כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
נוער זהב

מתן מינסקי, הגר צמחוני ואורי קישון. תורמם לקהילה צילום: טוני ליס
מתן מינסקי, הגר צמחוני ואורי קישון. תורמם לקהילה צילום: טוני ליס
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

רחוק מהבית: ראיון עם נוער מהמכינה בבאר אורה

הם חדורי מוטיבציה, מלאי אנרגיות ומאמינים בחיי קהילה ושיתוף. חניכי המחזור הראשון של המכינה הקדם צבאית החילונית בבאר אורה בערבה לא רק מתכוננים לשירות משמעותי בצה"ל, אלא גם מתנדבים ביישובי חבל אילות, לומדים על החיים במדבר והופכים לשגרירים של הערבה

טוני ליס 
פורסם: 30.11.15, 07:48

על רקע המחלוקת הציבורית בנושא השוויון בנטל, בולטת מערכת המכינות הקדם צבאיות בישראל. אלפי בני נוער מבקשים מדי שנה לא רק להתגייס לצה"ל, אלא להאריך בשנה את התקופה שהם מקדישים לשירות למדינה, ומצטרפים למכינות הקדם צבאיות הפרוסות ברחבי הארץ. במכינות הם לומדים ומתאמנים לקראת גיוסם לצה"ל ומתנדבים למען הקהילה.

 

 

בחודש ספטמבר נפתחה ביישוב באר אורה מכינה קדם צבאית חדשה. המכינה החילונית עוסקת בעיקר בנושאים שקשורים למדבר, תרבות יהודית, חברה ומדינה, מורשת ישראל, מנהיגות, פוליטיקה ואקטואליה.

 

נוסף על השיעורים החניכים והחניכות מסיירים בכל הארץ ועוסקים בהכנה לשירות הצבאי באמצעות אימונים עם מאמן מוסמך, היכרות של הצבא והכנה לשירות משמעותי וערכי. יום בשבוע החניכים מתנדבים בארגונים ובעמותות ברחבי חבל אילות.

 

המחזור הראשון מונה 18 חניכים וחניכות. בימים אלו נפתחה ההרשמה למחזור השני, ומנהלי המכינה צופים שמספר החניכים יכפיל עצמו.

 

המכינה בבאר אורה הוקמה באתר בעל היסטוריה מפוארת - בסיס הגדנ"ע הראשון בארץ שעל הקמתו הורה ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, ומפקדו הראשון

היה אל"מ עקיבא עצמון ז"ל. הבסיס נסגר בשנת 1994 וכעת הוא נפתח מחדש כדי לשמש בית למכינה בבאר אורה.

 

החניכים במכינה שעמוסים במטלות ובפעילויות מספרים על הסיבות שהביאו אותם להדרים למכינה הכי רחוקה בארץ. מהשיחות עם החניכים הצעירים וחדורי המוטיבציה עולה שאין להם כלל ספקות באשר לחובתם לשרת בצה"ל, נהפוך הוא, את שנת המכינה הם מקדישים ללימוד ולהכנה לשירות שנחשב בעיניהם לא רק חובה אלא זכות.

 

תמיכה חסרת תקדים

את המכינה מנהל שמעון ביטון (44), בעל ניסיון רב שנים בעבודה עם בני נוער בירושלים ובאילת. "התמיכה שהמכינה זוכה לה הן מראש המועצה האזורית חבל אילות והן ממנכ"ל המועצה היא חסרת תקדים", הוא אומר. "אני נרגש לראות את האנשים הטובים הללו הופכים חלום למציאות, ולהיווכח שישנם אנשים עם ערכי ציונות. גם מתנ"ס אילת מסייע לנו, ודומה שכל המעורבים מודעים היטב לחשיבות שיש בהבאת בני נוער טרם שירותם הצבאי לערבה".

 

תלמידי המכינה - בדרך לשירות משמעותי (צילום: טוני ליס)
תלמידי המכינה - בדרך לשירות משמעותי (צילום: טוני ליס)

 

ביטון מוסיף כי "חשוב לזכור כי הערבה יושבת על 13 אחוז משטחה של מדינת ישראל, ורק 4,000 תושבים מתגוררים בה. זהו נתון מדהים, ומטרת המכינה, בנוסף להנחלת ידע, ערכים וכלים לצעירים היא גם סוג של חשיפה, להפוך את הבאים לשגרירים של הערבה ולהכיר להם ולמשפחותיהם את הערבה על כל שלל האפשרויות הגלומות בה. מכינה קדם צבאית היא מכוונת צבא כמובן, אבל אנחנו עוסקים גם במגוון של תחומים - מנהיגות חברתית, ערכים והתנדבות בקהילה".

 

ביטון מציין שהמכינות הקדם צבאיות פועלות בארץ זה עשרים שנה, ובוגריהן משתלבים בתחומי הצבא והחברה. "למכינה בבאר אורה נוסף גם הממד של החיים במדבר", מציין ביטון, "במדבר יותר מכל, יש חשיבות לערכים כמו התמודדות, התמדה ופשטות, זוהי קרקע פורייה לצמיחה, וההתיישבות בערבה היא מופת של המפעל הציוני. יש באזור חקלאות משגשגת והחניכים מתנדבים בקטיף בצל, עבודה בפינת החי ועבודה לרווחת הקהילה. המשפחות המתגוררות בבאר אורה מאמצות את הצעירים ומארחות אותם, והקהילה כולה יוצאת נשכרת מהיוזמה".

 

בגלל השקט

אורי קישון (18), מהוד השרון ובוגר המגמות למדעי המחשב וגיאוגרפיה, מודה שלפני שהצטרף למכינה הכיר את הערבה היכרות שטחית בלבד. "מה שמשך אותי להגיע לכאן היו השקט, המדבר שתמיד סיקרן אותי והרצון להכיר את חבל אילות", הוא אומר. "מאז הגעתי לאזור, למדתי שיש בערבה פרט לקיבוצים גם יישובים כמו מעלה שחרות ובאר אורה. רציתי להתפתח בשנת המכינה, לחוות וללמוד".

 

למה בעצם ללמוד במכינה צבאית ולא להתגייס לצה"ל עם סיום הלימודים?

"למה לא בעצם? אני אוהב ללמוד, ואני חושב שאני נמצא בגיל שבו אדם מתפתח, והשנה הזו שאני במכינה, ניתן להסתכל עליה כבזבוז זמן, אולם בטווח הארוך אין לי ספק שזוהי שנה שכדאי היה לי לעשות ושווה היה לי להקדיש את עצמי ולהעצים את עצמי".

 

בסיום המכינה קישון רוצה להתגייס לחיל המודיעין או ליחידת חי"ר. "מעולם לא היה לי ספק שאתגייס לצה"ל, אין בכלל שאלה בנושא. הבית שממנו באתי הוא בית שטבעי בו להתגייס, כולם התגייסו ולתפקידים חשובים. יש לי היכרות טובה עם צה"ל ואני מאמין בנחיצות הגיוס".

 

במסגרת המכינה קישון מתנדב בחוות סוסים, ולדבריו, הוא נהנה מאוד מההתנדבות. "אנחנו לומדים הרבה ואני נהנה ללמוד. החיים מחוץ לבית מפתחים אישיות, הצבא כבר לא יהיה עבורי הלם, כאן אני לומד, חווה ומעצב את האישיות שלי כאדם בוגר".

 

חוויה מסוג אחר

מתן מינסקי (18) הגיע לערבה מגדרה, שם סיים את לימודיו בתיכון במגמת מדעי טכנולוגיה - פיזיקה, מדעי המחשב, מדע חישובי ותוכנה.

 

"החלטתי להגיע למכינה כי לא הכרתי עולם לפני כן", הוא אומר. "המחנך שלי בכיתה י"ב דחף את התלמידים לבדוק את האפשרות ללכת למכינה לפני השירות בצה"ל, לקחתי את העצה שלו, ביררתי אודות מכינות והחלטתי לעשות זאת. במכינה יש אפשרות להתפתח לא רק לקראת הצבא, אלא גם בתחום האישי. אנחנו לומדים ומתנדבים, אבל גם מטיילים במדבר וברחבי הארץ. אני סבור שהאזור בכללותו הוא פלטפורמה טובה להתפתחות אישית, רחוק מהבית, שקט, זו חוויה לימודית מסוג אחר".

 

לא היו לך ספקות באשר לגיוס לצה"ל?

"לרגע לא. ההפך הוא הנכון, אני מקווה להתגייס ולהגיע לקצונה. אני אוהב אתגרים ועומד באתגרים, ורוצה לתרום למדינה שלי ולהתפתח ולעזור. לפני כמה ימים נשלחנו לקטיף בצל באחד היישובים, זו הייתה הפעם הראשונה שעסקתי בעבודה חקלאית, חוויתי עבודה מונוטונית ואינטנסיבית, אבל גם מהנה. אני גם מתנדב בחוות הסוסים".

 

לדברי מינסקי, הריחוק מהבית והמשפחה מאפשרים לו ללמוד על עצמו. "אנחנו נוסעים הביתה פעם בשבועיים, כך שאנחנו לומדים לחיות לבד. המכינה מעודדת ניהול עצמי וקבלת החלטות. אנחנו מתכננים טיולים ברחבי הארץ, מכינים אותנו לחופש, עצמאות וקבלת החלטות כך שאני סבור שזוהי דרך טובה מאוד להכין את עצמי לחיים כאדם בוגר ועצמאי".

 

מוקסמת מהמדבר

הגר צמחוני (18) מחיפה למדה בתיכון במגמת פסיכולוגיה וקולנוע. במסגרת המכינה היא מתנדבת בתחום הטיפולי ומקווה להמשיך לעסוק בתחום זה גם בשירותה בצה"ל.

 

"צבא זה מחויבות, זה סטנדרט", היא אומרת. "כל ישראלי חייב למדינה שלו את הגיוס, אין לי שום התלבטות בנושא. לצערי, אנחנו לא חיים במדינה שבה אפשר לוותר על צבא. אנחנו חייבים לעצמנו לשרת את המדינה שבה אנחנו חיים. זה אולי נשמע קיטשי, אבל זה נכון".

 

ההורים תמכו בהחלטה שלך להצטרף למכינה?

"הם תמכו מאוד בהחלטה שלי להגיע למכינה. אני אוהבת מדבר ופניתי למכינה אחרת, שכבר לא היה בה מקום. שנייה לפני הסוף פנה אליי ראש המכינה שמעון ביטון במייל וסיפר לי על המכינה בבאר אורה, והצטרפתי. בחרתי במדבר כי אני מגיעה ממקום שהוא גם מטרופולין וגם טובל בירוק. המדבר תמיד הקסים אותי, בהתחלה הסתכלתי על ההרים הגבוהים החשופים מכל ירק והם הפחידו אותי, נתנו לי את ההרגשה שאני קטנה. כעת אני מתבוננת בהם כשאני עצובה או עצבנית ונרגעת".

 

צמחוני מתנדבת במועדון קשישים ובמועדונית של ילדים עם צרכים מיוחדים, רובם ילדים עם הפרעות למידה. "התנדבות מסוג זה אינה זרה לי", היא אומרת. "כשהייתי תלמידה התנדבתי במועדון לילדים עם לקות שמיעה, ובמשך שנים הייתי בצופים. התנדבות ונתינה לחברה ולמדינה הן חלק חשוב מהתפתחות וחיים בקהילה, הריחוק מהבית מכין אותי לחיים עצמאיים. אני שמחה מאוד שהגעתי לחבל הארץ היפה הזה ומקווה להפיק את המיטב מהשנה הקרובה".

 

כמו משפחה

ארז איתן (18) משוהם נהנה מאוד מנופי הערבה ומהשהייה במכינה. "אישית החלטתי ללכת למכינה כי הרגשתי שיש חוויות שאני עוד רוצה לחוות לפני הצבא. הבנתי שגם אם אדחה את הגיוס בשנה לא אפספס משהו".

 

מה אתה מרוויח מהשהייה במכינה?

"אני מרגיש שאני לומד המון על איך לתפקד בקבוצה, בין אם זה בסדרת שטח אתגרית בטבע או סתם בפעילות כייפית במכינה. למדתי באופן ספציפי איך לשפר את היכולות שלי בשיחות ובדיונים, ובכלל בהצגת הדעות שלי".

 

איך מתנהל היום שלכם?

"חוץ מספורט, יש גם המון לימודים, לימודים פרונטליים, הרבה הרצאות בחדרי לימוד, אבל גם בשטח".

 

ומשפרים את הכושר?

"אני אישית באתי מוכן. יש לי מיונים שאני הולך אליהם ואני שואף להתגייס ליחידה מובחרת".

 

איתן מספר כי עד להחלטתו להשתלב במכינה לא ממש הכיר את החניכים. "אני לא הכרתי לפני, אבל יש חבר'ה שמכירים לפני כן. זו חבורה קטנה יחסית, 17 חבר'ה, וכל אחד פה עכשיו מכיר טוב אחד את השני. זו כמו משפחה. כולם יודעים מה אוהבים ומה לא".

 

מה דעתך על שיעורי הגיוס הגבוהים במודיעין ובשוהם למשל לעומת יישובים אחרים?

"אני חושב באופן אישי שזה מציג משהו שביישובים מבוססים כמו מודיעין ושוהם יש אחוז גבוה של גיוס לקרבי".

 

החרדים צריכים להתגייס?

"כן, אבל לא לעשות את זה בכוח הזרוע. אני סבור שצריך לגשת לזה בגישה עדינה. אני חושב שהדרך שמי שלא מתגייס הולך לכלא לא נכונה. יש אמנם המון שעושים מתוך רצון, אבל עדיף שיעשו מתוך הבנה ולא מתוך הכרח".

 

איתן, כמו יתר חבריו, נהנה מאוד מהשהייה בחבל הדרומי של המדינה. "כששאלתי את אבא שלי על המקום, הוא אמר לי זה בדרום ליד אילת, חשבתי אזור דרומי פתוח ולא נוף דרמטי. לא ידעתי שיש אנשים מיוחדים כמו שגיליתי, אני מאוד אהב את האזור".

 

ספר קצת על הפעילות בקהילה?

"ההתנדבות מתחלקת לשלושה תחומים: התנדבות במקום ספציפי. אני למשל מתנדב ב'חי־בר יטבתה' עם עוד שני חבר'ה מהמכינה. זו עבודה די כייפית, עבודת כפיים אבל אני נהנה. יש חברים שמתנדבים בחוות סוסים בגרופית או ביטבתה ובפארק הצפרות. יש התנדבות לגיוסים ופעילות בקיבוצים באזור. הצטרפנו לקטיף בצל ביטבתה, זו עזרה וממש עבודה עברית, לקחנו חלק גם במסיק בחוות ע'רנדל, וכל חברי המכינה מתנדבים ביחידת חילוץ אילת־אילות".

 

מעריכים את מה שעושים?

"אני מרגיש שכן, בהחלט".

 

כמו בקומונה

בן מור (18.5) מבת חפר נהנה מהשקט במרחבי הערבה. "נורא כיף שאנחנו התיישבות חדשה ועצמאית. זה ממש חיי קומונה, חיי חברה מהנים, החבר'ה כל הזמן ביחד".

 

אתה לא מרגיש שזה לוחץ להיות יחד כל הזמן?

"יש רגעים, אבל בכל זאת זה כיף".

 

מה המשפחה חושבת?

"המשפחה היתה בשבת והם מאוד נהנו והתלהבו מהמקום. הם שלמים עם הבחירה שלי".

 

יש סיכוי שבעתיד תתגורר בערבה?

"אחרי שהגעתי לכאן זה העלה את הסיכויים".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות