבא. הוא אמנם מחזיק רק במניה בודדת, אבל משוכנע שהיא שווה לא מעט. פרנס: "על כמה דונם יושב הנמל? אנחנו לא יודעים בדיוק. אנחנו מקווים שנדע את זה אחרי שיסתיים דיון שמתנהל כבר יותר מ־12 שנה. בהליך המשפטי הזה מייצג עו"ד אליעזר לויט שלושה מבעלי זכויות המיעוט בנמל. לפני כמה שנים נפסק כי הם אינם זכאים לדבר, אבל פסק דין מאוחר יותר קבע שלבעלי מניות המיעוט יש זכויות. עו"ד לויט הגיש בקשה להכיר בתביעתו כתביעה ייצוגית בשם כל מחזיקי המניות. ההליך הזה עדיין נמצא בבירור ואנחנו מקווים שהוא ישפוך אור על הרבה מאוד סוגיות. ההליך בבית המשפט העליון מתנהל גם על ידי עו"ד לויט, אבל אנחנו לא מקבלים ממנו עדכונים. הוא הרי מייצג רק שלושה מבעלי המניות. לא אותנו".

עו"ד לויט סירב להגיב לכתבה זו.

 

)מימין לשמאל( כרמל, פרנס, טננבוים והחנוכי. מחזיקי מניות המיעוט (צילום: תומי הרפז)
)מימין לשמאל( כרמל, פרנס, טננבוים והחנוכי. מחזיקי מניות המיעוט (צילום: תומי הרפז)

 

"עסקה מצוינת לחברה"

כאמור, אחד החששות הגדולים של בעלי מניות המיעוט הוא משינוי סעיפי התקנון. עו"ד כרמל, מבעלי מניות המיעוט: "סעיף 89א' למשל, שעליו יתקיים דיון באסיפה, עוסק באחריות הדירקטורים לדווח לבעלי מניות על כל עסקה. באסיפה מבקשים למחוק את הסעיף הזה. מה משמעות הדבר? שלא ידווחו לבעלי המניות על העסקות והצעדים הנעשים בנמל? או שהאסיפה רוצה למחוק את סעיף 114 בתקנון, שקובע שאחת לשנה יערכו "באופן ובצורה שעליהם יורה שר האוצר, בהמלצת רשות החברות הממשלתיות ובהתייעצות עם מבקר המדינה, מאזן, דוחות רווח והפסד ויעד רווחים, דוחות משאבים והשימוש בהם" ועוד? האם משמעות הדבר שעוד כלי פיקוח ייעלם? זה מטריד אותנו מאוד. אז מצד אחד אנחנו מקבלים שקלים בודדים, ומצד שני הנמל בוודאי מגלגל מיליונים ואנחנו לא יודעים כמה".

 

החנוכי: "הבעיה היא שאנחנו לא מכירים את כל בעלי המניות. לא יודעים אפילו כמה יש. אני מקווה שנמצא דרך להתאגד יחד ולפעול מול חברת אוצר מפעלי ים או העירייה, לה יימכר בקרוב הנמל".

 

מחברת אוצר מפעלי ים (אמ"י) נמסר: "אנו דוחים מכול וכול את האמירות של חלק מבעלי מניות המיעוט, לפיהן המדינה והעירייה עושקות אותם, ונפנה בעניין זה לפסיקת השופט יהודה פארגו בבית משפט המחוזי, שביטלה לחלוטין את טענותיהם. לגופו של עניין, האסיפה הכללית זומנה כדי לאפשר את השלמת העסקה, שבה מניות המדינה בחברה יימכרו לחברת "אתרים" (כתאגיד עירוני). מתווה זה אושר בהחלטת ממשלה מיום ה־1 ביוני 2014 וכן על ידי ועדת הכספים של הכנסת ב־22 באוקטובר 2015 ועל ידי הגורמים המוסמכים במדינה ובעירייה.

 

"יצוין כי מיד לאחר החלטת הממשלה, כאמור, נוהל מו"מ עם נציגי בעלי מניות המיעוט בטרם נחתמה העסקה, אך מו"מ זה לא צלח. יש לציין כי עסקה זו מהווה הזדמנות לבעלי מניות המיעוט, שכן מדובר בעסקה מצוינת לחברה, היוצרת לה ודאות ושווי. בית המשפט העליון, בדיון ב־22 בפברואר 2016 בנושא בקשת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, ביקש כי העירייה והמדינה ייגשו לנהל מו"מ עם נציגי בעלי מניות המיעוט כדי שהעירייה תרכוש את מניותיהם. זאת ללא קשר לעסקה בין המדינה לעירייה או לסיכויי התביעה, לאחר דחייתה בערכאות שונות. בהתאם להנחיית בית המשפט, מנוהל בימים אלה מו"מ בין המדינה והעירייה לנציגי בעלי מניות המיעוט, שאותם מייצג עו"ד אליעזר לויט. אין בנושאים הנמצאים על סדר היום כדי לפגוע בכל צורה שהיא בבעלי מניות המיעוט, ולפיכך אין בכוונתנו לדחות את האסיפה הכללית".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 

 
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות