כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
מסרבת להיות מסורבת

אילוסטרציה צילום: index open
אילוסטרציה צילום: index open
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

מורה נבוכים: חתונה במסלול עוקף רבנות

כשהחתן הנרגש עומד תחת החופה ואומר לרעייתו לעתיד "הרי את מקודשת לי", היא מהנהנת ומחייכת. שניהם לא תמיד ערים לעובדה כי החל מאותו הרגע הופר האיזון ביניהם והגבר רוכש את זכויותיה המיניות של אהובתו. בשנים האחרונות מנסים זוגות רבים להצטרף למוסד הנישואים בדרכים שיוויונות יותר

שירלי סיידלר 
פורסם: 09.05.13, 14:32

כשמקליקים בגוגל את המילה "רומנטיקה", התמונות הראשונות שעולות צועקות הרבה גווני אדום. לבבות, ורדים, שקיעות אדומות ערוכות היטב, נרות נוטפי שעווה אדומה חמימה ושפתיים אדומות חושניות. כשמדובר בטקס הנישואים, יש כאלו שיבטאו את הרומנטיקה בדרך נוספת - בדרך של כבוד הדדי, בצורה בה כל אחד מבני הזוג הוא בעל זכויות שוות עד כמה שניתן. וזאת מבלי לצאת מהוויה של החתונה היהודית וכמובן, מבלי לוותר על הרומנטיקה.

 

בואו להצטרף לעמוד "ידיעות הדרום" בפייסבוק

 

בשנים האחרונות, שיח הקידושים בחסות הרבנות עולה יותר ויותר לכותרות. נוצרו דיונים פומביים, לעתים אמוציונליים יותר ממושכלים, בשאלות התרתם של נישואים אזרחיים, נישואי יהודים עם גויים ונישואים חד מיניים. סוגיה נוספת שצצה דנה גם בזוגות מסורתיים ואפילו דתיים, שביקשו להינשא כדת משה וישראל אך לא לפי המתווה המסורתי שמכתיבה המדינה. במילים אחרות, כביש עוקף בצומת הרבנות הראשית.

 

קשה לפרוס את מגוון אפשרויות טקסי הנישואים האלטרנטיביים ליהדות מבלי להתייחס למורכבות של נישואים הכפופים להלכה בישראל. הפרשנות האורתודוכסית לשאלה כיצד צריכים להתבצע קידושים ונישואים בגיבוי המדינה מעוררות בקרב חלקים מסוימים באוכלוסיה קושיות משפטיות והלכתיות. המשותף להן הוא היעדרו, לשיטתם, של שיוויון בין המינים.

 

הגבר רוכש את הזכויות המיניות

ד"ר עירית קורן, מטפלת קלינית העוסקת בגישור פערים הלכתיים ומגדריים ועורכת טקסי נישואין, מנסה להמחיש את מהות חוסר השיוויון כפי שהיא מבינה אותו: ''כשמדברים על טקס הנישואים האורתודוכסי, יש שתי בעיות. המבנה המשפטי של המעמד הוא בעייתי מכיוון שמהות הטקס היא קניין - מתחת לחופה הגבר רוכש את הזכויות למיניות של האישה. הוא לא קונה את האישה כמו שקונים עבד, אבל כשהוא אומר לה 'הרי את מקודשת לי' והיא מהנהנת ושותקת לרוב, למעשה כל הפונקציות המיניות שלה, כמו יחסי מין ופיריון, שייכות עכשיו לגבר".

 

 

אפשר גם אחרת (אילוסטרציה) (צילום: index open)
אפשר גם אחרת (אילוסטרציה) (צילום: index open)

 

"כתוצאה מכך", מסבירה ד"ר קורן, "נוצר מצב שרק גבר יכול לתת לאישה גט. רק הוא יכול לשחרר אותה מזה. אם גבר פורש מאשתו, הוא יכול לקחת לו אישה אחרת ולהביא ילדים מבלי שעל הילדים האלה יהיו סנקציות, כי מבחינה הלכתית הוא לא שייך לה, הוא לא 'איש אשת'. להבדיל, אם אישה מקימה משפחה כשעדיין אינה גרושה, הילדים נחשבים לממזרים".

 

הפתרון, להבנתה, מצוי בהרכב הפרסונלי של הרבנות הראשית. ההלכה מאפשרת פתרונות מסוימים, סבורה ד"ר קורן, אך צריך לדעת ליישם אותם. ''לרבנות בארץ נכנסים גם גורמים פוליטיים ואידיאולוגיים, והרבה תפיסות שונות על מגדר", היא מסבירה. "במקור, ההלכה מתפתחת עם השנים. חכמים תמיד ניסו למצוא פתרונות לבעיות שהתעוררו במרוצת השנים בנושאים שונים, אבל כיום בישראל המצב שונה".

 

מכיוון שבישראל תקפים אך ורק נישואים דרך הרבנות, גם הגירושים נעשים דרכה. לא אחת נשים נותרות מסורבות גט, או לחילופין, עדות לסחיטה כלכלית מצד הגבר. ישנם לא מעט מקרים בהם הגבר מסכים לתת גט לאשתו, אך בתנאים שלו, כמו ויתור על מזונות.

 

מה ניתן לעשות כדי למנוע מצב כזה ועדיין להתחתן בטקס אורתודוכסי מסורתי?

"בעיניי, הפתרון הכי טוב לזוגות זה לא להתחתן דרך הרבנות וגם לא לנסוע לקפריסין לנישואין אזרחיים, אלא להכריז על עצמם כידועים בציבור. זוג שמחליט לחיות יחד ולהביא ילדים, הם ידועים בציבור ומקבלים את כל הזכויות וההטבות שמדינה נותנת לזוג נשוי. משפטית הם נחשבים כזוג לכל דבר, ואם הזוג נפרד, הוא נפרד כמו חבר וחברה, אם כי יש השלכות משפטיות, כמו מזונות וחלוקת רכוש. ואין גט, כי הגט הוא רק במצב בו יש קידושין".

 

בקטגוריה של ידועים בציבור, נכנס לתמונה ארגון משפחה חדשה. זהו ארגון ששם לו למטרה לקדם את ההכרה והזכויות של ידועים בציבור בישראל. בכל שנה מונפקות על ידם למעלה מ־20 אלף תעודות, שמעניקות לזוגות זכויות של זוג נשוי לכל דבר, לרבות זכויות כלכליות בבנקים ובביטוח הלאומי, זכויות עירוניות כגון הרשמה לגנים, הנחות בארנונה, קבלת תו חנייה וכן זכויות פנסיה, בריאות וירושה.

 

תעודה כזו לא מהווה תחליף לטקס תחת חופה, אלא משלימה טקס שאינו מוכר ברבנות, גם אם הוא עונה לכללי היהדות. ד"ר קורן עורכת בעצמה טקסי קידושין, שמנוהלים לדעתה באופן כשר. מבחינה הלכתית, כדי שזוג ייחשב כנשוי, צריכים להיות שני עדים כשרים (גברים, שומרים תורה ומצוות), אדם מסדר קידושין, כשמבחינה הלכתית יש הסוברים כי אין הכרח שרב יערוך את הקידושין (בישראל לא רק שרב חייב לערוך חופה, אלא שזה צריך להיות רב הרשום ברבנות ומוסמך לערוך חופה). 

 

רבנות עם חיוך

בצד הטקס שעורכת קורן, ניתן לבחור בטקס מבית היוצר של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית. יעל קריא נמצאת בשנה השלישית ללימודיה לקראת תואר רבה, והיא עתידה להיכנס בתקופה הקרובה לתפקידה כרבה הרפורמית של המועצה האזורית שער הנגב. היא אמנם עוד לא יכולה לחתן בעצמה, אך צברה מספיק ניסיון כדי לשפוך אור על הטקס הרפורמי, אותו היא עתידה לנהל בקהילה הדרומית בתום לימודיה.

 

''הטקס הרפורמי מאוד דומה לאורתודוכסי, פרט לזה שהוא שיוויוני", מסבירה קריא. "הזוג יכול לזרוע בו שינויים שונים, כמו למשל, שנשים יקדשו בשבע ברכות, וכמובן שרבה (רב ממין נקבה - ש.ס) יכולה לערוך את הטקס, או נציג מהקהילה ההומו-לסבית. ברגע שאישה עושה את הטקס, הצהרת הכוונות שלנו היא שכל אנשי הטקס שווים''.

 

"בטקס רפורמי", לגרסתה, "יש יותר אפשרות להתגמש. אפשר לערוך חלק מהחופה בשפה האנגלית אם לזוג יש אורחים מחו"ל, האישה יכולה לחתום על הכתובה, ותוספות נוספות שהופכות את הטקס ייחודי לזוג, משהו שהם מתחברים אליו. המסגרת הבסיסית דומה לטקס המסורתי, אך עם מקום מסוים להתגמש. הזוג יכול לכתוב בעצמו את הכתובה, כשאנחנו מוודאים את התאריך ומקום החתימה".

 

ומה בעניין הקניין? "אחד הרבנים של הקהילה כתב טקס אירוסין מחודש, כזה שמתאים לרוח הזמן והמקום ויהיה שיוויוני. יש זוגות שעושים טקס לפי הנוסח המסורתי, ויש כאלה שעושים זאת עם הנוסח המחודש, בדגש על השיוויון בין שני בני הזוג". אך גם טקס כזה מבחינת המדינה אינו קביל. זוג מכל דת אחרת יכול להתחתן בכל דרך שיבחר, אך זוג דתי יהודי זוכה לאופציה אחת בלבד. יחד עם זאת, זוג המבקש לערוך טקס רפורמי, עליו להתחתן תחילה בנישואים אזרחיים כדי שלנישואים יהיו תוקף. כך נהוג גם בקהילות יהודיות במדינות רבות.

 

ומה לגבי ארגון צהר, הנחשב אורתודוכסי מתון ומכבד?

ד"ר קורן: "זוגות רבים פונים לרבני צהר כדי לערוך את החופה, כי הם נחשבים לרבנים מקלים יותר ומאיימים פחות. אלא שיש לזכור כי מדובר באותו טקס אורתודוכסי, כשכמעט ולא ניתן לעשות עליו שינויים ואין שינוי במהות הקניין והיחס הלא שיוויוני. מה שרבים מגדירים 'רבנות עם חיוך'. הם קצת יותר נחמדים, קצת יותר מתגמשים, לפעמים נותנים לאישה לתת טבעת בסוף הטקס, אבל אני קוראת לזה 'קוסמטיקה'. אפילו שההסכם נכתב על ידי טוענות רבניות ורבנים במטרה לכבד את הטקס ההלכתי מחד, ומאידך גיסא לעקר את כוחו של הגבר לטובת האישה - הם לא משנים שום דבר במהות ואני לא מכירה רב מצהר שיכבד את ההסכם הזה".

 

אין בעיה, תתחתנו בקפריסין

לזוגות שמתחתנים בטקס דתי מומלץ לערוך ''קידושים על תנאי'' - נקודה שנידונה כבר בגמרא. ''כבר בתלמוד הופיע רעיון בו הגבר אומר לאישה שהוא מוכן להתקדש, בתנאי ש...", מגלה ד"ר קורן. "אז רבנים במאה ה־19 לקחו את הרעיון הזה ופיתחו אותו. יש מצב בו האישה אומרת לגבר שהיא מוכנה להתקדש בתנאי שאם היא רוצה להתגרש, תוך איקס חודשים הוא חייב לתת לה גט, או בתנאי שאני מבקשת להתגרש ואתה לא יכול לגרש אותי מסיבות רפואיות, נפשיות או אחרות (למשל, מקרה רון ארד - ש.ס). אחרת ישנה בעיה כי האישה נותרת עגונה''. לפי ההסכם, אם הגבר לא מקיים את התנאים הללו, תוקף הנישואים פוקע, האישה לא נחשבת לגרושה ומעמדה כאילו מעולם לא נישאה".

 

החוזה מומלץ על ידי גורמים רבניים ומשפטיים כאחד, הדוגלים בהוצאת העוקץ מכוחו של הגבר בנישואין ומתן שיוויון בין בני הזוג. מרכז צדק לנשים, בראשותה של עו"ד סוזן וייס והטוענת הרבנית רבקה לוביץ, נאבקות על גישור בין רעיונות פמיניסטיים, דמוקרטיה וצדק הומאני לבין ההלכה היהודית. בארגון ישנן טוענות רבניות, עורכות דין, רבנים ושאר אנשי מקצוע, ויחד יצרו הסכם קדם נישואים המגן על נשים מפני סירוב גט ועגינות. הרבנות עדיין לא מכירה בהסכם כזה, כך שלעתים, גברים שחתמו על הסכם קדם נישואים ומתגרשים עומדים בסירובם לתת גט.

 

ד"ר קורן: ''הם מגיעים לרבנות והאישה מציגה את ההסכם, כי הגבר מסרב לתת לה גט. הגבר אומר שנכון שחתם על הסכם כזה, אבל הוא התחרט. ההימור שלי זה שהרבנות תיקח את העמדה שלו ולא תכבד את ההסכם''. יחד

עם זאת, הסכם כזה הוא בעל חשיבות חברתית. אם יותר ויותר זוגות יערכו הסכמי קדם נישואים, לא מן הנמנע שהרבנות תכיר בהסכם זה והליך קבלת הגט יהיה אחר לגמרי.

 

''הרבנות הייתה יכולה לעשות יותר והיא לא עושה, לכן יש כאן עניין פוליטי", אומרת ד"ר קורן. "החיבור בין ההלכה למדינה מאוד בעייתי כי נוצר לופ. נגיד שזוג מחליט לא להתחתן דרך רבנות ומעדיף נישואים אזרחיים, אבל אז באה הרבנות ואומרת 'אין בעיה, לך תתחתן בקפרסין, אבל ישראל מכירה בנישואים האלה ואם תרצה להתגרש, עדיין תצטרכו לעבור ברבנות והאישה עדיין תצטרך לקבל גט'. הרבנות רוצה לשלוט גם בנישואין האזרחיים וכביכול אי אפשר לצאת מזה''.

 

לנו זה לא יקרה

זוגות רבים לא חושבים יותר מדי על הטקס ועל מעמד החופה. משקיעים המון אנרגיות על בחירת אולם וקייטרינג, יושבים שעות על התפרים הקטנים של שמלת הכלה, אך מעטים לומדים על החלק החשוב והמשמעותי ביותר בערב: טקס הקידושים. אפשר להבין אותם, עננת הרומנטיקה שאופפת את הזוג הנלהב היא מערפלת. בשעתם היפה בני זוג ידקלמו לעצמם: ''לנו זה לא יקרה, הרי אנחנו אוהבים ומכבדים, אז גם אם נתגרש, אתן לך גט וזה לא יהיה מכוער''.

 

המציאות, כמו תמיד, מעט אחרת. במצב בו אחד מכל שלושה זוגות מתגרשים בישראל, ויותר מ־13 אלף זוגות מתגרשים מדי שנה (נכון ל־2010, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), קשה שלא לחשוב מה עלול לקרות ולנסות להגן על הזכויות בסיטואציה כזו.

 

  • הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע בעיתון "ידיעות אשדוד"

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות