כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
בא לבסטה

ארז אורן: אם היית אומר לי מראש שאני אפתח מקום בשוק הפשפשים הייתי אומר מה פתאום, מסריח, לא נעים צילום: תומי הרפז
ארז אורן: אם היית אומר לי מראש שאני אפתח מקום בשוק הפשפשים הייתי אומר מה פתאום, מסריח, לא נעים צילום: תומי הרפז
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

 

Come-N-sense: בועת סבון

הוא היה לוחם בגבעתי, "קשקש איזה תואר" במכללה וניהל מפעל ורשת חנויות בבולגריה. עושים שוק עם ארז רוזן, שחזר לארץ בעקבות האהבה ופתח בפשפשים חנות שבה הוא רוקח סבונים בתשוקה

זיו רביב 
פורסם: 12.05.15, 08:01

"תמיד הייתה לי סטיית ריחות", מעיד על עצמו ארז רוזן ומיד מפרט: "אתה יודע, להיות לוחם בגבעתי ובלילה לשים קרם ידיים וקרם רגליים, ובאמצע שבוע נגמ"שים בתקוע, לדעת להוריד את הפודרה שהנגמ"שים השאירו מהפנים ולמרוח קרם לילה זה לא דבר רגיל. בתור סטודנט חייתי בתוך אמבטיות, למדתי לבחינות בתוך האמבטיה, אני אוהב טיפוח".

 

סטיית הריחות והחיבה לאסתטיקה שלו באות לידי ביטוי היום בחנות הסבונים שהוא מחזיק בלב שוק הפשפשים. בחנות הזו הוא רוקח גושי סבון ייחודיים

שנראים כמו גבישי גבינה, והמראה המוקפד שלו בהחלט בולט בקרב סוחרי השוק ומבקריו. שערו ארוך, זיפי זקנו מסותתים, הז'קט, שאת שוליו הוא נוהג לאחוז מפעם לפעם, מעומלן, ודיבורו עדין, מנומס ושקט במיוחד. כשאני תוהה עד כמה חוש הריח שלו מחודד, הוא מעקם את אפו בהסתייגות. "אני מאוד לא אוהב להיכנס למקומות של חוש ריח כי בשבילי ריח הוא פילוסופיה. ריח הוא רגש ואהבה והוא הסיפור שאתה רוצה לספר".

 

ארז רוזן. "ריח הוא רגש ואהבה וסיפור שאתה רוצה לספר" (צילום: תומי הרפז)
ארז רוזן. "ריח הוא רגש ואהבה וסיפור שאתה רוצה לספר" (צילום: תומי הרפז)

 

ספר סיפור דרך הריח.

"אתן לך דוגמה. אני נותן שמות לסבונים שאני מייצר ומאחורי כל שם יש סיפור אמיתי. יש לי למשל סבון שנקרא The girl from Svoge. זה ריח בהשראת בחורה שפגשתי לפני עשר שנים בנסיעת רכבת לילית שנמשכה תשע שעות מסופיה לוורנה. שוחחנו ובסוף הנסיעה היא קמה והלכה, רק אמרה שלום ולא רצתה להמשיך. הדבר היחידי שידעתי עליה זה שהיא הגיעה מהעיר סְבוֹגֶה בבולגריה, וכתבתי ריח בהשראת אותו לילה".

 

אז אתה בעצם מלחין של ריחות?

"כן. תווים. כדי לכתוב יצירה מוזיקלית לוקחים כינור, פסנתר וסקסופון וזו יכולה להיות מוזיקה עצובה, דרמטית או מסתורית. אותו דבר בעולם הריחות. אתה בונה חומרי גלם וכותב את היצירה. את הסבון הזה התחלתי בריח אשכולית רעננה למעלה, כמו פגישה ראשונה. באמצע יש ורד בולגרי וזה מסתיים בפצ'ולי שמייצג את המסתוריות ואת ההיעלמות שלה".

 

רוזן, 40, מדבר על סבונים כמו שהשף אייל שני מתייחס לעגבניות, בתשוקה ובפואטיות תוך שהוא מנענע בדרמטיות את ידיו הארוכות בחלל החנות הקטנה, כשמאחורי גבו עולים אדים מאחד מסירי הסבון שהוא רוקח. כמו הבעלים, גם העיצוב של המקום הוא עמוק ומחושב. פיגום ברזל חלוד, קירות חשופים שמכוסים ברשת דקה וצינורות חשמל גלויים.

 

על הרצף שבין הדוכנים העתיקים והמתפוררים לבין הגל המודרני ששוטף את השוק, החנות שלו, שנקראת Come-N-sense, שוכנת לדבריו באמצע. "אני שילוב בין הישן לחדש", אומר רוזן. "אצלנו הכול מתחת לפשוט. אין פה אריזות מפוארות, מוכרים אצלנו סבונים בתוך שקיות פלאפל, נייר ממוחזר. אם תרצה לסגור בסרט, אז תהיה בעיה, כי אין".

 

בדומה לחנויות שמוכרות פלאפל, גם אתה מושך אנשים באמצעות הריח של המוצר. מה התגובה הטיפוסית של לקוחות מזדמנים?

"בדרך כלל הם יגידו, 'וואו, מה זה? מה עושים?', לוקח להם זמן להבין. זה מאוד כיף לראות את האנשים שמעריכים את המתחת לפשוט".

 

בוא נפתח סוגריים רגע, למה אתה מתכוון כשאתה אומר "מתחת לפשוט"?

"אין פה פרקט, הקירות לא צבועים. האריזות בסיסיות. מתחת לפשוט".

 

רוזן, משורר הסבון, נשוי לסטייליסטית ואב לשלוש בנות ואת הביוגרפיה שלו הוא משרבט בצמצום ניכר: "עד גיל 26 מסלול החיים שלי היה רגיל. נולדתי בחולון. תיכון אורט, שירות צבאי בגבעתי, טיול ארוך בדרום אמריקה, השלמת בגרויות, פסיכומטרי, קשקשתי איזה תואר במכללה למינהל ואז עזבתי את הארץ".

 

מה קרה בגיל 26?

הוא מתמהמה עם התשובה, קצת מתפתל ואז משיב: "יצאתי מפה בעקבות בחורה ונשארתי בחו"ל בעקבות הרצון לעשות עסקים".

 

הוא חי בעיקר בבולגריה, תוך שהוא נכנס לעסקי הריח. הוא החזיק ברשת חנויות טיפוח ומפעל לייצור נרות, סבונים ובשמים ובמקביל סיפק סחורה לרשת ללין הישראלית. מקץ עשור שב לישראל.

 

"בחורה הוציאה אותי מפה ואשתי החזירה אותי לפה", הוא אומר. "הכרנו בחו"ל וכשנולדה בתנו השנייה, אשתי חזרה לארץ ואמרה לי שהיא לא חוזרת לשם, שהיא רוצה שבתות וחגים ושהילדים יגדלו כאן. כלומר תתמודד".

 

ואיך התמודדת?

"עברתי את כל השלבים מכעס ומי את בכלל, דרך רציונל ועד תחנונים, בבקשה אל תעשי את זה. שום דבר לא עזר. היא לא התקפלה, אז אני התקפלתי".

 

גם בישראל הוא נשאר באותו משלח יד. תחילה הוא פתח חנות בשמים בשוק ולאחר מכן הוסיף את חנות הסבונים. "לא גרתי פה המון זמן וישראל השתנתה והתפתחה בשנים האלה. אם היית אומר לי מראש שאני אפתח מקום בשוק הפשפשים הייתי אומר מה פתאום, מסריח, לא נעים. היום אני כמובן חושב אחרת לגמרי. כיף פה. המואזין ששומעים למשל הוא דבר נפלא. הקול שלו יכול להיתפס לפעמים כמשהו שלילי או מאיים, אבל כאן לשמוע את המואזין מעלה חיוך.

 

"זה הבליל הזה של הערבית והפרסית והעברית שנותן צבע לשוק. אגב, הכנתי סבון גם בהשראת שוק הפשפשים. הוא נקרא דה ארטיסט כי השוק מלא באמנים ויוצרים".

 

אתה מתמחה בהכנה של סבון גבישי כמו פעם. זה לא קצת פאסה בעידן של הסבון הנוזלי?

"כילד אימא שלי רחצה אותי בסבון מוצק ובלי ספוג. זה משהו שנעלם עם השנים. העולם היום חוזר אחורה, אנשים מנסים להיאחז בדברים יותר פשוטים. הסבון הוא פשוט. מתחת לפשוט".

 

Come-N-sense ‰ עולי ציון 5. שוק הפשפשים

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות