כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
עושה לביתם

פנטהון אספה־דויט: "אנחנו פה בזכות, ולא בחסד" צילום: אבי רוקח
פנטהון אספה־דויט: "אנחנו פה בזכות, ולא בחסד" צילום: אבי רוקח
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

ויתר על קריירה בהייטק כדי לקדם העדה האתיופית

פנהטון אספה־דויט (47) מאשדוד ויתר על קריירה בהייטק כדי לקדם את הקהילה האתיופית בארץ. באחרונה נבחר לעמוד בראש ארגון גג של 15 ארגונים למען יוצאי אתיופיה שמטרתו שינוי החקיקה, מלחמה בגזענות והנגשת השפה האמהרית

יאיר הרוש 
פורסם: 17.09.15, 13:44

באחרונה נבחר פנטהון אספה־דויט מאשדוד לעמוד בראש ארגון גג שמאגד 15 ארגונים של יוצאי אתיופיה מכל רחבי הארץ, ומחכה לו עבודה רבה וקשה. למרות שהקהילה נמצאת בישראל כבר 30 שנה עדיין סובלים ותיקיה וצעיריה מקשיי קליטה, מגזענות בגלל צבע עורם וממשבר זהות.

 

 

בריאיון ראשון מספר אספה־דויט על פעילותו למען הקהילה, על קשיים אישיים שחווה, על אזלת ידן של הרשויות בארץ בכלל ובדרום בפרט בטיפול בקהילה ובצרכיה, ועל החשיבות של השבת האמון של הצעירים ברשויות אכיפת החוק. הוא סבור שללא אפליה מתקנת ושריוּן מקומות לבני הקהילה בעמדות מפתח יהיה קשה לבני הדור הצעיר להתקדם ולהפגין את כישוריהם. "אנחנו פה בזכות ולא בחסד", הוא אומר. "תראה מה קורה בשוק העבודה ובצבא, אבל עדיין חוששים לקבל יוצאי אתיופיה למרות היכולות שלהם".

 

סטארטאפ לקהילה

אספה־דויט נולד לפני 47 שנה באזור גונדר שבאתיופיה, שם התגורר עם הוריו וחמשת אחיו. רגע לפני סיום לימודיו, כשהיה כמעט בן 17, החל אספה־דויט לתכנן את עתידו מחוץ לאתיופיה משום שידע שהשלטון הקומוניסטי ששלט במדינה מייעד גם אותו לגיוס לצבא. בהיעדר אפשרות לבני הקהילה לברוח לישראל טס אספה־דויט לקנדה, שפתחה את שעריה, ויצר קשר עם קרובי משפחה.

 

כשהוא בן 17 בלבד הגיע אספה־דויט לקנדה והשתלב שם במהרה. הוא למד מדעים מדויקים והתקבל לפקולטה להנדסת מכונות. ב־1990 הצליח להביא גם את הוריו לקנדה. חמישה חודשים לאחר מכן עשו הוריו עלייה לישראל והתיישבו בנתיבות.

 

אספה־דויט נשאר בקנדה והחל פעול למען יהודי אתיופיה מהגולה. הוא הקים את ארגון יהודי אתיופיה בקנדה ושימש כמזכיר וכיו"ר במשך ארבע שנים. בשנת 1994 עלה ארצה ולמד בטכניון הנדסת חשמל. כשסיים את לימודיו השתלב כמהנדס חומרה בחברת ההייטק אינטל בחיפה ולאחר מכן בחברת סטארט־אפ ביקנעם.

 

פנטהון אספה־דויט - אחד האנשים החזקים בעדה (צילום: אבי רוקח)
פנטהון אספה־דויט - אחד האנשים החזקים בעדה (צילום: אבי רוקח)

 

בספטמבר 2001 אירע הפיגוע במגדלי התאומים, שניפץ את בועת ההייטק שנשענה על משקיעים מארצות הברית, ואספה־דויט פוטר מעבודתו. זו הייתה עבורו נקודת המפנה שהובילה אותו להבנה כי הוא רוצה להתמקד בקידום חיי הקהילה האתיופית בארץ. בחמש השנים הראשונות ניהל שני מרכזי קליטה בצפון, תוך מחשבה שחבלי הקליטה של הקהילה יהיו קלים יותר והוא יוכל לשוב באחד הימים לעבודתו.

 

"חשבתי שזה יסתדר ואחזור אחרי כן להייטק", מספר אספה־דויט. אך המציאות ניתבה אותו למסלול שונה לחלוטין. לאחר ניהול מרכזי הקליטה שימש כמנהל התכנית של הסוכנות היהודית "שותפות 2000". במקביל הקים משפחה עם אפרת, שמנהלת כיום את מסעדת "אדיס עלם" שבאזור התעשייה באשדוד, ויחד הם מגדלים ארבעה בנים.

 

בשנת 2007, כשציפו לילד שני, הגיעה הצעה מפתה לייצג את "קרן היסוד מגבית מאוחדת לישראל" באוסטרליה. אספה־דויט ואפרת ארזו את הפקלאות וטסו ליבשת הדרומית. במשך חמש שנים התגוררו בסידני, שם היה אספה־דויט אחראי על מגביות בסדר גודל של 16 מיליון דולר בשנה ואף שימש כקונסול.

 

"שלא יסתכלו עלינו כמסכנים"

לפני כשנתיים שבה המשפחה לישראל, והפעם בחרה לקבוע את מקום מגוריה בדרום. מאז הם מתגוררים ברובע ט"ו באשדוד, לא הרחק מההורים והאחים, שמפוזרים בנתיבות, אשקלון ואשדוד. מאז שחזר ארצה עומד אספה־דויט בראש ארגון "טבקה - צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה".

 

הארגון עוסק בשני תחומים עיקריים: מתן סיוע משפטי ללא עלות ומיגור תופעת הגזעות והשלכותיה. בין חברי הארגון נמנים גם שבתאי שביט, ראש המוסד לשעבר, והפרופסור לפילוסופיה אסא כשר. "אנחנו עובדים מול הכנסת בחקיקה", מסביר אספה־דויט. "השאיפה הראשונה היא לדאוג לייצוג הולם במשרדים הציבוריים והממשלתיים. כל גוף ממשלתי חייב שיהיו לו עובדים שמייצגים את בני הקהילה, שמהווים כשני אחוזים מכלל האוכלוסייה הישראלית. היעד השני שלנו הוא לפעול להנגשת השפה האמהרית, כך שכל גוף שנותן שירות יידע שיש קהילה שצריכה לקבל שירות בשפתה.

 

במסגרת פעילותו הגיש הארגון עתירות לבג"ץ בגין אפליה, המפורסמות שבהן היו נגד בית הספר בפתח תקווה שסירב לקלוט תלמידים ממוצא אתיופי ו"תינוק המריבה" שאמו נמצאה כלא כשירה אך המדינה סירבה להעבירו למשמורת של בני משפחה. בית הספר בפתח תקווה נסגר, אך התינוק נשלח למשפחת אומנה שאין לה קשר משפחתי אליו.

 

בארץ פועלים כ־15 ארגונים שנמצאים תחת המטרייה של "נציגות יוצאי אתיופיה", וטבקה הוא אחד מהם. באחרונה נבחר אספה־דויט לעמוד בראש ארגון הגג שמאחד את כל 15 הארגונים בנוסף לפעילותו ב"טבקה". 

 

לדבריו, הממסד, למרות כוונותיו הטובות, נוהג לעתים בהתנשאות: "המטרה היא לא שיסתכלו עלינו כמסכנים וכנתמכים, אלא כאזרחים. תנו את מה שהממשלה חייבת לתת לאזרח, אנחנו פה בזכות ולא בחסד. נכון, נקודת הפתיחה שלנו היא אחרת, כמו עוד כמה קבוצות בחברה, אבל זה ייקח עוד קצת זמן. תראה מה קורה בשוק העבודה ובצבא, אבל עדיין חוששים לקבל יוצאי אתיופיה למרות היכולות שלהם".

 

בלי נציגות ראויה

בשנים האחרונות בהן מתגורר אספה־דויט באשדוד הוא רואה היטב כיצד מודרים בני הקהילה האתיופית ממשרות מפתח ברשויות המקומיות, במועצת העיר ובגופים חשובים נוספים, על אף שחלקה הדמוגרפי של הקהילה באזור הדרום גדול מאוד. בסך הכל מכהנים 15 חברי מועצה בני הקהילה ברשויות בארץ, אך עד היום לא הייתה להם נציגות בעיר הנמל.

 

הקהילה באשדוד מונה כ־8,000 איש והיא השלישית בגודלה אחרי נתניה וראשון לציון. להערכתו של אספה־דויט, יש סיבה לחוסר הייצוג בעיר: "באשדוד יש הפרד ומשול. יש הבטחות לזה ולזה. יש כמה קבוצות של אתיופים, וראשי העיריות דיברו עם זה ועם זה בנפרד". 

 

אז באשדוד לא סופרים אתכם?

"יכול להיות, או בגלל שרוצים שנבוא בהסכמה (כל הקהילה - י.ה). אני מקווה שהנושא יתקדם ויהיה פתרון לכך ולעוד דברים. צריך להסתכל על צורכי הקהילה, היא פה משנות ה־80, ולהתקדם. זה לא לעניין שזה נגרר. שנתיים עברו מהבחירות המקומיות ובעוד שנתיים יהיו שוב בחירות, ומה אז? יעשו עוד הנחת אבן פינה ושוב נחכה? זה תרגיל ידוע של ראשי עיריות".

 

אז נראה אותך מתמודד בבחירות הבאות למועצת העיר?

"יש רצון עז והכרחי לבוא ולשנות ולעשות מהלכים שנשפיע מבפנים. אני אבחן את הנושא".

 

"חום זה הכי יפה שיש"

חוסר התערותה של הקהילה האתיופית לא מתבטא רק בהיעדר משרות בתפקידי מפתח. גם מבחינה גאוגרפית יש עדיין מאפיינים מובהקים של בני הקהילה, שרובם המכריע מתגוררים בשכונות חלשות וישנות. כמעט ולא ניתן לראות דיירים בני העדה בשכונות מבוססות בערי הדרום. שלושה מילדיו של אספה־דויט לומדים בבית הספר אופק שברובע ט"ו, והם כמעט היחידים בעלי עור שחום שם. לפני כשנתיים, הוא נזכר, בנו הגדול התקוטט עם ילד אחר שקרא לו: "אתה חום, תביא את זה, תביא את הכדור".

 

מה עשית?

"אמרתי לעצמי איך אגיב לדבר הזה? מצד שני מדובר פה בילד. אשתי שוחחה עם אמו של הילד והיא הביעה זעזוע שזה לא הערכים שלהם בבית. אמרתי לבן שלי שהוא טוב בחשבון ובאנגלית ואולי הילד הזה קינא בו. אמרתי

 לו גם שצבע חום זה הכי יפה שיש. היום הבן שלי והילד האחר הם החברים הכי טובים. אני רוצה שילדיי יידעו מה זו גזענות, אבל לא כל דבר שקורה הוא גזענות".

 

יש גזענות באשדוד לפי מה שאתה חווה?

"יש גזענים גם באשדוד, אבל יש הרבה בורות. יש סטריאוטיפים ודעות קדומות. יש קו דק בין גזענות לבורות. יש אפילו מי שמנסה לסייע, אבל חלקם באים בגישה של פטרונות ורחמים".

 

"אף אחד לא הבעלים פה"

החברה הישראלית מתהלכת בשנים האחרונות על אותו חבל דק שבין בורות לגזענות. הקהילה האתיופית ידועה בסבלנותה ובאופייה השקט, אך לעתים נדמה כי יש מי שמנצל זאת לרעה. האירוע האחרון שהצליח להוציא את צעירי הקהילה משלוותם היה הסרטון בו תועד שוטר מכה חייל אתיופי. התקרית גררה הפגנות ברחבי הארץ, חלקן הפכו לאלימות.

 

"לא הייתי מגדיר זאת הפגנות אלימות אלא מחאות צודקות ששיקפו את כאב הקהילה וחיילים ששירתו ביחידות עלית", סבור אספה־דויט. "אתה נתקל בבעיות במועדונים ובאוטובוס, קוראים לך בשמות, שוטרים מכים אותך וטוענים שתקפת שוטר. אנחנו עם 110 תיקים בארץ, זה אחד מהם, פשוט במקרה הזה יש תיעוד".

 

בהחלטה מפתיעה החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק נגד השוטר, ועל כך נלחם אספה־דויט במסגרת תפקידו. "זה ישליך על תיקים אחרים וזה גם לא מוצדק", הוא אומר. "כל העם ראה מה קרה שם, ואין סיבה שהשוטר לא יועמד לדין. אם בית המשפט יחליט שלא, נכבד את ההחלטה, אבל לסגור את התיק בגלל שהיועץ המשפטי החליט? זה לא בא בחשבון".

 

לפני מספר חודשים נחשפה פרשה נוספת שחשפה את העצבים הרגישים של הקהילה. לפני כשנה חצה אברה מנגיסטו מאשקלון את הגבול לרצועת עזה ומאז נמצא בידי האויב. מאחורי הקלעים למען קידום שחרורו פעלה גם עמותת "טבקה", בראשה עומד אספה־דויט, כולל פגישות עם ראש הממשלה. "נאמר לנו בהזדמנויות שונות שהנושא בטיפול הממשלה בדרכים שונות ושהנושא רגיש", הוא מספר. "פנינו גם למערכת הצבאית, ובלי קשר לממשלה הבנו שכדאי מאוד להתאזר בסבלנות כי הפרסום יכול לגרום לנזק יותר מאשר תועלת. קיבלנו את זה כי אנחנו לא יודעים איך הדברים מתנהלים".

 

מה דעתך על האמירות של שליח ראש הממשלה לבני המשפחה?

"אלה דברים שלא היו צריכים להיאמר. אני שמח שהוא התנצל וחזר בו. אני תוהה אם דברים כאלה היו נאמרים גם למשפחה שאינה יוצאת אתיופיה".

 

לדעתך מוצאו של אברה קשור לסחבת בשחרורו?

"בעניין הזה אני לא בטוח שזה היה מסתיים אחרת. בוא לא נשכח שיש עוד אזרחים שעדיין בעזה, כולל בני מיעוטים. מקווה שסיפור יסתיים בקרוב ואברה יתאחד עם משפחתו".

 

  • הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע בעיתון "ידיעות אשדוד"

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות