כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
יש דין

דיין. ניסיון לסחוט אותי צילום: יובל חן
דיין. ניסיון לסחוט אותי צילום: יובל חן
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

המטפלת הזרה תובעת פיצוי מיעל דיין

יולנדה לנדיין, המטפלת הזרה של הח"כית לשעבר, תובעת פיצוי בסך 156 אלף שקל בטענה שאולצה לנקות את ביתה ולטפל בנכדיה. דיין דוחה את הדברים: מדובר בניסיון סחיטה

איתי בלומנטל 
פורסם: 29.01.12, 07:47

"מעשיה של יעל דיין בד' אמות ביתה כלפי התובעת, בכך שלא שילמה לה את כל הזכויות הסוציאליות, שכר הוגן והעסיקה אותה במיני עבודות שלא כדין וכחוק, מצד מי שמציגה פסאדה ציבורית של פעילה למען זכויות אדם והיא אף מחזיקת תיק הרווחה בעיריית תל אביב — מעידים על התנהגות צינית ונלוזה כלפי התובעת והציבור בכללותו". כך נפתח כתב התביעה שהגישה יולנדה לנדיין לבית הדין לעבודה בתל אביב.

 

 

התביעה של העובדת הזרה מהפיליפינים, שהועסקה כדין על ידי חברת הכנסת לשעבר, מקפלת בתוכה טענות קשות שלפיהן לא שילמה לה דיין דמי הבראה או בעבור שעות נוספות, לא נתנה לה ימי חופשה, לא פיטרה אותה כדין, ביקשה ממנה לנקות את ביתה ואף דרשה שתטפל בנכדה התינוק — דבר שנאסר על פי חוק. דיין דוחה את טענותיה, מספרת כי מדובר בניסיון סחיטה ומבקשת לדחות את התביעה בסך 156 אלף שקל.

 

טיפול צמוד לצמחים

מהתביעה שהוגשה לאחרונה ונחשפת כאן עולה כי בינואר 2006 החלה לנדיין (49) לעבוד בביתה של מי שמחזיקה כיום בתיק הרווחה של העירייה. ביולי 2011 קיבלה במפתיע, כלשונה, מכתב פיטורים. "התובעת נכנסה לישראל באופן חוקי בהתאם לאשרת עבודה שהונפקה עבורה על ידי משרד הפנים. דיין הינה דמות מוכרת וידועה בתרבות, בחברה ובפוליטיקה הישראלית, אשר כיהנה כחברת כנסת. כמו כן הנתבעת פעילה באגודות נשים, זכויות האדם וזכויות ההומואים והלסביות", נכתב בתביעה.

 

"התובעת, שמעריכה ומוקירה את דיין עד עמקי נשמתה, החלה מיד עם תחילת העסקתה לעסוק בעבודות שאינן קשורות בסיעוד כלל, ואולצה לעבוד בעבודות ניקיון בבית, גיננה, טיפלה והשקתה מספר רב של צמחים ופרחים שאותם מגדלת דיין. הדבר הגיע עד לכדי כך שהיה על התובעת להשקות מדי יום את הצמחייה העבותה ב־16 ליטר מים, דבר שהעמיס מאוד על גבה".

 

עוד עולה מהתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד טל גלאון, כי נוסף על תפקידה כמטפלת סיעודית, לנדיין הפכה ל"אופר" של נכדיה של דיין: "אולצתי לאסוף את נכדיה של הנתבעת מחוגים, מבתי ספר, מגני ילדים, ולטפל בהם מספר ימים בשבוע, משל הייתי 'אופר' של ממש. בין השאר אולצתי לטפל בנכדה הקטן בן השנתיים של דיין.

 

"למעשה, הסיבה לפיטוריי הייתה על רקע הטיפול בנכד הרך בימים. הנתבעת דרשה מהתובעת להאכיל את הנכד, לחתל, לשחק, לטפל, להשגיח, לקחתו לגן ולהחזירו הביתה וכו'. יצוין ויודגש, כי עד אשר נדרשתי לטפל בנכד, טיפלתי באהבה בשאר נכדיה באהבה ובמסירות אין קץ. אולם, הדרישה להוסיף את הנכד הרך בשנים היוותה מעמסה כבדה על כתפיי הצרות וכשהבעתי את חוסר רצוני לטפל בנכד הרך, הורתה דיין על פיטוריי".

 

יעל דיין במסגרת פעילותה למען זרים (צילום: יובל חן)
יעל דיין במסגרת פעילותה למען זרים (צילום: יובל חן)

 

בטרם העסיקה דיין את העובדת הזרה מהפיליפינים, כך נטען, היא חתמה על כתב התחייבות בפני משרד הפנים שבו היא מתחייבת להעסיק את לנדיין בעבודות

סיעוד בלבד. "חרף ההתחייבות שעליה הייתה חייבת לחתום דיין, הועסקתי בעיקר במשק הבית ובטיפול בילדיה ובנכדיה. דיין פעלה בניגוד חמור לנוהלי משרד הפנים, וכל זאת בניגוד ברור למטרת הגעתי לישראל ובניגוד להיתר העבודה וההעסקה בארץ. בנוסף, מאחר שהובאתי ארצה במטרה להעסיק אותי כעובדת משק בית, תוך הטעיית רשויות המדינה, הרי כי יש למעשים אף נפקות במישור הפלילי... דיין פעלה בניגוד חמור לנוהלי משרד הפנים".

 

לוגו העירייה במכתב הפיטורים

מהתביעה עולה כי לנדיין קיבלה משכורת חודשית בסך 3,200 שקל. לדבריה, לא זכתה לקבל לאורך כל השנים שהועסקה על ידי דיין את זכויותיה. לטענתה, הזכויות הסוציאליות הופרו ובהן הפרשי שכר, תוספת שעות, דמי חג, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, הוצאות נסיעה, פיצויי הלנת שכר ותשלום ביטוח פנסיוני.

 

לטענתה, הפיטורים הכו אותה בתדהמה. "התובעת קיבלה במפתיע הודעה בכתב לפיה היא מפוטרת וכי עבודתה תסתיים בתוך 30 ימים מיום קבלת המכתב. ההודעה הכתה את התובעת בתדהמה גמורה ובניגוד גמור להערכה הרבה לה זכתה... זכות השימוע הינה בעלת משמעות עליונה במקרה הזה, שכן מעבר לפיטורים המפתיעים שהשאירו את התובעת בתדהמה מוחלטת ומול שוקת שבורה, הרי שהפיטורים נעשו על רקע אי שביעות רצונה לטפל בנכדה בן השנתיים של הנתבעת — עבודה שאסור להעסיקה בה כלל. בשימוע, שבו יכלה התובעת להסביר לנתבעת את המצב המשפטי, יכול להיות שהנתבעת הייתה משנה את רוע הגזרה".

 

לתביעתה מצרפת לנדיין את מכתב הפיטורים, ומתברר כי הוא נכתב על מסמך רשמי של העירייה הנושא את הלוגו שלה וכן את התואר "יעל דיין, סגנית ראש העירייה". מפתיע, שכן דיין אינה מחזיקה בתואר זה כבר כמה שנים. פרט נוסף, תמוה אף הוא, מתגלה בכתב ההגנה של דיין. גם היא צירפה את מכתב הפיטורים. הנוסח זהה, אך המסמך שעליו נכתב שונה. לוגו העירייה והתואר "סגנית ראש העירייה" אינו מתנוסס עליו.

 

ניסיון לכסף קל

בתחילת החודש הגישה דיין את כתב ההגנה. עיקרו — מדובר בניסיון לסחוט אותה בשל מעמדה הציבורי. "כל עניינה של התביעה הינו ניסיון סחיטה כושל, בהיותה אשת ציבור ידועה, הפועלת כל ימיה לקידום זכויות האדם בכלל וזכויות עובדים זרים בפרט", כתבה באת כוחה, עו"ד יפעת סולל. "עסקינן בתביעה, אשר באה לעולם מניסיון לעשות כסף קל מתוך ניצול חשיבותו של שמה הטוב של הנתבעת ומתוך הנחה, שתחשוש להתמודד עם חשיפה תקשורתית, גם אם זו מבוססת על השמצות חסרות שחר".

 

דיין טוענת כי שיתפה פעולה עם לנדיין עד השלב שבו נוכחה לדעת שהיא אינה יכולה להתמודד עם טענותיה ובגינן בחרה להגיע לבית המשפט. "הנתבעת אשר שמה הטוב חשוב לה, כמו גם בריאותה, נפגעה מההאשמות המופרכות והסכימה לשתף פעולה עד שלב מסוים, בו הרגישה כי אינה מוכנה לקחת חלק במהלך הסחיטה והעדיפה להתמודד ולהגן על שמה בדרך המלך — הצגת האמת שאין בלתה בבית הדין".

 

דיין מזכירה בכתב ההגנה את פעילותה בפוליטיקה הישראלית ואת המטרה שהציבה לעצמה בדאגה לזכויותיהם של העובדים הזרים והאוכלוסיות המוחלשות. בנוסף, מציינת דיין, מתוקף תפקידה כיו"ר מועצת עיריית תל אביב היא בחרה לקחת על עצמה את תיק הרווחה, תפקיד ששום נבחר ציבור לא הסכים לקבל על עצמו.

 

דיין, המשמשת כיום יו"ר מועצת עיריית תל אביב, דוחה את טענותיה של המטפלת הסיעודית מהפיליפינים, ומפרטת את התנאים הנאותים שלהם זכתה תחת קורתה. "התובעת עבדה שישה ימים בשבוע, היה לה חדר בביתה של התובעת, הכולל שירותים צמודים וטלוויזיה".

 

היא מציינת כי לנדיין הייתה מחויבת להתגורר בביתה, אך זו בחרה להתעלם מההנחיות שקיבלה. "בסביבות השעה שמונה הסיעה התובעת את הנתבעת לסידורים או לעירייה. בשלושה ימים לפחות, שבהם הנתבעת שהתה ברצף בעירייה עד הערב, הייתה התובעת חופשייה. בימים אחרים התובעת אספה את הנתבעת מהעירייה בשעה אחת והסיעה אותה לסידורים עד השעה שלוש. התובעת מעולם לא עבדה ברצף".

 

בכתב ההגנה מציינת דיין כי היא נתנה לעובדת מעל ומעבר. "היא החזיקה בכרטיס אשראי של הנתבעת, שבו השתמשה לצורך הוצאותיה והן להוצאות הבית. פעמים רבות לקחה התובעת עימה סירי מזון למפגשים עם חבריה. פעמים אחדות נתבקשה התובעת לסייע בארוחות משפחתיות בערבי שבת ועל כך קיבלה תוספת שכר בסך 300 שקל לערב".

 

דיין מציינת כי במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה היא אירחה בביתה משפחות. "בזמן מלחמת לבנון, הנתבעת הסכימה לארח משפחה מעכו — זוג עם ילדה קטנה. התובעת קיבלה תוספת של 400 שקל לחודש, אך הביעה לא פעם את מורת רוחה בשל האירוח בזמן המלחמה, באופן שגרם מבוכה רבה".

 

על הטענה כי דרשה ממנה לשמש אופר לנכדיה אומרת דיין כי אין אמת בטענה. לדבריה, התנהגותה היא שהובילה לפיטוריה. "התובעת מעולם לא נדרשה לטפל בילדי המשפחה והדבר הינו תוצר של דמיון פורה. התובעת מעולם לא שהתה לבד עם מי מילדי המשפחה ולא נדרשה לעשות דבר שניתן להגדירו, ולו באורח קלוש, כטיפול בילדים. בחודשים האחרונים לעבודתה נעלמה כליל בשלוש אחר הצהריים ולעיתים אף בשתיים. התנהגות זו, בתוספת חוסר מענה לבקשות והתנהגות פוגענית יותר ויותר כלפי הנתבעת הם שהביאו לפיטוריה".

 

"על בית המשפט", כותבת דיין בסיכומו של כתב ההגנה, "לחייב את התובעת בהוצאות המשפט, וזאת כדי למנוע בעתיד ניסיונות נואלים של סחיטת מעסיקים בעלי מעמד ציבורי".

 

השבוע אמרה דיין ל"ידיעות תל אביב": "זה סיפור סחיטה שקרי וקלאסי. הלכתי לקו לעובד והם קבעו לה את גובה הפיצויים. הכנתי לה צ'ק ואפילו הוספתי לה בונוס, אך היא סירבה לקחת את זה וטענה שיש לה עורך דין שמטפל לה בזה. כנראה שעורך הדין אמר לה שהוא יצליח להשיג לה יותר. היום יש בחורה אחרת שעובדת אצלי והיא מרוצה מאוד".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 

 
לכתבה זו התפרסמו 49 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות