כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
60 שנה לפילוג

עין חרוד (איחוד ומאוחד). מלמעלה נראים כקיבוץ אחד צילום: אילנה ברנשטיין
עין חרוד (איחוד ומאוחד). מלמעלה נראים כקיבוץ אחד צילום: אילנה ברנשטיין
 
יוספל'ה טבנקין. מקרבות הפלמ"ח ל"קרבות" הפילוג צילום: אוצר תמונות הפלמ"ח
יוספל'ה טבנקין. מקרבות הפלמ"ח ל"קרבות" הפילוג צילום: אוצר תמונות הפלמ"ח
 
שלמה לביא. איש עין חרוד איחוד וידידו של בן גוריון
שלמה לביא. איש עין חרוד איחוד וידידו של בן גוריון 
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

הפילוג האלים בקיבוץ עין חרוד

לפני שהתפלג, היו בקיבוץ עין חרוד - הסמל של "הקיבוץ המאוחד" - שתי מזכירויות נפרדות, אסיפות נפרדות, עלונים נפרדים, חדר אוכל ומטבח מחולקים וגם: גניבות הדדיות של רכוש, ואווירה טעונה שגלשה לא פעם לאלימות פיזית. חשבון נפש קיבוצי, שישים שנה אחרי

יריב פלג 
פורסם: 06.10.11, 21:39

"תגרות בעין-חרוד - הוזעקה המשטרה", זעקה הכותרת הראשית בעיתון "ידיעות אחרונות" מיום חמישי, 8.1.1953. "נגרמו חבלות עד זוב דם", נמסר בכותרת המשנה. עין-חרוד, הקיבוץ שהיה סמלה של תנועת "הקיבוץ המאוחד" והמקום בו שכנו מנהיגיה ומוסדותיה, התפלג לשני קיבוצים בתוך משק אחד.

 

וזה המצב היום בשני קיבוצי עין חרוד:

 

עוד לפני הפילוג הפיזי, ולמשך תקופה בת שנתיים, היו בעין-חרוד שתי מזכירויות נפרדות, אסיפות נפרדות לחברי מפא"י ("איחוד הקבוצות והקיבוצים") ולחברי מפ"ם (הקיבוץ-המאוחד), שני עלונים, ולוחות מודעות נפרדים ששימשו גם להשמצות הדדיות. אולם כאילו לא היה די באלה, נגררו חברי עין-חרוד אפילו לגניבות רכוש, וכאמור, לאלימות פיזית ממש.

 

הרוב בעין-חרוד (כ-55% מחברי המשק) נטה דווקא לכיוון מפא"י, אולם המיעוט, שכלל בעיקר צעירים משוחררי הפלמ"ח, היה עיקש ולוחמני. את הרוב הוביל הוגה רעיון "הקיבוץ הגדול" שלמה לביא, שכיהן כחבר כנסת מטעם מפא"י והיה גם ידידו האישי של בן גוריון, ואילו בראש המיעוט עמד, כמובן, מנהיג תנועת הקיבוץ-המאוחד יצחק טבנקין, אלא שפעילים יותר היו דווקא שני בניו: משהל'ה, שהיה מחנך בבית הספר של עין-חרוד ומדריך חברת הנעורים בקיבוץ, ויוספל'ה, שהיה מח"ט חטיבת הראל בפלמ"ח. 

 

גניבות, חבלות ומכות

הדברים הקשים לא נותרו בגדר אמירות בלבד. במסגרת שני הקיבוצים, שחיו בתוך משק משותף אחד, התרחשו גניבות רבות במלחמה על השגת רכוש ל"יום שאחרי" הפילוג. ב-2005, במסגרת עבודת הגמר שלה, ראיינה נגה פרג (מקיבוץ עין-חרוד מאוחד) רבים מוותיקי הקיבוצים עין-חרוד איחוד ומאוחד, וחלק מדבריהם מצוטטים כאן.

 

דוד (דודל'ה) דר (80), חבר עין-חרוד איחוד, שבשנות הפילוג שירת כחייל במחזור הראשון של השייטת, מספר: "המפקד, יוחאי בן נון ממעגן-מיכאל, נתן לי חופשה חקלאית והייתי במשק, בפלחה. במכוורת גמרו לרדות את הדבש והיו איזה 12 טון דבש ארוזים ומחכים לשיווק. באותו הזמן היו שני שומרים במשק, אחד שלנו המפא"יניקים, ואחד שלהם. השומר שלנו פיתה את השומר שלהם ללכת לישון מוקדם, באנו קבוצת חבר'ה, העמסנו את כל הדבש ומכרנו אותו ברמת-גן".

 

המפ"מניקים לא נותרו חייבים, נזכר יאיר בנארי (80), חבר עין-חרוד מאוחד: "קנו צינורות פלדה שעמדו לשמש להשקיה בשטח. הצינורות עמדו בוואדי בערימה ואנחנו היינו באים כל לילה ומעמיסים אותם למשאיות כדי למכור. לילה אחד מופיעים שני שומרים מהאיחוד ותופסים אותנו. התפיסה הרגיזה אותנו כל כך, שרשמנו פתק על לוח המודעות שבו נכתב: 'ושוב נבלה! מצאנו את חברינו משכבר הימים כאשר הם גונבים צינורות!' ורשמנו שם את שמות השומרים שתפסו אותנו, כאילו הם הגנבים. זה היה ממש מעשה נבלה מצדנו".

 

"תגרות בעין-חרוד". הכותרת מידיעות אחרונות (צילום: ארכיון עין חרוד מאוחד)
"תגרות בעין-חרוד". הכותרת מידיעות אחרונות (צילום: ארכיון עין חרוד מאוחד)

 

המכות והחבלות במשק לא נשארו רק בקרב הצעירים, דן כהן (77), חבר עין-חרוד איחוד, מספר: "יש לי סיפור יותר אישי, על אמא שלי. אמא היתה אדם מרכזי מאוד בלול, ויוספל'ה טבנקין החליט שצריך לחלק את הלול לחצי. אימא באה בבוקר ללול שלה ורואה שבתוכו שמו שרשרת וסגרו. היא קראה למוסכניק שלנו שיבוא לחתוך את השרשרת והמפ"מניקים ניסו לדחוף אותו, אז היא נעמדה ו'על גופתה' לא נתנה להם לגעת בו. התחיל שם מאבק והרסו את כל הלול. זה היה בשבילה משבר נוראי. בעיקר הפריע לה שבמאבק הזה יוספל'ה נתן פקודות: הכיתה הזו לכאן, הכיתה הזו לשם, הכל במין מבנה צבאי מאורגן. עד יום מותה היא לא סלחה להם, בעיקר ליוספל'ה".

 

התגוששות בחדר האוכל

המקרה האלים ביותר במאבקי הפילוג בעין-חרוד התרחש בערב יום רביעי, 23.11.1951, וביום חמישי שלאחריו. בעין-חרוד התקיים דרך קבע סמינר מרכזי המשק של תנועת הקיבוץ-המאוחד, אותו ניהל ויניה כהן. הקורס היה, כמובן, בזיקה גמורה למפ"ם, והשתתפו בו חברי קיבוצים של הקיבוץ-המאוחד בלבד. באותו ערב הגיעו לקיבוץ כעשרים סמינריסטים שהתעתדו לעבור את הקורס. המפא"יניקים התנגדו מאוד לקיום הסמינר בעין-חרוד, מכיוון שהדבר גרר נוכחות של חברי מפ"ם נוספים במשק, שאמורים היו לאכול בחדר האוכל, ועוד.

 

דן כהן נזכר במקרה: "ארוחת הערב של הסמינריסטים היתה מוקדמת יותר, וכמה מבוגרים משלנו חשבו שאם הם יעמדו בכניסה ויסבירו את עמדתם, אז המפ"מניקים לא יעזו לנקוט אלימות. הם הגיעו בשעה המיועדת, אלא שהם באו מסודרים בשלשות, במבנה צבאי ממש, מוקפים באיזה עשרים חבר'ה צעירים, בוגרי הפלמ"ח כמובן, מהקיבוץ-המאוחד. הם הגיעו לדלת, ובתכנון ראוי להערצה דחפו את המפא"יניקים החוצה, הכניסו את הסמינריסטים פנימה וסגרו את הדלתות. זה היה מבצע צבאי ראוי לציון.

 

"למחרת בבוקר כל רחבת חדר האוכל היתה מלאה אנשים. שוב הופיע כוח מאורגן שליווה את הסמינריסטים פנימה, אבל הפעם זה לא נגמר בזה. רחבת חדר האוכל הפכה לזירת התגוששות. מחזות נוראים של הורים ובנים דוחפים זה את זה וצרחות איומות. אחד המפא"יניקים המבוגרים עלה על חבית שהיתה ליד החלון של השולחן שבו ישבו הסמינריסטים בתוך חדר האוכל. הוא לקח בול עץ ופשוט פוצץ את החלון על השולחן תוך כדי שהם אוכלים. על הצלחות, על השמנת, הכל התפוצץ. הסמינריסטים קמו ועזבו את חדר האוכל, אבל זה לא הפריע לחברים, שעמדו שם והמשיכו לדחוף ולצעוק במשך שעות".

 

חדר האוכל בעין חרוד. קו הפרדה בין החברים (צילום: ארכיון עין חרוד מאוחד)
חדר האוכל בעין חרוד. קו הפרדה בין החברים (צילום: ארכיון עין חרוד מאוחד)

 

העלון הפנימי של קבוצת הקיבוץ המאוחד בעין-חרוד, שיצא ביום שישי, 23.11.53, נתן לאירוע ביטוי חריף. תחת הכותרת "ההתפרעות" נכתב שם: "מי נתן את חדר האוכל בעין-חרוד להתפרעות ולשמצה? מי גרם ביזיון לתנועה הקיבוצית כולה? מי ליבה את אש התופת של שנאה ומשטמה?"

 

העלון, שנערך כאמור על ידי אנשי הקיבוץ-המאוחד, הפליג בהאשמות כלפי אנשי מפא"י: "המכים והמחבלים, רשותם היא להתאגד לאגודה אחת. ואם 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' פורש עליהם טליתו - זוהי גם כן זכותו וכבודו, אך עין-חרוד זו של הקיבוץ-המאוחד לא תירתע מלבנות את עצמה לפי דרכה ומושגיה היא, עם סמינרים וחיי חברה מתוקנים בתוכה".

 

אחרי המקרה הזה, שהסתיים בהתערבות המשטרה ובכמעט עשרים עצורים, חולק חדר האוכל, כולל המטבח, לשניים. כל קבוצת חברים החלה לבשל לעצמה ולאכול בשולחנות נפרדים. ליצני הקיבוץ כינו את קו ההפרדה בחדר האוכל "קו ה-38", על שם קו הגבול בין קוריאה הצפונית לדרומית, שהיווה זירת התגוששות בין הגוש הקומוניסטי למדינות המערב באותה תקופה.

 

"זה היה משגה גדול"

בסופו של דבר עזבו את הקיבוץ חברי מפא"י, שהיו הרוב (עין-חרוד הוא הקיבוץ היחיד שהתפלג בו עזב הרוב את הנקודה והקים נקודה חדשה), והקימו קיבוץ חדש, עין-חרוד איחוד, ממש במעלה הגבעה בה שכן עין-חרוד.

ישראל סמילנסקי (80), חבר עין-חרוד איחוד, מספר על הקמת הקיבוץ החדש: "לא היו ימים יפים לאיחוד כמו הימים שלאחר הפילוג, מבחינה חברתית".

 

ממרחק השנים מתבוננים על הזמנים ההם חברי עין-חרוד, מהאיחוד ומהמאוחד, בעיניים מפויסות יותר. חקי עממי: "היום אני לא מתבייש להגיד שזה היה משגה גדול. היו מהלכים שהיום הם פשוט בלתי מתקבלים על הדעת". ישראל סמילנסקי: "אחד הדברים החשובים והטובים של רעיון הקיבוץ הוא לקבל אנשים בלי לבדוק בציציות מה דעתם. חשוב שיהיו נאמנים למקום, לחברה, לעבודה, שאפשר יהיה ליצור יחד... הרעיון המעוות הזה, שאם יש חילוקי דעות פוליטיים אי אפשר לחיות יחד, זה אבסורד בעיניי".

 

עוזי ציזלינג (87), חבר עין-חרוד מאוחד, אומר: "יש דברים שאני לא מסוגל להבין היום, כמו: איך אנשים שחיו ביחד לא הבינו שצריך לגמור את הדברים בשקט". אשתו, נריה (89), מוסיפה: "ולמרות הכל היו חברויות. כעת יש ידידויות שחזרו".

 

  • הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע בעיתון "ידיעות הקיבוץ", בגיליון מיוחד לציון 60 שנה לפילוג בתנועה הקיבוצית

 

חיפוש אירועים נוספים
החל מתאריך
עד תאריך
כל הארץ
כל הארץ
מרכז
חיפה
צפון
ירושלים
דרום
שפלה
שרון
נגב וערבה
כל התחומים
כל התחומים
מוזיקה
תיאטרון
מחול
קלאסי
ילדים
בידור
פסטיבלים
עניין
שם אמן, שם הצגה, שם אירוע
תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 41 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
מופעים
אוכלים
נדל"ן
אור ירוק
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  as19-c
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות