ענבר לברון (בת 18, מקיבוץ חולתה) היא כדורסלנית של הפועל גליל עליון לנערות, ונמנית גם עם קבוצת הבוגרות של הגליל, המשחקת בליגה השנייה. בעונה שעברה זכתה בתואר הנכסף: שחקנית העונה במסגרת הליגה לנערות.
ענבר אוהבת מאוד טניס, אבל נולדה לתוך הכדורסל. אביה, רמי, היה כדורסלן, וגם אחיה, ענר, הוא שחקן בקבוצת מכבי פרנקפורט המשתתפת בליגה החצי-מקצוענית בגרמניה. לפני שעזב, שיחק בקבוצת הפועל תל אביב. רגע לפני הגיוס קיבלה ענבר אישור למעמד של "ספורטאית מצטיינת" בצה"ל.
איך ההרגשה, לזכות בתואר שחקנית העונה?
ענבר לברון: "זה כבוד עצום, רק חבל שהודיעו לי על זה יום אחרי שהפסדנו את האליפות לחולון. שיחקנו אז על האליפות בשני משחקים של בית וחוץ. בחולון הפסדנו בהפרש 14, ובבית ניצחנו בעשר, כך שלמעשה הפסדנו אליפות על ארבע נקודות יקרות. כבר הובלנו בהפרש גבוה יותר מ-14, והיו רגעים במשחק שהאליפות עברה אלינו. בסוף זה נגמר באכזבה גדולה. בכיתי עם כל הבנות על ניצחון שהיה כולו הפסד אכזרי".
איזו שחקנית את?
"אני משחקת כרכזת וכגארדית. הגובה שלי 1.74 מ', ואני מעדיפה אסיסטים על קליעות לסל. אוהבת לקלוע, כמובן, אבל משהו במסירה לסל עושה לי את זה יותר. כבר מכיתה ד' שיחקתי, בהתחלה עם הבנים, בקט-סל. כשעברתי לבית-ספר 'הר וגיא' שיחקתי בכיתות ז'-ח', ומכיתה ט' אני משחקת גם בנערות א'. יש לי ראיית משחק טובה, שמחפה על קליעה לא ממש טובה, וגם על האתלטיות. אני מבינה את המשחק, וזה יתרון משמעותי".
יש לך רק כדורסל בראש?
"מלבד הכדורסל אני חולה על טניס. ראיתי פעם את שחר פאר
ולא יכולתי להסיר ממנה את העיניים. אני וחברות שלי נוסעות לפעמים למשחקים. למשל, טסנו לספרד, לראות את ישראל נגד ספרד בחצי גמר גביע דייויס לגברים.
לצערי אני לא יכולה לשחק כי פרקתי כתף בכיתה י'. כדורסל אני משחקת עם מגן על הכתף".
איך את משלבת בין שתי מסגרות של קבוצות ומשחקים?
"השנה זה רגוע לעומת השנה שחלפה, כשהייתי בשלוש מסגרות: חוץ מהנערות והבוגרות שיחקתי גם בליגת בתי הספר. אני אוהבת כדורסל ואין לי בעיה לשלב בין האימונים והמשחקים. בסך הכול מדובר באותה אגודה. המאמן שלי, עידן ביר מהגושרים, העוזרת שלו, חן צלציון ממרום-גולן, שגם משחקת בנשים, והמנהלת עינת קורן מבית-הלל - ביחד הם עושים עבודה מצוינת. המאמנים שלנו מאמנים אותנו בשתי המסגרות, כך שלא מורגש הבדל גדול".
ואיפה נמצאות שתי הקבוצות שאת משחקת בהן?
"בנשים, אחרי שבעה מחזורים, אנחנו במקום הרביעי מתוך 16 קבוצות. יש לנו חמישה ניצחונות ושני הפסדים עם 12 נקודות, כשהמקום הראשון עם 14 נקודות. אנחנו קבוצה צעירה ששואפת לעלות לפלייאוף העליון. בנערות אנחנו במקום הראשון בליגה, ובגביע הגענו עד לחצי הגמר, שייערך נגד הרצליה. כרגע המצב נראה טוב בשתי המסגרות, ואני גם שמחה שיש פרסום למשחקים וקהל מגיע לאולם - קהל שכולל לא רק הורים של שחקניות אלא עוד אנשים שאוהבים כדורסל. אני נזכרת שלמשחק הגמר בשנה שעברה הגיעו לאולם יותר מ-500 צופים וזה חימם את הלב ונתן לנו חיזוק משמעותי. אני מאחלת לעצמי שניקח אליפות וגביע בנערות, שנעלה לפלייאוף העליון בנשים, ושנמשיך להציג כדורסל טוב".
