כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
אלוהים אבירים

אבירי ממלכת ירושלים. משחזרים קרבות צילום: רפי קוץ
אבירי ממלכת ירושלים. משחזרים קרבות צילום: רפי קוץ
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

גברים בשריונות יקרים וחרבות שהשחיזו בבית

עוטי שריון, קסדות, גרזנים, חניתות וחרבות ברזל, נלחמים חברי מועדון "אבירי ממלכת ירושלים" מול קבוצת הקשתות הקלאסיות. כ־50 גברים ונשים, בהם דימיטרי קלרנקו מאשדוד, הופכים לאבירים נועזים ומשחזרים קרבות ידועים מימי הביניים

אשר קשר 
פורסם: 24.10.13, 15:00

בתחילת יולי השנה המתינה פלוגת אבירים מהמאה השנייה של האלף הקודם בסבלנות ראויה לציון שיתחלף האור הירוק ברמזור להולכי הרגל בצומת גולני. נהגי המכוניות, שחלפו על פניהם והאטו עד שיצרו פקק תנועה, הביטו בתדהמה על האבירים לובשי השריון הכבד, עם החרבות והקשתות, חלקם נושאי רמחים שעליהם תלויים ראשי אדם שדמו דימיון מדאיג לכמה מהמשתתפים שפניהם היו גלויות.

 

בואו להצטרף לעמוד "ידיעות הדרום" בפייסבוק

 

מאחוריהם יצאו לפתע מבין העצים של יער לביא אבירים נוספים רכובים על סוסים ולצידם פסעה קבוצה של נשים בנות התקופה. כשהאור ברמזור התחלף לירוק, הם חצו את הכביש. כשאחד הנהגים שירבב את ראשו מהחלון ושאל מי הם, הסתובב לעברו אחד האבירים, פתח חרך צר בשריון הראש שלו וענה לו במבטא רוסי כבד בלי להניד עפעף: "אנחנו אבירי ממלכת ירושלים, בדרכנו לקרני חיטין לחסל את צבאו המוסלמי של צלאח א־דין". צלאח א־דין, אגב, שנמצא עם חלק מצבאו כמה מטרים מאחורי האביר, מיהר לחצות את הכביש כשהוא צוחק בקול.

 

אבל גינאדי מיז'ניק אינו צוחק. הוא באמת מאמין שיום אחד הוא עוד ימצא דרך לגבור על שר ההיסטוריה וצלאח א־דין ולנצח אותו בקרב קרני חיטין. מיז'ניק (41), מדריך תיירים במקצועו ובעל תואר שני בארכיאולוגיה, הוא ראש מועדון אבירי 'ממלכת ירושלים', מועדון ירושלמי של חובבי אבירים מושבעים בני 19-40, הנפגשים מדי חודש, חוקרים ומשחזרים את ממלכת ירושלים, הממלכה שהקימו הצלבנים בארץ ישראל.

 

 

מקווה כל פעם מחדש שראשו לא ייערף (צילום: רפי קוץ)
מקווה כל פעם מחדש שראשו לא ייערף (צילום: רפי קוץ)

 

הם תופרים לעצמם יחד את הבגדים המסורתיים של התקופה, מגלפים חרבות ובונים שריונות, ובעיקר מייחלים לשנות את ההיסטוריה. "זה החל אצלי ממאמר בתזה על קרב קרני חיטין, שהייתי צריך להוכיח את נכונותו", אומר מיז'ניק, "ומשם הפכתי להיות אביר. מבחינתי זה תהליך טבעי בהחלט".

 

לכרות את ראשו

מיז'ניק, מתברר לא לבד, והתופעה הולכת ומתפשטת. במסגרת פסטיבל אבירי הלילה, שייפתח ביום חמישי הבא ויתפרס על פני ארבעה ימי חמישי עוקבים, ייפגש הקהל עם עשרות אבירים, נסיכים ודמויות מימי הביניים, שימלאו את סמטאות העיר העתיקה. לצד יריד אמנים, מוזיקה, ריקודים וסיפורי אבירים, יתנהלו במסגרת הפסטיבל גם קרבות אבירים.

 

כ־50 חובבי אבירים, גברים ונשים, בהם כ־20 לוחמים ולוחמת ו־30 אזרחים ואזרחיות, נפגשים מדי שבוע בשבעה מועדוני חברים ברחבי הארץ, שלושה מהם בירושלים, המתחלקים לתקופות ותחומים. החברים במועדון מגיעים לכל מפגש לבושים בבגדים שנעשו בעבודת יד, האופייניים לתקופות ההיסטוריות שבהן בחרו, כמו תקופת ימי הביניים, תקופת הצלבנים, הוויקינגים, הקשתים ועוד.

 

 

מדייקים גם פרטים הקטנים (צילום: רפי קוץ)
מדייקים גם פרטים הקטנים (צילום: רפי קוץ)

 

כל חובב אבירים מחזיק בידו מגוון תלבושות מאותה התקופה - שריון, קסדה, חרב ומגן שהכין בעצמו, ועוד כלי נשק של התקופה. הם מחשלים את החרבות ותופרים את הבגדים באותן שיטות שהיו נהוגות אז. הכל חייב להיות בדיוק כמו אז. במיוחד ביולי, כאשר הם יוצאים למסע השחזור של קרב קרני חיטין.

 

מדובר במסע היסטורי של שלושה ימים במשעולי הגליל, לשחזור מדויק של קרב קרני חיטין, שבו הביס צבאו של צלאח א־דין את הצבא הצלבני ביולי 1187 בעימות בן שתי יממות והביא לקץ השלטון הנוצרי בארץ ישראל והחלת שלטון האיסלאם. "האירוע מתחיל בשעות הערב של יום חמישי במחנה לילה בעינות ציפורי, נמשך כמסע כל יום שישי עד מחנה נוסף באזור צומת גולני, ומסתיים ביום שבת באתר קרני חיטין", מספר יבגני גסין, ראש מועדון האבירים הירושלמי לקשתות מסורתיות, החוקר את המסורות ואת שיטות הירי בתקופות שונות ואצל עמים שונים. "חלק מהאבירים מגלמים את צבאו של ארנו דה־שטליון הצלבני. החלק האחר מגלם את כוחותיו של צלאח א־דין, שאני מגלם את דמותו".

 

מיז'ניק, שמשתתף בכל שנה במסע יחד עם אשתו ובנותיו התאומות בנות החמש, מספר שכולם מגיעים לבושים בבגדים מסורתיים ולכל אחד מהמשתתפים יש תפקיד היסטורי. "אני מאמין בכל לבי שיום אחד ייעשה התיקון וראשי לא ייכרת בסיום מסע השחזור ההיסטורי".

 

אבל אתה יודע שזה לא יקרה.

"ברור שאני יודע, אבל בכל שנה אנו עושים את זה מעט אחרת, כי בכל שנה אנו לומדים יותר על מה שהתרחש שם. זו משמעות השחזור ההיסטורי. המטרה היא להקים לתחייה את האירוע, שעה אחר שעה, קילומטר אחר קילומטר, קרב אחר קרב, מילה אחר מילה. לדרמה הזו ותוצאותיה עוצמה גדולה ביותר. היא נחווית יום אחרי יום על ידי כל אותם אנשים שהיו שם, ובקרב הערבים בגליל היא בעלת משמעות עד היום".

 

חברו-אויבו יבגני גסין מגלם את צלאח א־דין. גסין (40), נשוי פלוס ילד, עובד כמדריך בעין יעל, שם נמצאת גם הנפחיה המשמשת לו להכנת החרבות, החיצים וחלקי השיריון באותן שיטות מסורתיות שהיו נהוגות בעבר. "זה מצחיק", מספר גסין. "יש בכל שנה קטע במסע שאנו נכנסים לתחנת דלק בצומת גולני ומבקשים בירה והמוכרים הערבים שם מסרבים למכור לנו כי צלאח א־דין ניצח אותנו ואנו עדיין האויבים. במהלך המסעות שלנו נתקלנו בזקנים ערבים שהתגרו בנו ובכיתות תלמידים שיצאו לאזור ללמוד על הקרב הזה ופתאום ראו אותו מתממש על ידינו מול עיניהם".

 

שריון עם מגן דוד

ביום שישי האחרון באזור התעשייה הישן של פתח תקוה מגיעים האבירים הירושלמים לביתו של מיכאל מרגוליס (27), ראש מועדון האבירים בעירו, המתמקד בספורט אבירי של ימי הביניים - קרבות סיף היסטוריים עם חרבות קלאסיות. מרגוליס הוא גם קפטן נבחרת האבירים של ישראל, והיום מגיעים לכאן חברי המועדונים השונים מכל רחבי הארץ להילחם ולהתחרות על הכבוד והזכות לנסוע לאליפות העולם שתיערך בצרפת.

 

בשנה שעברה השתתפה הנבחרת הישראלית בפעם הראשונה בתחרות בינלאומית לקרבות אבירים שהתקיימה בפולין. התחרות כללה קרבות אבירים מ־24 מדינות מכל העולם, והישראלים, למרות חוסר הניסיון בזירה הבינלאומית, הגיעו להישגים לא רעים בכלל. "בשבילנו זה היה אירוע שמעבר להישגים", אומר גסין. "'ממלכת ירושלים' הצלבנית קיבלה משמעות אחרת. לבשנו שריון עם מגן דוד על הזרוע, ובטקס הפתיחה חלקנו עמדנו עם כומתות צבאיות ושרנו את התקווה.

"בהתחלה הסתכלו עלינו כעל 'יהודונים', אבל אז, כאשר התחלנו לנצח נבחרת אחרי נבחרת, פתאום היה לגויים דיסוננס, לראות אבירים יהודים שנלחמים בכל כוחותיהם".

 

וב'בכל כוחותיהם' אין הכוונה ללשון מליצה, כי מדובר בקרבות אמיתיים, עד שכואב רק מלשמוע את החבטות של מתכת במתכת, חרב בחרב, שריון בשריון. לא מדובר במשחק. המכות אמיתיות עד כאב והדם אמיתי לחלוטין, גם באימון.

 

המכות ניתכות וניתכות ללא הפסק. אמנם החרב אינה חדה והאבירים מאשדוד, פתח תקווה וירושלים מקפידים על שריון מלא, אבל החרבות כבדות ומטלטלות והגרזנים עצומים בגודלם, והאבירים נפצעים ופוצעים ושוברים לעתים ידיים ורגליים וצלעות.

 

"כל אחד מאיתנו נפצע מתישהו", מצליח לחייך מיז'ניק. "לפעמים העוצמה של המכה כל כך חזקה עד שגם השריון לא עוזר. באליפות העולם האחרונה נשלחו

שישה מתחרים לבית החולים. גם אם לא נשברת הקסדה או נסדקת, הזעזוע שנגרם ממכה של גרזן חמישה קילו בראש מאוד מטלטל".

 

אז למה אתם עושים את זה?

"אני חושב שכל אחד חולם להיות אביר", אומר דמיטרי קלרנקו הממושקף, נהג סמי טריילר שמגיע שלוש פעמים בשבוע מאשדוד להתאמן במועדון ממלכת ירושלים. "אני זוכר שכילד חלמתי להיות אביר, וזה לא משהו שעובר".

 

"אני חושב שכל הגברים נשארים בעצם ילדים", אומר אולג מוריזוב (29) מגבעת זאב. "יש בינינו גם אנשים בני 65 שכמוני, שראו אבירים ולמדו על אבירים ורצו להיות כאלה".

 

וזה תחביב יקר?

"זה מעבר לתחביב", מתנגד גסין. "יש מקומות בעולם שאנשים מצליחים להתפרנס מזה. יש לי חבר בסנט פטרסבורג שמתמחה בתפירת נעליים מהמאה ה־12, ויש מי שקונה את הדברים האלה".

 

"כרגע הזמנתי בחו"ל שריון ב־1,500 דולר", מגלה מיז'ניק, "לפי דוגמה של שריון עתיק שמצאתי במנזר הפרנציסקני בעיר העתיקה. אתה לא יכול לתאר לעצמך כמה שמחתי כשגיליתי את זה".

 

האימון כולו, אגב, מתנהל בשפה הרוסית, משום שחברי מועדוני האבירים רובם ככולם ילידי רוסיה. גם הם עדיין שואלים את עצמם למה דווקא רוסים מגיעים להיות אבירים, אף שבזמן האחרון החלו גם ישראלים לגלות עניין.

 

  • הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע בעיתון "ידיעות אשדוד"

 

חיפוש אירועים נוספים
החל מתאריך
עד תאריך
כל הארץ
כל הארץ
מרכז
חיפה
צפון
ירושלים
דרום
שפלה
שרון
נגב וערבה
כל התחומים
כל התחומים
מוזיקה
תיאטרון
מחול
קלאסי
ילדים
בידור
פסטיבלים
עניין
שם אמן, שם הצגה, שם אירוע
תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
מופעים
אוכלים
נדל"ן
אור ירוק
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  as18-c
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    רשימת יישובים במרחב