כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
עדת ראייה

מקומונים! עדת ראייה באלימות איור: אורי שטרייגולד
מקומונים! עדת ראייה באלימות איור: אורי שטרייגולד
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

 

באלימות

מצד אחד נאלצה החיילת להדוף את מי שניסה להכניס את ידיו לתוך מכנסיה, מצד שני תוקן כתב האישום ונקבע כי ביצוע המעשה המגונה לא נעשה בכוח. איך זה יכול להיות?

נעמי רייכמן 
פורסם: 28.02.16, 07:47

אל הדיון בו הוקרא פסק דין הרכב השופטים, בראשו ישב המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, תא"ל דורון פיילס, הגיע רס"מ ע' יחד עם אחיו. בשתיקה עשו השניים את הדרך משער הכניסה המרכזי לקריה ועד לרחבת בית הדין ומשנכנס ע' אל האולם והתיישב בספסל הראשון, הוא הרכין את ראשו ולא הרים את מבטו עד סוף הדיון. גם לא כשביקש ממנו השופט פיילס בתום הקראת פסק הדין להסתכל עליו ולאשר שהבין את שהוחלט. ע' לא יכול היה. לא, לא, לא, הוא נענע בראשו והכיפה הסרוגה נעה יחד עם תנועת הראש.

 

"לא יכול להסתכל אליי?", ניסה בפעם האחרונה השופט פיילס לבקש וע' המשיך לנענע בראשו. לא יכול.

 

עוד טורים של עדת ראייה:

בנפילה

בעקשנות

בקושי

 

(איור: אורי שטרייגולד)
(איור: אורי שטרייגולד)

 

יותר משבוע עבר מאז, אבל אני תקועה על הרגע הזה של הסירוב להישיר מבט והבזק המחשבה שלי בשנייה הזו. חשבתי על המתלוננת, שהייתה חיילת בסדיר

בבסיס שבו שימש ע' נגד מינהלתי. אני לא מכירה אותה, אין לי מושג מיהי והיכן היא נמצאת היום, לא יודעת אם היא עדיין חיילת או כבר סוללת דרך בעולם האזרחי. שמחתי שהיא לא נמצאת כאן עכשיו באולם, לא נצרבת במראה הזה של ע' שלא מצליח להסתכל על השופט, שהקריא את ההחלטה שבה נכתב כמה פעמים במפורש שהוא עדיין לא הפנים לגמרי את אשמתו והוא ממשיך לראות ולהאשים את המתלוננת כמי שהרסה אותו, את חייו ואת משפחתו.

 

ע', נשוי ואב לבנות, נמצא בדיכאון עמוק, כפי שמלמדות חוות הדעת של מי שבדק אותו. במהלך ההליך המשפטי שנוהל נגדו, השמיע ע' גם אמירות אובדניות.

וחייו באמת התפרקו. הוא פוטר מהצבא, משפחתו נפגעה כלכלית ושבר גדול נשבר בינו ובין אשתו. אבל כל אלו הם חד משמעית לא אשמת המתלוננת. ע' האשם הבלעדי לכך שעיוות לגמרי את משמעו של קשר הידידות שהיה ביניהם, כשהוא מדלג על פערי הגיל והדרגות ביניהם וכופה עליה את עצמו.

 

ע', כך מתואר בהחלטת בית הדין הצבאי לערעורים, ניסה לשכנע את החיילת שלא להתלונן עליו "שכן הדבר עלול לסבך אותו, לגרום לפיטוריו ולפגוע במשפחתו".

המתלוננת הסכימה. אלוהים רק יודע מה עבר לה בלב ברגע ההסכמה הקשה הזה. אבל ע', כך מתברר, לא ממש העריך את ההבטחה שנתנה לו. הוא גם לא הפנים את חומרת מעשיו ולא התחרט עליהם, כי כמה שעות לאחר שהבטיחה לו המתלוננת שלא תדווח על מעשיו, הוא ניגש אליה ואמר לה "היה לי אחלה ספתח היום הזה. הגשמת לי כמעט פנטזיה".

 

זה דוחה כל כך.

 

× × ×

על פי כתב האישום המתוקן הגיע ע' לחדר שירותים שניקתה החיילת במסגרת תורנות ניקיון בבסיס והחל לגעת בה ולדחוף את ידיו לתוך גופייתה ומכנסיה וחולצתה, ולא הפסיק גם כשביקשה ממנו במפורש להניח לה. רגע אחד של צלילות הדעת שבו הבין את חומרת מעשיו גרם לו להירגע, אבל לא לזמן רב. ע' הגיע גם לחדרה של החיילת וידיו וגופו שוב נדחפו אליה, לגעת ולחדור, למרות סירובה המפורש והחד משמעי והתנגדותה שנאמרה במילים ולוותה בהתנגדות פיזית והדיפתו שוב ושוב.

 

הרכב שופטי בית הדין הצבאי לערעורים קיבל טענה אחת של ההגנה שהגישה ערעור וקיצר מעט את עונש המאסר שהוטל על ע' בבית הדין המחוזי (תשעה חודשים במקום עשרה), ואני שוב חשבתי על החיילת ההיא כשהשופט פיילס דיבר על כך שבתחילה הוגש נגד ע' כתב אישום שייחס לו בין היתר ביצוע מעשה מגונה בכוח. אחרי דין ודברים עם ההגנה, תוקן כתב האישום והמילה בכוח הושמטה ממנו.

 

בית הדין הצבאי המחוזי קבע: "למעשיו של הנאשם כלפי המתלוננת נלווה אלמנט של כוח... אמנם כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם עבירה של מעשה מגונה ולא מעשה מגונה בכוח. עם זאת, שומה על בית הדין לבחון את מהות המעשים ולא את כותרתם כאשר הוא בא לשקול את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה".

 

× × ×

וברוח זו, למרות שהשימוש בכוח הושמט מכתב האישום בכל זאת התייחס ואימץ בית הדין המחוזי את עניין הכוח ובכך שגה, קבע בית הדין הצבאי לערעורים. השופט פיילס: "יש ממש בטענת המערער אשר לשגגה שנפלה בפסק הדין של בית הדין קמא, שמצא לאמץ, בנקודות מסוימות, בנתחו את המעשים, את התיאור העובדתי שבכתב האישום המקורי, חלף התיאור העובדתי שבכתב האישום המתוקן שבו הורשע המערער (על אף שסקירת המעשים, בפתח גזר הדין, לקוחה כולה מכתב האישום המתוקן). לגוף העניין — תיאור הדברים בכתב האישום שבעובדותיו הודה המערער מלמד כי לא נקט אלימות במעשיו, במובן המקובל של המושג (היינו, לא היכה את המתלוננת, אחזה באופן שלא תוכל לזוז או כיוצא באלה), אולם פעולותיה שלה לימדו כי היא נדרשה להפעיל מטעמה כוח כדי להשתחרר ממגעיו ומקרבתו של המערער לאחר שאלה נכפו עליה".

 

אני לא מצליחה להירגע מזה. הרכב השופטים חושב שע', שאחז בישבנה של החיילת בכוח, ניסה להוריד את הגופייה שלה, דחף את ידו לתוך מכנסיה כדי לגעת באיבר מינה, נצמד אליה מאחור כשהוא אוחז בה והיא מתנגדת בכוח, וכל המעשים האלה, לא נחשבים לאלימות במובנו המקובל של המושג.

 

הקביעה הזו כל כך מסוכנת, מתסכלת ומייאשת. המסר שהיא מעבירה מסוכן. אני בטוחה שהקביעה הזו עוד תצער רבות.

 

על סמך הקביעה הזו קוצר כאמור עונש המאסר של ע' לתשעה חודשים. שאר רכיבי העונש שהוטלו עליו בגזר דינו של בית הדין הצבאי המחוזי ‑ עונשי המאסר המותנים, הורדה לדרגת טוראי ותשלום 4,000 שקל פיצוי למתלוננת — נשארו על כנם.

 

הסנגורית של ע' ממהרת אליו לאחר שהשופט יוצא מהאולם. הם מדברים על כך שהיא מתכוונת לערער לבית המשפט העליון.

 

זה טור אחרון

אחרי כמעט שש שנים (עם הפסקות קצרות) וארבעה בתי משפט ודין (אולם המעצרים בבית משפט השלום, בית המשפט לתעבורה, בית הדין הצבאי המחוזי ביפו ובית הדין הצבאי לערעורים), הטור הזה יוצא לחופשה ואני יוצאת לדרך חדשה בתפקיד אחר.

 

אני כותבת עכשיו בדמעות. דמעות של התרגשות על ההזדמנות שניתנה לי להיות פה לציבור, ועיניים ולב. ובאתי עם כל הלב ועם כל הכוונה לראות ולכתוב על כל עוול, רמיסת זכויות היחיד והפגיעה בנו כחברה, ובמיוחד באלה שבדרך כלל לא רואים אותם ומדירים אותם והם נשארים שקופים.

 

זה היה מסע לתוך ישראל, כמו שפגשתי אותה באולמות בתי המשפט. זה היה מסע לתוך מבנים חברתיים ולתוך יחסי הכוחות בין אזרח למערכות השלטון. וזה גם היה מסע, לפעמים כואב ומטלטל, לתוך עצמי. גם למקומות הפחות מוארים שלי. הטור הזה, בלי ספק, הפך את עולמי וחייב אותי לתקן. קודם כול את עצמי.

 

ובמסע כמו במסע, נקודות המבט משתנות, מעמיקות ומתחדדות, אבל דבר אחד לא השתנה בכלל, הרצון שלי לחיות במדינה שרואה את אזרחיה, לא דורסת אותם, במדינה ששומרת על זכויות אדם. כל אדם.

 

תודה לאורי שטרייגולד, מאייר וחבר, שעבד יחד איתי, לא תמיד בקלות אבל תמיד במחויבות ובסבלנות, בכל השנים האלה ותמיד ידע לתרגם את המילים שלי לציור של הטור.

 

ולכם. שקראתם. וכתבתם לי. והתקשרתם. והארתם. והערתם. ותמכתם וביקרתם (ושמחתי על הביקורת הזאת גם אם לפעמים היא הייתה קשה) בכמויות שלא העזתי לשער ולהאמין ולקוות כשרק התחילה הדרך הזאת. תודה רבה, מעומק הלב.

 

ולהתראות.

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות