כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
מתחילים

אפי איתם צילום: אביהו שפירא
אפי איתם צילום: אביהו שפירא
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

קידוח הנפט בגולן: הכלים הכבדים עלו לשטח

בתום מאבק משפטי ארוך מול תושבים וארגונים ירוקים, החלה השבוע הקמת מגדל הקידוח ליד היישוב נטור. בעוד ארבעה חודשים ניתן יהיה לדעת אם הזהב השחור אכן מצוי בקרקע. ביקור באתר חיפושי הנפט הראשון מאז ומעולם בגולן

אבנר לוטן 
פורסם: 13.01.15, 07:54

ממטרי הגשם העז שירדו השבוע הרוו את המישורים הפתוחים והנחלים של דרום הגולן, שהתכסו במעטה ירוק של עשב רענן. אבל עבור מחפשי הנפט של חברת 'אפק' נגרם עוד עיכוב קטן בדרך העקלקלה שעברו עד כה בניסיון לבצע קידוחים באזור.

 

אשרי המאמין: אפי איתם מחפש נפט בגולן

קיבלו אור ירוק: קידוחי הנפט בגולן יחלו בתוך חודש

 

אחרי מאבק משפטי שנמשך חודשים ארוכים החליט בג"ץ בחודש שעבר לאשר את חיפושי הנפט וניתן האות להתחלת העבודות. רק בעוד ארבעה חודשים, להערכת המומחים, אפשר יהיה לדעת האם מתחת למעטה הבזלת של הגולן מסתתר הזהב השחור. בינתיים, עלו לראשונה הכלים הכבדים לשטח במטרה לבצע שתי פעולות: האחת היא להכין את בניית מגדל הקידוח, והשנייה היא ליישר את השטח מסביב ולכסות אותו בכורכר, כך שניתן יהיה לעבוד גם כשיורד גשם.

 

בכניסה לנטור, קצת לפני השער ליישוב, אנחנו פונים לכביש צדדי העוקף אותו מדרום. מסביב הכל ירוק ופסטורלי, השטח מישורי לחלוטין וממול נראים הבתים של אבני איתן ונוב. בינם לבין אתר הקידוח, מוסתר מהעין, זורם הערוץ העמוק של נחל אל על.

 

אפי איתם (צילום: אביהו שפירא)
אפי איתם (צילום: אביהו שפירא)

 

לצורך הקידוח הוקמה גדר תוחמת סביב האתר, ריבוע של כמה עשרות מטרים לכל כיוון. במרכזו כבר סומנה הנקודה שעליה יוקם מגדל הקידוח, אבל השטח עדיין לא כוסה במלואו בכורכר, וכדי להגיע אליה אנחנו צריכים לבוסס את דרכנו בבוץ. בינתיים, עד שתסתיים עבודת פיזור הכורכר הוצאו הכלים הכבדים מהשטח כדי שלא ישקעו, אך הם יוחזרו לשם מיד כשתסתיים עבודת פיזור מצע הכורכר.

 

במקום אנחנו פוגשים את מנהל האתר, דן נאור (26), ממושב כנף, שאחראי לכל ההיבטים הניהוליים והלוגיסטיים בשטח. למרות גילו הצעיר הוא כבר הספיק לעבור הכשרה מעמיקה ולצבור ניסיון. נאור: "את הקידוח מבצעת חברה אמריקנית בשם 'ויקינג', שהיא בעלת ניסיון רב בקידוחי נפט בכל העולם. אנחנו נותנים להם את המעטפת ובמקביל לומדים מהם כל הזמן. התחלתי לעבוד כמנהל צוות חיפוש, ותוך כדי העבודה עברתי את כל ההכשרות הנחוצות לקראת תחילת עבודות הקידוח. התמחנו הן בצד התיאורטי והן בצד המעשי".

 

בינתיים, צוות הקידוח מונה 14 אמריקאים ושישה ישראלים. אלא שהיחס הזה ישתנה בהמשך, מבטיחים באפק, ככל שהישראלים ייצברו ידע וניסיון.

"הציוד העיקרי של הקידוח מיובא מחו"ל", מסביר נאור, "אבל יש הרבה מאוד ציוד היקפי שנחוץ כמו גדרות, מפתחות, ברגים, אומים ושלל כלי עבודה בסיסיים. אנחנו משתדלים לרכוש אותם בגולן כדי שהפרויקט הזה ימריץ את הפעילות הכלכלית המקומית".

 

במחסן הלוגיסטי של 'אפק', באזור התעשייה של 'בני יהודה', נאור מציג לנו את הציוד הייעודי וההיקפי של הפרויקט - ברגים ואומים בגודל ובעובי שקשה למצוא בחנות חומרי בניין רגילה, וכן צינורות בקטרים שונים. מהצינורות ייבנו הקודחים שרוול שמקיף את מוט הקידוח בצורה טלסקופית, בהתחלה עם צינורות עבים ואחר כך דקים יותר שמושחלים פנימה. מצבור הצינורות שנמצא בחצר המחסן הלוגיסטי מספיק כדי להגיע לעומק של קילומטר וחצי, שם נמצאת שכבת המטרה, שבה, כך מקווים, נמצא הנפט.

 

האמריקאים יודעים לקדוח והתפקיד של הצוות הישראלי הוא, בין היתר, לתאם עם הגופים שקשורים לפרויקט באופן כזה או אחר, וכאלה יש לא מעט. "אנחנו בקשר רציף עם כולם", מסביר נאור ומתחיל למנות. "מדובר ב'רשות הטבע והגנים', 'מקורות', 'מי גולן', 'רשות העתיקות' ו'רשות ניקוז כינרת'". נאור לא מספיק למנות את כולם ולשטח מגיע נציג של ה'חברה להגנת הטבע'. גם הוא, למרות שאינו מייצג רשות שלטונית, מעוניין לדעת מה קורה בשטח. נאור מחליף איתו מספרי טלפונים, ומבטיח שיענה על כל שאלה או בקשה.

 

מאמץ הסברתי

הקושי המרכזי איתו התמודדה חברת 'אפק' עד כה, הרבה לפני שהקידוח הראשון מתחיל, היה התנגדותם של תושבים וארגוני איכות סביבה לחיפושים.

 

מתנגדי הפרויקט טענו בוועדות התכנון ובבתי המשפט כי מדובר באזור רגיש מאוד מבחינה סביבתית. כל דליפה של נפט גולמי עלולה ליצור נזק בלתי הפיך. המתנגדים הדגישו את הקירבה של אתרי הקידוח לכנרת, מקור מי שתייה חשוב של מדינת ישראל. עוד נטען כי חוק הנפט הוא חוק מיושן, שאינו מגן די הצורך על האינטרס הסביבתי, זאת משום שעל פי החוק הזה ניתן לעבור באופן ישיר משלב החיפוש לשלב ההפקה, בלי שיש צורך לעבור תהליך אישור מחדש במוסדות התכנון.

 

המתנגדים לקידוחים בגולן קיוו שהמאבק שלהם יצליח כפי שהצליח המאבק כנגד קידוחי הנפט בעמק האלה, שם הוועדה המחוזית פסלה את הפרויקט של הפקת נפט מפצלי שמן, בטענה שמדובר בשיטה ניסיונית ולא בדוקה מספיק. הטיעון של מתנגדי הפרויקט בגולן היה שחברת אפק מעוניינת להפיק את הנפט בגולן באותה שיטה, זאת למרות שחברת אפק הכחישה נמרצות, והדגישה שמדובר בהפקה של נפט נוזלי. 'אפק' דחתה את כל הטענות, ובסופו של דבר בג"ץ קיבל את עמדתה ונתן לה אור ירוק להתחיל לעבוד.

 

מאיה ז'רמון, סמנכ"ל ב'אפק', מסבירה: "ביקרנו בכל היישובים בדרום הגולן, נפגשנו עם התושבים, הסברנו וענינו על שאלות. מי שטרח להקשיב הבין ונרגע. הפיקוח של כל הגורמים הממשלתיים והסביבתיים הוא הדוק מאוד, והסטנדרטים של הבטיחות שאנו פועלים על פיהם הם המחמירים ביותר.

 

"צריך להסתכל גם על הצד השני של המשוואה. אם התחזית תתממש ויימצא נפט, זה יכול לעשות שינוי גדול במדינה בסדר גודל דומה לזה של גילוי הגז בים התיכון. מדינת ישראל מוציאה כיום הון עתק על נפט מיובא. אם נוכל להפיק אותו כאן בארץ, זה יחסוך משאבים רבים".

 

נטל ההוכחה

ככל שההסברה תהיה טובה נדמה כי השאלה הגדולה באמת היא האם יימצא נפט בגולן או לא. ככל שינקפו הימים והקידוח יעמיק ויתקרב לשכבת המטרה, כך יגבר המתח בחברת 'אפק'. מיליוני דולרים מונחים כאן על הכף, הן בהשקעה והן בחישובי התמורה האפשרית.

 

מי שנושא יותר מכולם בנטל ההוכחה הוא הגיאולוג הראשי של החברה, ד"ר יובל ברטוב, שפיתח את התיאוריה לפיה בדרום הגולן יש סיכוי טוב למצוא נפט. הוא אמנם מסתמך על הרבה מדידות ונתונים, אך כל מה שהוא אומר ויודע יישאר בגדר תיאוריה בלבד, עד שהקידוח יאשר או ישלול את התזה שלו.

 

אם כך, על מה התבססה התיאוריה? בשנת 81' ביצעה חברת 'מקורות' קידוח למציאת מים, שמכונה 'קידוח עין סעיד' בערוץ נחל מיצר בדרום הגולן. בקידוח

נמצאו מים מהולים בנפט, ולכן אי אפשר היה להשתמש בהם. 'מקורות' סגרה את הקידוח ורק שנים רבות לאחר מכן החל ברטוב לבדוק את הדגימות שנמצאו בו כדי לנסות ולהבין מה המשמעות שלהם. "ביצענו בדיקות סיסמיות על ידי גלי קול וגלים אלקטרומגנטיים בעומק הקרקע בכל מרחב דרום הגולן", הוא מסביר. "גילינו שיש שם שכבה עם התנגדות חשמלית. זה מעיד על שני כיוונים אפשריים - או שיש שם נפט או שיש שם מים עם אחוז מליחות נמוך מאוד, שלא מוליך חשמל. רק כשהקידוח יגיע לאותה שכבה, נוכל לדעת את התשובה.

 

"אנחנו אופטימיים, אבל זו אופטימיות זהירה. בתחום הזה של חיפושי נפט מרחב אי הוודאות הוא גדול, וצריך להיות מוכנים נפשית גם לאכזבה.

 

"אני מאוד מקווה שבתוך ארבעה חודשים תהיה לנו בשורה חיובית".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות