כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
הייתי ילד בלילות עצוב

כשהביישנות הופכת למוגזמת, היא מגיעה לדרגת חרדה. אילוסטרציה צילום: shutterstock
כשהביישנות הופכת למוגזמת, היא מגיעה לדרגת חרדה. אילוסטרציה צילום: shutterstock
 
אדם חשין, מנכ"ל עמותת "רקפת"
אדם חשין, מנכ"ל עמותת "רקפת" 
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

קבוצה ראשונה בשרון לסובלים מחרדה חברתית

עמותת "רקפת" עומדת להקים קבוצה ראשונה בשרון לבני נוער הסובלים מחרדה חברתית. אדם חשין, מייסד העמותה, מסביר איך מזהים את התופעה ואיך שאפשר לצאת ממנה

אולגה פרסמן 
פורסם: 17.06.14, 07:07

מבוישים, מתבודדים ונעלמים מהחברה - הם מסתובבים בינינו - מתקשים להתמודד עם מטלות שעבור רבים הן חלק מהשגרה היומיומית. הפנייה לפקידה בסניף בנק גורמת לידיים להזיע, האינטרקציה עם המוכר בחנות מאיצה את פעימות הלב, ורק המחשבה על "סמול טוק" במסיבה רבת משתתפים משתקת אותם מפחד.

 

 

סטטיסטית מהווים אנשים הסובלים מחרדה חברתית כ-10 אחוזים מהאוכלוסיה, אולם להבדיל מתופעות דומות אחרות, מדובר ב"חרדה שקטה". "זו הפרעה נחבאת אל הכלים", מסביר אדם חשין (38), מייסד עמותת "רקפת", שנועדה לסייע לאנשים - מבוגרים וילדים. חשין בעצמו לקה בחרדה חברתית במשך שנים.

 

"בניגוד לתופעות כמו אובדנות, הפרעת קשב וריכוז או בעיית משמעת, אשר מתבטאת כלפי חוץ, החרדה החברתית ייחודית בכך שהיא פשוט לא באה לידי ביטוי חיצוני. אם לילד, הסובל ממנה, קשה, הוא לא יבקש עזרה, לכן לא רואים את האנשים האלה. עצם הביטוי שלה מונע מאחרים לשים אליה לב".

 

ילד שסובל מחרדה חברתית לא יבקש עזרה (צילום: shutterstock)
ילד שסובל מחרדה חברתית לא יבקש עזרה (צילום: shutterstock)

 

מה מבדיל בית סתם ביישנות לחרדה של ממש?

"ביישנות היא תכונה מוכרת שאפשר לחיות איתה. כמעט כל אחד מאיתנו הוא קצת ביישן בסיטואציות מסוימות, אבל כשהביישנות הופכת למוגזמת, היא מגיעה לדרגת חרדה. אצל ילדים זה מתבטא בכך שהם מפסיקים להשתתף בפעילות בתנועת נוער או בחוג אהוב ועד לאלה שמסתגרים בחדרם ונמנעים מכל אינטרקציה עם בני גילם".

 

חרדה חברתית מוגדרת כקבוצה של הפרעות חרדה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי. בין החרדות השייכות לקבוצה זו - פחד במה, פחד מבני המין השני, מבעלי סמכות ועוד. לעתים אנשים סובלים מכל הפרעות החרדה הללו בו זמנית, מצב המוגדר כ"הפרעת חרדה חברתית מוכללת". החרדה גורמת לסובלים ממנה להימנע ממצבים אלה על מנת שלא לחוות את הסבל הכרוך בהם.

 

בלי טריגר

"התחלתי לסבול מחרדה חברתית בגיל 15", מספר חשין. "לא היה טריגר לזה, לא הייתה טראומה חברתית ספציפית. הייתי רגיש וביישן, ובהדרגה זה הקצין. זה השפיע עליי בתיכון, הקשה עליי בצבא ומנע ממני להשתלב בלימודים באוניברסיטה.

 

"בגיל 30 הגעתי לקבוצת עזרה עצמית למבוגרים, שם הרעיון היה לתרגל יכולות חברתיות, דברים שעבורי היו קשים - לדבר עם מישהו, לתרגל שיחות חולין. הפן הנוסף היה מעגל חברתי מעבר לשעות הרשמיות של הקבוצה. ברגע שהייתה חברה הומוגנית של חברים מאוד אינטליגנטיים שסובלים כמוך מתופעות זהות - מהר מאוד נוצרות חברויות".

 

מתי בחיים הפרטיים הרגשת שזה הכי מפריע לך?

"נורא הייתי מודע לעצמי. ממצב בו היה לי קל עם אנשים, התחלתי להרגיש לא בנוח: התביישתי להצביע בכיתה או ליצור קשרים. אנחנו יצורים חברתיים בסך הכך, וכל מה שגורם לנו אושר קשור בדרך כלל לאנשים אחרים".

 

כשהגיע חשין לשלב בו היה צריך להחליט על בחירת מקצוע, הוא חיפש את אזור הנוחות שלו – הרחק מבני אדם. "למדתי לשון אנגלית, וכשהגעתי לגיל 27, נאלצתי להחליט אם אני רוצה להמשיך בכיוון של הוראה או בתרגום, ובחרתי באופציה השניה, זו שתאפשר לי לברוח ממצבים חברתיים. תרגמתי במשך שלוש שנים, בהן לא יצאתי כמעט מהבית מאחר שרוב העבודה התנהלה בהתכתבות. לא הייתה לי שום אינטרקציה עם איש, אבל הייתי אומלל והחלטתי לעשות מעשה".

 

ה"מעשה" - קבוצת תמיכה לסובלים מחרדה חברתית שינה כאמור את חייו של חשין. בצורה הדרגתית הוא עבר להוראה, וכעבור חמש שנים של התמודדות

אישית, החליט להקים את עמותת "רקפת", ובמסגרתה את הקבוצה הראשונה לבני נוער הסובלים מהתופעה.

 

שלושה מתוך עשרה

כיום פועלות במסגרת העמותה קבוצות נוער בשלושה מוקדים בארץ: גבעתיים (בה מתגורר חשין), בראשון לציון ובחיפה. עם אחוזי הצלחה לא מעטים, הוא מתפנה כעת להקים במסגרת העמותה קבוצה גם באזור השרון. "יהיו כאן שתי קבוצות: אחת לגילאי 13 עד 15 ווהשנייה לגילאי 16 עד 18", אומר חשין.

 

"את הקבוצה תמיד ינחו שניים: מנחה שהוא מתמודד ותיק עם חרדה חברתית, וסטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה במסלול של הנחיית קבוצות. הביקוש לקבוצות מהסוג הזה הוא עצום – בדרך כלל מצד ההורים או צוות בית הספר שמפנה אלינו את הילדים, אולם הקושי הגדול הוא להביא אותם לפעילות הראשונית. למעשה, מתוך עשרה שפונים, אולי שלושה מגיעים בפועל".

 

על אף השנים הרבות בהן התמקצע חשין בתחום הנחיית הקבוצות והרהיטות והנינוחות שהוא מפגין, המעמד לא פשוט לו גם היום. "אני עדיין קצת חרדתי ורגיש", הוא מודה. "כשאני מופיע בפני אנשים, עדיין קיימות אותן דפיקות לב, אבל מה שהשתנה זו הפרשנות. למדתי לקבל את זה ולהבין שזה בסדר להתרגש. זה קורה להרבה אנשים, אבל הפחדים האלה לא מנצחים אותי, אלא אני אותם - הם לא מכתיבים יותר את מסלול החיים שלי. זה האתגר האמיתי".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות