כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
תנועה כחולה והיא עולה

אייל עוזון. "היום אין הבדל בין קיבוצניק למושבניק" צילום: תנועת בני המושבים
אייל עוזון. "היום אין הבדל בין קיבוצניק למושבניק" צילום: תנועת בני המושבים
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

תנועת בני המושבים "משתלטת" על הקיבוצים

בתוך כמה שנים הפכה תנועת הנוער "בני המושבים" לגדולה ביותר במרחב הכפרי. היא פועלת כבר ביותר מחמישים קיבוצים, ולא מתכוונת לעצור. כל זה בזכות השינויים הדמוגרפיים בקיבוצים, התפתחות שכונות ההרחבה, ורוח גבית מהמועצה האזורית. ויש תגובות

יריב פלג 
פורסם: 15.12.11, 07:45

לחולצות הכחולות המסורתיות של תנועות "הנוער העובד והלומד", "השומר הצעיר" ו"המחנות העולים", שהפכו חלק מהנוף הקיבוצי, הצטרפה בשנים האחרונות גם החולצה הכחולה עם השרוך האדום של תנועת "בני המושבים". בשנים האחרונות הגדילה את נוכחותה בקיבוצים, ולדברי ראשיה, היא התנועה הגדולה ביותר הפועלת במרחב הכפרי היום.

 

עוד על תנועות הנוער בקיבוצים:

 

באופן רשמי, תנועת בני-המושבים היא חטיבה בתוך תנועת הנוער-העובד והלומד, אולם על פי מזכיר התנועה אייל עוזון (בן 47, ממושב אומץ), היא מתפקדת כתנועת נוער עצמאית לכל דבר: "נקודת החיבור המרכזיות בין התנועות", אומר עוזון, "היא התקציב שלנו, שעובר דרך הנוער-העובד. גם מבחינה אידיאולוגית אנחנו תנועות דומות, אלא שתנועת בני המושבים רוצה להיות א-מפלגתית. כך יותר קל להתחבר אלינו מצד אחד, אבל זו גם אחת הבעיות שלנו בנוגע לזהות התנועה".

 

גורמים בתנועת הנוער אינם שוללים מצב של פרידה, והפיכת בני-המושבים לתנועת נוער עצמאית. נושא זה תופס תאוצה ככל שמראים הנתונים על התעצמות התנועה בשטח.

 

הקיבוצים הופכים לכפר

רשימה חלקית של הקיבוצים בהם פועלת תנועת בני-המושבים, מגלה פריסה ארצית רחבה ביותר: קיבוצים במועצות האזוריות רמת הגולן ועמק יזרעאל, פרוד, בית-העמק, משמרות, רגבים, בית-קשת, בחן, משמר-השרון, גבעת-חיים איחוד, גבעת-חיים מאוחד, גזר, קבוצת-שילר, משמר-דוד, משאבי-שדה, טללים ועוד רבים. לדברי מזכיר התנועה, היא פועלת ב-420 יישובים בישראל, מתוכם יותר מחמישים קיבוצים.

 

איך הגעתם לפעילות בקיבוצים?

אייל עוזון: "הפעילות שלנו מבוססת על מודל המתחיל בתנועה, עובר דרך המועצה האזורית, ומגיע ליישוב. ברגע שהתחברנו למועצות האזוריות, אנחנו מגיעים למחלקות הנוער במועצות, ומביאים להן אדם בתפקיד רכז נוער משותף, במימון שלנו. כך נוצר מצב שתנועת בני-המושבים מחוברת למועצה ומפעילה דרכה פעילות תנועתית ביישובים".

 

למה דווקא דרך המועצות האזוריות?

"המועצות האזוריות התחזקו מאוד בעשור האחרון בתחום החינוך הבלתי-פורמלי. הקיבוצים רואים את זה, מזהים חולצה כחולה עם שרוך אדום ומקבלים 'חבילת שירות' של תנועת הנוער דרך המועצה".

 

אתה מזהה "ביקוש" בקיבוצים לתנועת נוער?

"בעבר החינוך הבלתי-פורמלי בקיבוץ היה חזק והחיבור לתנועה היה מינימלי. מה שקרה לאט-לאט, בגלל ההפרטה והעומס הכלכלי שנפל על המשפחה, הימצאות התנועה הפכה ליתרון. ילד יכול למשל, לצאת לבד לפעילות שלנו ולהצטרף לחברים מיישוב אחר, ואנחנו מציעים מגוון של פעילות שמתאים לכל ילד. גורם נוסף הוא בתי הספר האזוריים, שערבבו את הקלפים בין המושבים לקיבוצים. היום אין הבדל בין קיבוצניק למושבניק, והתנועה שלנו מתחברת לזה מאוד".

 

למה בעצם יחליטו בקיבוץ ללכת אתכם?

"אנחנו תנועה שמתמחה בקהילות קטנות. אנחנו לא לוקחים 'מסי תנועה', ובעצם כל מי שנולד ביישוב שלנו הוא חניך שלנו, בחינם. זוהי עוד נקודה שתורמת לחיבור של הקיבוצים אלינו. הקיבוצים מתרחבים, הופכים יותר ל'כפר', והקשר לתנועות הנוער הקלאסיות נחלש. הרבה קיבוצים מסתכלים על תנועת הנוער גם קצת במונחים של 'רווח והפסד', ואנחנו נותנים את השירות של 'תנועת נוער', כולל כל הערכים האוניברסליים והערכים של אורח החיים הכפרי, ככה שאין בעיה להתחבר אלינו".

 

בכמה יישובים וקיבוצים אתם פועלים כיום?

"היום, מספרית, אנחנו התנועה הגדולה ביותר במגזר הכפרי. אנחנו נמצאים בשלושים מועצות אזוריות הפזורות בכל הארץ, ממטולה ורמת הגולן ועד מושב פארן בערבה, ובסך הכל אנחנו נמצאים ב-420 יישובים. מתוכם, בספירה האחרונה שספרנו, בין חמישים לשישים קיבוצים. יש לנו 180 שינשינים, כשאצלנו הם נקראים 'גרעינרים' או 'גרעין עודד', וכל יישוב שמצטרף מקבל גרעינר. ככל שידוע לי, אין יישוב קטן בארץ שפועלת בו יותר מתנועת נוער אחת, כלומר היכן שאנחנו נמצאים, אין תנועה נוספת".

 

האם אתם מחפשים להגדיל את התנועה, להצטרף ליישובים חדשים?

"יש לנו אינטרס ערכי לגדול. ריבוי תנועות נוער במועצה אזורית אחת מפצל את הנוער ברמה האזורית. יכול להיות מצב באותה מועצה שבני הנוער לא מכירים אלה את אלה. כמועצה אזורית, גם המועצה וגם היישובים מרוויחים בגדול מהליכה עם תנועה אחת".

 

חניכי תנועת בני המושבים. בדרך לקיבוץ הבא? (צילום: תנועת בני המושבים)
חניכי תנועת בני המושבים. בדרך לקיבוץ הבא? (צילום: תנועת בני המושבים)

 

בסמכות המועצה האזורית

ישראל נדיבי (ממושב מחולה), סמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות, מאשר את הנתונים על התעצמותה של תנועת בני-המושבים, ואת האפשרות של כל מועצה להחליט בנושא תנועת הנוער. "במגזר ההתיישבותי פועלות כמה תנועות נוער מכל הזרמים והגוונים", אומר נדיבי. "מרכז המועצות האזוריות משתף פעולה, כמובן, עם כל התנועות. ההחלטה אם מועצה אזורית פועלת עם תנועת נוער מסוימת אחת, או שכמה תנועות נוער פועלות בתחום המועצה האזורית - היא בסמכות המועצה האזורית בלבד, ומרכז המועצות האזוריות אינו נוקט עמדה בנושא".

 

ואיך אתה מתייחס לפעילות תנועת בני-המושבים בקיבוצים?

ישראל נדיבי: "בעבר, עבדה כל תנועת נוער ביישובים שהיו שייכים לתנועת האם ההתיישבותית שלה, ובני-המושבים פעלו רק בתוך מושבי העובדים של 'תנועת המושבים'. בעשור האחרון השתנתה התמונה והזיקה בין תנועת ההתיישבות לתנועת הנוער 'שלה' נחלשה. תנועות נוער 'מושביות' פועלות גם בקיבוצים, ולא רק בני־המושבים. תנועת בני-המושבים היא תנועת הנוער הגדולה במגזר הכפרי, היא מסייעת רבות ליישובי המגזר הכפרי לסוגיהם, וכמובן משתפת אתנו פעולה כמו יתר התנועות".

 

ראשי התנועות הכחולות מנסים למזער את הפרשנות של הנתונים הדרמטיים על התעצמות בני-המושבים בקיבוצים. "לא ידוע לי על קיבוץ שבו נמצאת תנועת השומר-הצעיר ויש בו עוד תנועת נוער", אומר איתי זיידנברג (מקיבוץ בית-קמה), מזכ"ל תנועת השומר-הצעיר. "זה מצב שלא משתלם גם לקיבוץ וגם לתנועה, מכיוון שגם בקיבוצים הגדולים ביותר יש גג שלושים ילדים בשנתון וזה לא פרקטי שיהיו בו כמה תנועות. אני מודע למצב שיש מועצות שעובדות בהן כמה תנועות במקביל, וזה אכן מצב מורכב".

 

יש "מלחמות" על חניכים בין התנועות?

איתי זיידנברג: "כל תנועת נוער צריכה לבצע את עבודתה בכל יישוב בו היא נמצאת, ואם זה קורה, אנחנו רואים חשיבות רבה בחיבור ההיסטורי בין תנועת השומר-הצעיר לקיבוצים שהקימה, ואכן אנחנו נמצאים בכל הקיבוצים הללו, נכנסים בהם גם להרחבות ומביאים אלינו את כל ילדי הקיבוץ. מעבר לזה קיימים הסכמים ג'נטלמניים בין התנועות על כך שלא נכנסים ליישוב בו יש תנועה עובדת ללא הסכם או יידוע התנועה. כמו כן קיים היום צוות משותף לכל התנועות, שעובד על אמנה מסודרת בנושא".

 

הקן הקיבוצי גדל

יורם בר-קובץ (מקיבוץ רביד), דובר הנוער-העובד והלומד, לא התייחס לנושא הפעילות של בני-המושבים בקיבוצים, ומסר: "ב־1926 החליטה תנועת המושבים החלטה היסטורית שתמציתה לקרוא לילדים ולבני הנוער של המושבים להצטרף לנוער-העובד והלומד. כך נולדה לימים 'חטיבת בני המושבים'. כלל חלקי התנועה מתאימים את הפעילויות לאוכלוסיות השונות, והדבר נכון לחניכים היהודים, הערבים והדרוזים; לבני העיר, הקיבוץ, המושב, המצפה והכפר.

תקצוב חטיבת בני המושבים מתבצע בדומה לזה של שאר החלקים השונים בתנועה.

 

"חטיבת בני המושבים מתמחה בעבודה במושבים, כשם שה'קן הקיבוצי' מתמחה בעבודה בקיבוצים. בגלל הזהות והקרבה של הפעולה במרחב ההתיישבותי לעיתים נוצר בלבול, אולם בכל מקרה הפעולה היא, כאמור, של אותה התנועה. שאלת ההיפרדות כלל אינה עומדת על הפרק. הפעולה בקרב בני הנוער במושבים חשובה עד מאוד לתנועת הנוער-העובד והלומד. כך היה, כך קורה וכך יהיה.

 

"לעניין פעילותנו בקיבוצים: בשנתיים האחרונות הוכפל מספר המדריכים הצעירים בקן הקיבוצי וישנו גידול משמעותי ביציאה לטיולים, לסמינרים ולמחנות".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 22 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות