כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
מחפשים אחווה

הפגנת השלום צילום: ניר רובין סירקין
הפגנת השלום צילום: ניר רובין סירקין
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

ערבים ויהודים בגליל: חייבים ללמוד לחיות ביחד

לצד הקריאות לחרם על עסקים ערביים בנצרת עילית והפרות הסדר בנצרת בשבוע שעבר, מנסים תושבים יהודים וערבים באזור ליזום היכרות ושיח הדדי למען שכנות טובה. בשבוע שעבר נערכה בנצרת עילית "משמרת שלום", ומאה תושבי נצרת עילית הפגינו נגד אלימות, טרור וגזענות והביעו תקווה לחיים משותפים. "לא ניתן לקיצוניים לפורר את מרקם החיים באזור שלנו"

ורד לוי 
פורסם: 25.10.15, 07:39

גל הטרור שפוקד את המדינה בשבועות האחרונים הסעיר את הרוחות בנצרת עילית והחריף את המתיחות השוררת בין יהודים לערבים. אחרי שנודע כי הצעירה ששלפה סכין בתחנה המרכזית בעפולה היא תושבת נצרת, התרכזו כמה תושבים באופן עצמאי בסמוך למרכז המזון ירכא בעיר, וביקשו מיהודים תושבי העיר לא לקנות בחנות המעסיקה עובדים ערבים רבים מנצרת והסביבה.

 

מחאת צרכנים דומה התארגנה גם בפייסבוק ביוזמת כמה תושבים שקראו להחרים קניות בדודג' סנטר, במרכז המזון, בביג פאשן ובנצרת, ואכן תושבים יהודים רבים נענו לקריאה והדירו רגליהם מחלק ממרכזי הקניות.

 

אחרים ארגנו רכבי שטח והתכוננו לפתוח צירים חסומים בעצמם במקרה הצורך, ובעצרת הזדהות עם כוחות הביטחון שרפו צעירים דגלי פלסטין וקראו "מוות לערבים".

 

התלהטות היצרים וההתלהמות שטפה גם את עפולה לאחר דקירת החייל בשדרות ארלוזורוב בעיר, כאשר לוכדי הדוקר נאלצו להגן עליו מפני ההמון הזועם

ושוטרים הדפו כמה תושבים שהתגודדו מול דוכן שווארמה של תושב דבורייה, וביקשו לפגוע פיזית בו ובעסק שלו.

 

אולם בין הקולות המתלהמים הללו, משני הצדדים, נשמעו בשבוע שעבר גם קולות אחרים הקוראים להרגעה ולאחדות, לשכנות טובה ולהפסקת הטרור, האלימות וגילויי הגזענות. כחלק מקריאה זו נערכה בשבוע שעבר 'משמרת שלום', שבה השתתפו כמאה מתושבי נצרת עילית והסביבה, יהודים וערבים, שקראו להפסקת האלימות.

 

בין היתר הוקמה קבוצה בשם 'חברה משותפת', ששמה לה למטרה ליצור היכרות ושיח הדדי בין יהודים לערבים למען שכנות טובה וחיים משותפים בשלום. כמו כן, בימים אלה מתקיימים באזור מפגשים קולינריים של שפים ערבים ויהודים המבשלים ביחד, כשההכנסות מהארוחות מופנות למוסדות לימוד שבהם מתחנכים תלמידים משני המגזרים.

 

כל הפעילות הזו נועדה להביא לקירוב לבבות, מתוך הבנה משותפת שאף אחד מהצדדים לא מתכוון ללכת מכאן, ולכן כדאי ללמוד לחיות פה יחד. "צריך לגדל את הילדים שלנו בהבנה ובשלום, ככה זה כשחיים יחד זה לצד זה", אומרים היוזמים.

 

עצרת שלום

כאמור, בשבוע שעבר התקיים אירוע 'משמרת שלום', שהתארגן בפייסבוק במסגרת קבוצה בשם 'משלבים ידיים נגד האלימות, תושבי הגליל מקיימים משמרת שלום'.

 

"בתגובה לאלימות המשתוללת בארץ, נקיים היום משמרת שלום של תושבי הגליל התחתון - נצרת עילית, נצרת, יפיע והסביבה - יהודים וערבים, מוסלמים ונוצרים", נכתב בקבוצה, "נלבש חולצות לבנות ונשלב ידיים בקריאה להפסקת האלימות, הטרור והגזענות. לא ניתן לקיצוניים לפורר את מרקם החיים באזור שבו מתגוררים זה לצד זה ערבים ויהודים. מזמינים אתכם לבוא בחולצות לבנות ולקחת חלק".

 

בין יוזמי ההתכנסות בולטים ענבל פרן־פרח וניר רובין־סירקין מנצרת עילית. בשבוע שעבר נענו תושבים רבים לקריאה, התרכזו בסמוך למבנה העירייה בנצרת עילית ונשאו שלטים, שעליהם נכתב "יהודים וערבים שומרים על שכנות טובה" ו"משלבים ידיים נגד האלימות".

 

בהתחשב במהירות ובספונטניות של ארגון האירוע, הופתעו המארגנים לטובה מכמות האנשים שהגיעו. "זה קרה מעכשיו לעכשיו, פשוט לא יכולנו להישאר אדישים לכל מה שקורה", מסביר רובין-סירקין, המתגורר בקיבוץ העירוני בנצרת עילית זה ארבע שנים.

 

"האירועים האלימים ברחבי הארץ, הדקירה בעפולה ונסיונות הפיגועים גרמו לנו להרגיש שהאלימות הזאת מתקרבת גם אלינו. לכן החלטנו לארגן הכול בצורה מהירה ומיידית. אנחנו חיים יחד בשלווה ולא מעוניינים בהתססה ובמלחמות משני הצדדים".

 

עצרת השלום (צילום: ניר רובין סירקין)
עצרת השלום (צילום: ניר רובין סירקין)

 

רובין-סירקין רואה את החיים המשותפים של ערבים ויהודים יחד בעיר כחוויה. "בנצרת עילית, בניגוד לערים אחרות שבהן מתגוררים יהודים וערבים, אין ריכוזים של המגזרים, כלומר אין אזור שבו מתגוררים רק ערבים ואזור אחר שבו מתגוררים רק יהודים. המגורים משותפים בכל העיר. בבלוק אחד אפשר למצוא גם ערבים וגם יהודים, ומבחינתי זה ייחוד.

 

"הערבים והיהודים לומדים יחד במוסדות החינוך ויש עסקים של ערבים ויהודים. אני שמח שהילדה שלי מכירה מגוון רחב יותר של אנשים - עולים חדשים לצד ותיקים, דתיים, חילוניים, מוסלמים ונוצרים. אני רואה את זה כחוויה טובה. אתה חווה תרבויות שונות ובתים שונים. מעניין את הבת שלי לבקר אצל מי ששונה ממנה ולראות מה קורה בבתים שלהם. מבחינתי הגיוון הוא ברכה", הוא מציין.

 

לדבריו, המטרה שלהם היא ליצור חברה משותפת בנצרת עילית. "אנחנו רוצים ליצור מפגשים יומיומיים עם הרבה שותפוּת ופחות פחד", הוא מסביר. "יש דברים שגיליתי רק לאחרונה, למשל שהחשש הוא הדדי - גם אצל הערבים, שיש להם תחושה שלא מספיק מקבלים אותם פה.

 

"כולנו מחפשים איכות חיים, גם היהודים וגם הערבים. נידונו לחיות פה יחד ולחלוק את אותה הארץ. המלחמה לדעתי היא לא בין יהודים לערבים, אלא בין הקיצוניים משני הצדדים שמנסים לחמם את השטח. אנחנו מסתכלים קדימה באופטימיות ובתקווה שאפשר לחיות כאן בשקט ובכבוד הדדי", הוא מסכם.

 

בין התושבים שהגיעו להפגנה הייתה גם נאג'לה אמראן, מוסלמית תושבת העיר זה שבע שנים, ששמחה על ההזדמנות להביע קול אחר. "חברה הסבה את תשומת לבי למודעה בפייסבוק והחלטתי להגיע", היא מספרת, "כשהגעתי לעצרת יחד עם עוד כמה חברות שמחתי לפגוש אנשים שהביעו נכונות להקשיב ולכבד זה את זה. הלוואי שירבו מפגשים כאלה".

 

לדבריה, לא פעם חוותה הערות גזעניות. "אני מגדלת פה את ארבעת ילדיי והם לומדים יחד עם יהודים", היא מציינת. "אני מתגוררת בבניין מעורב של ערבים ויהודים ואנחנו חיים בשכנות טובה, אבל לא פעם היו כאן קריאות גזעניות נגדנו. לא פעם הילדים שלי עברו וקראו להם 'ערבים מסריחים'.

 

"אני שמחה שיש פה קול שפוי שרוצה לחיות יחד בשכנות טובה ובלי פחד, במיוחד בימים האלה של הסתה משני הצדדים. אני למשל לא נותנת לילדים שלי להסתובב חופשי, מחשש שמישהו יתקוף אותם על רקע המגזר שאליו הם משתייכים".

 

מפגשים משותפים

כחלק מההתארגנות לדו־קיום ולשכנות טובה, הוקמה לאחרונה בנצרת עילית קבוצה שנקראת 'חברה משותפת', שרובין-סירקין לוקח חלק גם בה. מטרת הקבוצה להביא לאיחוד ושותפות בין המגזר היהודי והערבי בחיי היומיום ובין העומדים בראשה נמצאת אמירה קאסם, שהגיעה לעיר מאבו גוש בעקבות בן זוגה.

 

"אני תושבת נצרת עילית זה שלוש שנים", היא מספרת, "בן זוגי מנצרת, אבל לא הייתה לנו אפשרות לקנות שם בית או לרכוש אדמה בגלל מצוקת הדיור בנצרת. כך הגענו לנצרת עילית ורכשנו פה דירה".

 

משפחת קאסם מתגוררת בבניין מעורב של דיירים יהודים וערבים. "השכנות בינינו טובה", היא מצהירה, "עלי בעלי אפילו בוועד הבית. אנחנו משקיעים בסביבה שבה אנו גרים ומנהלים עם הדיירים דיונים על ענייני הבלוק".

 

קאסם היא מנהלת פיתוח לקידום ותעסוקה בחברה הערבית ומשתייכת לארגון המעסיק עובדים יהודים, ערבים ודרוזים. "אני באה ממקום כזה שאני עובדת בו עם כולם. אנחנו עובדים יחד במטרה לקדם את החברה הערבית וההשקעה היא משותפת", היא מציינת.

 

"הנושא של החיים יחד בשכנות טובה מאתגר ולא קל, ואני מאמינה שאם רוצים, נחיה יחד בשלום. המציאות כפתה עלינו חיים משותפים ואין לנו מקום אחר. בסופו של דבר אני מקווה שנחיה יחד באושר ובשלווה".

 

היא כואבת את הדרך שבה מסוקר הסכסוך היהודי־ערבי בישראל. "התקשורת השפיעה לא פעם על ההסתה בהכוונה של דעת קהל. במדיה לא מראים דברים טובים שנעשים, אלא רק את האלימות וההקצנה. צריך לשנות את התפיסה משני הצדדים", היא טוענת.

 

לדבריה של קאסם, מאורעות השבועות האחרונים וגל הטרור והאלימות השפיעו עליה באופן אישי. "לצערי נאלצתי לבטל מפגשים באשדוד וביפו", היא מציינת. "כן, גם אני פוחדת. אנשים מפחדים משני הצדדים".

 

הקבוצה שמתגבשת בנצרת עילית היא חלק מפרויקט ארצי, שהשלב הראשון בו הוא להכיר את האחר. "כקבוצה אנחנו כרגע בשלב ההיכרות, זה רק החלק הראשון", מבהירה קאסם. "כולנו מגיעים מתרבויות שונות וחשוב מאוד שנדע ונכיר מי עומד מולנו. כרגע מתבצע שיח של היכרות ומפגש בבתים, זה יפתח לנו דלתות וייצור אמון".

 

לא טומן ידו בצלחת

בין האזרחים המקיימים בימים אלה מפגשים של ערבים ויהודים לחיזוק השכנות והקשרים נמצא גם השף של מסעדת 'עלה גפן', עומר עילוואן מהכפר עין מאהל, הסמוך לנצרת עילית.

 

בשבוע שעבר השתתף עילוואן בארוחה שמבשלים שפים ערבים ויהודים ביחד, שהכנסותיה נתרמו לבית ספר בבת ים, שבו מתחנכים תלמידים משני המגזרים. "היה לי הכבוד לקחת חלק בארוחה הזאת", הוא מספר. "אוכל תמיד חיבר בין אנשים. הדרך הראשונה לקירוב לבבות היא דרך הצלחת, אי אפשר בלי אוכל".

 

עילוואן רואה חשיבות גדולה בדו־קיום. "לפני 1,500 שנה חיו פה בשלום מוסלמים ויהודים, חיינו יחד בלי מלחמות למי שייך חלק כזה או אחר של המדינה", הוא מציין.

 

"בכל פעם שיש פיגוע, אני מיד מתקשר גם לחברים היהודים וגם לערבים, לבדוק שאף אחד מהם לא נפגע ושכולם בסדר. אנחנו צריכים להתייחס זה לזה כאדם לאדם, בלי קשר לדת, לגזע או למין. במסעדה שלנו עובדים מוסלמים, נוצרים ויהודים ובכל משמרת אנחנו דואגים זה לזה ואפילו מתחבקים. ככה צריך להיות".

 

לדבריו, המצב מאז תחילת גל הפיגועים קשה מאוד. "אנשים מפחדים להגיע ולהסתובב במקומות עם קהל, ומרגישים את זה היטב בכל הרשתות, גם במסעדות וגם בסוּפּרים", הוא אומר.

 

"אבל למרות המצב, אני אופטימי. אני מקווה לטוב וקורא לאנשים לעזוב את הפוליטיקה, היא זו שמסכסכת בין העמים ועושה את כל הבלגן. צריך להתייחס איש לרעהו כבני אדם ולדאוג זה לזה. אנחנו חיים פה יחד ונמשיך לחיות יחד. הטרור לא מבדיל בין דם לדם וככל שאנשים יפנימו את זה מהר יותר, יהיה פה טוב יותר", הוא מסכם.

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות