כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
לפרצוף

מורכב ומפחיד לדבר היום. אשדות צילום: תומריקו
מורכב ומפחיד לדבר היום. אשדות צילום: תומריקו
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

חברי תיסלם מדברים: "העם הפך אדיש וכנוע"

"פרצופה של המדינה", שהפך להמנון של כל מחאה פוליטית, יצא לפני 25 שנה. למרות הזמן הרב שחלף, חברי להקת תיסלם מסכימים בפסימיות שהוא אקטואלי יותר מאי פעם. דני בסן: אני מקווה שאנשים יקומו ויגידו עד כאן, והדבר הזה ייגמר. אם יצאו לרחובות אני בא גם

זיו רביב 
פורסם: 12.11.15, 07:48

ב־1990 נרשמה נקודת ציון חשובה בהיסטוריה של תיסלם, אחת הלהקות הוותיקות והמצליחות שפועלות בישראל. באותה שנה, שבע שנים לאחר התפרקותה, החליטו דני בסן, יזהר אשדות, יאיר ניצני וחבריהם להתאחד. בהמשך הם התפרקו והתאחדו עוד כמה פעמים, אבל שנת 1990 מסומנת כשנת הקאמבק הראשון והגדול.

 

לקראת סיבוב ההופעות אז הם חיפשו חומרים חדשים, ואלה הגיעו בדמות ליין מוזיקלי, ריף של הגיטריסט יושי שדה. כאש בשדה קוצים, ולאחר שניצני כתב באותו לילה מילים מתאימות, הפך הריף הזה לאחד השירים הכי מזוהים עם הלהקה: "פרצופה של המדינה". שיר שלא נס ליחו, ושהפך עם השנים להמנון מחאה פוליטי. 25 שנה לאחר שנולד, מספרים חברי תיסלם על רגע הלידה של הלהיט, ומה מבחינתם השתנה בפרצופה של המדינה נכון לשנת 2015.

 

 

"השיר הזה מסמן את השינוי האדיר והלא כל כך סימפטי שקרה במדינה ב־25 השנים מאז שהוא יצא", אומר יזהר אשדות, 56. "בזמנו הוא התקבל בשמחה ובהתלהבות והושמע ברדיו והפך להיות אחד מהמסמרים וההיילייטס של ההופעות שלנו. אני לא בטוח שהיום השיר הזה היה מתקבל בכזו קלות. היום הוא היה מתקבל כמשהו שמאלני מאוד בוטה. זה עניין של בון טון. הייתה יותר סובלנות אז ויכולת גדולה יותר להכיל דברים שהיום כבר אין. כמה שהשיר מצד אחד היה פורץ דרך ולא צפוי בתקופה ההיא, מצד שני כן הייתה יכולת לקבל דברים שהיום לא היו מתקבלים".

 

התגובות לשיר בהופעות פשוט היסטריות.

 

"הוא בהחלט מתקבל אחרת. תיסלם התברכה בהרבה להיטים. הקהל שר ורוקד החל מהשיר הראשון. כש'פרצופה של המדינה' מגיע, קורה משהו יותר דרמטי. אנשים פתאום כבר לא כל כך פאן. אפילו שכולם שרים את כל המילים, אתה מרגיש שהם מתחילים לחשוב. להכיל משהו ולהבין משהו על עצמם ועל מה שקורה סביבנו והשירה היא פחות שירה של קלילות ושמחה ויש תחושה של מחאה באוויר".

 

הימים ההם, הזמן הזה. תיסלם (צילום: ורדי כהנא)
הימים ההם, הזמן הזה. תיסלם (צילום: ורדי כהנא)

 

יושי שדה, 59: "אנשים מתחברים לזה כל אחד מהכיוון שלו. זה שיר אהבה למולדת עם כל הטרוניה שבו. זה מניע את האנשים אוטומטית".

 

יותר ויותר פרשות שחיתות נחשפות בשנים האחרונות. הפוליטיקה הפכה לכל כך מושחתת. נשיא וראש ממשלה נידונו למאסרים. עד כמה מבחינתכם השיר מדבר על ההווה?

 

שדה: "השיר הזה אקטואלי בחלק גדול ממנו. לא השתנו הרבה דברים מאז, גם בקטע של השכול והאבל וכל הפוליטיקה. השיר מבטא את כל מה שכל אחד מרגיש פה במדינה. גם אכזבה מפוליטיקאים וגם מכך שהמצב לא משתנה מבחינת מה שקורה עם הפלסטינים. שים לב למחאה באשר למתווה הגז והכיסאות המתחלפים. אריה דרעי שמסתתר פתאום, ובעיקר מה שמבטיחים ולא מקיימים. אבל יש גם אופטימיות בשיר, כי הוא קצבי ושמח ואנשים מתחברים לזה מהצד הזה".

 

דני בסן, 59: "בוא נגיד שכשהשיר הזה נכתב, אף אחד לא חשב שהוא יישאר אקטואלי כל כך הרבה שנים. אני בכל מקרה קיוויתי שזה לא יהיה ככה. זה כמו ששרים 'מחר אולי נפליגה בספינות' וזה לא קורה. הפרצופים השתנו אבל שום דבר לא השתנה. הכול אותו דבר. להפך. הכול יותר גרוע עכשיו".

 

מי הפרצופים היום?

 

בסן: "אל תיכנס איתי לשמות. לא צריך ללעוס את הדברים. מי שמסתכל על ההיסטוריה של ישראל ב־25 השנים האחרונות יודע בדיוק מי היה ומי הלך ומי נשאר ומי הווה ומי יהיה וכו'. הסדרה 'מגש הכסף' שמשודרת בימים האלה היא אחד הדברים המדהימים. היא מנגישה את כל המסובכות של הכלכלה הישראלית להדיוטות כמוני ואתה מבין מה בעצם קורה פה. אני מקווה שאנשים יקומו באיזה שלב ויגידו עד כאן והדבר הזה ייגמר. אם יצאו לרחובות אני בא גם".

 

יאיר ניצני, 57: "עם כל הכבוד לשמאל ולימין, לכל אחד יש זכות לא לסבול את הקומבינטורים של הצד השני. זה לגמרי לגיטימי. לכן אני חושב שהשיר הזה מדבר להרבה אנשים, כי הוא לא נוקט עמדה של צד, אלא מדבר על תופעה שהיא אופיינית לשני הצדדים".

 

אשדות: "השיר כל כך מדויק וממשיך להיות מדויק. יאיר כתב מילים מדויקות וחדות ולצערנו רלוונטיות יותר מאי פעם, וזה לא משנה מאיזו עדה אתה, או לאיזו מפלגה אתה משויך. לצערי אני לא אופטימי בימים אלה מהכיוון שאליו הדברים הולכים. יש משהו בשיר שמדבר ברובד החיצוני שלו על שלטון מושחת. נתק בין פוליטיקאים מהמצביעים שלהם ומהעם. לצערי, לעם כבר לא כל כך אכפת מהנתק הזה, כי העם גם הוא הפך להיות אדיש וכנוע ומקבל את הדברים שמחליטים עליו".

 

גם אתה מרגיש כנוע?

 

"במובן מסוים כן. אני יכול להגיד את מה שאני חושב עד מחרתיים. אבל אין כל כך מקום היום לדעות שהן לא בקונצנזוס והקונצנזוס הולך ומתרחב. הוא פני השלטון. אבל גם האופוזיציה לא יוצאת מגדרה כדי לצאת נגד השלטון בדברים המהותיים. זה הבון טון היום. להיות קול אחד ועם חוסר יכולת להכיל קולות אחרים, צבעים אחרים, דעות אחרות, לאומים אחרים ודתות אחרות".

 

זה משפיע גם על ההחלטות שלך אם להתבטא נגד השלטון?

 

"בוא נאמר שזה יותר מורכב ומפחיד לדבר היום בקול רם".

 

 

  • הראיון המלא - בסוף השבוע ב"ידיעות תל אביב-יפו"

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 

 
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות