כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
צליל מכוון

נועה מלמד. הצלילי שחיפשה כל חיה צילום: נועם מושקוביץ
נועה מלמד. הצלילי שחיפשה כל חיה צילום: נועם מושקוביץ
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

המוזיקה האלג'יראית כבשה את נועה מלמד

נועה מלמד היתה פסנתרנית קלאסית, עד שפגשה במוזיקת הראי האלג'יראית ויצאה למסע בעקבות הצליל האבוד. כששמעה את נינו ביטון בירושלים הבינה שמצאה את מה שחיפשה, והפכה לפסנתרנית של להקתו. עכשיו היא הוזמנה גם לנגן עם התזמורת האנדלוסית של אשדוד

אשר קשר 
פורסם: 26.01.12, 14:57

כשהמוזיקאי הקשיש מוריס אל־מדיוני בן ה־83 שבר את ידו לפני כארבעה חודשים, שבוע בלבד לפני שהיה אמור להופיע במועדון הבארבי במלאות שנה לאתר המוזיקה "קפה גיברלטר", היה ברור למארגנים שהוא כנראה לא יגיע כבר. אולם אל־מדיוני – אדם נמרץ ותאב חיים בדיוק כמו המוזיקה שהוא מנגן - הפתיע והגיע למרות הכל, כשידו השמאלית מגובסת.

 

בואו להצטרף לעמוד "ידיעות הדרום" בפייסבוק

 

לא תהיה זו הפרזה אם נאמר שאל־מדיוני יודע לנגן ביד האחת טוב יותר מהרבה נגנים אחרים שמשתמשים בשתי ידיהם. למרות זאת הוא ביקש נגן מתנדב שיעניק לו יד שמאלית נוספת. היד הזאת היתה ידה הצעירה של נועה מלמד, הפנסתרנית של תזמורת המגרב של נינו ביטון והתזמורת האנדלוסית הישראלית.

 

השידוך הזה הוליד מופע בלתי נשכח. את החיוכים שחילקו ביניהם אי אפשר למחות מהזיכרון. הם אמנם ניגנו יחד קטעים בודדים בלבד, אבל הרגעים האלה נחרתו בזיכרון הקהל המשולהב. זה בדיוק אופיה של המוזיקה של אל־מדיוני - צירוף יוצא דופן בין מוזיקת ראי אלג'יראית, מקצבים קובניים, ג'אז ומוזיקה ערבית קלאסית, שפוגע במקומות הכי רגישים בגוף.

 

עבור מלמד היתה זו סגירת מעגל. עשר שנים לפני כן, כששמעה את אל־מדיוני לראשונה בחייה, היא החליטה שזו בדיוק המוזיקה שהיא רוצה לנגן. "כל חיי ניגנתי פסנתר", היא מספרת, "אבל רק קלאסי וג'אז. שום דבר לא הכין אותי לקראת המפגש הזה עם אל־מדיוני. לפני עשר שנים הגעתי ממש במקרה להופעה וחטפתי שם בומבה. מעולם לא שמעתי את המוזיקה הזו לפני כן והיא הדהימה אותי באנרגיות שלה. ידעתי מיד שזה מה שאני רוצה לנגן, אבל לא ידעתי איפה מגיעים לזה ואיך".

 

מפגש גורלי

מלמד התקרבה למוזיקה הזאת כבר כשהחלה ללמוד במגמת הג'אז בבית הספר רימון ופגשה שם את המוזיקאים הירושלמים עומר אביטל ועמרי מור. "היה במוזיקאים הירושלמים משהו שלא היה בתל אביבים", היא נזכרת. "מין ערך מוסף שלא יכולתי לשים עליו בדיוק את האצבע, צבע אחר. אותו קסם שמעתי במוזיקה של אל־מדיוני. אותן אנרגיות, אותה טביעת צליל".

 

את חיפושיה אחרי הצליל הזה החליטה מלמד להמשיך בירושלים ועברה ללמוד באקדמיה למוזיקה. "כאן חיפשתי את ההשראה שלי. כשלמדתי באקדמיה אצל המוזיקאי והפסנתרן הנפלא אבי אדריאן הבנתי שאני עומדת לגלות את מה שאני מחפשת".

 

בתקופת לימודיה באקדמיה היא החלה לעבוד בקפה אברם מול שוק מחנה יהודה, בתחילה היתה הסאונדמנית של האמנים שהופיעו במקום. אחד מהם היה המוזיקאי הירושלמי הוותיק נינו ביטון, שמופיע שם כל יום שישי בצהריים.

 

"כששמעתי את נינו ביטון הבנתי שמצאתי את הצליל שאני מחפשת כבר שנים", נזכרת מלמד. "מרוב שנשביתי במוזיקה שלו הפסקתי לנסוע הביתה בימי שישי והייתי נשארת בירושלים כל השבת כי לא רציתי לפספס את ההופעות של נינו, שמסתיימות ממש עם כניסת השבת, כשתנועת האוטובוסים כבר מסתיימת. אבל עדיין התביישתי לגשת ולדבר איתו".

 

 

נועה מלמד - לקח לא חצי שנה לפנות לנינו ביטון  (צילום: נועם מושקוביץ)
נועה מלמד - לקח לא חצי שנה לפנות לנינו ביטון (צילום: נועם מושקוביץ)

 

קבלת השבת המוזיקלית באברם הפכה כבר לשם דבר בעיר. ביטון יושב כפוף עם מעל לעוד שלו על הבמה הקטנה יחד עם תלמידיו, שמספרם משתנה מדי שבוע. במשך שעתיים וחצי ויותר הם מנגנים את המוזיקה האנדלוסית – המוזיקה הקלאסית האלג'יראית.

 

"הבנתי שכולם בעיר למדו אצלו בעצם", אומרת מלמד, "אביטל ואחרים שרציתי לנגן כמותם. אז הבנתי מאיפה הכל התחיל. לקח לי זמן לאזור אומץ ולפנות אליו. לפני שנה וחצי, כשהוא יצא לעשן סיגריה באחת ההפסקות שלו בהופעות יום שישי, ניגשתי אליו ושאלתי אם אני יכולה לבוא וללמוד אצלו. הוא חשב על זה כמה שניות, שנראו עבורי כמו נצח, ואז אמר לי, 'ברור מותק, ברור. בואי מתי שתרצי'. אז ידעתי שמתחיל הפרק המוזיקלי הכי משמעותי בחיים שלי".

 

בפחד ובמורא

מלמד (31) למדה בתיכון אלון לאמנויות, ניגנה בגיטרה ובפסנתר, הלחינה מוזיקה, אבל החליטה לא ללכת ללהקה צבאית ובמקום זאת שירתה כמאבחנת בתל השומר. אחרי השחרור החלה ללמוד ג'אז אצל המוזיקאי המנוח עמית גולן, הופיעה במקומות שונים באזור המרכז, ואז הגיע המפגש המכונן שלה עם מוריס אל־מדיוני, ששינה את חייה והוביל אותה למסלול המפותל כל כך שעשתה עד לאברם ולמפגש עם נינו ביטון.

 

"בכלל לא ידעתי שהיא מנגנת", אומר ביטון. "היא היתה מאוד נסערת מזה שאף אחד לא אמר לה שכולם למדו אצלי. אז אמרתי לה שלא תיקח ללב ושאף פעם לא מאוחר להתחיל".

 

"הלימוד אצל נינו ביטון הוא חוויה אחרת לחלוטין מכל מה שהכרתי בחיי", היא אומרת. "שום דבר אצלו לא מתוכנן, אפילו העובדה שהוא הפך להיות מורה. התחלתי לבוא לדירה שלו בארמון הנציב, שם הוא מלמד, אבל לא לשעה או שעתיים כמו שנהוג - כל שיעור נמשך שעות. יכולתי לבוא בשתיים ולצאת ממנו בתשע בערב. הוא ניגן משפט ואני חזרתי אחריו עד ששלטתי בו, ואז עברנו למשפט הבא. זאת שיטת הלימוד. לומדים את המוזיקה הזאת משמיעה, כי אין תווים. והוא מלמד את כולנו, ומתעצבן, וחוזר על הפראזות".

 

אחרי כמה חודשי לימוד אצל המאסטר הזמין ביטון את מלמד להצטרף אליו על הקלידים בקבלות השבת באברם. "אני חייבת לציין שהיססתי מאוד", היא אומרת. "הגעתי בפחד ובמורא גדולים מאין כמוהם, אבל הסכמתי וזה הלך לא רע. כך הצטרפתי גם לתזמורת המגרב שנינו הקים לפני עשר שנים".

 

הייעוד שלי

"היא תלמידה מצוינת", משבח ביטון. "יש לה המון פוטנציאל. מספיק היה לי לשמוע אותה פעם אחת בשביל להבין שצריך להשקיע במוזיקאית כמו נועה".

 

"הוא לא לוקח גרוש על השיעורים, אבל אנחנו מביאים לו שווארמה", מרגיעה מלמד את עצמה, "אז לפחות יש משהו לאכול בכל השעות הארוכות האלה של

הלימוד. זה המעט שאפשר לעשות. נינו לא רוצה לשמור את המוזיקה הזאת לעצמו. הוא רוצה להעביר אותה הלאה, לדורות הבאים".

 

"כשהתחלתי להתעסק עם המוזיקה הזאת אבא שלי הזהיר אותי שהיא עומדת להיעלם", אמר ביטון לפני כמה חודשים בריאיון שנתן לרגל צאת אלבום הבכורה הנהדר שלו. "והוא צדק - היא באמת נעלמת ואין היום מי שמלמד את הדבר הזה. זה עמד להימחק. אז לקחתי על עצמי תיק גדול ואני מלמד את הצעירים האלה. הקדשתי את כל החיים שלי למוזיקה הזאת, לשירה הזאת ולהבנה הזאת, ואני רוצה בכל מאודי להעביר את זה הלאה. אלוהים העניק לי את הייעוד הזה ללמד תלמידים ללא תמורה".

 

באה מאהבה

אולי כהוכחה להצלחתה של מלמד כתלמידה, היא הוזמנה לאחרונה להופיע יחד עם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד בסדרת הקונצרטים "אלג'יר אלג'יר" שהופיעה בכל רחבי הארץ. זו כנראה החותמת הברורה ביותר להתקדמותה המקצועית.

 

"בדקתי מה הם נתנו לה לנגן", אומר ביטון, "וראיתי ששמואל אלבז כתב דברים שלא התאימו לה. אז לקחתי ממנו את התווים ועשיתי עיבוד חדש מיוחד לנועה, שאלבז קיבל באהבה".

 

מופע שנקרא "אלג'יר אלג'יר" אינו שלם כמובן בלי מוריס אל־מדיוני, שרוחו מרחפת כל הזמן מעל המנגינות. מלמד ניגנה שם שתי יצירות של אל־מדיוני, שהיפה מביניהן היא התושיא שהשמיעה בתחילת החלק השני של הקונצרט. אליה נוספה הסיכא רונדו המקפיצה - שחינוכה הג'אזי של מלמד, שבא היטב לידי ביטוי בנגינתה, הוסיף לה חן רב.

 

  •  הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע בעיתון "ידיעות אשדוד"

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות