כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
עידן הקרח

הוקי קרח (המחשה). עושים את כל הדרך צפונה צילום: אביהו שפירא
הוקי קרח (המחשה). עושים את כל הדרך צפונה צילום: אביהו שפירא
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

מודיעין: המכורים להוקי קרח נודדים למטולה

יש להם משפחות ועבודות תובעניות אבל שום דבר לא עוצר את ג'רלד, ג'ואי, פרד, אבי ולורנס ממודיעין לעזוב בכל יום חמישי את הכל לחבוש קסדות, ללבוש מגנים ולהיכנס לקרבות בהוקי קרח. גם אם זה אומר שצריך לנסוע לשם כך שעות עד למטולה ולחזור סחוטים ומלאי סימנים כחולים. ככה זה כשמדובר בצורך קיומי כמעט. שריטה ושמה הוקי

לימור גריזים מגן 
פורסם: 11.11.10, 15:34

הכמיהה להוקי קרח: קחו ישראלי, שרגיל לשחק בסופי שבוע כדורגל עם החבר'ה בשכונה, שימו אותו במדינה כמו הודו למשל, שם הם לא ממש בעניין של לבעוט כדור לשער, ותקבלו אדם במצוקה גדולה. ג'רלד סגל מכיר את התחושה המייאשת הזאת. סגל עלה לארץ מקנדה לפני 12 שנה "ממניעים ציוניים ובזכות

הצעת עבודה טובה", והשתקע במודיעין. הוא התחיל לעבוד כמגייס כספים לחברות היי־טק והרגיש שבסך הכל יש כאן כל מה שהוא צריך. הכל, מלבד דבר אחד חשוב מאוד בעבורו שעליו גדל - הוקי קרח.

 

"בקנדה משחקים הוקי כמו שבארץ משחקים כדורגל", מספר סגל. "התחלתי לשחק בגיל אפס. אחרי הלימודים היינו מתלבשים ויוצאים לשחק במגרש מאחורי הבית. שם, מאחורי הבית, יש מגרשים טבעיים ובחורף, כשהכל קפוא, היינו מגיעים מבית הספר, מתלבשים ויוצאים לשחק בחצר. ההוקי נחשב בקנדה למשחק הלאומי".

מה מיוחד כל כך במשחק הזה?

"זה משחק מדהים. הוא משלב גלישה, אסטרטגיה ומהירות. זה המשחק הכי כיף בעולם".

 


לא יכולים בלי. גרים במודיעין, הראש במטולה. צילום: רונן כרם

 

בניגוד לקנדה, בישראל כמעט ולא עוסקים בהוקי קרח וסגל חשש שלא יוכל לשחק כאן הוקי. "כשהגענו לארץ נעלם הקרח וגם לא מכירים פה את המשחק", הוא אומר. "הייתי בטוח שלא אשחק כאן יותר והצטערתי. זה המשחק שגדלתי עליו ורציתי שגם הילדים שלי יכירו אותו. היה חסר לי האדרנלין, החבר'ה, המשחק".

 

כשכבר חשב שתם עידן ההוקי בחייו גילה סגל כי יש בארץ מגרש שהוקם במיוחד לצורך זה והניצוץ חזר לעיניו. הבעיה: המגרש, היחיד בארץ, נמצא במטולה, מרחק שעתיים וחצי נסיעה, במקרה הטוב. "כשפתחו את כביש 6 החלום לשחק הוקי בישראל הפך למציאות", מספר סגל. "חבר ילדות שלי מקנדה הציע שנגבש קבוצה ונשחק ביחד. הצלחנו לגייס קצת יותר מעשרה אנשים ונסענו למטולה".

 

ליגה משלהם

סגל הוא לא היחיד שנוסע על קו מודיעין-מטולה. יחד איתו יש עוד ארבעה אנשים (ג'ואי הלסטין, פרד פולבר, אבי דיטשר, לורנס שטרנתל), שבכל יום חמישי מצפינים רק כדי לשחק הוקי קרח.

 

בהתחלה הם הגיעו רק פעם בחודש. קבוצת גברים בגיל 40 לחייהם, שנסעה כמעט שלוש שעות למטולה ("בערבי חמישי, כשאנחנו משחקים, יש הרבה פקקים", הם מסבירים) ושעתיים וחצי חזור.

 

עם הזמן, גיבשו לעצמם קבוצה גדולה הכוללת 40-50 איש מכל הארץ, ונוהל פעילות קבוע. ב־21:00 מגיעים לחדר ההלבשה ומתארגנים על הציוד, מתחלקים לקבוצות ומתחילים לשחק. לקראת חצות, כשמסיימים, עוברים בקריית שמונה בדוכן של שלומי ואוכלים שווארמה. אחר כך חוזרים הביתה עייפים אך מרוצים.

 

ארבעה מתוך חמשת השחקנים ממודיעין נולדו וגדלו בטורונטו שבקנדה. החמישי גדל בניו-יורק. "בארץ קיימת ליגה של הוקי קרח", אומר ג'ואי הלסטין, עו"ד במקצועו ושחקן קבוע. "אבל בגלל שאנחנו דתיים, אנחנו לא יכולים להצטרף למשחקי הליגה. לכן אנחנו משחקים בימי חמישי בערב".

 

אתם אנשים עובדים, איך אתם נוסעים עד מטולה בכל שבוע?

"בהתחלה הייתי נוסע ברכבת לבנימינה ומשם ג'רלד היה אוסף אותי. עכשיו אני מגיע עד לכניסה לכביש 6 ושם החבר'ה אוספים אותי. אנחנו אוהבים את המשחק ומוכנים להתאמץ לשם כך".

 

הכרת את החבר'ה האלה קודם?

"לא, אני היחיד שגדל בניו-יורק. הם מכירים האחד את השני מטורונטו. אני הכרתי אותם רק דרך המשחק".

 

הוקי ציונות

בימים רגילים משחקים חברי ההוקי פעם בשבוע-שבועיים. רק סגל משחק פעם בחודש בגלל פציעה. אך פעם בשנה כל הפציעות נשכחות וכולם מתגייסים לטובת טורניר ההוקי השנתי, אליו מגיעים שחקנים מכל העולם, יחד עם בני המשפחות והחברים. "אנחנו מקיימים את הטורניר בדרך כלל בינואר", מסביר סגל. "הוא מיועד לקבוצות מחו"ל. אנחנו מקפידים שיגיעו אליו גם שחקני צמרת מקנדה ומשאר העולם".

 

אבל לא רק ענף ההוקי יוצא נשכר מהטורניר. "בשנה שעברה הבאנו כך לארץ 100 תיירים", מציין סגל. "לצד השחקנים, הגיעו גם בני המשפחות שלהם, רובם יהודים. אלה אנשים שלא היו בארץ מעולם אבל בזכות טורניר ההוקי החליטו לבוא לביקור.

 

בשנה שעברה הגיעו לכאן שני שחקנים מקבוצת 'טורונטו מייפליפס', שזה המכבי תל אביב של טורונטו. יצא מזה הרבה הוקי משובח אך גם מסר חיובי לישראל: כוכבי ההוקי התראיינו לטלוויזיה בטורונטו וסיפרו דברים נפלאים על ישראל. הם אמרו עלינו רק דברים טובים. הם אמרו שלא האמינו עד כמה מדינת ישראל יפה וכמה דברים יש לעשות בה".

 

בשבוע הבא צפוי להגיע לארץ עיתונאי מאחד העיתונים הנחשבים ביותר בקנדה, שיערוך כתבת פרופיל על השחקנים שמוכנים לנסוע חמש שעות רק כדי לשחק קצת הוקי. "הוא צפוי להיות כאן שבוע", מספר סגל. "כמובן שניקח אותו למשחקים שלנו ונראה לו את מרכז קנדה, שבו אנחנו משחקים".

 

הלסטין: "אולי עכשיו מישהו ירים את הכפפה ויקים מגרש כזה במודיעין".

 

איך אתם משיגים את הציוד להוקי? הרי כאן בארץ הוא לא נפוץ.

"זו שאלה טובה. רוב השחקנים קונים ציוד בחו"ל. בקיץ אנחנו עורכים קייטנה לילדים, שבה מלמדים אותם לגלוש. חשוב להבין שבהוקי, מהירות ואיכות הגלישה היא הדבר החשוב ביותר במשחק וחשוב לנו שהילדים ירכשו כבר עכשיו את המיומנות הזו".

 

הנסיעות, המכות, הפציעות. ההוקי באמת שווה את זה?

"נכון, מדובר במשחק שחוטפים בו לא מעט מכות וצריך להיות קצת מטורפים כדי לשחק באופן קבוע אבל זה שווה כל דקה. זה המשחק הכי מדהים שיש".

 

  • הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות מודיעין".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות