כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
בציר השירים

וירצברג. נכנס לפנתיאון צילום: יוגב עמרני
וירצברג. נכנס לפנתיאון צילום: יוגב עמרני
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

יש טקסט אחר: אילן וירצברג חוזר לשירי משוררים

באלבומו החדש חוזר אילן וירצברג לאהבתו הגדולה - שירי משוררים. וירצברג: "כשאני בוחר טקסטים של משוררים, אני מתחבר אליהם, כאילו אני כתבתי אותם מחדש. ברגע שאני מלחין ושר אותם, אני מרגיש שהם שלי"

מיכל רזיאל 
פורסם: 31.03.14, 07:23

בפנתיאון של המוזיקה הישראלית ייזכר אילן וירצברג לעולם בזכות "בציר טוב", אותו אלבום מיתולוגי מ-1982 המשותף לווירצברג ולשמעון גלבץ שכל כולו לחנים ועיבודים של השניים לשירי יונה וולך. דומה כי אין חובב מוזיקה ישראלית שלא מחזיק את האלבום על המדף או בהארד-דיסק, ושירים מתוכו - כמו "לא יכולתי לעשות כלום", "שיר קדמשנתי (סקס אחר)" ו"כשבאתי לקחת אותה מהעננים" עדיין מושמעים תכופות ברדיו.

 

עוד ב-mynet:

 

עוד מחווה

מאז התקופה ההיא, יצא לווירצברג (62, תושב הרצליה) שם של מלחין משוררים. פרט לוולך, הוא גם הלחין את שיריהם של אלזה לסקר שילר, דוד אבידן, נתן זך, אבות ישורון, מיכל סנונית, יעקב רוטבליט ואחרים. כיום, עם ארסנל מכובד של אלבומי סולו ושיתופי פעולה עם הטובים שבאמני ישראל (שמוליק קראוס, חוה אלברשטיין, נורית גלרון, ומהדור החדש יותר - ערן צור ורונה קינן) הוא מוציא אלבום חדש, "הלילה לא שחור", מחווה נוספת למשוררי ישראל, ביניהם דוד אבידן, אבות ישורון, נתן זך, יונה וולך, וגם אחותו של אילן, דליה וירצברג-רופא.

 

דומה כי אתה מאחרוני המוזיקאים בארץ ששומר אמונים למשוררים.

וירצברג: "מאז הפרויקט עם יונה וולך, ואחריו של נתן זך, נהיה לי מוניטין של מלחין שירי משוררים. בעקבות זאת פנו אליי בבקשות להלחין ולהופיע לא מעט בערבים של שירי משוררים. השירים הללו לא הוקלטו אלא נשארו במגירה, שהלכה והתמלאה, ולא מזמן התחלתי לעבור עליה וגיליתי שיש בה כמה דברים שכדאי לעבוד עליהם.

 

"התחלתי להשתעשע עם השירים, להקליט אותם, לבחון סאונדים, ולאט-לאט התחיל לצאת משהו מגובש. תוך כדי העבודה הצטרפו גם שירים חדשים, אחד של אחותי, ואחד של אלעזר גרנות, שנפטר לאחרונה. זה היה תהליך של גילוי מחדש, וככל שהוא נמשך, התלהבתי מהפרויקט הזה יותר ויותר".

 

אילן וירצברג. "יש הרבה רגעים של תסכול ואכזבה, אבל אלה הם רק רגעים" (צילום: יוגב עמרני)
אילן וירצברג. "יש הרבה רגעים של תסכול ואכזבה, אבל אלה הם רק רגעים" (צילום: יוגב עמרני)

 

האלבום הזה מתייחד במשהו מהאלבומים הקודמים שלך, או מחדש משהו בנוף המוזיקה הישראלית?

"לא יודע אם המילה 'מחדש' נכונה, אבל הוא שונה ממה שקורה בנוף הנוכחי של המוזיקה על רקע התמסחרות המוזיקה ודחיקה הצידה של כל דבר שדורש מעט יותר זמן עיכול. אני מתייחס למוזיקה מאוד ברצינות, ואני חושב שהמוזיקה באלבום היא נשמעת ונגישה לאוזן, ויחד עם זאת היא מורכבת, וכך גם הטקסטים".

 

הוצאת בעבר אלבומי סולו עם טקסטים שאתה כתבת. יש הבדל בתהליך היצירה בין הלחנת טקסט קיים לטקסט שלך?

"זה לא שונה בהרבה. כשאני בוחר טקסטים של מישהו אחר, משוררים לדוגמה, אלה טקסטים שאני מאוד מתחבר אליהם, כאילו אני כתבתי אותם באיזשהו אופן, או כתבתי אותם מחדש. השוני מתבטא בעיקר בתהליך ההלחנה. בשירים שאני כותב, המוזיקה באה קודם, ואז אני מלביש עליה את המילים. כשאני מלחין טקסט קיים, אני משתדל ליצור משהו שיתאים בצליל, בפונטיקה. התהליך ברמת היצירה הוא הפוך, אך מבחינת התוצר הסופי אני מזדהה עם הטקסטים ומרגיש שהם שלי ברגע שאני מלחין ושר אותם".

 

שיתפת פעולה עם מוזיקאים נוספים באלבום?

"יש לי אולפן פרטי בבית, אז אני עובד כמו צייר: לבד עם כן ציור וצבעים, שהם הכלים שלי והתוכנות שאני מפעיל. על גיטרה ובס אני מנגן לבד, והשליטה בצלילים האחרים היא דרך התוכנות. העבודה לבד מאפשרת לי ליצור מתוך התחושות שלי ולהגיע לשלמות אמנותית. יש כאן כמובן החיסרון של עבודת צוות שיכולה להפרות. אני חושב שכיום הגעתי ליכולת ולמיומנות של הקלטה שבה אני נשמע טוב, כאילו להקה שלמה מנגנת".

 

הכוונה היא לצאת להופעות בעקבות האלבום?

"כן. אני עובד על מופע, אבל ייקח זמן עד שהוא יהיה מוכן. אני מקווה שתוך חודשיים בערך זה יקרה. העניין של הלייב הוא מאוד חשוב מבחינתי. האולפן הוא המרחב שבו אתה יוצר אילוזיות ופנטזיות, ואילו הבמה היא המקום שבה המוזיקה מקבלת חיים. בהופעות כמובן יהיו מוזיקאים נוספים, כי על הבמה אני לא אוהב להיות לבד".

 

התסכול וההנאה

שיתפת פעולה עם המון מוזיקאים לאורך השנים. עם מי היה מעניין לעבוד במיוחד?

"זו שאלה מכשילה, כי כל אחד לוקח למקום מיוחד אחר. יש אמנים ששיתפתי איתם פעולה במשך שנים, למשל עם שמוליק קראוס עבדתי 20 שנה, ועם נורית

גלרון אני עובד עד היום. זה גם מאוד מגוון: בקצה אחד עומדת מוזיקה עממית כמו עפרה חזה, והצלחות שנכנסו לקלאסיקה הישראלית כמו גלי עטרי, ובקצה השני עומדת מוזיקה אוונגארדית, כמו להקת 'הקליק'. כל שיתוף פעולה שעשיתי בקריירה שלי בנה עולם מיוחד בהתאם לסינתזה שנוצרה. בסופו של דבר ההקשרים המעניינים נבנים על קשר אישי".

 

כל-כך הרבה שנים אתה בתעשייה הזאת. לא התעייפת? לא בא לך לעשות דברים אחרים?

"מוזיקה היא המקצוע, העיסוק והתחביב שלי. במסביב שלה יש עוד המון דברים שצריך לעשות: ללמוד תוכנות חדשות, לשמור על הכושר בנגינה, להתאמן, ללמוד דברים חדשים - אין לזה סוף. מה שמעייף הוא העבודה הסיזיפית של העמידה מול המציאות, הרייטינג והמדיה השחוקה והמוצפת.

 

"הרבה פעמים יש הרגשה שאתה עובד ולא מקבל את ההכרה שהיית מצפה לה, לכן יש הרבה רגעים של תסכול ואכזבה, אבל אלה הם רק רגעים. החוויה שלי היא תמיד של עיסוק במוזיקה, למידה והתפתחות בתוכה. זו הדרך שבחרתי, על רגעי התסכול שבה ובעיקר על הסיפוק וההנאה שהיא מביאה. אני מסתכל לאחור ומרגיש שעשיתי הרבה דברים. יהיה מה לספר לנכדים, כשיהיו כאלה".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות