צביקי ברקאי
סופר את הדקות לקראת הקרב הגדול שמחכה לו בחודש הבא באולם 'נוקיה'. לוחם ה־M.M.A צפוי לקחת חלק בערב קרבות 'דוג פייט 7' בו יקחו חלק כ־30 לוחמים, חלקם בינלאומיים, שייכנסו לזירה ויינסו פחות או יותר לעלף את היריב שלהם או סתם לחבוט בו עד שהשופט יחליט שהגיע הזמן להפסיק את הקרב.
צביקי, המכונה בברנז'ת הענף 'קפטן הוק' יודע שמחכה לו אתגר רציני. אבל מה זה בהשוואה לאירוע הטראומטי שהוא עבר לפני שנתיים במבצע 'עופרת יצוקה', בו נורה על ידי צלף פלסטינאי וחייו ניצלו בנס.
ברקאי (22) היה לוחם בגדוד 101 של הצנחנים ולקח חלק פעיל במבצע 'עופרת יצוקה'
שבו השתלט צה"ל על חלקים נרחבים מרצועת עזה. במהלך אחת הכניסות, והיו הרבה כאלה, לבית מקומי, ברקאי עמד בראש החולייה ונורה בראשו על ידי צלף פלסטינאי שהשקיף על הבית. בהמשך, הוא יבין כי אם הכדור היה פוגע מספר מילימטרים הצידה, כנראה שהראיון שאתם קוראים כרגע לא היה מתקיים.
צביקי ברקאי - ברגע האמת (צילום: אבי פרקש)
"את השירות שלי עשיתי בחטיבת הצנחנים",
הוא מספר. "עברתי מסלול רגיל של לוחם ויצאתי לקורס חובשים. כשנפגעתי מהירי בראש פינו אותי מיד לבית החולים ואני רק יכול לומר שהקלישאה שמדברת על כך שהחיים עוברים לנגד עינייך היא פשוט נכונה. המזל שלי היה שהכדור פגע בקסדה. הרופאים תפרו לי את הפצע ואמרו שהיה לי נס גדול כי הייתי קרוב מאוד למות. מאותו רגע הבנתי שהיה לי מזל גדול שנשארתי בחיים".
איך זה השפיע עליך?
"בצורת המחשבה. בתחילת הדרך היו לי מחשבות וכל מיני פחדים. הצלחתי להתגבר עליהם בעזרת המשפחה והבנתי שאם רבע סנטימטר הציל לי את החיים, אז אני צריך לנצל כל רגע בחיים וללכת אחרי מה שאני הכי אוהב לעשות, וכאן הגעתי לענף הלחימה. אני שמח שהחלטתי ללכת על זה עד הסוף, כי זה מה שאני הכי אוהב לעשות".
המחשבה על הפציעה עוזרת לך בקרב?
"הצלחתי לקחת מהמחשבות האלו דברים חיוביים. לפני שאני עולה לכל קרב אני משכנע את עצמי שאגרופים ומכות יבשות זה לא חמור כמו לחטוף כדור בראש. לפני קרבות אני מזכיר לעצמי את מה שקרה לי, וזה נותן לי המון ביטחון לפני הקרב וגם אחריו. זה עוזר לי להתמודד ולאגור המון כוחות".
למרות גילו הצעיר, ברקאי נכנס גם לתחום ההדרכה. "כל כולי בענף הזה", הוא מספר. "אני לא רק מתאבק, אלא גם מאמן ילדים, נערים ואפילו בוגרים. זה כיף גדול. מצד אחד אני מלמד אותם טכניקות של לחימה, אבל לא פחות חשוב גם
להדגיש בפניהם שמה שהם עושים במסגרת זירת האימונים, אסור לעשות מחוצה לה. אני מבהיר להם שאם הם יעשו שימוש במה שלמדו ברחוב זה יכול לגרום לנזק רב ולכן החוכמה הגדולה היא להשתלט על הכוח שלהם, כי רק זה יעשה אותם גדולים".
ברקאי, משוחרר בקושי שנה מהצבא, אבל כבר נחשב לאחד הכוחות העולים בענף ה־M.M.A. "התחלתי בעצם את ההיכרות של עם אומנויות הלחימה בגיל שבע", הוא נזכר. "בתחילת הדרך שלי התאמנתי בענף הג'ודו כמעט חמש שנים ובגיל 15 התחלתי להתאמן בקראטה. לאחר שנה התחלתי להתאמן בג'יו ג'יטסו תחת עמית חכים עד שהתגייסתי לצבא והתרכזתי כולי בשירות הקרבי".
רוב חובבי הספורט לא נחשפו לענף ה־M.M.A.
"זה ענף שמשלב מספר אומנויות לחימה. הוא מורכב מהיאבקות, אגרוף תאילנדי, וג'יו ג'יטסו. זה אמנם ענף ברוטאלי וקשוח, אבל הוא מאוד מורכב וצריך להיות חכם אסטרטגית כדי להתמודד בו. זה לא סתם לבוא ולתת מכות. לשמחתי אני טעמתי משלושת העולמות - ג'ודו, אגרוף וקראטה - ככה שזה עוזר לי מאוד כי אני כבר מכיר את היסודות וזה סוג של יתרון עבורי".
מה פשר הכינוי שלך, 'קפטן הוק'?
"פשוט אחת המכות החזקות שלי היא מכת 'הוק', כלומר מכת וו. זה שם שהודבק לי על ידי החברים למועדון שהחליטו לקרוא לי ככה ואין לי בעיה עם הכינוי הזה, להיפך. לא מזמן, בקרב הראשון שלי, הצלחתי לנצח בזכות מכת 'הוק' אז בכלל הכינוי נהיה יותר פיקנטי".
