כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
החלום שהתפוצץ

סופי שינדין ואבי משעל צילום: עידו ארז
סופי שינדין ואבי משעל צילום: עידו ארז
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

"בננו מת בגלל לידת מלקחיים רשלנית"

הוא היה אמור להיות ילדם המשותף הראשון של סופי שינדין ואבי משען, בני 40 מאבן יהודה. אך ההיריון שהתחיל כהתרגשות גדולה, הסתיים במוות פתאומי: בנם של בני הזוג נפטר 12 שעות בלבד לאחר שנולד. ארבעה חודשים אחרי, הם תובעים את בית החולים "לניאדו" בנתניה בטענה שבנם חולץ בלידת מלקחיים רשלנית ונגרם לו נזק בלתי הפיך למוח

ציפי קפל 
פורסם: 06.02.12, 07:36

החלום הגדול של סופי שינדין ואבי משען, בני 40 מאבן יהודה, היה ילד משותף. החלום התגשם. סופי נכנסה להיריון, והשניים היו מאושרים. כשגילו בני הזוג שמדובר בבן, השמחה הייתה גדולה עוד יותר. הכל נקטע בדיוק ברגע שבו פרי אהבתם היה אמור לצאת לאוויר העולם - בלידה. לדברי ההורים, הרופאים קבעו שבנם, שאך נולד, יישאר 'צמח' או יסבול מפיגור שכלי קשה כל חייו. 12 שעות נלחם התינוק על חייו עד שמת.

 

עוד ב-mynet:

 

ארבעה חודשים לאחר הטרגדיה, תובעים בני הזוג את בית החולים "לניאדו" בנתניה, ואת הרופא המיילד, על רשלנות רפואית שגרמה לטענתם מוות לבנם. על פי כתב התביעה שהוגש לפני כשבועיים, בנם חולץ בלידת מלקחיים רשלנית בשלב מוקדם מדי של הלידה, לכאורה תוך גרימת שבר למוח ונזק בלתי הפיך. פגיעה זו לטענת ההורים, הפכה אותו לצמח מרגע הלידה עד למותו 12 שעות לאחר מכן. במשרד הבריאות מסרו: "עם סיום ההליך המשפטי נחליט כיצד להמשיך בטיפול".

 

תקווה גדולה

אבי, מדריך טניס ברמת פולג וסופי, תדמיתנית במקצועה, הכירו לפני שלוש שנים. לסופי ילד בן 13, ולפני כשנה, היא נכנסה להיריון. "עשיתי את כל הבדיקות האפשריות במהלך ההיריון", היא מספרת. "כולנו חיכינו ללידה, ואף אחד מאיתנו לא חשב שזה ייגמר ככה. במהלך ההיריון, רציתי לבחור שם לילד. רציתי לסדר לו חדר, ללכת לחנויות, לראות, לתכנן. אבי לעומתי, אמר 'עד שלא נולד הילד, לא בוחרים שם, לא מסתכלים על ריהוט, לא עושים רשימה, כלום'.

 

"עבור אבי, זה ילד ראשון. הוא היה צריך להיות אבא בפעם הראשונה, בגיל שלחברים שלו כבר יש ילדים שעושים בר מצווה. גם הבן שלי מאוד התרגש - כבר כמה שנים שהוא רוצה אח או אחות. כשנכנסתי להיריון זו הייתה שמחה גדולה. כשהסתבר שייוולד בן, זו הייתה בשורה אדירה. בשביל הבן שלי זה היה כמו להגשים חלום. הוא אמר 'אני אשמור עליו, אני אגן עליו בחברת הילדים, אני אלמד אותו'".

 

בשבוע ה-41 להיריון התחילו הצירים. "בשעה ארבע בבוקר בערך הגעתי לבית החולים והכול התנהל רגיל. בשעה שבע לערך נכנסתי לחדר לידה", מספרת סופי. "בהתחלה לא רציתי אפידורל, אבל הכאבים התחזקו והאחות אמרה שזה ייקח זמן, אז קיבלתי אפידורל והייתי מאוד רגועה. פתאום אמרה אחת האחיות 'יש לך פתיחה של שבע אצבעות', קראה לרופא ושמעתי שמדברים על מלקחיים.

 

"שאלתי אותה 'מה קורה?', וענו לי 'את צריכה ללדת'. הגיע לחדר הרופא המיילד שהכניס את המלקחיים ואמר 'תלחצי'. לחצתי בכל הכוח. הרופא הכניס את המלקחיים פעם נוספת. במהלך הוצאת הילד עם המלקחיים קראו לצוות רפואי נוסף. הילד יצא ולא בכה. הצוות טיפל בו ואני חזרתי ושאלתי 'מה עם התינוק שלי?'. לא השיבו לי".

 

אבי, שיצא מחדר הלידה לפני כל התהליך, חזר בריצה לחדר הלידה. "אמרו לי 'הייתה לידה', והרופא רעד", מספר אבי. "אף אחד לא אמר לי מה קורה. רופא מהפגייה הגיע, לקח את התינוק ורץ מהר".

 

שני בני הזוג מספרים כי הם זכו לראות את התינוק לדקות ספורות בלבד. "הבנתי מההתנהגות סביבי שמשהו לא בסדר", מספרת סופי. "בינתיים הרופא מהפגייה חזר ושאל אם היה במשפחה שלנו מישהו עם פגם במוח. השבתי בשלילה. שאלתי אם הבן שלי בסדר, ובישרו לי ששולחים אותו לסי.טי מוח. אמרו לי והוסיפו שהוא מונשם, שכנראה יש אוטם במוח ושכנראה זה נוצר במהלך ההיריון. בכיתי, השתוללתי, אבל הייתה לי עדיין תקווה שאולי יהיה בסדר".

 

סופי ואבי. "אין כוח נפשי לעמוד מול אנשים אחרים" (צילום: עידו ארז)
סופי ואבי. "אין כוח נפשי לעמוד מול אנשים אחרים" (צילום: עידו ארז)

 

עולם נחרב

סופי הועברה למחלקת יולדות, שם, היא מספרת, היא הבינה על פי הבעות הפנים של הצוות הרפואי את גודל האסון. "שאלתי את הצוות אם הילד שלי ישרוד, ועד כמה הפגיעה שלו חמורה. לא ידעתי אם הוא יוכל לזהות אותנו, אם הוא יוכל בכלל להגיד 'אמא'. ואז זרקו עליי את הפצצה. אמרו לי: 'הילד שלך יהיה צמח או בעל פיגור שכלי קשה, ולא יהיה מסוגל לתקשר'. הייתי מאוד נסערת, ולא הבנתי מה קרה כי הרגשתי את הילד זז ממש עד הלידה".

 

סופי הייתה בסערת רגשות, אך הייתה צריכה להתמודד עם שאלת ניתוק בנה ממכשירי ההנשמה. "יום למחרת הלידה אמרו לי שאם אני רוצה, אפשר לבוא להיפרד

מהתינוק. שאלתי אם הוא ירגיש כשאחבק אותו והשיבו לי ש'לא'. נכנסתי לפגייה ונגעתי בו. הוא היה קשה, קר. ראשו התנפח מהשבר בגולגולת. היה לו צינור הנשמה בפה, והרופא שאל אם לנתק אותו או להמתין שאני אצא. ביקשתי שינתקו, כי רציתי לראות את הפנים שלו בלי צינור. אבי יצא מהחדר, כי היה לו קשה לעמוד בזה. אני מוכנה להישבע שפתאום הייתה לתינוק הבעה בפנים. כשניתקו אותו מהצינור הוא השתחרר, כאילו חייך. נישקתי אותו, חיבקתי. ואז הוא מת".

 

עיני שניהם דומעות כשהם מספרים על החלום שנגוז. "בגלל שאבא שלי מאוד חולה לא ידענו איך לספר לו", מספר אבי. "החלטנו להביא אותו לבית החולים ולספר לו שם, זאת כשהוא מגיע כביכול לביקור בידיעה שהייתה לידה טראומטית. אבא שלי עדיין האמין שיבוא ויראה נכד. הוא התמוטט. ראיתי אותו לאחר זמן אוסף את עצמו בשבילי. הוא נכנס לחדר, ולא יכולתי להסתכל לו בעיניים. אבא שלי לא בוכה. הוא ישב איתנו כמו אחד שחרב עולמו. שנים הוא חיכה שיהיה לי ילד".

 

סופי מספרת כי גם הוריה ובנה קיבלו את האירוע מאוד קשה. "הוריי בכו, והבשורה הייתה מאוד קשה גם לבני", היא אומרת. "הוא בא לבקר אותי וברח אחרי שעה. הבן שלי נכנס לשוק, הלם. שבוע ימים הוא לא יכול היה לספר לחבריו מה קרה. כשהילד שלי מת הרגשתי שאני נופלת לבור עמוק ושחור, נופלת ונופלת. כל הזמן בכיתי".

 

סופי דומעת. גם ארבעה חודשים אחרי הלידה, כאבים פיזיים עדיין מזכירים לה בכל תזוזה את מה שקרה. "אני הולכת לאט, כי בכל פעם שאני מנסה להגביר קצב, אני מרגישה לחץ וזה מאוד כואב".

 

בקושי רב מספר אבי על הקושי שבלצאת מבית החולים בלי תינוק. "סופי שכבה שבוע בבית החולים, למרות שהיא יכלה להשתחרר אחרי הלידה כמו כל יולדת. שבוע ימים היא ראתה נשים יוצאות הביתה עם תינוקות. גם עבורי, שהייתי איתה כל השבוע בבית חולים, היה מאוד קשה".

 

סופי עדיין לא חזרה למקום העבודה הקודם שלה. "אין לי כוח נפשי לעמוד מול אנשים ששואלים שאלות", היא אומרת. "זה בלתי אפשרי מבחינתי. הייתה לנו חוויית היריון משותפת, אנשים איחלו לי בהצלחה. אני פוגשת במקרה אנשים שאומרים לי 'מזל טוב', וכל פעם מחדש אני צריכה להסביר שהילד שלי מת. אני חוזרת ומסתכלת על התמונות מהאולטרסאונד שוב ושוב".

 

"שורה של כשלים"

בני הזוג כועסים ומפנים אצבע מאשימה אל עבר בית החולים. בשבוע שעבר הם הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, על ידי עו"ד יאיר סמוגורה בגין רשלנות רפואית.

 

"תוצאותיה הקשות של לידת מלקחיים מיום שבוצעה, בניגוד לכל סטנדרט רפואי מקובל והביאה לפגיעה קטלנית בתינוק תוך גרימת שברים ודימומים קשים בגולגולת ופטירתו של היילוד כיממה בלבד לאחר הלידה בייסורים קשים", נטען בכתב התביעה. "חמורה לא פחות ואולי אף יותר הייתה התנהגות צוות בית החולים לאחר הלידה. בניסיון להסתיר את המחדלים הקשים נמסרו להורים גרסאות שונות ומשונות באשר לסיבת המוות ואף נעשה ניסיון למנוע נתיחה שלאחר המוות, הכל במגמה למנוע את גילוי סיבת המוות והמחדלים הקשים סביב הלידה".

 

על פי כתב התביעה, הגרסאות שנמסרו על ידי בית החולים הן ש"חבל הטבור נכרך ולכן היו חייבים להוציא אותו מהר. התינוק הגיע ללידה עם אוטם, כתוצאה מכך נפטר, ושאין קשר בין לידת המלקחיים לשבר ולממצא המוחי".

 

עו"ד סמוגורה צירף לכתב התביעה את חוות דעתו של רופא מומחה, פרופ' אליהו כספי, שכתב: "שורה ארוכה של כשלים בתהליך הלידה והתנהלות בניגוד לכל סטנדרט רפואי מקובל, החל בביצוע הלידה בטרם הגעה לפתיחה שלמה, שיקול דעת לקוי ביותר, ביצוע לידה באמצעות מלקחיים בניגוד לתנאים הנדרשים ללידת מלקחיים, ביצוע הלידה בצורה בלתי מיומנת ו/או בתנאים בלתי מתאימים שנבעו מאבחון לקוי ואף במצב המהווה הוראת נגד מוחלטת לחילוץ ע"י מלקחיים, הביאה לפגיעה קשה בגולגולת ולמותו של היילוד". פרופ' כספי אף מציין כי הימנעות מלידת מלקחיים או העדפת ניתוח קיסרי היו מונעים את מות הילוד והתוצאה הקשה.

 

בכתב התביעה עוד נכתב כי נתיחת גופת התינוק התבצעה במכון הפתולוגי של בית החולים "מאיר". "כל הממצאים הפתולוגיים היו בגולגולת, במוח וברקמות הרכות סביב הגולגולת", נכתב בכתב התביעה.

 

"כל הממצאים החמורים בגולגולת ובתוכנה היו טריים ונגרמו בהליך הלידה. ברור לחלוטין שנזק כה נרחב למוח הוא בלתי הפיך ואינו מאפשר חיים. ודאי הוא שפגיעות נרחבות כעין אלה אין להן דבר עם מבנה לקוי של הגולגולת והמוח, מה גם שסקירות האולטרסאונד במהלך ההיריון הדגימו מבנה תקין מאוד של הראש, הגולגולת והמוח. יותר מכול, הנתיחה הדגימה אך ורק פגיעות טריות בנות פחות מיממה. אין מנוס אם כן מלקבוע שהפגיעות אירעו בהליך חילוץ התינוק".

 

בני הזוג מבהירים כי חשוב להם למנוע ממשפחות נוספות לעבור סבל דומה. "מה שחשוב לנו בהגשת התביעה זה שייעשה צדק", אומר אבי. "אנחנו מקווים שמי שגרם לאסון שלנו, לא יגרום צער כזה למשפחות אחרות".

 

מבית החולים "לניאדו" נמסר: "המקרה נמצא בבירור במשרד הבריאות ולכן אנו מנועים מלהגיב".

 

ממשרד הבריאות נמסר: "בית החולים השעה את הגינקולוג מעבודתו ותהליך שימוע לרופא נערך בפני צוות משרד הבריאות בראשותו של פרופ' הרשקו. הנושא נמצא בהליך משפטי ועם סיום ההליכים, יחליט משרד הבריאות כיצד להמשיך בטיפול בנושא".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות