כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
נגה פיטלסון

אסור לשכוח להקשיב למטופל. נגה פיטלסון צילום: אורן ווכט
אסור לשכוח להקשיב למטופל. נגה פיטלסון צילום: אורן ווכט
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

"מה, אין לי דופק?"

בן 37 עם כאבים בחזה? שוב נשמע כמו בחור צעיר שרב עם האישה והתעצבן קצת יותר מידי... אנחנו עולים לדירה ומוצאים בחור חביב מאוד ורגוע למדי יושב על הרצפה כשגבו שעון על ספה. הוא מספר לנו שכבר כחצי שעה שיש לו כאבים בבית החזה שהוא מתאר כ"שורפים", עם הקרנה ליד שמאל.

 

עוד בבלוג של נגה הפרמדיקית:

 

לדבריו, הוא סובל מיתר לחץ דם וגם לא מעט מחרדות, למרות שלזכותו ייאמר שכשהגענו אליו הוא היה מאוד רגוע. לשאלתי על סימפטומים נוספים שאולי קיימים הוא מחייך ואומר לי: "אני לא כל כך אמין... אני מכיר את הסימפטומים... אני עלול לשקר לך".

 

על פניו, הבחור שלנו נראה לא רע בכלל, לא מזיע, לא חיוור, לא ניכרת מצוקה חריפה. אנחנו מחברים אותו למכשירים ובבדיקת האק"ג שלנו אכן נמצא שהוא עבר התקף לב ("אוטם", בשפה המקצועית). אני מסבירה לו שעורק בליבו חסום ושאנחנו חייבים לפנות אותו במהירות לבית החולים, ישירות ליחידה לטיפול נמרץ לב, שם יקבל את הטיפול האולטימטיבי – צנתור. כל זה מתנהל ברוגע מופתי. הענקנו לו את הטיפול המקדים ופינינו אותו בנסיעה דחופה, תוך תיאום עם היחידה המתאימה.

 

הוא ואני מתקשקשים כל הדרך, מדברים על הא ועל דא. בדיוק כשהגענו לחניה של המחלקה המיועדת הוא שאל אותי שאלה שנשמעה לי מוזרה מאוד: "מה.... אין לי דופק?" כמובן שזו שאלה מצחיקה, כיוון שאם אתה בהכרה יש לך דופק, כך שאם אתה מסוגל לשאול את השאלה הדופק ישנו בוודאות.

 

למרות זאת, העפתי מבט על המוניטור, הנחתי יד על הדופק ואמרתי בביטחון: "ודאי שיש". שלוש שניות חלפו והחלה הפרעת קצב שאכן גרמה לאיבוד דופק וזיכתה אותו במכת חשמל והחייאה קצרה מאוד, שבסופה חזר להכרה מלאה. האדון פתח את העיניים ושאל אותנו: "כמה זמן הייתי מחוסר הכרה?"

 

עם הזמן אנחנו לומדים לפתח ראייה מפוכחת על מצבו של החולה. אבחנת קריטיות החולה במבט זו מיומנות שנרכשת בעיקר עם הניסיון, וכמובן שתלונת
החולה היא מרכיב מאוד חשוב בה. אבל אין ספק שהמודעות של החולה הספציפי הזה בכל רגע נתון על המתרחש בגופו היא ייחודית, כך גם היכולת שלו לבטא את תחושותיו.

 

כשלמדתי להיות פראמדיקית, לימד אותי איש יקר: "כשחולה אומר לך את המילים 'אני הולך למות' - תאמיני לו".

 

  • נגה פיטלסון התנדבה במד"א במשך שנים ארוכות. ב-4 השנים האחרונות היא עובדת בארגון כפרמדיקית.

 


מאת: נגה פיטלסון | 07:59 | הגיבו 27 תגובות
שלחו קטע לחבר  |  קראו תגובות |  הוסיפו תגובה | 

פורמט להדפסההדפס כתבה  

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
מופעים
אוכלים
נדל"ן
אור ירוק
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  as26-c
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות
 
פיקוד העורף התרעה במרחב: