כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
אסד ואני

הרב חמרה. "אסד לא יוותר ולא ייכנע" צילום: קובי קואנקס
הרב חמרה. "אסד לא יוותר ולא ייכנע" צילום: קובי קואנקס
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

חולון: רב קהילת יהדות סוריה חושש ליהודים שם

הרב אברהם חמרה, הרב הראשי של יהדות סוריה, שסייע למאות יהודים להימלט לישראל, מתגורר עם אשתו הנרייט בדירה צנועה בחולון ומתגעגע לנופים של דמשק. בעיצומן של המהומות בסוריה, הוא נזכר בפגישותיו עם אסד לאורך השנים. הוא גם מביע דאגה לקהילה היהודית המצומצמת שנותרה מאחור

יובל קנר, טל טביומי 
פורסם: 05.05.11, 15:16

כשהרב חמרה פגש את אסד: "את בשאר אסד פגשתי כשעוד היה סטודנט לרפואת שיניים", מספר הרב אברהם חמרה (68), הרב הראשי של יהדות סוריה. "אחיו נהרג בתאונת דרכים והוא חזר במיוחד מלימודיו באנגליה. נסעתי לקרדאחה כדי לנחם את משפחת הנשיא. הוא עשה רושם של בחור נחמד. יפה, מגולח, עם חליפה, נראה ילד טוב, אבל לא הכרנו אותו, כל הזמן חשבנו שאחיו יהיה הנשיא".

 

 

מה להערכתך יקרה עכשיו לשלטון שלו?

"אי אפשר לדעת. הכל תסריט מלמעלה, הצגה של בובות", אומר חמרה ומיד מתנצל, "יסלחו לי נשיאי העולם, אבל יש מנהיג למעלה והוא המושך בחוטים".

אתה מודאג?

"צריך לדאוג, אבל כאדם אופטימי אני מרגיש שמה שקורה זה כדי לקדם את הגאולה".

 

 

צילום: טל טביומי

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

הרב חמרה מדבר

 

האירועים בסוריה מסוכנים ליהודים?

"בסוריה יש היום 20 יהודים, מניין גברים, מניין נשים. אני חושש לקהילה שנשארה שם. אם השלטון חזק, הם יהיו בסדר. בשאר אסד קיבל לא מזמן משלחות יהודיות מארצות הברית והיחס הוא חיובי לקהילה, אבל ההשתוללות בעם, אי אפשר לדעת לאן יגיעו. אם יגידו על אסד שהוא טוב ליהודים, עלול להיות לא רק גרוע, אלא הכי גרוע".

 


הרב חמרה במפגש עם הנשיא אסד בלישכתו. "הוא כיבד אותי מאוד"

 

השלטון של אסד יפול לדעתך?

"התשובה מלמעלה", הוא אומר ומוסיף בשקט, "קדאפי, תראו כמה זמן מחזיק מעמד. גם אסד לא יוותר. הוא לא יעזוב את סוריה ולא ייכנע. יותר מזה אני לא יכול להגיד".

 

אם לא היו יהודים בסוריה, יכולת לדבר בחופשיות?

"בטח".

אני מניח שאסד עסוק כרגע מכדי לקרוא את הכתבה הזאת.

"יקרא, יקרא", הוא אומר בלי להתבלבל.

 

לא איש של מלחמות

ביטויים כמו 'סאלם עלכום', עדיין שגורים בפיו של הרב חמרה, למרות שהוא מתגורר בישראל למעלה מ-15 שנה. בדירתו הצנועה, ברחוב שקט וצדדי בחולון, הוא מקרין כלפינו חביבות, אך מקפיד להתנסח במתינות, נזהר שלא לפגוע באחרים. אשתו הנרייט (68) מצטרפת לראיון, אך מסרבת להצטלם. אם זה היה תלוי בה, היא הייתה מעדיפה לעזוב את ישראל, לחבור לילדיה, שלא מצאו את עצמם בישראל ובחרו להתגורר בארצות הברית. "הנכדים והילדים רחוקים ממני", היא אומרת, משתדלת להצניע את נימת האכזבה ממדינת ישראל.

 

מנקודת מבטו של הרב חמרה, האידיאולוגיה חזקה מן הגעגועים. לקראת הגעתו לארץ, קיבל הבטחה מראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, לבניית מרכז מורשת ליהדות סוריה ולבנון. בנוסף, הובטח כי ישולב במועצה הדתית חולון, אך הרוחות במקום הובילו אותו לפעול מהבית. "אני לא איש של מלחמות" הוא מבהיר, "אם לא רוצים, אני אעבוד מהבית. כפרת עוונות".

 

העובדה שהוא נמנע מכל שיוך מפלגתי, מהווה בעיה בהשתלבותו בישראל גם כיום. "מי שראה את הקשר שלי עם פרס ורבין אמר, הוא מערך", הוא אומר, "מי שמסתכל על הכיפה השחורה אומר, זה בטח ש"ס. כששומעים את ההיסטוריה שלי אומרים, אולי זה מפד"ל או ליכוד. אבל אני אומר בפירוש: אני חמרה אברהם. אם תרצו, קבלו אותי כמו שאני".

 

הרב חמרה, הרב הראשי של דמשק, עזב את סוריה בשנת 94'. כדי לפתוח את השערים ולאפשר ליהודי סוריה לעזוב, נפגש עם הנשיא חאפז אל אסד ובמשך חודשים סייע ליהודים רבים לצאת מגבולות סוריה.

 

"המשפחה שלי עזבה את סוריה, הילדים ואשתי הגיעו לארצות הברית", מספר חמרה, "אני עדיין נדדתי הלוך ושוב בין סוריה לארה"ב, כדי לעזור ליהודים לעזוב. באותה עת שני אחים יהודים, בני משפחת סוויד, היו בכלא הסורי בעוון ביקור בישראל.

 

"חזרתי מארצות הברית בתקופת הבחירות לקדנציה הרביעית של אסד, היה ברור שהוא עומד להיבחר והחלטנו לעשות מצעד לכבודו. זה היה ביום שישי, כל הקהילה, גברים, נשים, ילדים וטף, עזבו הכל ויצאו למצעד. רקדתי שם כאילו זה שמחת תורה. תמונה שלי הגיעה לאסד והוא התרגש והחליט לגמול לי על הכבוד שעשיתי לו. כשהגעתי לפגישה, הוא כיבד אותי מאוד, הושיבו אותי בכסא שלצידו, לחץ לי את היד ובירך אותי על שובי מארצות הברית".

 

מטרת הפגישה הייתה לבקש חנינה עבור האחים סוויד ולקדם את אפשרות יציאתם של יהודי סוריה משטח המדינה. "רגע לפני שנכנסתי אמר לי אחד המקורבים, 'אל תזכיר את האחים סוויד'. הרגשתי איך הפה שלי מתייבש, הרי בשביל זה באתי לפגישה.

 

"למזלי, אסד בעצמו אמר, 'מה הרעש שעושים על יהודי אחד שעבר על החוק ונכנס לכלא?'. אמרתי לו, 'סליחה, כבוד הנשיא, אם יורשה לי, זה לא אחד, זה שני אחים, האמא גוססת ואני מבקש שאולי תיתן להם חנינה, כדי שיחגגו את חג הפסח'.

 


כל המצולמים יהודים, כולל חובש הכפיה. צילום: באדיבות הרב חמרה

 

הוא אמר לי שמאוחר מדי, שכבר העביר את רשימת מקבלי החנינה. אמרתי לו, 'לחאפז אל אסד לא קשה לעשות עוד חנינה', ובסוף הפגישה הוספתי, 'כבוד הנשיא, אפשר לקבל את המילה שלך שהשניים יהיו איתנו בפסח?', והוא נתן לי אותה. בשביעי של פסח השניים חזרו לקהילה וחגגו איתנו. כל הקהילה צהלה ושמחה. גם בטלוויזיה לא הפסיקו לדבר על השחרור".

 

הפגישה הראשונה

הפגישה הראשונה של חמרה וחאפז אל אסד נערכה ב־72', כשהיו צעירים בתחילת דרכם. "הייתי אז בחור צעיר, עדיין בלי זקן, ואסד נבחר לנשיאות לראשונה", מספר חמרה, "הקהילה היהודית באותה תקופה סבלה מ־14 תקנות והגבלות קשות במשך שנים. הגענו אליו כוועד הקהילה, בניסיון לבטל את ההגבלות".

 

איזה הגבלות?

"על תעודת זיהוי ודרכון של כל יהודי הוטבע בגדול סימן אדום. אסור היה להם למכור נכסי דלא ניידי. הם היו צריכים אישור מהשלטון כדי להתחתן. היו גם הגבלות על נסיעות והיה אסור להם לצאת מסוריה".

 

ואיזה הקלות השגת?

"ב־72' בוטלו חלק מההגבלות: אנשים הורשו לצאת לחו"ל, אבל לא כל המשפחה, מישהו היה חייב להישאר 'בן ערובה' במדינה. בהגבלות הנדל"ן יכולת לקנות, אבל היה אסור למכור. גם לישראל היה אסור לנסוע. מ־48' בקהילה היהודית כל הזמן היו בריחות לארץ ישראל. זה על חמור, זה ברגל, זה בטרקטור. אם היו תופסים מישהו על הגבול, היו תולים אותו".

 

ימים קשים עברו על הרב חמרה בקהילת דמשק. בשנת 49' ערכו הסורים פוגרום, בו נהרגו ונפצעו יהודים רבים. בשנת 67' ובשנת 73', במלחמה ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, ניצב חמרה בטבורה של המתיחות. יהודים שנמלטו מסוריה, שנתפסו ושהיו צפויים לעונש מוות, שוחררו הודות להתערבותו של הרב חמרה. כשנבחר לרב הראשי, מנתה הקהילה היהודית למעלה מ־4,000 נפש. כשעזב, בשנת 94', נשארו בסוריה פחות מ-200 יהודים.

 


הפגנות בסוריה. "שלטון אסד יפול? התשובה מלמעלה". צילום: AP

 

"היו דברים מאוד קשים", אומרת הנרייט, "שני האחים שלי, על דברים קטנים, הכניסו אותם לכלא. על אחד מהם אמרו שהוא מבריח יהודים, אין בית סוהר שהוא לא עבר. בסוריה היו תקופות קשות והיו תקופות טובות. בעלי ידע איך לנווט מול השלטון ולהסתדר".

 

19 ארונות של טייסים

"במלחמת יום הכיפורים", מספר חמרה, "הגיע אלינו הביתה, באמצע הלילה, מפקד פיקוד העורף הסורי. עמדתי מולו בפיג'מה והוא

אמר לי להתלבש מיד ולבוא. הוא שאל אותי מה עושים בטקס הלוויה יהודית ואמר, 'תכין קבר בבית העלמין'. אחרי כמה ימים, בשמיני עצרת, באמצע הלילה, באו שוב והסיעו אותי ואת הרב אסא לבית הקברות הצרפתי. אחרינו הגיעו שתי משאיות מלאות ארונות וריח הגופות נישא למרחוק. אלה היו טייסים שנהרגו בתחילת המלחמה מירי סקאד. 19 ארונות. 19 טייסים ישראלים. ביקשתי לפתוח את הארונות כדי למצוא סימן היכר לזיהוי הגופות. זיהינו אותם, קברנו אותם ואמרנו קדיש".

 

איך הרגשת?

"אני, היהודי, מוקף חיילים סורים, רואה את הטייסים שלנו, הבחורים הצעירים, הטובים שלנו, איזו הרגשה נוראה זאת הייתה. חצי שנה אחרי זה, בחילופי שבויים, הובאו הגופות לקבורה בישראל".

 

"בששת הימים אסור היה לנו לפתוח רדיו", מספרת הנרייט, "אבל היינו מוציאים טרנזיסטור קטן, מקשיבים ומתרגשים. שמענו כל הזמן את הבומים על הראש שלנו ושמחנו כל כך שישראל ניצחה. אם ישראל לא הייתה מנצחת, אוי ואבוי מה היה קורה לנו. היה הולך על כולנו".

 

יש סיכוי לשלום עם סוריה בלי החזרת הגולן?

"הנה, טורקיה וסוריה. טורקיה כבשה, סוריה ויתרה והיחסים טובים מאוד. הגולן זה רק תירוץ".

אם יהיה שלום, תסעו לבקר?

"כן, סוריה מאוד יפה, כמו גן עדן, כמו הגולן, אפילו יותר. המים שם הכי טעימים בעולם. אני מתגעגע לנוף, למקום שגדלנו. כל השאר יותר טוב כאן".

 

נעשה כבוד, נסדר הכל

הרב אברהם חמרה נולד בדמשק בשנת 43'. את לימודיו בתלמוד תורה החל בגיל שלוש. בגיל 17 לימד תורה וכשהיה בן 25, נבחר לנהל את התלמוד תורה. בשנת 70' נבחר כחבר ועד הקהילה ובהמשך הפך לסגן הרב ניסים אנדובו, ראש הקהילה. עם פטירתו, בשנת 76', מונה לרב הראשי של יהודי סוריה, תפקיד בו כיהן עד עלייתו ארצה בשנת 94'. מתוקף תפקידו, שימש כרב, כמחנך וכמנהל הקהילה הפותר סכסוכים, מחלץ יהודים מהכלא הסורי וכמי שדואג ליציאתם מסוריה.

 

אתם מצטערים שהגעתם לישראל?

"אנחנו רצינו ארץ ישראל", אומרת הנרייט, "איך שהיינו רואים פס קטן בטלוויזיה של ישראל היינו מתרגשים. כשאסד הרשה, התחלנו לצאת, בהתחלה הילדים, אחר כך אני. אברהם נשאר ועבד כל הזמן לעזור לאנשים לצאת מסוריה. בשלב מסוים מהמודיעין בישראל אמרו לו שהוא צריך לעזוב, שהוא לא יכול להמשיך. אמרו לנו, 'בואו לארץ ישראל, נעשה לכם כבוד גדול, נסדר הכל'".

 

היית בקשר עם אנשי המודיעין הישראלי כשהיית בסוריה?

"תשאלו את המודיעין הישראלי".

אנשי מודיעין ישראלים חיכו לכם כשהגעתם לארץ?

"איזה שאלה", אומרת הנרייט, "כל המודיעין הישראלי חיכה לנו כשירדנו מהמטוס".

 

ועשו כבוד, כמו שהבטיחו?

"המון כבוד. אפילו רבין הגיע לבר מצווה של הילדים. עשו לנו כבוד, עד היום נותנים כבוד, אבל עם כבוד אני לא יודעת מה אפשר לקנות".

 

  • הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע במקומוני השפלה של "ידיעות תקשורת".

 

חיפוש אירועים נוספים
החל מתאריך
עד תאריך
כל הארץ
כל הארץ
מרכז
חיפה
צפון
ירושלים
דרום
שפלה
שרון
נגב וערבה
כל התחומים
כל התחומים
מוזיקה
תיאטרון
מחול
קלאסי
ילדים
בידור
פסטיבלים
עניין
שם אמן, שם הצגה, שם אירוע
תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 

 
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
מופעים
אוכלים
נדל"ן
אור ירוק
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  as26-c
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות